פורום אוצר החכמה

הנה ערכו בויקי

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%92%D7%A9

פרטים נוספים ותמונות אם יש יתקבלו בברכה

תודה

"בעת מלחמת העולם הראשונה נאלץ הרב גרודזינסקי לעזוב את וילנה, והרב אייגש מילא את מקומו ברבנות עד שובו".

לא כל כך ברור, מדוע ר' חיים עוזר גרודזינסקי נאלץ לעזוב ואילו הרב אייגש לא?
חשבתי שכל היהודים ברחו ונדדו. האם היתה סכנה ספציפית על הגרח"ע בגלל תפקידו הרם בוילנא?

.

ועוד שאלה,
בפורום אחר כתב מישהו שלמרחשת היו יחסים מצויינים עם החזון איש.
האם ידוע מהיכן שהוא שהכירו ונפגשו? יש מקורות על כך?
אכן החזון איש גר בוילנא כידוע משנת תר"פ עד תרצ"ג שנת עלייתו לארץ ומסתבר שנפגשו אצל הגרח"ע פה ושם.

בקונטרס לזכרו של ר' מרדכי שולמן זצ"ל (שבתוך כנסת ישראל, וכמדומה לאחרונה גם בנפרד ב'אוצר') כתוב כמדומני שהיה מטייל עמו בדברי תורה בשהותו בוילנה, אולי ישנם שם עוד פרטים

.

בסוף המרחת עזב את המזרחי

נו, נו, מעיקרא מאי קסבר... (ואגב ע"ע בחילופי הדברים ב'המעין' החדש ובקודמו בין בנימין בראון לרב בעמח"ס 'השקדן')

לייטנר כתב:אחיו הבכור של החזו"א היה מראשי תנועת 'המזרחי' בוילנה, שהמרחשת היה ממקימיה שם.

פרטים בבקשה

.

לפי האמור שם, מסתבר שגם האח הצדיק ר' משה היה לו קשר למזרחי.
כפי הנראה המזרחי בשנים ההם היה חרדי בדומה לאגודה.

גם בארץ היה רבי מאיר קרליץ הרב של פועלי אגודת ישראל.

חיפשתי בהנ"ל לא מצאתי אם ה"מחרשת" זצ"ל השאיר בנים ובנות ואם יש היום נכדיו????

נכדו של ה'מרחשת' עובד במכון יב"צ. ושמו אייגס.
ואם כבר, ראוי להזכיר את אבחנו הקולעת של הרב זווין, על המרחשת ואביו שר בן חיל העדולמי
http://www.otzar.org/aspcrops/144720_16 ... 512012.asp

מתפעל כתב:"בעת מלחמת העולם הראשונה נאלץ הרב גרודזינסקי לעזוב את וילנה, והרב אייגש מילא את מקומו ברבנות עד שובו".

לא כל כך ברור, מדוע ר' חיים עוזר גרודזינסקי נאלץ לעזוב ואילו הרב אייגש לא?
חשבתי שכל היהודים ברחו ונדדו. האם היתה סכנה ספציפית על הגרח"ע בגלל תפקידו הרם בוילנא?

לא לכולם היה אפשרות לברוח מסיבות שונות וידועות. אמנם למיטב ידיעתי לא המרחשת הוא שמילא תפקיד הרבנות לאלו הנשארים אלא אחר בשם הרב (מטעם) רובינשטיין. ובגלל עבודתו בתחום זה רכש לעצמו ההוקרה מההמונים שלבסוף עזרו להתחרות עם הגרח"ע עבור כסא הרבנות דווילנא.

מתוך שו"ת שרידי אש חלק ב סימן ק מכתב ב:
מכתב שני: מאת הגאון הרב חנוך הענאך אייגש זצ"ל

אני נותן מכתב זה בשלימותו כדי לעשות זכר לנשמתו של אחד מגדולי הדור האחרון, המנוח הקדוש ז"ל, שנרצח ע"י הנאצים הטמאים בשעת הטבח בווילנא. הי' אהובי וידידי הגדול והחלפנו מכתבים זה עם זה (אבלח"ט) בדברי תורה, והם נאבדו עם יתר כתבי בברלין. הגר"ח אייגעש זצ"ל הי' גאון מקורי הן בבקיאותו והן בחריפותו כחד מקמאי ממש, וחבל שלא נספד כהלכה ואף לא נעשה לו זכר כראוי לגאון הדור שכמותו. ומפאת ענוותנותו הגדולה והתרחקותו מריב המפלגות ומהשתייכות לאחת מהן, לא זכה אף בחייו לאותו פרסום עולמי שהי' ראוי לו. ספרו הגדול מרחשת מעיד על גאונותו המקורית. הוא לא הזדקק הרבה לספרי האחרונים, ואף לא הצטרך להם. בכוח בקיאותו וחריפותו המקוריות עמד בעצמו על כל דבר ולא הלך בדרכי המחברים המלקטים והמהפכים בספרי האחרונים ומנצלים אותם לשם חידושיהם כביכול. תנצב"ה.

ב"ה וילנה, אור ליום ז"ך טבת תרפ"ו
הוד כבוד הרב הגאון הנעלה חכם וסופר הנותן אמרי שפר כש"ת מ' יחיאל יעקב וויינברג שליט"א יושב בשבת תחכמוני בברלין ...

חפצי הי' לפלפל עוד בדברי קונטרסו הנעלה, אבל מאשר קשה עלי הכתיבה הנני מוכרח לשבירת קן קלמוסי, ואולי כאשר ירוח לי אוסיף לבא בכתובים ועוד חזון למועד, אי"ה.

עם זה הנני מביע למעכ"ת תודה וברכה על אותות אהבתו וידידותו לבני שי' המתאבק בעפר רגלי חכמתו והנני נותן לו הודאה על שעבר ומתפלל על להבא שיקרבהו בימין צדקו ולהשתדל לטובתו ולרוחתו כפי האפשר, כי תחת אשר בשנה העברה חשבתי כי אוכל לכלכל את מחסוריו בשבתו בברלין הנה בשנה זו נשתנה אצלי המצב לרע ונהפך עלי הגלגל ר"ל, כי מצב שכירות הרבנים נתקלקל עד מאד ואין ידי משגת לספק את צרכי בני נ"י בהיותו יושב בברלין. ואי לזאת הנני מבקש את קרבתו לבני שי' ולתקנהו בעצה טובה מלפניו כדי שיוכל לעלות מעלה מעלה ולהגיע למטרתו הנעלה לתורה ולתעודה.

והנני חותם ברגשי כבוד ויקר למעכ"ת ובהבעת שלום וברכה כנפשו שבעו ונפש ידידו מרחוק מברכו בכל טוב סלה.
חנוך הענאך אייגש

ספר של אחיו של בעל המרחשת - (אין באוצר)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 80&pgnum=1

אביו לא היה רק מליץ ונדפסו ממנו הגהות על הרמב"ם בדפוס וילנא ופירוש על מדרש רבה.

איש_ספר כתב:נכדו של ה'מרחשת' עובד במכון יב"צ. ושמו אייגס.
ואם כבר, ראוי להזכיר את אבחנתו הקולעת של הרב זווין, על המרחשת ואביו שר בן חיל העדולמי
http://www.otzar.org/aspcrops/144720_16 ... 512012.asp

ש"ר בן חי"ל העדֻלמי, הוא ר' שמחה ראובן עדעלמאנן בן ר' חיים יהודה ליב לבית אייגעס, חיבר את ספר "התירוש" על מדרש רבה.

משום מה, ספר זה איננו נפוץ כל כך. האם זה קרה מפני שמאן דהו חשב שמחברו היה נגוע בהשכלה?

.

איש_ספר כתב:נכדו של ה'מרחשת' עובד במכון יב"צ. ושמו אייגס.
ואם כבר, ראוי להזכיר את אבחנו הקולעת של הרב זווין, על המרחשת ואביו שר בן חיל העדולמי
http://www.otzar.org/aspcrops/144720_16 ... 512012.asp

הקישור אינו תקין.

לא ידען כתב:

איש_ספר כתב:נכדו של ה'מרחשת' עובד במכון יב"צ. ושמו אייגס.
ואם כבר, ראוי להזכיר את אבחנו הקולעת של הרב זווין, על המרחשת ואביו שר בן חיל העדולמי
http://www.otzar.org/aspcrops/144720_16 ... 512012.asp

הקישור אינו תקין.

אכן, הקישור אינו תקין

דרו בר פפא כתב:

איש_ספר כתב:נכדו של ה'מרחשת' עובד במכון יב"צ. ושמו אייגס.
ואם כבר, ראוי להזכיר את אבחנתו הקולעת של הרב זווין, על המרחשת ואביו שר בן חיל העדולמי
http://www.otzar.org/aspcrops/144720_16 ... 512012.asp

ש"ר בן חי"ל העדֻלמי, הוא ר' שמחה ראובן עדעלמאנן בן ר' חיים יהודה ליב לבית אייגעס, חיבר את ספר "התירוש" על מדרש רבה.

משום מה, ספר זה איננו נפוץ כל כך. האם זה קרה מפני שמאן דהו חשב שמחברו היה נגוע בהשכלה?

.

.

איש_ספר כתב:ראוי להזכיר את אבחנתו הקולעת של הרב זווין, על המרחשת ואביו שר בן חיל העדולמי

ש"ר בן חי"ל העדֻלמי, הוא ר' שמחה ראובן עדעלמאנן בן ר' חיים יהודה ליב לבית אייגעס, חיבר את ספר "התירוש" על מדרש רבה.

משום מה, ספר זה איננו נפוץ כל כך. האם זה קרה מפני שמאן דהו חשב שמחברו היה נגוע בהשכלה?

.

דרו בר פפא כתב:ש"ר בן חי"ל העדֻלמי, הוא ר' שמחה ראובן עדעלמאנן בן ר' חיים יהודה ליב לבית אייגעס, חיבר את ספר "התירוש" על מדרש רבה.

משום מה, ספר זה איננו נפוץ כל כך. האם זה קרה מפני שמאן דהו חשב שמחברו היה נגוע בהשכלה?
.

לפני כמה שנים חבר שלי מצא ספר ישן בגניזה מאחד שקרא עצמו בן עדולמי או משהו כזה. לפי מיטב זכרוני זה לא היה על מדרש רבה, וחשדתי המחבר בהשכלה. בתחילה אמרתי לחברי שכדאי לשלוח אותו לאוצר החכמה אבל אחר שעברתי עליו קצת אמרתי לו שאפשר להחזירו לגניזה. [מסתמא זה עדיין אצלו.]

חובב_ספרים כתב:

דרו בר פפא כתב:ש"ר בן חי"ל העדֻלמי, הוא ר' שמחה ראובן עדעלמאנן בן ר' חיים יהודה ליב לבית אייגעס, חיבר את ספר "התירוש" על מדרש רבה.

משום מה, ספר זה איננו נפוץ כל כך. האם זה קרה מפני שמאן דהו חשב שמחברו היה נגוע בהשכלה?
.

לפני כמה שנים חבר שלי מצא ספר ישן בגניזה מאחד שקרא עצמו בן עדולמי או משהו כזה. לפי מיטב זכרוני זה לא היה על מדרש רבה, וחשדתי המחבר בהשכלה. בתחילה אמרתי לחברי שכדאי לשלוח אותו לאוצר החכמה אבל אחר שעברתי עליו קצת אמרתי לו שאפשר להחזירו לגניזה. [מסתמא זה עדיין אצלו.]

נסה להיזכר, האם שם המחבר היה מ"י בן עדולמי?

.

א"א לזכור. זכרתי רק השם עדולמי משום שאמרתי שמסתמא שמו היה איידלמאן. אם זה חשוב מאד אני יכול לברר אצל החבר שמסתמא לא קיבל עצתי להחזירו לגניזה.

לא. אין צורך לברר. ספר "התירוש" שהזכרתי - איננו גנוז. ישנו גם באוצר וגם בהיברו בוקס. השאלה שלי התייחסה לכך שלא רבים מעיינים בו ולא רבים ממליצים לעיין בו וגם לא רבים לומדים בכלל מדרש רבה ואם כבר לומדים אז לומדים את המפרשים שעל הדף. וכמובן אין בזה שום פסול. רק שאלתי למה לא רואים אנשים שמעיינים גם בספר התירוש והאם זה מפני שהם סבורים שמחברו היה נגוע בהשכלה.

.

הסתכלי בהתירוש ובדאי אינו הספר שראיתי. או שהמחבר כתב עוד ספר לא ידוע או שאדם אחר כתב ג"כ ספר בשם עדולמי. אאל"ט הוא קרא עצמו מי בן איש העדולמי.

חובב_ספרים כתב:הסתכלי בהתירוש ובדאי אינו הספר שראיתי. או שהמחבר כתב עוד ספר לא ידוע או שאדם אחר כתב ג"כ ספר בשם עדולמי. אאל"ט הוא קרא עצמו מי בן איש העדולמי.

מ"י בן הש"ר העדולמי היה מרדכי יצחק בן שמחה ראובן. כלומר הוא היה בנו של בעל התירוש (ואחיו של בעל המרחשת).

אבל לא ידוע לי שמרדכי יצחק חיבר איזה ספר שראוי לגניזה.

לא זכור לי שראיתי שם דברים פסולים ממש. עיקר הטעם שאמרתי שאפשר להחזירו לגניזה היה משום שלא ראיתי בו דברים שראוי להחזיק הספר עבורם.
לא זכור לי מה נתן לי תחושה שהמחבר משכיל, אבל אמרתי שכנראה הוא פרומער משכיל. דהיינו שהיו משכילים שכתבו נגד חז"ל להדיא, אבל היו פרומער משכילים שהתייחסו לחז"ל בכבוד גדול רק שלדבריהם גם חז"ל היו משכילים.

היום ראיתי בהקדמה למרחשת שכתב קונטרס חידושים בשם מנחת חנוך בספר עולת שמואל שהו"ל מסב אשתו רבי שמואל לובצ'ער מוילנא
המרחשת היה חתנו של רבי שלמה זיבערטאנסקי בן רבי שמואל זיבערטאנסקי הנ"ל [העילוי מלובץ ומזקני ההוראה בוילנא]

ברוב המקומות נכתב שלמד בוולוז'ין,

והנה ידוע שכתב כנגד שיטת בריסק ,
והרי אם למד בוולוז'ין, ונולד תרכ"ד, נניח שהגיע לוולוזין בערך בגיל שש עשרה, יוצא שהגיע לשם לערך בשנת תר"מ, שאז החל לכהן הגר"ח מבריסק כראש ישיבה על מקום חותנו,

והיה המרחשת צריך להיות מתלמידיו. קשה להניח שהיה יוצא נגד שיטתו, לו למד בתקופתו בוולוזין.

כעת ראיתי בתולדות ושורשים ולא מוזכר שלמד בוולוזין כלל:

"רבי חנוך העניך נולד לפני כמאה וחמישים שנה, בשנת תרכ"ד, בעיר רוזיינאי [ראסיין] שבליטא.
חונך על ברכי אביו רבי שמחה ראובן, וכפי הנראה למד גם מפי מי שכיהן באותם הימים כרב העיר, הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות.
ישב ימים ולילות על מקומו בבית המדרש, ואחר כך למד בבריסק, כאשר עבר אביו עם משפחתו לקובנא, קבע מושבו בבית המדרש 'ניוויזער' המקומי, שנודע בגדולת לומדיו. לימים, שידכו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, לנכדת ידידו רבי שמואל זיברטנסקי מגדולי המוצים בוילנא".

המרחשת עם רבי ברוך בער

כמדומני שראיתי שמזהים הצעיר שאתו הם מדברים בלימוד כר' ירוחם גורעליק.

הגהמ כתב:כמדומני שראיתי שמזהים הצעיר שאתו הם מדברים בלימוד כר' ירוחם גורעליק.

נכון. ועוד תמונה עם הנ"ל

יישר כח

ואותו נער בשתי התמונות.

מתפעל כתב:יישר כח

ואותו נער בשתי התמונות.

בספר הרב הדומה למלאך כתבו שזה נכד רב"ב ישעי'.

מתפעל כתב:לפי האמור שם, מסתבר שגם האח הצדיק ר' משה היה לו קשר למזרחי.
כפי הנראה המזרחי בשנים ההם היה חרדי בדומה לאגודה.

גם בארץ היה רבי מאיר קרליץ הרב של פועלי אגודת ישראל.

ב'שרי המאה' לפישמן-מיימון מונה גם את אביהם הג"ר שמריה יוסף קרליץ זצ"ל רב דקוסובה, בין רבני 'המזרחי'.
(אמנם כנודע את דברי הספר הנ"ל יש לקחת תמיד בע"מ).

שומר כתב:בסוף המרחשת עזב את המזרחי

שמעתי שכאשר המזרחי נלחמו ברבנותו של רבי חיים עוזר, פרש המרחשת מן המזרחי, ופרסם מאמר בעתונות ש"המזרחי הפולני פשט את הרגל".
האם יש למישהו מידע על המאמר הנ"ל, היכן נדפס ומתי? והאם אפשר להעלות כאן צילום.

תשובה לרב צירלסון

download/file.php?mode=view&id=59545

ברמן כתב: שמעתי שכאשר המזרחי נלחמו ברבנותו של רבי חיים עוזר, פרש המרחשת מן המזרחי, ופרסם מאמר בעתונות ש"המזרחי הפולני פשט את הרגל".
האם יש למישהו מידע על המאמר הנ"ל, היכן נדפס ומתי? והאם אפשר להעלות כאן צילום.
הנה מה שנדפס בישורון (עיין באמצע הערה 57 מה שכתוב בסוגריים

מאמר ע"י הגרש"י זוין להופעת ספר המרחשת בשנת תרח"ץ

אישנמ כתב:ברמן כתב: שמעתי שכאשר המזרחי נלחמו ברבנותו של רבי חיים עוזר, פרש המרחשת מן המזרחי, ופרסם מאמר בעתונות ש"המזרחי הפולני פשט את הרגל".
האם יש למישהו מידע על המאמר הנ"ל, היכן נדפס ומתי? והאם אפשר להעלות כאן צילום.
הנה מה שנדפס בישורון (עיין באמצע הערה 57 מה שכתוב בסוגריים

לא הצלחתי להבין האם 'ברמן' הוא גרטנר או קרלינסקי או שהשמועה הכתובה במאמר הגיעה לאוזניו במילותיה המדויקות.
עכ"פ, עדיין לא ראינו את הפרסום הנ"ל (האם נאמר במילים אלו? איפה פורסם? וכו').