הגאון רבי דוד יצחק מן זצ"ל ר"י כנסת חזקיהו

[וואס]

וי לארעא דישראל דחסרה גברא רבא

[בר ששת]

ספרו נא לאלו שלא היכירוהו. מי היה, מה היו דרכיו. מקצת שבחו דההוא גברא רבא.

[יאיר]

הרב דוד יצחק מן (נולד בי"ב באב תש"ד, 1944, תל אביב. נפטר בי"ד בסיוון תשע"ב, 2012, כפר חסידים). היה ראש ישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים.תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
2 משפחתו
3 ספריו
4 הערות שוליים

[עריכה]
ביוגרפיה

נולד בתל אביב לרב מרדכי מן, ראש ישיבת בית הלל שבבני ברק, ולמרים, בתו של הרב הלל ויטקינד, ראש ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בתל אביב.

בגיל 13 החל את לימודיו בישיבת פוניבז' ובאמצע שנות ה-60 נישא לשרה מישקובסקי, בתו הגדולה של הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, שהיה ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים ורבו של היישוב. לאחר נישואיו הצטרף לכולל של ישיבה זו, ולאחר מספר שנים החל למסור שיעורים בישיבה. עם פטירת הרב מישקובסקי, בשנת תשמ"א, התמנה לראש הישיבה.

הרב מן חיבר ספרים על התלמוד, על משנה תורה לרמב"ם ועל פרשת השבוע, המבוססים על דרך הלימוד הליטאית.

בשנותיו האחרונות חלה ומצבו היה קשה. עקב מצב בריאותו המידרדר, בי"ב באדר תשע"ב נוסף לשמו השם "ירוחם"[1]. נפטר בסיוון תשע"ב.
[עריכה]
משפחתו

גיסו של הרב מן היה הרב שמשון פינקוס מאופקים. אחד מחתניו הוא הרב יעקב פרבשטיין, דיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק ובנו של הרב משה מרדכי פרבשטיין, ראש ישיבת חברון. חתן אחר הוא הרב חנוך אלבק, בנם של פרופ' שלום אלבק ופליאה אלבק ונכדם של ד"ר יצחק נבנצל ופרופ' חנוך אלבק.
[עריכה]
ספריו
באר מרים‏[2]
יד מלך
תהלה לדוד
די באר
סוכת דוד
[עריכה]
הערות שוליים
^ יתד נאמן מיום י"ב באדר ה'תשע"ב.
^ הספר ומידע על המחבר באתר היברובוקס.

[בברכה המשולשת]

לענ"ד, ספרו באר מרים על הלכות מלכים הוא אחד מהביאורים הטובים ביותר לדברי הרמב"ם בנושא.

[ברזילי]

בזכות אוצה"ח הכרתי את ספריו, ונהניתי מהם מאד. חבל על דאבדין.

[עט סופר]

ביתד הושמט שמו של חתנו רבי יוסף שולביץ

[בן אליהו]

מי יכול לומר מדוע נפקד מקומו של ספרו על מסכת סוכה מאוצר החכמה?

[גאולה בקרוב]

הערה-בקשה מעשית כללית:
יש כאלו, ואני ביניהם, שאין להם גישה לפורומים ואתרים אחרים חוץ מכאן, מסיבות שונות.
לכן אם מישהו מהנמצאים כאן מוצא דברים חשובים שיכולים להועיל לנמצאים כאן, וביחוד כתבות על ת"ח גדולים שנלב"ע, יואיל להעתיקם לכאן, ותע"ב.
פשיטא לי שעל גאון כמו הגרי"ד מן זצ"ל יש הרבה מה לספר, ובכל זאת בתוך קבוצת הנמצאים כאן כנראה שאין מתלמידיו, ונמצאנו מופסדים טובה.

[גערער חסיד]

ובכל זאת בתוך קבוצת הנמצאים כאן כנראה שאין מתלמידיו

אם בפורום זה אין מתלמידיו קל וחומר שבמקומות וירטואלים אחרים אין מתלמידיו...

הנפטר סיפר פעם כי בכל המקומות שבהם למד תמיד היה נקרא מספר 1 חוץ מימי ילדותו בת"ת חב"ד בתל אביב שהמס' 1 בכיתתו היה הרב אשכנזי שליט"א.
בגיל 9 כבר עבר ללמוד בישי"ק תפארת ציון בהוראת החזו"א

[בן אליהו]

למד בחברותא עם הגר"מ שטרנברג ר"י הר המור בתקופה שהגרמ"ש למד בכפ"ח כבחור

[גאולה בקרוב]

בקשר לדברים הקודמים:
אולי הרוב יודעים, אבל לטובת מי שאינו יודע:
היתה תקופה, בערך בשנות התש"כ-תש"ל, שגם מתוך בחורים שלמדו בישיבות תיכוניות, היו הולכים מספר שנים (בד"כ שנה-שנתיים) לישיבת כפר חסידים, והתבשמו מהישיבה, משיעורי הגר"א מישקובסקי זצ"ל ומשיחות והנהגת הגה"צ ר"א לופיאן זצ"ל, ואח"כ עברו/ חזרו ל"מרכז הרב".
ביניהם כאמור מו"ר (מתקופת מרכז הרב) הרב מרדכי שטרנברג שליט"א, הרב יועזר אריאל שליט"א, חמי הרי"מ האיתן (הייטנר) זצ"ל, ועוד ועוד.

[ספרן]

רוב זמן שהותו של הגר"מ שטרנברג בכפ"ח, למד בחברותא עם הר"י יזרעאלי שהגיע עמו ביחד לישיבה (כמדומני מ"נתיב מאיר"). האחרון נלקח אח"כ לחתן ע"י הגר"ז רוטברג זצ"ל ר"י בית מאיר. הרמ"ש בלט מאד בישיבה בהתמדתו וכשרונותיו. חתונת הגרד"י מן זצ"ל נערכה בישיבה והח"מ נטל בה חלק. (נתפרסם אז בע"פ סיפור נאה משיחתם של הגר"ש ברמן ורבו הגר"ש רוזובסקי זצ"ל במכונית בחזרתם מהשבע ברכות שנערכו בבית הר"י ועוד חזון למועד) מיד לאחר נישואיו החל רד"מ למסור חבורות לקבוצה מצומצמת. באותה תקופה הייתי מידידיו הקרובים והיינו משוחחים בלימוד ובעניינים שמסביבו זמן רב בכל יום. גם בתקופות יותר מאוחרות זכיתי לביקוריו במעוני שהתארכו תמיד עמוק לתוך הלילה. פעם סיכמנו לעצמנו שבעצם מספיק שנפגש אחת לכמה שנים, שהרי ברוב העניינים דעתינו שווה, אלא שיש להפגש מדי זמן לעידכון קצר בענייני תורה ועולם שנתחדשו בינתיים.

[מבקש חכמה]

הייתה לי פעם (ואולי ישנה עדיין- צריך חיפוש) חוברת חידו"ת שיצאה בישיבת נתיב מאיר על ידי חבורה מהתלמידים, ע"מ ביצה וביניהם יזרעאלי שהזכרת ועוד.

[צh33]

רק להבהיר כפ"ח יכול להיות כפר חסידים וכפר חב"ד.
הגרמ"ש יכול להיות הגר"מ שטרנברג והגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי..
אני כבר התבלבלתי.. בסוף הבנתי...

[ספרן]

בהמשך להנ"ל

פעם הייתי עמו בימי בין הזמנים בסט. מוריץ שבהרי האלפים. ביקש להעניק לי את ספרו החדש באר מרים על הלכ' ממרים. ליוויתי אותו לחדרו שם ישב ורשם הקדשה לבבית. על השולחן היה מונח גליון של הרבעון הידישאי "די גאלדנע קייט". לשאלתי אם הנו קורא יידיש נענתי בחיוב בתוספת הבהרה: "את בשביס-זינגר צריך לקרוא בשפת המקור"... (שם נדפסו תחילה סיפוריו בהמשכים)

בדידי הווה עובדות נוספות כגון זו, על ספרים אחרים. אך די גם באחת מהן להאיר פן אחר, אולי כזה שאינו מוכר כ"כ באשיותו .

[שי אבי דוד]

בהמשך להנ"ל

פעם הייתי עמו בימי בין הזמנים בסט. מוריץ שבהרי האלפים. ביקש להעניק לי את ספרו החדש באר מרים על הלכ' ממרים. ליוויתי אותו לחדרו שם ישב ורשם הקדשה לבבית. על השולחן היה מונח גליון של הרבעון הידישאי "די גאלדנע קייט". לשאלתי אם הנו קורא יידיש נענתי בחיוב בתוספת הבהרה: "את בשביס-זינגר צריך לקרוא בשפת המקור"... (שם נדפסו תחילה סיפוריו בהמשכים)

בדידי הווה עובדות נוספות כגון זו, על ספרים אחרים. אך די גם באחת מהן להאיר פן אחר, אולי כזה שאינו מוכר כ"כ באשיותו .

אני מניח כי לו ידע שהדברים יתפרסמו כאן, לא בהרכח היתה בדידך.

[שי אבי דוד]

אתה לא מצפה שאכתוב כאן כל מה שראיתי אצלו משך מעל לשלושים שנה

[שי אבי דוד]

בכדי לאזן, ארשום משהו קצר. כשהיה מגיע ל'קידוש' בשמחה, היה לוקח פסוק מן הפרשה, מקשה עליו חמש עשרה קושיות, ובכדי להרגיע את הציבור אמר: אל תדאגו, התירוץ לא יארך זמן רב. וכך הווי. גאונותו היתה לא מצויה.

[שי אבי דוד]

עוד משהו קטן:
ארע והגיע אל הישיבה אדם נזקק לטובת גיוס כספים, לחוסר מזלו פספס את סיום המנין בהיכל הישיבה. רוץ אליו מהר, ביקש ראש הישיבה מבן משפחתי, אמור לו שבעוד רגע מסיימים את שיעור הדף היומי בקומה התחתונה, לכל הפחות יתפוס משהו מאלו שעוד נותרו.

[עשוי לנחת]

לאחרונה ראיתי שפורסם שבגאונותו הוא אמר פעם יסוד בלומדע'ס בשיעור עפ"י יסוד שהוא הוציא והוכיח מהמסילת ישרים.
סיקרן אותי מאוד במה מדובר. מישהו יודע?

[שלמה_פ]

מצבתו:
http://matzevot.net/Man.html

[תוכן]

על השולחן היה מונח גליון של הרבעון הידישאי "די גאלדנע קייט". לשאלתי אם הנו קורא יידיש נענתי בחיוב בתוספת הבהרה: "את בשביס-זינגר צריך לקרוא בשפת המקור"... (שם נדפסו תחילה סיפוריו בהמשכים)

לומר שספריו של בשביס-זינגר נדפסו תחילה ב"די גאלדנע קייט", זה כמו לומר שספרו של טומי לפיד נדפס בתחילה בהמשכים בהפלס.

[ספרן]

הדימוי טעון מעט הסבר. אבל עקרונית הנך צודק. כנראה שמדובר היה בסיפור בודד שהתפרסם שם. בעיקר היה בשביס מפרסם בהמשכים ב'פארווערטס' האמריקאי (ר' ויקי' בערכו)

[פלוריש]

מי יודע להוסיף על דמותו?

[פרנקל תאומים]

בקשר לדברים הקודמים:
אולי הרוב יודעים, אבל לטובת מי שאינו יודע:
היתה תקופה, בערך בשנות התש"כ-תש"ל, שגם מתוך בחורים שלמדו בישיבות תיכוניות, היו הולכים מספר שנים (בד"כ שנה-שנתיים) לישיבת כפר חסידים, והתבשמו מהישיבה, משיעורי הגר"א מישקובסקי זצ"ל ומשיחות והנהגת הגה"צ ר"א לופיאן זצ"ל, ואח"כ עברו/ חזרו ל"מרכז הרב".
ביניהם כאמור מו"ר (מתקופת מרכז הרב) הרב מרדכי שטרנברג שליט"א, הרב יועזר אריאל שליט"א, חמי הרי"מ האיתן (הייטנר) זצ"ל, ועוד ועוד.

בישיבות התיכוניות דאז כיהנו ר''מים חרדים רבים, או לכה''פ ר''מים שעל אף מזרחיותם (המפלגתית, לא העדתית..) הם היו ילידי רוחו של עולם הישיבות הליטאי הישן, ומשכך הם השפיעו על הבחורים הטובים לטעום את הצוף המתוק הזה ממקור חיותו והמשכיותו הטבעי. גם היו ישיבות תיכוניות שהשתייכו לזרם פא''י שמבחינתם זה היה ההמשך הטבעי. וכמובן, רבים רבים באו "להתבשם" אך לבסוף נשארו בכפ''ח עד המנה האחרונה... או המשיכו משם לחברון/פוניבז'/מיר.

[פרנקל תאומים]

מי יודע להוסיף על דמותו?

הגאון האדיר והעניו הזה זצוק''ל הצטנע בשיפולי הארץ אי שם בכפר חסידים-רכסים, ושם עמל על התורה בפשטות ובנעימות, מבלי להחזיק טובה לעצמו.

א) כשבני המשפחה ישבו עליו ''שבעה'', ונכנס ראש ישיבה ת''ח פלוני לעזרת הנשים לקיים מצות ניחום אבלים אצל הרבנית ובנותיה תחי' לאוי''ט, ובין הדברים אמר להן אותו ת''ח: "הוא היה החבר הכי טוב שלי". ולאחר שיצא משם, הצטחקו ביניהן בנות המשפחה באיזה תמהיל של צחוק עצוב: "אם הוא רק היה יודע מי עוד אמרו לנו שהוא היה החבר הכי טוב שלהם.. יתכן שהוא היה מתבייש לומר זאת גם כן"... נהגי מוניות, הדוור, המנקה, האינסטלטור, הגנן וכו' וכו', כולם אמרו לנו בביטחון ש"הוא היה החבר הכי טוב שלי"...

ב) שמעתי שדרכו היתה לשבת בשיפולי בית המדרש בישה''ק, כשהוא לומד בכותנתו ללא איצטלה דרבנן, ולעיתים היה הלך זר נקלע לבית המדרש ושואל אותו: "היכן ה'ראש ישיבה'"? והוא היה עונה לו בחיוך: "כאן". ואירע שההלך דנן היה מקשה לפניו בהשתוממות: "האמנם? זאת לא ראיתי מעודי, ראש הישיבה יושב בחולצתו ובירכתיים?" והיתה התשובה השגורה על לשונו החביבה של הגאון המופלא ר' דוד זצוק''ל: "אינו דומה ראש ישיבה של עיר לראש ישיבה של כפר. ראש ישיבה של עיר יושב במזרח חנוט באיצטלת החכמים שלו, אבל אני.. אני ראש ישיבה של כפר"....

[מה שנכון נכון]

מי יודע להוסיף על דמותו?

תאניה ואניה.

[וונדרבר]

תאניה ואניה
https://beta.hebrewbooks.org/52714

יישר כח.
יש שם הספדים נפלאים על הגרד"י מן זצ"ל.

[גביר]

בקיץ שנת תשמ"ד הגיע הרב למסור שיעור כללי ב'ישוב', אצ"ל שכנער כה צעיר לא הבנתי כמעט דבר מהשיעור, אולם זכורים לי דברי האגדה שאמר בסוף השיעור - הרב הקשה מפני מה חוזרת התורה בפנותה לכהנים בפרשת אמור על איסור שריטה על מת, והרי בפרשה הקודמת כבר הוטל איסור זה על ישראל? אלא ללמדך שכל יהודי הוא 'כהן' מבחינה מסוימת [לאחרונה ראיתי רעיון זה בעין אי"ה למסכת מע"ש, ספר שבאותן שנים עוד היה בכת"י].

חמש שנים אח"כ שהיתי בכפר חסידים ל'חמישים דף'. הוא ישב בירכתי בית המדרש וישבנו כספסליים או שלושה מלפניו. למד בשקידה ובהתמדה מתוך שמחה שלמרות שלא נתן לה ביטוי קולני ניתן היה להבחין בה במבט שבעיניו. ונראה היה שמבחינתו ומבחינת הסובבים אותו זוהי התנוחה הטבעית ביותר שלו - ליד הסטנדר מרוכז בגמרא.

הנהגתו, כהנהגת רבני הישיבה בכלל, היתה של פשטות, כאמור ישב באחד הספסלים האחוריים בבית המדרש ללא סמלי המעמד כמעיל [פראק] ומגבעת [לפחות אז, קנייג', לא המבורג] שהיו מונחים לידו, נאמר לי אז שבשנים קודמות לא היה שם מיזוג אוויר, דבר שנתפס עד אז כמותרות, והקפדה על חזות ראשישיבתית בזמן הסדרים היתה כמעט בלתי אפשרית באקלים השורר שם, אולם גם לאחר שהותקן מזגן השתלבה הנהגה זו בתכונת הפשטות שלו.

מלבד תמונתו יושב ומרוכז בלימוד, העולה אצלי מייד עם הזכרת שמו, זכורה לי, משום מה, עוד תמונה אחרת, של דמותו כאב, שב מתפילת שבת כשהוא אוחז בידה של בתו [ אם זכור לי נכון, אולי נכדתו ] הפעוטה, כבת שנתיים או שלוש, ומדבר אליה בחיוך ובחביבות.

חבל על דאבדין ולא משתכחין, תנצב"ה