נודע שמו של רבי שלמה סיריליאו מפרש הירושלמי (הראשון שפירושו הגיע לידנו לסדר שלם) לכל באי שער הירושלמי, הוא הנותן בים דרך ובמימיו העזים נתיבה.
חכם נוסף כונה בשם מהר"ש סיריליו ונוסף לו תואר הזקן אולי כדי להבדיל בינהם: הוא רבי שמואל ן' סיד בעל כללי שמואל. וראה במבוא לספרו מהדורת עיטור סופרים, ירושלים תשל"ב, עמ' 14. שרבים החליפו בינהם [ומש"כ מ.ד. גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים תרצ"ח, עמ' 484) כי רבי שלמה הינו נכדו של מהר"ש סיריליו הזקן, לא ידעתי מאין בא לו זה]
רבי שלמה סיריליאו מפרש הירושלמי נזכר אצל מרן בכס"מ הל' מתנות עניים פ"ג הי"ב: 'וכתב ה"ר שלמה שיריליו ז"ל בפירושו לירושלמי...'. ושם פ"ג הי"ז: 'והרב שלמה שיריליו פירש...' (ראה מהדורת פרנקל במהדורות קודמות נשתבש השם ביד המדפיסים שלא הכירוהו).
והנה בכללי הגמרא של מרן (מהדורת מכון שער המשפט, ירושלים תשנ"ו, כלל תר"נ) כתב מרן: 'מצאתי כתוב בשם הרב הר"ש סירילייו ז"ל, כשאומר מיתיבי ומתרץ ולטעמיך אימא רישא וכו' אלא מהא ליכא למשמע מינה צ"ל שהכח שיש למיתיבי וכו'. לפי אופי הדברים ותוכנם, ברור שאין כונתו כאן לרבי שלמה אלא לרבי שמואל ! וטעו בזה הכותבים בהמעיין, כרך ל"ד גליון ב' טבת תשנ"ד עמ' 42, ושם גליון ד', תמוז תשנ"ד עמ' 65.
.