מעתה אשוב לכמה דברים שכתבתי לתקנם כיאות.
כתבתי למעלה:
הוגה כתב:ולא פחות נפלא הידיעה הזו משו"ת מהרי"ל שגם ספר מרדכי של ריינוס פותח במסכת בבא קמא, והיא הנותנת, רבינו מרדכי בן הלל לא בהכרח פתח את ספרו במסכת בבא קמא, שהיו מסכתות שחיבר קודם לה על פני השנים שחיבר את ספרו. אלא העורך של הספר הנקרא "מרדכי של ריינוס" הוא זה שסידר את ספר המרדכי כולו והעתיק אותו מחדש, ועל כן ריכז את כל המסכתות ופתח את הספר במסכת בבא קמא - שכנראה כך היתה מסורת הישיבות באשכנז באותו זמן. [וכך הוא גם כן בכל הנוסחאות הנמשכים ממרדכי של ריינוס, כגון ספר 'מרדכי קטן' שנתחבר בשנת קל"ו שהוא כידוע נמשך ממרדכי של ריינוס, ועל כן כאשר היו צריכים רבני אוסטריה - אושטרייך כגון בעל תרומת הדשן ומהר"י ברונא, להביא את דברי "מרדכי של ריינוס" שלא היה בידיהם כלל, נעזרו בספר "מרדכי קטן" של מהר"ש שליטשטט שכן בא לידיהם, ועל פיו שיערו מה כתוב בספר מרדכי של ריינוס - כך הוא בכמה מקומות בתשובות תרה"ד ומהרי"ב].
וכן ראינו שרבינו הרא"ש - כאשר חיבר את ספר פסקיו הגדול - פתח בו במסכת בבא קמא! כפי המבואר באשכול אחר במקומו.
אם כן נמצאו לנו ארבעה גדולי ישראל מחברי הספרים על הסדר, באותו דור הסמוך - וכולם מאזור ריינוס - שפתחו את ספריהם במסכת בבא קמא:
א. פסקי הרא"ש.
ב. ספר מרדכי של ריינוס (הערוך - שנוצר על ידי חכם אחד ששמו פלאי).
ג. ספר האגודה.
ד. ספר מרדכי קטן.
ראשית כל יש לתקן, שספר 'מרדכי קטן' לא שייך לכאן כלל, מפני שהוא נמשך אחרי 'מרדכי של ריינוס' בכל מקום, וגם במבנה שלו שפותח בבא קמא תחילה ואין ממנו כל ראיה. (אלא נשארנו עם 3 חיבורים בלבד, מאותה תקופה, שלכאורה כל אחד עומד בפני עצמו ולא תלויים זה בזה, ושלושתם פתחו את הספר באותה מסכת בבא קמא).
ועוד יש לתקן, שמבחינת החשיבות ההלכתית, ספר האגודה הוא חשוב יותר מספר "מרדכי של ריינוס", והוא אחרי הרא"ש. ומנין לנו לומר שפסקי 'ספר האגודה' חשובים ומקובלים יותר מאשר פסקים הנוספים במרדכי של ריינוס? ראשית, מפני שמחבר 'מרדכי של ריינוס' אין שמו רשום עליו, ואין ידוע לנו בדיוק מי הוא החכם הפלאי שיצר את הטפסים האלו של המרדכי, או שזה בכלל רק ידי חכם עורך, ולא חכם פוסק מובהק. זאת ועוד, שראינו שפסקי ספר האגודה התקבלו על ידי גדולי רבני אשכנז שאחריו, כגון מהרי"ל. ואילו פסקי ספר 'מרדכי של ריינוס' לא התקבלו על ידי גדול הדור של אוסטריה, רבי ישראל איסרלן בעל ספר תרומת הדשן, שבאופן כללי פקפק בפסקים
שנוספו בספר מרדכי של ריינוס, כמובא בשמו בספריו ובספרי תלמידיו. אלא למען האמת כולם קיבלו את פסקיו של ה'מרדכי' תלמיד מהר"ם מרוטנבורג, ובני אושטרייך היו משוכנעים שספר המרדכי שאצלם, הנקרא 'מרדכי של אושטרייך' הוא הנכון והבר סמכא, שחיבר ר' מרדכי תלמיד מהר"ם מרוטנבורג. ולפי מחקר כתבי היד צדקו בזה שכתבי היד של אושטרייך שבידינו הם נאמנים למקור יותר מאשר המאוחרים של ריינוס. [ונוסח המרדכי שבספרי רבני אוסטריה הנ"ל, הוא אכן תואם לנוסח כתבי יד 'מרדכי של אושטרייך' שנדפסו לאחרונה בספר 'מרדכי השלם'].
אם כן בהקשר זה של "מסכת בבא קמא תחילה", נשארנו עם שלשה ספרי פוסקים שונים של סוף דור הראשונים, שכנראה לא הושפעו אחד מהשני ישירות, וכולם התחברו בסוף דור הראשונים, בין שנת ס' לערך - לבין שנת ק"ט, ובזה צריך בירור מדויק להבין מי קדם למי.
הרא"ש התברר שהוא נפטר בשנת פ"א, ואם כן פסקיו התחברו קודם לכן. (באמירה כללית: פסקי הרא"ש התחברו בין שנת ע - לשנת פ).
ספר האגודה התחבר קודם שנת ק"ט, ולא ידוע לנו בדיוק מתי התחיל לחברו ועל פני כמה שנים נמשך חיבורו. אלא שאנו מוצאים בו אולי רמזים בחלק מהמסכתות שהן התחברו בסוף ימיו, אחרי שהיה בפרנקפורט ובארפוט לפי הנראה.
ספר מרדכי של ריינוס - הוא התחבר ודאי אחרי שהמרדכי חיבר את ספרו (והמרדכי נלב"ע בשנת נ"ח), אלא שזו שאלה גדולה לדעת מתי בדיוק התחבר מרדכי של ריינוס, ועל ידי מי. אלא רק יש לנו קצה חוט שהוא התחבר ודאי קודם שנת קל"ו, מפני שבשנה זו כבר קיצר אותו מהר"ש שליטשטט בספרו 'מרדכי קטן'.
אמנם ליתר דיוק, לאחר עיון רב בכתבי היד ונוסחאות המרדכי השונות, מתברר שקיימות בכתבי היד 2 נוסחאות של מרדכי של ריינוס, הארוך והקצר.
"הארוך" מכיל את כל מה שמרדכי של אושטרייך מכיל בשלימותו, אלא שהוא מוסיף עליו חידושים שונים בגוף הספר ובגיליונות. ומסוג זה הוא כתב היד החשוב ביותר של ריינוס שנשתמר בידינו, הוא מרדכי כתב יד וריצלי, שהצילו הרב שמחה עמנואל מתוך מנזר הנמצא בעיר וירצילי, והוציא לאור תמונות יפות שלו. והוא אכן פותח במסכת בבא קמא. ועל כן שמו הראוי לו והגדרתו הוא: "מרדכי של ריינוס השלם".
"הקצר" הוא כתבי יד רבים של מרדכי של ריינוס שקיימים בספריות בעולם, והוא הוא הנוסח שבדפוס. הוא התבסס על הנוסח הארוך, וקיצר הכל, גם קיצר את
גוף הספר המקורי של ר' מרדכי בן הלל, וגם קיצר את
ההוספות של מרדכי ריינוס! ואת שתיהן פעל באותה מידה ובלי הבחנה ביניהם. מעתה נוסח המרדכי שלפנינו בדפוס הוא
רחוק מהמרדכי המקורי ב-2 שלבים, ראשית - נוספו בו הוספות, שנית - נתקצר כל הספר, המקורי עם ההוספות!
אמנם חשוב להדגיש, שספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל, כלל הוא לא היה "ספר פסקים" חדש. המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל היה חיבור על הרי"ף, ממש בדומה לחיבור של גיסו ר' מאיר הכהן על הרמב"ם "הגהות מיימוניות", כך היה ספר מרדכי של ר' מרדכי בן הלל על הרי"ף. אלא שספר המרדכי של ר' מרדכי בן הלל על הרי"ף לא היה ממש בבחינת "הגהות", אלא כבחינת "פירוש" על הרי"ף עם "דיבור המתחיל" כמו תוספות. וכך הוא לפנינו היום עם דיבור המתחיל. בכך ספר המרדכי המקורי שונה ביסודו מספר פסקי הרא"ש. ספר פסקי הרא"ש הוא יצירה חדשה לגמרי, הוא ספר פסקים חדש שרק הניח לו ליסוד את פסקי הרי"ף והתוספות. אבל ספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל הוא פירוש על הרי"ף, שהדיבור המתחיל שלו הוא דברי הרי"ף, והוא אסף את כל דברי הראשונים הקדמונים ראבי"ה ותוספות ופסקי מהר"ם מרוטנבורג על הרי"ף.
לפיכך בספר פסקי הרא"ש נמצא את הלשון "יש לפסוק", וכדומה, כי הוא ספר פסקים ויצירה חדשה לגמרי העומד בזכות עצמו. לעומת זאת "ספר המרדכי" המקורי של רבינו מרדכי בן הלל הוא נמצא בחלק מכתבי היד על גיליון דברי הרי"ף, ובו נמצא את הלשון ואת ההפניות "פירשתי לעיל", או "פירשתי לקמן" או במסכת אחרת. מי שהפך את ספר המרדכי לספר עצמאי, זה הוא ספר "מרדכי של ריינוס", שבמקום שהמרדכי יישען על דברי הרי"ף בגיליון שלו, כביכול הוא עומד בזכות עצמו! והדבר הזה ברור כבר מתחילת הספר מרדכי של ריינוס שכאמור בכתבי יד ובדברי מהרי"ל פותח בבבא קמא תחילה. כיעויין בו (במהדורת בב"ק הראשונה שיצאה לאור ע"י מכון ירושלים ע"פ כ"י), כבר בתחילת מסכת בבא קמא, מרדכי של ריינוס משלב את אריכות לשון הרי"ף שם, לתוכו בגוף ספר המרדכי ברצף אחד עם שאר דברי המרדכי. כי הוא יודע שהוא לא "פירוש" על הרי"ף, אלא הוא הפך את הספר להיות ספר פסקים עצמאי, ועל כן היה צריך לשלב בתוכו את לשון הרי"ף בחלק מהמקומות שראה לנכון.
מעתה איננו יודעים וקשה מאוד לברר איזו מסכת חיבר ר' מרדכי בן הלל תחילה, היות שהוא פירוש על הרי"ף, ואפשר שגם בפועל הוא כתב וחיבר את פירושו תחילה ממש על גיליון הרי"ף, שאפשר שהוא התחיל ממסכת ברכות או אחרת כפי כתבי היד של הרי"ף שהיו לפניו. ומתוך ההפניות בספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל קשה ביותר לדייק, ראשית, מפני שהנוסח המדויק שלו לא ברור בכל המקומות. ועוד, מפני שההפניות שלו הם יותר מסוג "עיין" שקשה לדעת מה חיבר קודם, יותר מאשר "כתבתי" שגם זה נמצא בו אבל לא מספיק פעמים כדי להבין בבירור את סדר הכתיבה. אבל זה ברור שהכתיבה שלו היתה מסודרת מתחילת המסכת עד סופה, שכותב "עיין מה שפי'[רשתי] לעיל", וכדומה, שתמיד הספר בנוי על סדר המסכת. רק קשה לדקדק למצוא את סדר חיבור המסכתות המדויק והשלם וכאמור. ודי בזה עתה בברכה.