פורום אוצר החכמה

בתקופת הגאונים שימשה המילה גאון ככינוי לראש ישיבת סורא ופומבדיתא בלבד. זמן מה לאחר תקופת הגאונים (ואולי גם ראשונים) הפך השם גאון ככינוי לת"ח עצום וחריף בתורה. המפורסם ביותר שבתקופת האחרונים הוא בלא ספק הגאון מווילנא, אבל יש גם הגאון מלייפניק (ברוך טעם), הגאון מליסא (הנתיבות), ועוד, הם נקראו גאון מ__ סתם מבלי לפרט שמם הפרטי.
מתי הפך הכינוי לתואר חשיבות תורני כללי, ומי הראשון שקראו לו 'גאון' באופן קבוע?

אין בכך תשובה לשאלה, אולם דומה שמן הראוי לציין שבקהילות איטליה בזמנו משמעות התואר 'גאון' היתה רב שיש להתחשב בדעתו להלכה, בניגוד ל'רב סמוך' סתם שטרם הגיע למידה זו, כפי שכתב בונפיל בספרו הרבנות באיטליה בתקופת הרנסאנס [איני זוכר כרגע מראה מקום מדויק]. כך למשל, נקרא רבי עובדיה ספורנו, שהיה ראש ישיבה ופוסק חשוב [אם כי לדורות זכור בעיקר כפרשן התורה, ומעט נשאר מתורתוו בהלכה] אצל בני זמנו 'הגאון ספורנו'.

עמוס התקועי כתב:בתקופת הגאונים שימשה המילה גאון ככינוי לראש ישיבת סורא ופומבדיתא בלבד. זמן מה לאחר תקופת הגאונים (ואולי גם ראשונים) הפך השם גאון ככינוי לת"ח עצום וחריף בתורה. המפורסם ביותר שבתקופת האחרונים הוא בלא ספק הגאון מווילנא, אבל יש גם הגאון מלייפניק (ברוך טעם), הגאון מליסא (הנתיבות), ועוד, הם נקראו גאון מ__ סתם מבלי לפרט שמם הפרטי.
מתי הפך הכינוי לתואר חשיבות תורני כללי, ומי הראשון שקראו לו 'גאון' באופן קבוע?

לא רק סורא ופומבדיתא. גם ראש ישיבת א"י נקרא גאון.
וחכמי אשכנז הראשונים נקראו גאון (למיטב זכרוני גם רש"י בצרפת).
והרמב"ם כותב שכל חכם שהיה אחרי חתימת התלמוד נקרא גאון.

בהקדמת המאירי לפירושו עמ"ס אבות כתב שגאו"ן הינו מי שבקי בס' מסכתות ע"ש באורך סדר הכינויים והתוארים.