פורום אוצר החכמה

ברוך דיין אמת

משגיח בלייקווד הרבה שנים, לפני זה בגייטסהעד. חלק משיחותיו נערכו ונדפסו בספרים בשם מתנת חיים.

על שמועה כי באה ונמס כל לב
משארית שוחרי תורת המוסר, תלמיד למרן רבי אלי' לאפיאן זללה"ה. שנים רבות העמיד תלמידים ליראה בגייטסהד ואח"כ בליקווד. יש לו בנין וחתנין רבנן.

בימים אלה שמרבים באמירת תהלים לרגל המצב, אציין מה שראיתי שאמר פעם המשגיח זצ"ל בשיחה, בשם זקן אחד, שלעולם לא נבין את פרקי תהלים לעומקם, מבלי שנדע מהו כלי הנגינה שהתייחד לכל אחד מהם, מהי פעולתו וצליליו, ומדוע דווקא כלי זה נבחר למזמור זה. ויהיו הדברים לעילוי נשמתו.

המשגיח זצ״ל עם יבלחט״א הגר״א גורביץ שליט״א

להאמור כאן https://www.jdn.co.il/flashes/2113491/:
תצא הלוויה ביום חמישי בשעה 19:30 בערב מרחבת ישיבת מיר בשכונת בית ישראל בירושלים להר המנוחות.

מטה עז כתב:בימים אלה שמרבים באמירת תהלים לרגל המצב, אציין מה שראיתי שאמר פעם המשגיח זצ"ל בשיחה, בשם זקן אחד, שלעולם לא נבין את פרקי תהלים לעומקם, מבלי שנדע מהו כלי הנגינה שהתייחד לכל אחד מהם, מהי פעולתו וצליליו, ומדוע דווקא כלי זה נבחר למזמור זה. ויהיו הדברים לעילוי נשמתו.

ואם באמירת תהלים עסקינן, זכור נזכור את ה'משכיל לדוד' של המשגיח זצ"ל לאחר סדר מוסר בחודש אלול, בקולו האדיר מלא הרגש, ובנעימת קעלם. כמו כן, אמירת אורחות חיים להרא"ש לאחר תפילת שחרית פיסקה פיסקה כשהציבור חוזר אחריו. עברו עשרות שנים, והקול עודנו מצלצל באוזניים, "התרחק מן הגאווה - בתכלית הריחוק". וכל זה כהכנה לתפילות הימים הנוראים, שבשנים המוקדמות מסופר שקולו נשמע עד "קוטסוורת' רוד", ואף בגיל העמידה היה קולו מרעיד את החלונות והלבבות, וידוע המעשה במחזור שכתמי הדם שפרצו מגרונו מחקו את המילים 'רוע הגזרה'. ומי ישכח את התפרצות הבכי בקוראו הפטרת חזון ישעיהו. יהי זכרו ברוך.

מדברי הגרי"מ מורגנשטרן על המשגיח זצ"ל

לעיל באשכול מובא שהיה גיסו של הרב פולק, מעניין שלא צויין זאת רק ידידות.

לגופו של ענין שאמר הגרי"מ מוגנשטרן שבצעירותם היה נרעה שהרפ"א פאלק נטה יותר לעבודה"י ולימוד מוסר וכו' - הייתי אצלו בפורים ובחור א' חרז חרוזים ובתוך הדברים אמר כעי"ז - ובסוף הגיב שאינו יודע בכלל למה יאמרו כן. [והיה נראה בעליל שלא היה זה ענין של עניוות וכדו']

אני הקטן גדלתי עם ר' מתתיהו שנים רבות. סבתא שלי הכירה אותו מיום הולדתו, אמא שלי שתבל"ח גדלה אתו, אבל צעירה ממנו בכעשור, ואף אני הקטן גדלתי בסמיכות אליו, למדתי בישיבת גייטסהעד, ושמעתי שיחותיו. על כן אני מרגיש צורך להאריך קצת בפורום זה.

ר' מתתיהו היו לו כמה מעלות יקרות, ואציע אותם אחת לאחת.

א. היה חכם מאד בחכמת הנפש, באופן בלתי רגיל. הבין אנשים בצורה עמוקה ומקיפה תוך כמה שניות של היכירות עמם.

ב. היה לו כוח הדיבור בצורה יוצאת דופן והיה מראשי המדברים בכל אסיפה ציבורית. כשהוא נהיה משגיח קטן בישיבה בגייטסהעד, התלמידים המבוגרים היו עוזבים את השמועז של ר' משה שוואב שהיה המשגיח, ונכנסים לשמועז שלו שהיה מיועד לבחורים הצעירים יותר.

ג. היה מאריך בתפילתו, בכל תפילה ובכל ברכה היה משקיע כוחות רבים.

ד. לא היה מתפעל מהבזיונות שהיו מנת חלקו בתור משגיח.

ה. תוכו כברו.

ו. היה מסור כל כולו לצרכי ציבור. כל נזקק וכל מסכן היה בא אצלו כדי לספר לו את צרותיו והוא היה עוזר להם כמיטב יכולתו. הרבה אלמנות ויתומים ראו בו דמות אב. והכל עשה ללא בקשת שכר משום סוג שהוא, לא פרסום, לא כבוד, לא כסף עניין אותו, אלא עסק אך ורק בגמילות חסדים לשם גמילות חסדים. וכאן צריך להזכיר את אשתו הצדיקה, שעמדה לימינו בכל כוחה, ועזרה לו מאד. ואף אני הקטן אחרי שאמי ילדה התאכסנתי בביתם למשך שבועיים.

ז. היה מלא בשאיפות נעלות.

ח. היה בעל רגש גדול.

ט. הקים משפחה לתפארת.

י. לא הלך שולל אחרי תענוגות העולם. ביתו היה פשוט ביותר. וכן בגדיו. וכל כיוצא בזה.

יא. חיזק רבבות יהודים על ידי מסירות אלפי וועדים ושיעורים.

יב. השקיע הרבה כוח להלחם על ערכים שהאמין בהם.

במוסף שבת קדש של יתד נאמן שבת פ' וארא תשפ"ד יש כמה מאמרים על הגה"צ רבי מתתיהו סלומון זצ"ל.

במוסף שבת קדש של יתד נאמן (של שבוע שעבר) ב' בשבט תשפ"ד, עש"ק פ' וארא, במאמר על הגה"צ רבי מתתיהו סלומון זצ"ל, המשגיח דלייקווד, עמ' 23, כתוב: "פעם בשיחה למחנכים, סיפר להם על עצמו, כשהיה בחור בן 14 בגייטסהד, עמד יום אחד והמתין לאוטובוס בתחנה. והנה נזדמן לשם רבו הגאון רבי משה אריה במברגר זצ"ל. הגרמ"א במברגר שימש ברבנות בעיר מיץ לפני השואה, ולאחר המלחמה הקדיש את חייו ללמד בחורים צעירים. ...".

ויש להעיר שיש כאן בילבול בין שני רבנים שונים ששמם זהה, וגם החליפו בין מיינץ למיץ. [סיפור זה נדפס כבר בחוברת "ניב המורה" גליון 167 אלול תשע"ב עמ' 11, וגם שם נדפס בטעות].

הגאון רבי משה אריה במברגר זצ"ל (רבו של הג"ר מתתיהו סלומון זצ"ל בצעירותו), נולד בשנת תרס"ב ונפטר בר"ח אלול תש"כ, היה רב לפני השואה בגרמניה בעיר מיינץ [מגנצא העתיקה], בשנת תרצ"ט ברח לאנגליה, ובשנת תש"ד ביוזמת הגרא"א דסלר זצ"ל ייסד את בית הספר של גייטסהד, וניהל אותו עד סוף ימיו.
[ראה עליו ב"ירושתנו" שנה ז' עמ' שנ"ה].

הגאון רבי משה אריה במברגר זצ"ל (הצעיר), נולד בבלגיה באמצע המלחמה בערך בשנת תש"ד ונפטר בשנת תשע"ד, היה רב משנת תשל"א בצרפת בעיר מיץ [עירם של רבי אליעזר ממיץ, ורבי יונתן אייבשיץ, והשאגת אריה, ועוד], ונפטר לפני כעשר שנים.
[ראה עליו במוסף שבת קדש של יתד נאמן עש"ק פ' פקודי תשע"ד עמ' 8 והלאה].

רציני כתב:לעיל באשכול מובא שהיה גיסו של הרב פולק, מעניין שלא צויין זאת רק ידידות.

יש כלל מפורסם [מובא גם בפורום] דהמעיר על השני. גם בדברי המעיר יש הערה.
העירו לי בפרטי דצ"ל פאלק.

פרנצויז כתב:במוסף שבת קדש של יתד נאמן שבת פ' וארא תשפ"ד יש כמה מאמרים על הגה"צ רבי מתתיהו סלומון זצ"ל.

אפשר להעלות?

פילווישוק כתב:וכל זה כהכנה לתפילות הימים הנוראים, שבשנים המוקדמות מסופר שקולו נשמע עד "קוטסוורת' רוד", ואף בגיל העמידה היה קולו מרעיד את החלונות והלבבות,

קוטסוורת' רוד - Coatsworth Road הוא שם של רחוב בעיר גייטסהד, באיזור הישיבה.

תוכן כתב:אני הקטן גדלתי עם ר' מתתיהו שנים רבות. סבתא שלי הכירה אותו מיום הולדתו, אמא שלי שתבל"ח גדלה אתו, אבל צעירה ממנו בכעשור, ואף אני הקטן גדלתי בסמיכות אליו, למדתי בישיבת גייטסהעד, ושמעתי שיחותיו. על כן אני מרגיש צורך להאריך קצת בפורום זה.

ר' מתתיהו היו לו כמה מעלות יקרות, ואציע אותם אחת לאחת.

א. היה חכם מאד בחכמת הנפש, באופן בלתי רגיל. הבין אנשים בצורה עמוקה ומקיפה תוך כמה שניות של היכירות עמם.

ב. היה לו כוח הדיבור בצורה יוצאת דופן והיה מראשי המדברים בכל אסיפה ציבורית. כשהוא נהיה משגיח קטן בישיבה בגייטסהעד, התלמידים המבוגרים היו עוזבים את השמועז של ר' משה שוואב שהיה המשגיח, ונכנסים לשמועז שלו שהיה מיועד לבחורים הצעירים יותר.

ג. היה מאריך בתפילתו, בכל תפילה ובכל ברכה היה משקיע כוחות רבים.

ד. לא היה מתפעל מהבזיונות שהיו מנת חלקו בתור משגיח.

ה. תוכו כברו.

ו. היה מסור כל כולו לצרכי ציבור. כל נזקק וכל מסכן היה בא אצלו כדי לספר לו את צרותיו והוא היה עוזר להם כמיטב יכולתו. הרבה אלמנות ויתומים ראו בו דמות אב. והכל עשה ללא בקשת שכר משום סוג שהוא, לא פרסום, לא כבוד, לא כסף עניין אותו, אלא עסק אך ורק בגמילות חסדים לשם גמילות חסדים. וכאן צריך להזכיר את אשתו הצדיקה, שעמדה לימינו בכל כוחה, ועזרה לו מאד. ואף אני הקטן אחרי שאמי ילדה התאכסנתי בביתם למשך שבועיים.

ז. היה מלא בשאיפות נעלות.

ח. היה בעל רגש גדול.

ט. הקים משפחה לתפארת.

י. לא הלך שולל אחרי תענוגות העולם. ביתו היה פשוט ביותר. וכן בגדיו. וכל כיוצא בזה.

יא. חיזק רבבות יהודים על ידי מסירות אלפי וועדים ושיעורים.

יב. השקיע הרבה כוח להלחם על ערכים שהאמין בהם.

דברים יקרים, ייש"כ. תוכל להוסיף? (רוב הדבורים ששמעתי הם משנות לייקווד)

אליסף כתב:

תוכן כתב:אני הקטן גדלתי עם ר' מתתיהו שנים רבות. ...

דברים יקרים, ייש"כ. תוכל להוסיף? (רוב הדבורים ששמעתי הם משנות לייקווד)

יג. בא ממשפחה של עוסקים בצרכי ציבור. אחיו ר' עזריאל היה המנהל של בית הספר. אחיו ר' יוסף היה מספק את החלב הכשר וגבאי בבית כנסת של הקהילה. היה עוד אח שהיה מזכיר של הישיבה, ונפטר בצעירותו.

יד. אשתו היא פאלק מהבית. אחותו נשואה לר' עזריאל רוזנבוים מגיד שיעור בגייטסהעד, ועוד אחות לר' צבי גולדבלום בירושלים. פעם עשו שבע ברכות בישיבה לרגל שמחת נישואי בתו של ר' מתתיהו נדמה לי, ור' עזריאל דיבר ואמר שכולם חושבים שר' מתתיהו הוא משגיח, אבל שידעו שהוא באמת ת"ח גדול, ושהוא בוכה בדמעות שמרוב טרדותיו אין לו מספיק זמן ללמוד. אחרי הדרשה קם ר' מתתיהו ונשקו לר' עזריאל.

טו. היה תקיף מאד בדעתו לפעמים ולא חת מפני איש.

טז. היה שם דגש חזק מאד על בין אדם לחבירו. היה נהוג שיום כיפור בלילה אחרי כל נדרי לפני ערבית היה מוסר שמועז בישיבה, ובכה שם בדמעות שליש על 'למען נחדל מעושק ידינו'. בישיבת בית יוסף היה נהוג שבפורים שפיל היו לועגים לראשי ישיבות ולמשגיח. פעם אחת לעגו באכזריות רבה על המשגיח ר' משה שוואב, ולערך חצי שנה אחר כך נפל למשכב, ור' מתתיהו היה סבור שזה היה בגלל העגמת נפש שהיה לו מהשפיל. על כן קם ותיקן שלא ילעגו עוד בשפיל, אלא יעשו שפיל בנושאים אחרים, וכך נהוג עד היום. דרך אגב, ר' משה שוואב סבל הרבה מהלעג של הבחורים וכתב שאלה לר' בנימין זילבר אם מותר להלעיג בפורים, והוא כתב תשובה ארוכה לאסור.

יז. היה מעניק חופש רב לבחורים בישיבה לעשות כרצונם, כל עוד לא חרגו יותר מדי. אני זוכר את ר' יצחק מאיר מורגנשטרן מתפלל בהיכל הישיבה עם תפילין עד קרוב לשעה 11 מבלי שאף אחד הפריע לו. היה עוד בחור שהיה מתעטף בתפילין באמצע הלילה ומתבודד. היתה גם קבוצה של בחורים חסידים שהתחרו ביניהם כמה זמן הם יכולים להשאר בחדר שינה בלי לצאת, חוץ מלמקוה ולבית הכסא. והמנצח נשאר שם כארבע חדשים. ור' מתתיהו לא התערב בכל זה.

פרנצויז כתב:במוסף שבת קדש של יתד נאמן שבת פ' וארא תשפ"ד יש כמה מאמרים על הגה"צ רבי מתתיהו סלומון זצ"ל.

שם משפחתו "סלומון" (ולא סולומון).

היום ראיתי בספר יראה ודעת מהרב סגל ממנצ'סטר הספד על ר' משה שוואב, בתו"ד מספר שהציע לר' משה להכניס עוד משגיח לישיבה 'איש קדוש ובעל כח השפעה אדיר'
ומעלה על נס איך שר' משה הגיב שלא יפריע לו כלל להכניס צרתו לביתו.
מדובר בר' מתתיהו?
אני נוטה שלא, ובפרט שהנוסח הוא ש'הציע לו' ולא שזה היה למעשה