פורום אוצר החכמה

נתקלתי בכת"י (מזמן הראשונים) ובו ביאור יפה על הפסוק "הנה לא ינום ולא ישן" ומעשה.
הפירוש ל"הנה לא ינום" ידוע (כך לזכרוני). אך האם המעשה מוכר.
וזה לשון הכותב:

לא ינום ולא ישן שומר ישר'אל. כלומר, הוא מעורר ואינו מניח לישון אותם שיש להם לשמור ישראל. כמעשה שהיה בהגמון אחד שלא היה יכול לישן ושמע קול יהודי אחד שהיו רוצים להרגו עד שצעק להם אל תהרגוהו [...] אותם והניחוהו. למחר ידע שהיה יהודי אותו שניצול. אמר: היינו דכתי'ב לא ינום ולא ישן שומר ישראל.

מעניין מאוד. ייש"כ!
אבל אני מחפש מקור יותר קדום. כתה"י ממנו ציטטתי הועתק לפני כ-700 שנה.

מעניין שפירוש זה מתאים ביותר לדעת רס"ג בהקדמתו הארוכה לתהלים (עמ' מה, וכן שם ב, ד) ובפירושו לאיוב (ז, כא, יד טו) שכל הנחת פועל אם היתה הסבתו כלפי ה' בלתי אפשרית, הרי שהשכל מחייב להסב אותה כלפי בני אדם. וכתב שם שלפי זה פירוש יושב בשמים ישחק (תהלים ב ד) היינו שה' ישחיק בהם בני אדם, ולא שהוא עצמו ישחק, ע"ש.
האם כתב היד שייך לחוג חסידי אשכנז? (איני בקי בענין אך הבנתי ששאבו מקצת תורתם מדברי רס"ג)

תודה לך על הבאת דברי רס"ג בהקשר הזה.
הקטע שהבאתי אינו מחסידי אשכנז אלא מאחד חכמי פרובאנס.

חד ברנש כתב:הפירוש ל"הנה לא ינום" ידוע (כך לזכרוני).

אברבנאל בשם שבט יהודה

נפלא!!!
בדקתי בשבט יהודה והוא מביא גם את המעשה עצמו!!
(עמ' סב-סג, במהדורת ע' שוחט, ירושלים תשפג)

אכן לענ"ד מדובר בנוסח אחר של אותו מעשה.
העיקרון זהה, הוא פירוש מקורי אל "לא יישן", ר"ל שאינו מניח אחרים לישון - מי שהוא שומר ישראל.
כרגיל במעשים סביב מדרשי מקראות (ובכל מעשים), פעמים רבות שיסוד וגרעין הדרשה נשארת, כשפרטי הסיפור מתחלפים במהלך גלגולי העברת מסירתו, במעט או הרבה.

חיפושי אחר המעשה הזה בדווקא הוא כדי לנסות ולאתר צנורות השפעה על החיבור המדובר, ולכן חשוב למצוא מקבילה מדויקת.

חד ברנש כתב:חיפושי אחר המעשה הזה בדווקא הוא כדי לנסות ולאתר צנורות השפעה על החיבור המדובר, ולכן חשוב למצוא מקבילה מדויקת.

אולי תמצא במעשיות ואגדות שהדפיס ר' עידן דשא (מחלק ט' והלאה, שלא נמצאים עדיין באוצר).

אולי אפשר להוסיף לזה את הכתוב באסתר (ו, א) "בלילה ההוא נדדה שנת המלך".
וחז"ל פירשו שהכוונה למלכו של עולם - הקב"ה.
אך אולי ניתן לומר שהכוונה היא שנדדה שנתו של אחשורוש, והוא היה בגדר 'שומר ישראל', כהפירוש כאן.

אכן נזכר בחז"ל (אסתר רבה - פרשה י סימן א), גם בקדמונים מפורש קשר, בין "נדדה שנת המלך" לבין "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל".
לדוגמא;
אבן עזרא - פירוש ראשון אסתר ו':א':

בלילה ההוא – בדרש (בבלי מגילה ט"ו:): שנת מלכו של עולם. והטעם שהשם לא ישן, רק שומר ישראל. וסבב סבתה זכירת מעשים שעברו בעבור שנדדה שנת המלך.

שם - פירוש שני:

בלילה ההוא – חלילה חלילה שיאמין אחד מחכמינו כי השם יישן. רק הדרש שהשם לא יישן ושומר ישראל שהביא סבות לנדד שנתו של אחשורוש עד שינצלו ישראל.

ר' יוסף נחמיאש:

ורז"ל דרשו: נדדה שנת מלכו של עולם, כלומר: כי השם אשר לא ינום ולא יישן (תהלים קכ"א:ד') סבב כל זה.