פורום אוצר החכמה

מורינו ורבינו הגאון החסיד ר' שמחה שיף זצ"ל זקן הרמי"ם בישיבת איתרי מפארי ישיבת חברון, תלמיד מובהק לגרי"מ פיינשטין זצ"ל, ר"מ בישיבת הנגב (עזתה) ולאחר מכן למעלה מיובל שנים בישיבת איתרי, עד לאחרונה. דבק בבית גור ואהוב עד מאד על ה"בית ישראל" וה"לב שמחה" (ואף בן משפחתם מצד הרבנית ע"ה שהיתה אשה גדולה ומחנכת דגולה וסופרת (ה. תראל).
ר' שמחה היה למדן מופלג, מחנך בחסד עליון בלימוד, ידע לשמוע בלימוד ולא רק ללמד. אהוב על תלמידיו בצורה מודגשת. מעולם לא הילך בגדולות וכל התנהלותו היתה בפשטות. היה גשר נדיר בין העולם החסידי- פולני- גוראי לבין העולם הישיבתי ליטאי.
חיבר ב"כ של שערי שמחה (על ב"ב וכתובות)
הלויתו עכשיו מוצ"ש בבית המדרש גור, ולאחר מכן ב23:30 בשמגר.
הלב דואב על הסתלקות האי גברא רבה עד למאד. עוד חזון למועד לספר על גדלותו.

ברוך דיין האמת. אבידה גדולה עד מאד. הלב כואב.
שמעתי אודותיו לפני שנים מאחד מתלמידיו, ואמר לי אז שר"ש למד כל הש"ס בעיון עמוק, ויש לו שיעורים/מערכות כתובים על כל הש"ס ממש חוץ ממסכת אחת, כמדומני עדויות, או הוריות.
עוד סיפר שבזמן לימודיו בישיבת חברון היה לומר סדר אחד נזיקין, סדר אחד נשים, וסדר אחד קדשים, הכל בעיון.
עוד סיפר לי מעשה נורא בקשר לנישואיו לרבנית ע"ה, ולא כעת המקום והזמן.

בן ירושלים כתב:דבק בבית גור ואהוב עד מאד על ה"בית ישראל" וה"לב שמחה" (ואף בן משפחתם מצד הרבנית ע"ה שהיתה אשה גדולה ומחנכת דגולה וסופרת (ה. תראל).

הגה"ח ר' שמחה היה חתן הרה"ח ר' שמעון נפתלי אלתר (בהרה"ח רבי יצחק מאיר - שהיה בנו של הרה"ק רבי משה בצלאל וחתן האמרי אמת).

בן ירושלים כתב:מורינו ורבינו הגאון החסיד ר' שמחה שיף זצ"ל זקן הרמי"ם בישיבת איתרי מפארי ישיבת חברון, תלמיד מובהק לגרי"מ פיינשטין זצ"ל, ר"מ בישיבת הנגב (עזתה) ולאחר מכן למעלה מיובל שנים בישיבת איתרי, עד לאחרונה.

מדבריו בספר אפיק בנגב על הרב אברהם יצחק נריה, שלמד אצלו בשנותיה הראשונות של ישיבת הנגב

הוא היה משפחת שיף הלווים.
ממשפחתו הוא צאצא לחסידי קאצק בפולין. איני זוכר מאיזה ענף, פילוב סוקולוב או אחר.

היה למדן עצום, והיה מפורסם בכך מגיל צעיר במיוחד. עוד דיבר עם הרב מבריסק בלימוד וחזר על זה לא מעט. איך שאלו שאלה במשניות טהרות ועוד, ואיך הרב מבריסק חזר בעל פה על המשנה, על כל הראשונים וכל המפרשים, ואז נפנה אליו ושאלו בהארת פנים: ומה כעת עדיין קשה?.

בתקופה אחר נישואיו לרבנית הניה שיף ע"ה, דמות מיוחדת בפני עצמה, הקים (או המשיך לנהל) כולל בתל אביב ליד מקום מגורי אביו, ברחוב בן יהודה. שמעתי מאחד הלומדים שם איך עמלו על כל סוגיא בבבא מציעא בעיון ובעמקות נפלאה.
היה תענוג לדבר איתו בלימוד, והוא היה מתייחס בכבוד ראוי ומיוחד לכל אחד שבא אליו בישיבה או בביתו.
אם השיחה הייתה עוברת לדברי חולין, היה מציע באדיבות מקורות אחרים וחוזר ומפנה את השיחה לאפיקים תורניים.

הבית שהקים היה בית מיוחד, מלבד החלק התורני שלו בישיבה, גם האווירה, הכבוד ההדדי, החכמה והמתינות, יראת השמים, החסידות שהוקרנו לשני ילדיהם.

הלוויה היום הספיד תלמידו בישיבה, שהפך להיות ראשה הגאון הגדול רבי אריאב עוזר שדיבר גם על השברי לוחות שהיו מונחים בארון, על המאור פנים ועל ההתמסרות במסירות נפש ללמוד בכל י"ג שנותיו האחרונות, אחר שעבר את האירוע מוחי. כמה קנו ממנו ולמדו ממנו, גם בתורה עצמה שעוד השתדל להוסיף ולחדש, וגם בכל הסביב סביב.
וקרא על כך את המאמר: קשה יום מיתתן של צדיקים כיום שנשברו בו הלוחות. והיטיב לתאר את שני הצדדים בכך.

חבל על דאבדין.

מצו"ב טיוטה של רשימה על אודות הרב

גירסא יותר מדוייקת ממה שסיפר רבות על שיחתו בלימוד עם הרב מבריסק:

סיפר הגאון רבי שמחה שיף שליט"א פעם שאלתי את מרן הגרי"ז זצ"ל מרש"י בסוכה ד' ע"א בענין דטומאה רצוצה.
והנה תיכף ששמע מרן הגרי"ז זצ"ל שאני רוצה לשאול בענין זה מיד אמר: הרי זה קשור למשנה באהלות סוף פ"ג ומיד החל לומר בעל פה את כל המשנה כלשונה וכן אמר בעל פה את פירוש הגאון שם וכן את פירוש הר"ש שם ואחר כל זאת אמר לי : איצטער קען מען הערן די קשיא, עכשיו אפשר לשמוע את הקושיא.
לאחר ששמע את שאלתי פתח את הספר חידושי רבינו חיים הלוי והראה באצבעו ואמר לי כאן יש תשובה לשאלתכם...

ועוד מעשה מהרב מבריסק:
סיפר הגאון רבי שמחה שיף שליט"א שהיה נוכח בשעת מעשה.
פעם ישב אדם אחד אצל מרן הגרי"ז זצ"ל ושאל שאלה בלימוד ענה לו הגרי"ז זצ"ל במתק לשונו אולם אותו אדם לא הבין את התשובה.
ניסה מרן הגרי"ז זצ"ל והסביר הדברים שוב לאותו אדם אך עדיין לא הבין אותו אדם את התשובה.
פנה מרן הגרי"ז זצ"ל לחתנו הגאון הגדול רבי יחיאל מיכל פיינשטיין שליט"א וביקש ממנו שיסביר לאותו אדם ואכן הסביר הגרי"מ שליט"א ומיד הבין אדם את התשובה.
נענה ואמר מרן הגרי"ז זצ"ל לחתנו רבי מיכל שליט"א אתה ראש ישיבה, על כן יש לכם 'שפראך' שפה של ראש ישיבה.

מתוך עובדות והנהגות לבית בריסק המופיע באוצר.

ילדיו גוראים?

אליסף כתב:ילדיו גוראים?

בנו יחידו רבי אברהם מרדכי מחסידי גור-ירמיהו
בתו יחידתו נשואה לרבי יעקב יהושע (ב"ר בנימין ביינוש) רוזנבוים מחסידי גור-פני מנחם

למיטב הבנתי לא היה גוראי מהבית, אלא הצטרף לגור בעקבות נישואיו בזיוו"ש.
(שמעתי שהיתה איזו טרגדיה בפטירתה בטרם עת של זוגתו הראשונה).

ישעיהו לוריא כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=44789&p=844828#p844828

מתוך דבריו שם:

באותם ימים התגורר ראש הישיבה הגאון רבי שמחה שליט"א בבני ברק ונקרא על ידי הבית ישראל, שנעשה לחסידו אחר נישואיו לנכדת האמרי אמת

צופה_ומביט כתב:

ישעיהו לוריא כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=44789&p=844828#p844828

מתוך דבריו שם:

באותם ימים התגורר ראש הישיבה הגאון רבי שמחה שליט"א בבני ברק ונקרא על ידי הבית ישראל, שנעשה לחסידו אחר נישואיו לנכדת האמרי אמת

הקשר עם הבית ישראל התחיל עוד קודם. היתה קבוצה של תלמידי חברון שהיתה בקשר עם הב"י (ר' שילה רפאל, ר' יעקב וייל,ר' משה שטרנבוך, ר' מדכי חברוני), גם ר' שמחה היה ביניהם.
היה מקובל בישיבה שהבית ישראל היה השדכן שלו( ויש מאחורי זה סיפור מופלא ומופת של הב"י אך אינני יודע אמיתותו המוחלטת ). דומני שראיתי תמונה בשבע ברכות שלו שישב עם כובע קנייטש ולצידו הבית ישראל. הספודיק וחסידותו הגיע מאוחר יותר. הרבנית ע"ה היתה מאד חסידית והיא ש"הכניסה" אותו לתוך גור . אגב הקשר ביניהם והערכה ההדדית היו למופת.
בכלל, השילוב בין "חברונר" לחסיד גור היה מיוחד במינו ומאד נדיר.
הגר"ש השאיר אחריו ברכה חידושים רבים על פרשת השבוע. יש שם שילוב של לומד'ס ישיבתי ובנוסח בריסק בשילוב עם איזה חידוש של חידושי הרי"מ או שפת אמת, ואפילו דברים מתורת הסוד. דברים נפלאים ומקוריים עד מאד! הבן שליט"א סיפר בניחום אבלים שכבר שנים זה בעריכה אך בצוק העיתים זה די נזנח, וכעת ימשיכו לעבוד על זה בעז"ה.

אביו ואבותיו היו חסידי פילוב, שהיא שושלת הנמשכת מקאצק. והיה לו קשר עם הבית ישראל גם קודם.

הרה’’ג ’בן ירושלים’ הביא רשימה של בחורים מחברון שהיו בקשר עם הבית ישראל.
הערות קצרות בשביל לא להסיט את האשכול.
היו רבים הרבה יותר. למשל הרב שמואל יעקב בורנשטיין שהיה בקשר הדוק. הרבנים אזרחי שבאו לטישי’ן. וכמובן שהרב שטרנבוך מבוגר בעשור וחצי מכל הרשימה שהביא.

הרבנית ע’’ה הייתה אישיות מופת וממש אשה גדולה. גם עליה אפשר לכתוב.
התמונה ההיא, בה נראה עם כובע ליד הבית ישראל, היא משבע ברכות שלו עם הרבנית ע’’ה, היינו זיוו’’ש.

אי’’ה אעלנה בהמשך.

בן ירושלים כתב:

ישעיהו לוריא כתב:הרה’’ג ’בן ירושלים’ הביא רשימה של בחורים מחברון שהיו בקשר עם הבית ישראל.
הערות קצרות בשביל לא להסיט את האשכול.
היו רבים הרבה יותר. למשל הרב שמואל יעקב בורנשטיין שהיה בקשר הדוק. הרבנים אזרחי שבאו לטישי’ן. וכמובן שהרב שטרנבוך מבוגר בעשור וחצי מכל הרשימה שהביא.

הרבנית ע’’ה הייתה אישיות מופת וממש אשה גדולה. גם עליה אפשר לכתוב.
התמונה ההיא, בה נראה עם כובע ליד הבית ישראל, היא משבע ברכות שלו עם הרבנית ע’’ה, היינו זיוו’’ש.

אכן הרשימה קצרה.
ב. אכן זה מהזיוו"ש שבו היה מעורב הב"י.
אגב גם כשהיה כבר עם ספודיק והיה חסיד,ביום חול הלך עם פראק וכובע עגול יחודי לו שלא מזוהה עם שום דבר (כובע עגול שמקדימה היה קצת עם קנייטש)

וגם הפראק לא היה מבד של פראק אלא מבד [ודוגמא] של חליפה ארוכה [רעקל].

מן הדרום כתב:

בן ירושלים כתב:מורינו ורבינו הגאון החסיד ר' שמחה שיף זצ"ל זקן הרמי"ם בישיבת איתרי מפארי ישיבת חברון, תלמיד מובהק לגרי"מ פיינשטין זצ"ל, ר"מ בישיבת הנגב (עזתה) ולאחר מכן למעלה מיובל שנים בישיבת איתרי, עד לאחרונה.

מדבריו בספר אפיק בנגב על הרב אברהם יצחק נריה, שלמד אצלו בשנותיה הראשונות של ישיבת הנגב

עוד מאותו ספר

בן ירושלים כתב: היתה קבוצה של תלמידי חברון שהיתה בקשר עם הב"י (ר' שילה רפאל, ר' יעקב וייל,ר' משה שטרנבוך, ר' מדכי חברוני)

השניים הראשונים היו תלמידי קול תורה.

שיבר כתב:השניים הראשונים היו תלמידי קול תורה.

באותם שנים קול תורה היתה ישיבה קטנה עם המשך של 2-3 שיעורים. היינו עד גיל 19-20 . היכן הם למדו אח"כ?

תמונתו: (לפני כ-19 שנים).

בספר לשם שמים של ר' יגאל אריאל יש התייחסות מענינת סביב פעילותו בישיבת הנגב, כולל הטרגדיה בפטירת אשתו בזו"ר. כמו כל הדמויות שם, היא מכונה בשם בדוי.

ישעיהו לוריא כתב:גירסא יותר מדוייקת ממה שסיפר רבות על שיחתו בלימוד עם הרב מבריסק:

סיפר הגאון רבי שמחה שיף שליט"א פעם שאלתי את מרן הגרי"ז זצ"ל מרש"י בסוכה ד' ע"א בענין דטומאה רצוצה.
והנה תיכף ששמע מרן הגרי"ז זצ"ל שאני רוצה לשאול בענין זה מיד אמר: הרי זה קשור למשנה באהלות סוף פ"ג ומיד החל לומר בעל פה את כל המשנה כלשונה וכן אמר בעל פה את פירוש הגאון שם וכן את פירוש הר"ש שם ואחר כל זאת אמר לי : איצטער קען מען הערן די קשיא, עכשיו אפשר לשמוע את הקושיא.
לאחר ששמע את שאלתי פתח את הספר חידושי רבינו חיים הלוי והראה באצבעו ואמר לי כאן יש תשובה לשאלתכם...

בעקבות הכתוב כאן דנו בכולל (ביום האחרון של הזמן..) מה היתה הקושיה והתירוץ באהלות (למדנו אהלות זה עתה). יש כמה אופציות, היש למישהו מה היה תוכן הדברים?

אולי כדאי לבדוק בספריו שהוציאו תלמידיו בשם "בשערי נועם" שיעורים על מסכתות.

משיעוריו הצלחתי להיזכר שדיבר הרבה על מיגו, והאריך לדחות את דברי רבי שמעון שקאפ הידועים שמיגו הוא כח הטענה, ואאל"ט היה לו הסבר משלו לדין מיגו אלא שאיני זוכר אותו.

לכאורה צ"ל דברי רבי אלחנן וסרמן

יעוין, למשל, חידושי רבי שמעון יהודא הכהן, כתובות סימן כט ס"ק ג [מהדורה חדשה עמ' רמב-רמג, 245-244 בדפי אוצה"ח].
https://tablet.otzar.org/#/b/183323/p/- ... /end/810/c

גביר כתב:יעוין, למשל, חידושי רבי שמעון יהודא הכהן, כתובות סימן כט ס"ק ג [מהדורה חדשה עמ' רמב-רמג, 245-244 בדפי אוצה"ח].
https://tablet.otzar.org/#/b/183323/p/- ... /end/810/c

יישר כח

לישרי לב – שמחה
שורות קצרות על עמל התורה של הגאון החסיד רבי שמחה הלוי שיף זצ"ל מראשי ישיבת 'איתרי' ונכד רבוה"ק מגור

בית הגנזים כתב:לישרי לב – שמחה
שורות קצרות על עמל התורה של הגאון החסיד רבי שמחה הלוי שיף זצ"ל מראשי ישיבת 'איתרי' ונכד רבוה"ק מגור

הגה''ח רבי שמחה שיף זצ''ל.pdf

יישר כח - גם על התמונות - כך היה נראה בשנים שבהן הכרתי אותו.

אגב אזכור הפנ"מ -
פעם אחת סר הפנ"מ [לאחר שכבר התאדמ"ר] למתחם הישיבה"ק בדרכו לקבר רחל, כדי לבקר [בהפתעה] בישיבת גור ששכנה במתחם באותה תקופה והייתה קשורה אליו בקשר מיוחד [איני זוכר את שמה, אולי מאור יעקב, עברה אח"כ לאשדוד]. הפנ"מ לא הסתפק בביקור בישיבה וביקש להיפגש עם ר"ש, שישב אז ולמד בחדרו ויצא לקראת הפנ"מ כשנודע לו שנמצא במקום ומחפש אותו.

בלימוד עם נכד חוה"מ פסח תשע"ט - בהיותו כבן 86

שמעתי שבעיתון הפלס היה מאמר יפה.

ישעיהו לוריא כתב:שמעתי שבעיתון הפלס היה מאמר יפה.

מצורף לא מעומד כבעיתון.

תודה רבה על צירוף המאמר

אולי כדאי להוסיף שלפחות בחלק מהשנים מסיבות החנוכה שהוזכרו במאמר התקיימו בביתו.