כקש"ת האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע

[נוטר הכרמים]

מצו"ב קובץ מעשיות נכבדות שקבלתי במייל מאת מערכת 'משמרת הכשרות'.

א.pdf

(1.54 MiB) הורד 1106 פעמים

[לייטנר]

.

[נוטר הכרמים]

באחד הסיפורים מובא שבשנת תשט"ו "באנו לידי פשרה ללכת להגאון הגדול רבי צבי פסח פראנק שהיה רב השכונה בימין משה".
האם יש כאן רמז לעוררין על רבנותו של הרב פרנק בירושלים כולה?!

כפי הנראה הכוונה לבן אחיו של הגרצ"פ, הגאון ר' שרגא פייבל זצ"ל שהיה באמת רב שכונת ימין משה גם באותם ימים, ואין כאן אלא ט"ס.

[הרבי מפוזנא]

לקראת היא"צ מתפרסם עכשיו ספר "בקודש פנימה", מזכרונות המשב"ק ר' יצחק לנדאו.

[לייטנר]

.

[תולעת ספרים07]

שאלתי את מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א
אם יש עניין לגשת לציון לפי מה שכתבו המקובלים שלאחר 50 שנה הנשמה מסתלקת לגמרי מזה העולם... כידוע...
וענה לי שיש צדיקים מיוחדים שנשארים כאן גם כעבור 50 שנה - והדברים מדהימים...
--
ועכשיו עוד איזה סיפר קטן...
בטרם יצאו ללוויה לא היה מי שיעיז לגשת ולהספיד...
עד שניגש הרב מקטמון שהיה גאון ומגיד מישרים רבי יהושע דייטש זצ"ל
וכה אמר...
כתיב ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך...
בעת היות בחיים שלח את עזרתו מקודש - כאשר היו נכנסים לקודש פנימה
ועתה לאחר פטירתו מציון יסעדך הישועה תבוא כאשר יגשו אליו לציון....

[אמרתי אחכמה]

לכבוד יומא דהילולא קדישא,
ראיתי לנכון להביא דבר נפלא.
אולי ידוע הוא למקצת חכמי הפורום,
אבל בטוח אני, שלהרבה מכם יהיה בזה משום חידוש.

הנה צילום מהסכמת הרה"ק רבי ר' זושא מאניפאלי זי"ע,
לספה"ק 'מאור עינים' להרה"ק מטשערנאבל זי"ע:

Untitled1.gif (7.06 KiB) נצפה 18800 פעמים

והנה ראה זה פלא,
הוא חותם עצמו ביום כ"ג מרחשון, לסדר "והנה פרח מטה אהרן".
איך זה שפרשת קרח (והנה פרח מטה אהרן) חל ביום כ"ג מרחשון???

אבל הרמז בזה:
הגה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע, נפטר ביום כ"ב מרחשון תרפ"ז לפ"ק,
שחל באותו שנה ביום השבת,
אם כן הלויה התקיימה ביום א' כ"ג מרחשון,
ואז נכתר הגה"ק אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע, למלא מקום אבותיו.

וזה מה שרמז הרה"ק רבי ר' זושא זי"א ברוח קדשו,
שביום כ"ג לחודש מרחשון,
יתקיים מאמר הכתוב והנה פרח מטה אהרן,
שמרמז להגה"ק מהר"א מבעלזא,
שהוא נכד של ה'מאור עינים' מטשערנאבל זי"ע.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל,
להושע בדבר ישועה ורחמים,
רפואות וישועות, אמן.

[זקן ששכח]

לכבוד יומא דהילולא קדישא,
ראיתי לנכון להביא דבר נפלא.
אולי ידוע הוא למקצת חכמי הפורום,
אבל בטוח אני, שלהרבה מכם יהיה בזה משום חידוש.

הנה צילום מהסכמת הרה"ק רבי ר' זושא מאניפאלי זי"ע,
לספה"ק 'מאור עינים' להרה"ק מטשערנאבל זי"ע:

Untitled1.gif

והנה ראה זה פלא,
הוא חותם עצמו ביום כ"ג מרחשון, לסדר "והנה פרח מטה אהרן".
איך זה שפרשת קרח (והנה פרח מטה אהרן) חל ביום כ"ג מרחשון???

אבל הרמז בזה:
הגה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע, נפטר ביום כ"ב מרחשון תרפ"ז לפ"ק,
שחל באותו שנה ביום השבת,
אם כן הלויה התקיימה ביום א' כ"ג מרחשון,
ואז נכתר הגה"ק אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע, למלא מקום אבותיו.

וזה מה שרמז הרה"ק רבי ר' זושא זי"א ברוח קדשו,
שביום כ"ג לחודש מרחשון,
יתקיים מאמר הכתוב והנה פרח מטה אהרן,
שמרמז להגה"ק מהר"א מבעלזא,
שהוא נכד של ה'מאור עינים' מטשערנאבל זי"ע.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל,
להושע בדבר ישועה ורחמים,
רפואות וישועות, אמן.

על פי דרוש או על פי סוד?
כלום אדם גדול על מימרא זו או שזהו שרעף משל אחד המתהרהרים,
כי אז עלי לומר: אמרתי אחכמה... והיא רחוקה ממני.

[אמרתי אחכמה]

אדרבה,
אם יש לך איזה פירוש אחר בדברי רבי ר' זושא, הנראים לכאורה כחידה סתומה,
אתה מוזמן לכתוב.

[לייטנר]

.

[בור הגולה]

אבל כתוב "לסדר"?

[נוטר הכרמים]

לקראת היא"צ מתפרסם עכשיו ספר "בקודש פנימה", מזכרונות המשב"ק ר' יצחק לנדאו.

עברתי על הספר מהחל ועד כלה, מלא וגדוש בכל מיני מגדים, הליכות בקודש ע"פ דקדוק וחשבון נוראים, גינוני קדושה ופרישות, הנהגות אצילות המידות ואהבת ישראל, סיפורי מופתים וגילויי רוה"ק, ועוד ועוד. ערוכים בטוב טעם ובאוטנטיות. מעוררים ענין גם בקרב כאלו שאינם נמנים על חסידי בעלזא, ועל החסידים בכלל.

יצויין שזה רק חלק ראשון, נותר רק לצפות שכמעשהו בראשון יהא מעשהו בשני.

[אמסטרדם]

אבל כתוב "לסדר"?

ואפילו בלא"ה - למה בחר בפסוק זה דוקא ובפרט שאינו בגמטריא תקנ"ח כ"א ע"י בחירת כמה אותיות?

[ח''ל קאליסק]

שמעתי מפי הרה''ח הישיש רבי אהרן בוימיל שליט''א מטבריא-ירושלים שכשעברה מיטתו של הרה''ק מבולגרייא זצ''ל בסמוך לבית מדרשם של חסידי סלונים בעיה''ק טבריא אשר נקרא ''כולל רייסין'' לקחו ע''פ פקודת הרה''ק מבעלזא זיע''א כמין פרוכת מבית הכנסת ע''מ להניח או לעטוף בה המיטה, ורבי אהרן הנ''ל שיחי' בתור בנו של גבאי בית הכנסת המיתולוגי רבי מרדכי בוימיל זצ''ל נשלח לבקש מאת חסידי בעלז בירושלים תמורה לאותה פרוכת בהיותו תלמיד ישיבת בית אברהם בירושלים, ואכן קיבל מאתם פרוכת חדשה.
א. על אף היות המקור הנ''ל אמין בתכלית הדיוק לא שמעתי עוד סימוכין לסיפור זה שבהשקפה ראשונה נראה תמוה. [למרות שכל עצם קבורת הרה''ק מבילגורייא בטבריא ג''כ תמוה אמאי לא טמנוהו בת''א או בי-ם ואכן כפי שזכור לי הרה''ק מבעלז ציין איזשהוא קשר להרה''ק מוויטעפסק זיע''א, ואולי זה הקשר ל'כולל רייסין']
ב. אשמח אם מאן דהו יוכל לאשרו.

[מחולת המחנים]

למרות שכל עצם קבורת הרה''ק מבילגורייא בטבריא ג''כ תמוה אמאי לא טמנוהו בת''א או בי-ם ואכן כפי שזכור לי הרה''ק מבעלז ציין איזשהוא קשר להרה''ק מוויטעפסק זיע''א, ואולי זה הקשר ל'כולל רייסין'

באותה עת עדיין לא החלו לקבור בהר המנוחות, והר הזיתים היה תחת השלטון הירדני, מובן א"כ מדוע בחרו בביה"ח העתיק בטבריא בו קבורים תלמידי הבעש"ט מאשר על פני בית הקברות הזמני בשייח באדר או בית הקברות בתל אביב או נחלת יצחק.

[ח''ל קאליסק]

לקראת היא"צ מתפרסם עכשיו ספר "בקודש פנימה", מזכרונות המשב"ק ר' יצחק לנדאו.

עברתי על הספר מהחל ועד כלה, מלא וגדוש בכל מיני מגדים, הליכות בקודש ע"פ דקדוק וחשבון נוראים, גינוני קדושה ופרישות, הנהגות אצילות המידות ואהבת ישראל, סיפורי מופתים וגילויי רוה"ק, ועוד ועוד. ערוכים בטוב טעם ובאוטנטיות. מעוררים ענין גם בקרב כאלו שאינם נמנים על חסידי בעלזא, ועל החסידים בכלל.

יצויין שזה רק חלק ראשון, נותר רק לצפות שכמעשהו בראשון יהא מעשהו בשני.

שמעתי מרבים רבים שצרם להם מאוד שביתו נאוה קודש וחדרו הק' במעון הקודש ברחוב אחד העם [אשר מייחד את שמו של מרן זיע'' כאן בארה''ק יותר מקטמון ואגריפס,] הרי הוא כחלק מבית הכנסת אוצה''ס וכו' ולא ייחדו לו את קדושתו המתאימה [למרות שרבים הפוקדים את המקום מזכירים בחדר את שמם וכו'].

[ארזי ביתר]

הרב ח"ל קאליסק,

מדבריך משתמע, שהיה מקום ח"ו לקדש את החדר והבית יותר מביהכ"נ וכו'.

אילו היו עושים כן, היה זה ההיפך הגמור משיטת מרן מהר"א. ואספר:

פעם נכנס מהר"א זיע"א לתפילת מנחה ביומא דפגרא, והיה השולחן בביהכ"נ מסודר לקראת ה'טיש'. משהגיע מהר"א לשולחן, נעצר והחל לומר 'נו, נו!'. בתחילה לא הבינו מה מפריע לו, אך לאחר מכן ראו, שעל השולחן הכינו פמוטות מכסף, בעוד על עמוד התפילה של החזן היו פמוטות מנחושת. מרן מהר"א, ראה בזה זלזול בכבוד התפילה, וכפי שהתבטא לאחר מכן אחיו מהר"ם מבילגרייא, 'שלא יהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם'.

[אפרים זלמן]

לקראת היא"צ מתפרסם עכשיו ספר "בקודש פנימה", מזכרונות המשב"ק ר' יצחק לנדאו.

עברתי על הספר מהחל ועד כלה, מלא וגדוש בכל מיני מגדים, הליכות בקודש ע"פ דקדוק וחשבון נוראים, גינוני קדושה ופרישות, הנהגות אצילות המידות ואהבת ישראל, סיפורי מופתים וגילויי רוה"ק, ועוד ועוד. ערוכים בטוב טעם ובאוטנטיות. מעוררים ענין גם בקרב כאלו שאינם נמנים על חסידי בעלזא, ועל החסידים בכלל.

יצויין שזה רק חלק ראשון, נותר רק לצפות שכמעשהו בראשון יהא מעשהו בשני.

ראיתי עלון של בעלזא בה הובא ראיון עם ר' יצחק לנדא והוא אומר שם שבניו שוקדים להוצאת הספר ויש לקוות שייצא לאור בחודשיים הקרובים.

[א גאליציאנער]

לכבוד יומא דהילולא רבא של מרן אהרן קדוש ה' זיע"א מבעלזא - גיליון נ"ז ובו תשובה ומו"מ בהלכה בהנהגתו בטעימת הדגים בער"ש.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מתפעל]

שאלה, ר' שלום פויגל ז"ל סיפר שתיכנן לבקר בהר ציון בקבר דוד המלך ע"ה.
הוא סיפר לרוב ז"ל כוונתו והרוב לא ענה לו כלום, אמנם למחרת אמר לרוב שלא איסתעייא מילתא ולבסוף לא הלך.
ענה הרה"ק: "זייער גלייך וואס דו ביסט נישט געגאנגען".

לא מבואר שם מדוע.
מה הבעיה ללכת להר ציון?

[ברזלים]

יתכן בגלל טומאת הנוצרים שכידוע בגלל זה העדיף לגור בתל אביב

[עתניאל בן קנז]

שמעתי מפי הרה''ח הישיש רבי אהרן בוימיל שליט''א מטבריא-ירושלים שכשעברה מיטתו של הרה''ק מבולגרייא זצ''ל בסמוך לבית מדרשם של חסידי סלונים בעיה''ק טבריא אשר נקרא ''כולל רייסין'' לקחו ע''פ פקודת הרה''ק מבעלזא זיע''א כמין פרוכת מבית הכנסת ע''מ להניח או לעטוף בה המיטה, ורבי אהרן הנ''ל שיחי' בתור בנו של גבאי בית הכנסת המיתולוגי רבי מרדכי בוימיל זצ''ל נשלח לבקש מאת חסידי בעלז בירושלים תמורה לאותה פרוכת בהיותו תלמיד ישיבת בית אברהם בירושלים, ואכן קיבל מאתם פרוכת חדשה.
א. על אף היות המקור הנ''ל אמין בתכלית הדיוק לא שמעתי עוד סימוכין לסיפור זה שבהשקפה ראשונה נראה תמוה. [למרות שכל עצם קבורת הרה''ק מבילגורייא בטבריא ג''כ תמוה אמאי לא טמנוהו בת''א או בי-ם ואכן כפי שזכור לי הרה''ק מבעלז ציין איזשהוא קשר להרה''ק מוויטעפסק זיע''א, ואולי זה הקשר ל'כולל רייסין']
ב. אשמח אם מאן דהו יוכל לאשרו.

אספר את הגירסא המוכרת לי. (לא זוכר ממי שמעתיה בעבר הרחוק).
כאשר הביאו את הרה"ק מבילגורייא למנוחות בטבריה, עצרו מקודם ב'כולל רייסין' (לא זכור לי האם היה מטרת 'הספד' בעצירה זו, או סתם מטרת טכנית בכדי לסדר את ה'מיטה', לפני הקבורה).
כאשר הגיעו לטפל בגופו של הנפטר, ראו שזב ממנו דם רב. (הוא היה ימים ספורים לאחר ניתוח שלא הצליח, ובמשך כל הטהרה ולאחריה זב ממנו דם. והדברים ידועים, ואכמ"ל).
המלוים נטלו 'כלי קודש' ישנים (דהיינו פרוכת וכדו'), שהיו מונחים בתחתית הארון הקודש, וספגו בהם את הדם, וקברוהו עמו בקברו.
עד כאן שמעתי.

ולאור האמור, א. לא היה שום פקודת הרה"ק מבעלזא לעטוף בה את המיטה. אלא החלטה ספונטנית של המלוים. [יתכן שלא מצאו סמרטוטים אחרים לספוג את הדם. או שחשבו שכבודו של הרה"ק הוא לגנוז עמו מטפחות ספרים שבלו].
ב. ככל הנראה לגבאי כולל רייסין לא מצא חן החופשיות של חסידי בעלזא לקחת פרוכת ישנה מבלי לשאול רשות. ולכן בקשו שיפצו אותם על הפרוכת האמורה.


אודות הטעם מדוע קברוהו בטבריה.
פעם שאל הרה"ח ר' משה רוקח ע"ה, את הרה"ק מבעלזא, מדוע הורה לטמון את אחיו בטבריה. החזיר לו הרה"ק בשאלה, וכי היכן רצית שאטמון אותו???

[להזכיר, הר הזתים היה את כבוש אצל הירדנים. בירושלים קברו אז ב'שייח באדר' או ב'סנהדריה', שהיה בית קברות זמניים בתוך העיר.
בגוש דן היו בתי הקברות של הציבור הכללי - עם חלקות מסוימות לשומרי תורה, ולא חלקות 'מכובדות' עם גדולי ישראל בדורות קודמים.
ועל כן הבחירה הטבעית היתה בטבריה, בבית החיים בו טמונים תלמידי בעל-שם-טוב]

ענה ר' משה רוקח, שהוא תמה מדוע לא בצפת, סמוך לקברו של ה'מעשה רוקח', שאדמורי בעלזא נמנו בין צאצאיו. (ויש בו גם המעלות האמורות בטבריה).

ענה לו הרה"ק מבעלזא, שאם כבר שאלת, אענה לך. בטבריה ישנם ישיבות, ותמיד ימצאו מי שיעלו על קברו להתפלל.
(בשונה מצפת בימים ההם שנדלדלה ביותר מתושביה החרדים, הרי ה'בריחה' מטבריה הייתה שנים לאחריה. ובתקופה ההיא אכן היה מבקשים מבני העיר לעלות על קברו בעת היאר-צייט, ולהשלים מנין וכדו').

[עתניאל בן קנז]

לקראת היא"צ מתפרסם עכשיו ספר "בקודש פנימה", מזכרונות המשב"ק ר' יצחק לנדאו.

עברתי על הספר מהחל ועד כלה, מלא וגדוש בכל מיני מגדים, הליכות בקודש ע"פ דקדוק וחשבון נוראים, גינוני קדושה ופרישות, הנהגות אצילות המידות ואהבת ישראל, סיפורי מופתים וגילויי רוה"ק, ועוד ועוד. ערוכים בטוב טעם ובאוטנטיות. מעוררים ענין גם בקרב כאלו שאינם נמנים על חסידי בעלזא, ועל החסידים בכלל.

יצויין שזה רק חלק ראשון, נותר רק לצפות שכמעשהו בראשון יהא מעשהו בשני.

הספר בשלבי עריכה והגהה מתקדמים.

[עתניאל בן קנז]

שאלה, ר' שלום פויגל ז"ל סיפר שתיכנן לבקר בהר ציון בקבר דוד המלך ע"ה.
הוא סיפר לרוב ז"ל כוונתו והרוב לא ענה לו כלום, אמנם למחרת אמר לרוב שלא איסתעייא מילתא ולבסוף לא הלך.
ענה הרה"ק: "זייער גלייך וואס דו ביסט נישט געגאנגען".

לא מבואר שם מדוע.
מה הבעיה ללכת להר ציון?

להשערתי, בתקופה ההיא, היה שם כל הבנין (כיום לאחר השתלטות 'ישיבת התפוצות', רק חלקו) כחלק מבית תיפלה וכדו' של הנוצרים.
כנראה לדעת הרה"ק מבעלזא, יש 'בעיה' ללכת למקום שכזה, על רוח הטומאה האופפת בו. גם אם שם הוא 'פתח המערה' לקברי מלכות בית דוד. ומקום תפילה מדורות קודמים.

[וכל זאת מבלי להכנס לפולמוס, האם אכן שם הוא מקום קברות המלכים].

[עתניאל בן קנז]

שמעתי מרבים רבים שצרם להם מאוד שביתו נאוה קודש וחדרו הק' במעון הקודש ברחוב אחד העם [אשר מייחד את שמו של מרן זיע'' כאן בארה''ק יותר מקטמון ואגריפס,] הרי הוא כחלק מבית הכנסת אוצה''ס וכו' ולא ייחדו לו את קדושתו המתאימה [למרות שרבים הפוקדים את המקום מזכירים בחדר את שמם וכו'].

כפי שהנני מכיר בכל ההסטוריה של גדולי ישראל, ו/או גדולי החסידות, לעולם לא 'עשו עסק' ו'ייחדו את קדושתו המתאימה' למקום המגורים שלהם.
צא ובדוק מי למשל גר בדירתו של הרבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע (אחד מנכדיו, עם משפחתו), והאם עשו איזה עסק מביתו... וכן שאר רועי החסידות.

אדרבה ב'בעלזא' הפכו את הדירה למקום תורה תפילה, וכפי שנהגו עם דירתו של החזון איש, וזה עלוי גדול למקום.

בליובאוויטש, מאחר שאין להם ממשיך דרך לדבוק בו. נאלצים ל'העריץ' חפצים דוממים, הרבה מעבר למקובל בכל מקום אחר. (כמובן מבלי לזלזל ח"ו, ובבוודאי שיש קדושה בחפצי צדיקים, ופי שכתב החת"ס אודת מקלו של רבי מאיר).

[איטשע טבריאנער]

ביתו נאוה קודש של קוה"ק מהר"א זי"ע- החדר בו קיבל קוויטלעך, עד לאחרונה ממש [כעשור] שימש לכיתה בתלמוד תורה דשם, וסביר מאוד להניח שלרבים צרם וצורם הדבר שלא סימלו את המקום כדבעי. למרות שאיני יודע מה יותר נעלה לשמיא כיתת לימוד לתשב"ר או בית תפילה כמו שזה כיום, מה שבוודאי מצער הוא שהחדר הפנימי בו 'ישן' מהר"א זי"ע - שימש לכריכיה ולשאר צרכי המלמד דאותה כיתה.
למי שמכיר הפרטים- הדבר מאוד משמח שכיום ב"ה הפכו את המקום למקום תורה ותפילה.

[יגאל10]

בליובאוויטש, מאחר שאין להם ממשיך דרך לדבוק בו. נאלצים ל'העריץ' חפצים דוממים, הרבה מעבר למקובל בכל מקום אחר. (כמובן מבלי לזלזל ח"ו, ובבוודאי שיש קדושה בחפצי צדיקים, ופי שכתב החת"ס אודת מקלו של רבי מאיר).

גם בליובאוויטש משמש כיום חדר הרבי למקום תפילה (בימים ב', ה' וש"ק), ורבים מנצלים את התפילות במקום לשפוך שיח לפני ה'.

היחס ל'חפצי הצדיק' מקורו בהנהגת האדמו"רים הקודמים, ומיוסד על המבואר במאמרי דא"ח. ראה:

http://chabadlibrary.org/books/default. ... /21&search

[ארזי ביתר]

לענ"ד, בעיני רבים וטובים מחו"ר בי מדרשא הדין, נראה כל הדיון הזה מיותר, לדון ולהתפלסף, מה ראוי לעשות עם ביתו נאוה קודש של מרן מהר"א זיע"א.
בכל אופן, להתפלל שם ודאי ראוי, כי הוא מקום שעבד בו אותו צדיק את האלוקים, ברמה גבוהה ביותר. אך אם יש שם כיתת לימוד לתשב"ר או בית תפילה, לענ"ד אין נפק"מ כל-כך.

[עתניאל בן קנז]

היחס ל'חפצי הצדיק' מקורו בהנהגת האדמו"רים הקודמים, ומיוסד על המבואר במאמרי דא"ח. ראה:
http://chabadlibrary.org/books/default. ... /21&search

ברור שגם בדורות קודמים היה ענין להעריך את חפצי הצדיק. אבל ב'סדר גודל' שהוא קיים בדור האחרון, לא היה בדורות הקודמים. והמפורסמות אין צריכות ראיה.

[סגי נהור]

ברור שגם בדורות קודמים היה ענין להעריך את חפצי הצדיק. אבל ב'סדר גודל' שהוא קיים בדור האחרון, לא היה בדורות הקודמים. והמפורסמות אין צריכות ראיה.

מסתבר שזה נכון, וזה מחוליי הדור - בכל העדות החוגים והמגזרים בלי יוצא מן הכלל - שמתעסקים יותר בחיצוניות ופחות בפנימיות. ואפשר שזה צורך הדור.

[מתפעל]

האם זהו מרן מהר"א?

mhra.jpg (33.56 KiB) נצפה 18350 פעמים

[חבצלת]

א וודאי!

[מתפעל]

יישר כח, לא ראיתי בלתי היום.

מה הארוע כאן?

[ח''ל קאליסק]

יישר כח, לא ראיתי בלתי היום.

מה הארוע כאן?

חלק מסדרת התמונות המפורסמת בה מרן מבעלז משתתף בשמחת הש''ב [התנה קודם שהחתן יחבוש שטריימיל] לאחיינו ר' יצחק דוד רוקח אביו של יבדחלט''א הרבי ממכניובקא בעלזא שליט''א.

[לעומקו של דבר]

יישר כח, לא ראיתי בלתי היום.

מה הארוע כאן?

חלק מסדרת התמונות המפורסמת בה מרן מבעלז משתתף בשמחת הש''ב [התנה קודם שהחתן יחבוש שטריימיל] לאחיינו ר' יצחק דוד רוקח אביו של יבדחלט''א הרבי ממכניובקא בעלזא שליט''א.

היה משתמש תמיד במשקפי קריאה?

[מתפעל]

הרב הערמן מוכיח את הרבי מבעלזא

01.jpg (133.73 KiB) נצפה 18253 פעמים

[ח''ל קאליסק]

הרב הערמן מוכיח את הרבי מבעלזא

01.jpg

''מוכיח'' את הרבי מבעלזא???
העיקר חסר מן הספר שהרב הערמן התבלבל וכתב את שם אשתו במקום שם אמו, ומרן זיע''א אמר נו נו נו עד שר' שלום פויגל הבין שיש טעות בשם, ואמר הרב הערמן אם כך כל דברי מבוטלים.
ומרן זיע''א הרגיש בדבר ושאלו מה רצית לאמר וכו'.

[איטשע טבריאנער]

ראה בספר הנפלא בקודש פנימה מהמשב"ק הרה"ח רבי יצחק לנדא שיחי:

"לילה אחת, שמעתי כיצד מרן מונה בין רשימת העוונות, שהוא קונס את עצמו על שלבש את הטלית קטן הפוך. ...מרן הקדוש, לא הרים אף פעם את ידיו אל על, מלבד בעת לבישת הטלית קטן. כאשר המשב"ק שסייע בעדו ללבוש את בגד הציצית, נטל את הבגד ואחזה ממעל לראשו, היה מרן מרים את שני ידיו כדי לבדוק ולמשמש בכנפות הבגד אם אין הוא מהופך חלילה, ורק לאחר שהיה מוודא בביטחה כי הבגד אינו מהופך, היה לובשו.
באותו בוקר, אני הייתי המשב"ק בעת לבישת הבגדים, ומכיון שזכרתי בבירור כי לבישת הט"ק היתה כראוי וכנכון, אזי כששמעתי את דברי הוידוי יוצאים מפי מרן, בדבר שאני גרמתי לו כביכול, אמרתי: הלא אני הייתי בשעת מעשה, ויכולני להעיד כי הבגד לא היה הפוך כלל. ענה לי מרן: "דאכט זיך מיר, אז די האסט מיר דאס געוואלט אנטוהן פארקערט" [=כמדומני שרצית להלבישני את הבגד כשהוא הפוך]

[י. אברהם]

שמעתי שמועה בשם הגאון רבי מאיר סאלאווייציק
שבניו של הרב מבריסק נפגשו עם הרה"ק מבעלזא
האם אמת בדבר?

[עמקן]

הוא היה עורך שולחן בבכנ"ס החסידי בבתי וורשא. זה לא היה רחוק מביתם ברח' פרס, והבחורים היו נכנסים לפעמים מתוך סקרנות.
כשהוא שמע שבנו של הגרי"ז שם הוא קרא אותו.
מסופר שהוא רצה לכבד רמש"ד עם משהו לאכול, והוא לא היה יכול לאכול משום שזה לא היה מעושר ור"א אמר לו ליקח אותו הביתה והוא אמר שהוא אינו מטלטל בהעירוב, ור"א אמר לו שהוא יכול לשמוע שם הבדלה והוא לא רצה להגיד שהוא מחכה להאכטל ואמר שהוא צריך לשמוע הבדלה אצל אביו. יתכן שטעיתי קצת בהפרטים, אבל היה משהו ברוח זה.
לא זכור לי בדיוק, אבל דומני ששמעתי זה מאחד מבניו של הגר"מ סאלאוויציק ז"ל.