פורום אוצר החכמה

תורה תורה חגרי שק!
מת בערב שבת נכנס למנוחה מיד

צילום יפה

שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ

נהפך לאבל מחולנו. נפלה עטרת ראשנו. אוי נא לנו
מה נאמר מה נדבר ומה נעשה

פורים כיפורים ומיתת צדיקים מכפרת. מתי הלויה?

--------------

סיפר בשעתו הרב שמואל גרוסברד - 'בליטא היו יהודים שכל התורה כולה הייתה מונחת בראשם כמו בקופסא, היום ישנו אחד כזה, הרב חיים קנייבסקי, בנו של הסטייפלר' [הסטייפלר נלב"ע חודשים ספורים קודם לכן, ר"ש גרוסברד הכיר את ר"ח מימי לימודיהם המשותפים בישיבת לומז'ה בפתח תקווה].

הדברים עוררו אצלי את הרצון להכיר את האיש, שהיה אז תלמיד חכם מוכר, אולם טרם התפרסם במידה שבה התפרסם בשנים מאוחרות יותר. הגישה אליו היתה, מטבע הדברים קלה יותר. בביתו מכרו אז ביצים ונדמה לי שגם תפוחי אדמה ובמבואה היו בדרך כלל ערמות של תבניות ביצים או לחילופין שלט בכתב יד 'נגמרו הביצים', איני יודע אם עסק בכך בעצמו או שבני ביתו הם שטיפלו בעניין. במשך תקופה הגעתי לשם כמה פעמים, זכיתי ליחסו האבהי ונהנתי ממנו עצה ותושייה, כבר כיממה אני חוזר ונזכר בדברים קצרים אך מלאי חכמה ותבונה שאמר לי בנוגע לבעיה מסוימת כשהוא חותם - 'העיקר שתלמד בהתמדה'.

פעם הגעתי אליו עם חבר, ששאל אותו לפי מה קבעו חכמים על איזו הנאה מברכים ועל איזו אין מברכים. איני זוכר את התשובה המדויקת, מכל מקום, בין השאר אמר שלו היו מתקנים ברכה על כל הנאה, הרי שכל היום כולו היה עלינו רק לברך ולברך, והחל נותן דוגמאות, מהן זכורה לי רק אחת - 'על השמש שהוא מזריח לנו'.
אני ביקשתי באותה הזדמנות מקור למדרש כל שהוא [באותם ימים, לפני למעלה משלושים שנה, השימוש במנועי חיפוש לא היה נפוץ], הרב חיפש, ביקש שאביא לו מן המדף ספרים שונים [בין השאר ביקש - תראה שם במדף למטה, יש מדרש קטן' כשכוונתו למדרש בפורמט קטן ; איני יודע למה, אבל משום מה זכורה לי בייחוד מברשת נוצות לניקוי ספרים שהייתה מונחת שם על אחד המדפים], משעבר זמן ולא מצא את הדברים ביקש את כתובתי, חשתי אי נעימות אבל הרב התעקש, ואכן, אחר כמה ימים קיבלתי לבית גלויה, השמורה איתי עד היום, שבראשה נכתב מראה מקום למדרש זה.

כששעברתי ללמוד בירושלים, לא שמרתי על הקשר איתו, עם זאת באחד הערבים שבהם נזדמנתי לבני ברק, עליתי למרפסת שבבית הכנסת לדרמן, וצפיתי בו משם, כשהוא יושב בחדרו ומקבל קהל, להיזכר מעט באותם רגעים שהייתי במחיצתו ולחמם קצת את הנשמה. באותה תקופה כבר הגיעו אליו רבים ולא ניתן היה לגשת אליו בצורה שבה ניגשתי בשנים קודמות.
אחר כך, ברחובות, ראיתי אותו כמה פעמים כשהגיע לשמש כסנדק, בעיקר אצל בעלי תשובה מקהילת 'לב לאחים' שאיתם למדתי באותה תקופה.

לפני כמה שנים הגיע לביקור לכאן, באר שבע, לקראת הבחירות, רבים, לאו דווקא מתומכי המפלגה שבשמה הגיע, נהרו לראותו, משום מה לא הסתייע ולא הגעתי לאירוע זה.


זכר צדיק לברכה, זכותו תגן עלינו.

ש. ספראי כתב:--------------

זה עם ראב"ד?

כן.

ההלוויה מחר יום א בשעה 11.00 בבוקר

גביר כתב:הגישה אליו היתה, מטבע הדברים קלה יותר. בביתו מכרו אז ביצים ונדמה לי שגם תפוחי אדמה ובמבואה היו בדרך כלל מגדלי תבניות ביצים, איני יודע עם עסק בכך בעצמו או שבני ביתו הם שטיפלו בעניין זה.

מי שמכר את הביצים לא היה רח"ק זצ"ל אלא שכנו בקומה מתחת, ר' גדליה נדל.

אין מילים לתאר את אבדת האיש שהתקיימה אצלו: 'ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים'. גדולה האבידה מאד מאד, ואין לה תמורה.

אש משמים כתב:בקריאת המגילה פורים השנה תשפ"ב

9svpkkaf.jpeg

ככל הזכור למרן יש מגילה יא שורות עם גליונות בשיעור של ס''ת

לפי השעון מאחורה, זה עדיין לא קריאת המגילה.

תולדות כתב:לפי השעון מאחורה, זה עדיין לא קריאת המגילה.

יתכן שרק בחן מגילה כלשהיא קודם התפילה וכדו'. לא צריך כרגע לדקדק בזוטות.

תולדות כתב:לפי השעון מאחורה, זה עדיין לא קריאת המגילה.

לפי החושך בחלון, כנראה השעון לא היה מכוון.

מענה איש כתב:

אש משמים כתב:בקריאת המגילה פורים השנה תשפ"ב

9svpkkaf.jpeg

ככל הזכור למרן יש מגילה יא שורות עם גליונות בשיעור של ס''ת

כנראה שממנה קרא הבעל קורא

עם הלקח ארון האלקים הורה מרן הגרד"ל שליט"א להסיר את הפרוכת בסלבודקה

בס"ד דברים שנאמרו [ברובם] בליל שבת לפני ערבית
קודש קדשים
לעומת פרשת ויקרא בה מחולקים הקרבנות לנדבה וחובה, בפרשת צו מודגשת נקודה אחרת- קדשי קדשים ושאינם כאלה. את קדשי הקדשים, אוכלים רק הכהנים שגם הם נקראו כך. [דברי הימים א פרק כג פסוק יג]:(יג) בְּנֵ֥י עַמְרָ֖ם אַהֲרֹ֣ן וּמֹשֶׁ֑ה וַיִּבָּדֵ֣ל אַהֲרֹ֡ן לְֽהַקְדִּישׁוֹ֩ קֹ֨דֶשׁ קָֽדָשִׁ֤ים הֽוּא־וּבָנָיו֙ עַד־עוֹלָ֔ם לְהַקְטִיר֩ לִפְנֵ֨י יְקֹוָ֧ק לְשָׁרְת֛וֹ וּלְבָרֵ֥ךְ בִּשְׁמ֖וֹ עַד־עוֹלָֽם: וכ"כ הרמב"ם [הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה א]:
הכהנים הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות שנאמר ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים,
ויש עוד מי שנקרא קדש קדשים, אף שלא נולד כך, ולא הוקדש קדושת פה, אלא בעמל פיו ונפשו נהיה כזה-
כ"כ הרמב"ם [הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יג]
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד עליו השלום אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. בריך רחמנא דסייען.
גם בלי ללמוד את ה"דרך אמונה" על הלכה זו, אפשר לראות בה את דמותו של בעל ה'דרך אמונה', מילה במילה ..
לפי הערת העלי תמר [מסכת גיטין פרק ו הלכה ז], אפשר שיש להוסיף, ולכנותו – איש קודש קדשים:
ומ"ש הרמב"ם הר"ז נתקדש קדש קדשים צ"ע מירושלמי פ"ג ה"א ולמה נקרא שמו נחום איש קודש קדשים שלא הביט בצורת מטבע מימיו ולדברי הרמב"ם הרי היו כל האמוראים איש קדש קדשים. ואכן בע"ז דף נ. נקראו בנן של קדושים. וי"ל לדעת הרמב"ם שאמנם נתקדש קדש קדשים אבל לא לזכות לתואר איש קדש הקדשים, ורק ר"נ זכה לתואר זה מפני שלא הביט בצורת מטבע מימיו מפני שהיה חקוק עליה צורת ע"ז וזה כמעט מן הנמנע להזהר בזה שהרי בכל שעה היתה מטבע זו ביד כל אדם, ור"נ שהיה נזהר בזה במאמצים על אנושיים תארו בני דורו איש קדש קדשים.

רשימת ספרי רבינו זצוק"ל לפי סדר שנת הדפסתם, (וכן גיל רבינו בשעת ההוצאה).

[ישנה שמועה שרבינו בדפיס ספרים בשנים מעוברות שבהם היו לו חודש פנוי מה'חובות', ברשימה צויין איזו שנה מעוברת באות מ]

אמת וצדק על מסכת גרים – שנת 'תנו רבנן' – תשי"ג (25)
קלף ודוכסוסטוס על מסכת ספר תורה - שנת 'תנו רבנן' – תשי"ג (25)
טעם ודעת על ברייתא דמלאכת המשכן – שנת 'ללמוד תורה' – תשכ"א (33)
תכלת וארגמן על מסכת ציצית – שנת 'תישבי' – תשכ"ב [מ] (34)
מצרף ומטהר על מסכת כותים – שנת 'להיות לו לעם סגולה' – תשכ"ח (40)
שיח השדה א' – בספר לא מצויין שנה, ובטעמא דקרא כתב שנדפס בשנת תשכ"ט (41)
קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים – שנת 'חד"ת בעניני עבדים' – תש"ל (42)
קונ' בשער המלך על הרמב"ם – שנת 'אשתחוה' - תש"ל (42)
טעמא דקרא – נדפס כקונ' בשנת תשכ"ט, ולאחמ"כ עם תוספות בשנת 'טעם ודעת למדני' - תשל"ג [מ] (45)
שיח השדה ב' - שנת 'עזרתני' – תשל"ז [מ] (53)
נחל איתן – שנת 'עזרתני' – תשל"ז [מ] (53)
קרית מלך – [הו' ראשונה בתשי"ח, שניה בתשכ"ו, ובמהדורה מורחבת] בשנת 'נשגב שמו לבדו' - תשמ"ג (55)
דרך אמונה א' – שנת 'תלויה בארץ' – תשד"מ [מ] (56)
שונה הלכות א' – שנת 'נר לרגלי דברך' – תשמ"ט [מ] (61)
דרך אמונה ב' – שנת 'תלוייה בארץ' – תשנ"ד (66)
דרך אמונה ג' – שנת 'תלוייה בארץ' – תשנ"ד (66)
דרך אמונה ד' – שנת 'הדרן עלך כל זרעים' – תשנ"ו (68)
שקל הקודש – שנת 'הל' שקלים ודין מולד הלבנה' - תשנ"ז [מ] (69)
ארחות יושר – שנת 'בדרכי היושר' – תשנ"ז [מ] (69)
שערי אמונה – שנת 'בד' הר"ש והר"מ' – תשס"ב (74)
דרך אמונה ה' – שנת 'מראי מקום דרך אמונה' – תשס"ג [מ] (75)
שונה הלכות ב' - שנת 'לכבוד שבת' – תשס"ד (76)
דרך חכמה – שנת 'לשם שבו ואחלמה - תשס"ח [מ] (80)
שונה הלכות ג' – שנת 'לא שכחתי' – תשס"ט – (81)
שיח השדה ג' – שנת ישועה ורחמים וחיים – תשע"א [מ] (83)
למכסה עתיק -

רשימת השנים נקלחה מן הספרים הנמצאים בביתי או באוצה"ח.
העירוני, ובצדק, שספרים רבים מהדורתם הראשונה קדמה במס' שנים, אודה לכל מי שיש בידו תיקון או עדכון לרשימה הנ"ל, שיעדכנני בפרטי ושכמ"ה.

טרקטור כתב:נחל איתן – שנת 'עזרתני' – תשל"ג [מ] (49)

זוהי שנת הדפסת המהדורה הרביעית. ובהקדמה שם מוזכר שעיקרו נכתב בשנת תש"ט.

עושה חדשות כתב:

טרקטור כתב:נחל איתן – שנת 'עזרתני' – תשל"ג [מ] (49)

זוהי שנת הדפסת המהדורה הרביעית. ובהקדמה שם מוזכר שעיקרו נכתב בשנת תש"ט.

ועצ"ל ש'עזרתני' תרגומו תשל"ז!!!

עושה חדשות כתב:

טרקטור כתב:נחל איתן – שנת 'עזרתני' – תשל"ג [מ] (49)

זוהי שנת הדפסת המהדורה הרביעית. ובהקדמה שם מוזכר שעיקרו נכתב בשנת תש"ט.

מבדיקה מקיפה נראה שבהדפסת המהדורות החוזרות לא שונה שנת ההוצאה, [ויתכן שיש ספרים בודדים יוצאים מן הכלל] למעט בספרים שצויין בפירוש.

יתכן לגבי חלק גדול מהספרים שנכתבו בהפרש גדול מזמן הוצאתם, למשל דרך אמונה חלק ב' יצא 10 שנים לאחר חלק א', ובאותה שנה יצא גם חלק ג'.

בבחרותו כתב גם את ביאורו על ארחות חיים להרא"ש שנדפס ע"י הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל.
בסוף חיבורו כתב "גמרתי הקונטרס בס"ד אור ליום כ"ה תשרי שנת תשי"א ישיבת פתח תקוה".

רק סמוך ממש לכניסת השבת שמעתי על כי נשבה ארון האלוקים, והרגשתי איך לאט לאט הרעדה מתפשטת בכולי. כל השבת ישבה המועקה הזאת בחלק מפינות מוחי.
ראיתי את הההודעות המזועזעות בכניסה לבתי המדרש, וחשבתי לעצמי- אסור לקרוא את זה בשבת, אסור לקרוא את זה בשבת, ממצוא חפצך ודבר דבר!
עיינתי בשבת בירושלמי עם הביאור הפלאי שלו ולא ידעתי את נפשי. ושוב לקראת מוצאי השבת הרגשתי איך הזעזוע מזדחל בתוכי.
מה נדבר ומה נצטדק, האלוקים מצא את עוון עבדיך. וי לה לארעא דחסרה האי גברא רבא, גברא? הרי לאמיתו של דבר לית דין בר נש. מלאך ה' צבקות ודמות אדם.
רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, בישיבה של מעלה יש עכשיו הכנסת ספר תורה עצומה ונוראה, צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ומקבלים את פניו
של הארי החי, ספר התורה החי, החזו''א והסטייפלער בוודאי רוקדים מתחת לחופה גדולה של אש עם ספר התורה שעד יום שישי האחרון עוד היה בארון הקודש שלנו, ומעתה הוא בארון הקודש שלהם, והוא זי''ע נוסע למנוחות ליום חתונתו וליום שמחת ליבו, להתענג על בורא כל העולמים שאת כל ימיו ולילותיו נתן על תורתו, כל ימיו בעמוד והחזר קאי, ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה. הוא נסע למנוחת עולמים על כנפי השכינה עם כל גדולי עולם, עם האבות והנביאים, עם התנאים והאמוראים, עם הראשונים והאחרונים, וכי סלקא דעתך שאיש מהם ייעדר? הרי זה למעלה משמונים שנה שהוא נתן את כל איבריו וגידיו, את הנשמה שבמוחו ואת כל חושיו וכוחותיו עליהם ועל משנתם, את ליבו נתן עליהם, את כל חלבו ודמו, בשקידה עקשנית ובכח התרכזות בלתי נתפסים, כמעט ואין להם אח ורע, לא יאומן כי יסופר. אשרי עין ראתה כל אלה, הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו.
מי יודע מה היא אותה הזכות העצומה שעמדה לנו לחיות איתו בדור אחד, לחזות בזיו פניו, לשמוע את קולו העולץ והשמח מדבר מתוך האש, ולדמיין לעצמינו בשיגיון ילדותי שאנו רואים ושומעים בן תמותה, ועינינו עיוורות לאור הגדול והנורא שמקיף אותו, ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הגר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה. אוי לנו כי שודדנו. שבת משוש ליבנו, נהפך לאבל מחולינו.
בפניא דמעלי שבתא, בשנת השמיטה הקדושה שבת הארץ שבה תמיד היה שגור על לשונו מאמרם ז''ל במוצאי שביעית בן דוד בא, בפורים דמוקפין, גלה כבוד מישראל, זבול בית תפארתינו עלה למרומים בעוונינו, נוטל כבוד מבית חיינו, מופת הדור ומופת לדורות, לית דין בר נש, לית דין בר נש, בבלי וירושלמי מכילתא ספרא וספרי, רמב''ם טור ושו''ע ונושאי כליהם, ראשונים ואחרונים משנ''ב וחזו''א, אותיות פורחות באוויר, זריזות מופלאה, דקדוק המצוות, ענוונתנות וסבלנות בלתי נתפסים, אהבת הבריות ואהבת חסד לאין שיעור, עיצה ותושיה בינה וגבורה, והכל בקצירת האומר, חק נתן ולא יעבור, לכל דבר זמן ועת, והכל הכל הכל הכל, הוא נטל כל החמודות. רבי מאיר אומר כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה. רבם של כל בני הגולה, מאור הגולה, מאיר עיני ישראל. בא השמש בצהריים, הפסדנו חלק מן התורה, אין תמורה. רק דברי תורתו יוכלו להיות עבורינו נחמה. דרך אמונה בחרתי, משפטיך שויתי.



תודה להשי''ת, שניבדל כולנו לחיים טובים וארוכים, זכיתי בחוה''מ סוכות האחרון להיכנס אליו זי''ע עם כל בניי נ''י, לרבות את בני הקטן. מעולם לא הייתי מרבה בעלייה לבתי הגדולים, זה קצת מנוגד לאופי שלי, אבל הרגשתי שאני חייב, חייב שגם הקטן יראה, יראה בעיניו את הנס ופלא הזה, את המופת הזה, מי יודע אם תהיה עוד הזדמנות, ליבי ניבא לי ולא ידעתי מה ניבא לי. הלוואי שניהיה ראויים לזכות לזה שוב, יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו, הרחמן הוא יזכנו ליום שכולו שבת ומנוחה, הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב, יום שכולו ארוך, יום שצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה, ויהי חלקנו עימהם.


סליחה שהלאיתי אתכם בדברים. הייתי צריך לפרוק.

פרנקל תאומים כתב:רק סמוך ממש לכניסת השבת שמעתי על כי נשבה ארון האלוקים, והרגשתי איך לאט לאט הרעדה מתפשטת בכולי. כל השבת ישבה המועקה הזאת בחלק מפינות מוחי.
סליחה שהלאיתי אתכם בדברים. הייתי צריך לפרוק.

מרגש מאד.

פעמי משיח טו אדר תשפב
רבי שמריהו יוסף חיים בן רבי יעקב ישראלזצוק"ל
גימטריה 1560

אש משמים כתב:ההלוויה מחר יום א בשעה 11.00 בבוקר

עודכן שההלוויה תתחיל בשעה 12.00

גאונות בשורות בודדות,

ווארט קצר בספר טעמא דקרא (נדפס שנת תשכ"ט), פרשת כי תצא:

"כתבו בשם הגר"א ז"ל דלכך נקרא 'גט', משום שאותיות ג"ט לא מצינו סמוכים זה לזה בכל הפסוקים, ולכך הוא סימן להרחקה. וצ"ע דגם אותיות ג"ק ז"ט ז"ץ ז"ס ס"ץ לא מצאתי סמוכים בפסוקים [אבל השאר נמצאים או ישר או הפוך]. וי"ל דגט הוא הראשון שאינו סמוך"

שמעו והתבוננו ושוו בנפשכם:
מי יכול בדור הזה (ומסתמא בכמה וכמה דורות קודמים) לציין 5 סטים של אותיות, שאינם סמוכים זה לזה,

שימו לב שבתנ"ך ישנם מעל מיליון אותיות,

קחו בחשבון, 'אותיות' לבד אין בהם שום הבנה ושכל - חייב פטור וכיוצא בזה.

ליהוי ידוע, שבשנת תשכ"ט עדיין לא היה אוצר החכמה ושאר תוכנות המחשב,

מתוך ספר 'זכרון מרדכי' שיצא ע"י כולל חזו"א (אינני יודע, אולי נדפס גם באחד מספריו):

ועוד כמה קונטרסים מלוקטים מתוך ספריו, שלא כולם מכירים מפני שאינם רשומים על הכריכה:
קונטרס מקיף משנות נערותו על נוסח ברכת המצוות:

כעין משנ"ב על הלכות מזוזה והלכות מעקה (מובאות שם הערות מ'חכם אחד', והכוונה לר' גדליה נדל, כפי שכתוב בבירור הלכה ח"ו עמ' תע):

את יצירתו של הרב ניתן כמעט להגדיר כתת סוגה בפני עצמה. דומה שניתן להגדיר את דרך לימודו כ'בקיאות יוצרת' המתבססת על הכלל לפיו 'דברי תורה עשירים במקום אחד ועניים במקום אחר' . בבקיאותו הרבה, השתמש הרב פעמים רבות במקורות פחות מוכרים, כשהוא מפרש מקור אחד לפי מקור אחר.
[על שימוש דומה אצל רבי עובדיה מברטנורא יעוין - ישראל דב לרנר, רבנו עובדיה מברטנורא : חייו ותרומתו לפירוש המשנה, ירושלים תשמ"ח עמ' ק-קא, ישנו באוצר -
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=155068].

בזמנו פגשתי ת"ח, מחניכי ישיבת לומז'ה בפתח תקווה, בשם הרב שמשון הררי, סוחר ספרים שהיה עובר מישיבה לישיבה ומציע את מרכולתו, היה מגיע גם לישיבה"ק, שוחח עם הבחורים, לפעמים תוך כדי ארוחת בוקר, התעניין בסוגיה הנלמדת, העיר את הערותיו עליה וסיפר סיפורים מחכימים. בין השאר סיפר שבישיבת לומז'ה המסגרת לא הייתה לוחצת והיא אפשרה לתלמידיה חופש לימודי ניכר.

יתכן שאווירה זו הייתה בין הגורמים שאפשרו לרב לסלול דרך ייחודית משלו, השונה מזו המקובלת בישיבות בדורות האחרונים והמבוססת כאמור על בקיאות רחבת היקף, הכוללת גם מקורות שניתן לקרוא להם אזוטריים, על היכולת להתבונן במקורות רבה ב'סקירה אחת', להשוות ביניהם ולפרשם זה על פי זה.

גימפעל כתב:"כתבו בשם הגר"א ז"ל דלכך נקרא 'גט', משום שאותיות ג"ט לא מצינו סמוכים זה לזה בכל הפסוקים, ולכך הוא סימן להרחקה. וצ"ע דגם אותיות ג"ק ז"ט ז"ץ ז"ס ס"ץ לא מצאתי סמוכים בפסוקים [אבל השאר נמצאים או ישר או הפוך]. וי"ל דגט הוא הראשון שאינו סמוך"

הראשון שאינו סמוך היינו הראשון בסדרת הזוגות שאינם מופיעים. והיא אות ג' שלאחריה ט', שהן ראשונות מהא"ב. ולאחריהן ג"ק. (כי מה שלא מופיע א"א לומר עליו ראשון שאינו סמוך).

חושבני שכל אדם בציבור החרדי היה לו קשר עמו עם בשאלה, ברכה ,או מכתב, או הוראה, או ספריו ,בקיצור האדם הגדול הזה נגע בכל יחיד ויחיד באופן אישי .
וזה עוד סיבה שאבל יחיד עשי לך. עולם אחר.

גביר כתב: יתכן שאווירה זו הייתה בין הגורמים שאפשרו לרב לסלול דרך ייחודית משלו, השונה מזו המקובלת בישיבות בדורות האחרונים והמבוססת כאמור על בקיאות רחבת היקף, הכוללת גם מקורות שניתן לקרוא להם אזוטריים, על היכולת להתבונן במקורות רבה ב'סקירה אחת', להשוות ביניהם ולפרשם זה על פי זה.

הסטייפלר זצ"ל למד עם הגרח"ק בגיל 13-15 בבלי ירושלמי ורמב"ם על הסדר

השעיר החיי כתב:

69F6D75E-3FF3-4C22-A62F-9186F1C93F3C.jpeg

זה מכתב מאוד מעניין: התיאור של רב חיים. ההערה על הגריד"ס. ההערה על גיל הרבנים. הבוטות והישירות דירוג רבנים.

מי יתרגם לשפת עבר?
לפחות את עיקרי הדברים.

"... אני רוצה תחילה להמליץ על רבי חיים קנייבסקי מבני ברק לקבלת פרס רוטשילד. הוא הדפיס כחצי תריסר ספרים. אחד מהם מקורות על היד החזקה, שנדפס בנפרד, נדפס עתה בתוך מהדורה של יד החזקה . להערותיו על המסכתות הקטנות אין מקבילה. הוא מוכר רק בקרב חוגים מצומצמים של מלומדים, מפני שהוא מדפיס את ספריו בעילום שם. אני מחשיב אותו לעולה על אביו הסטייפלר … שאול ליברמן".

האם ידוע על יחס הרב לחיבוריו של ש"ב זה?

כאן העליתי בזמנו את המעשה הנורא אשר ראו עיניי, כשנכנסתי למרן הגר"ח זצוק"ל בעת אשר למד, ולפתע פרץ בבכי והתייפח במשך כמה שניות, וכשהתקרבתי ראיתי כי לומד הוא גמ' מנחות דף יח ע"א בהא דזלגו עיניו של ר"א בן שמוע דמעות, אמר - אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר, קרא עליו המקרא הזה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. יעו"ש בספרי הנ"ל שהבאתי הגמ' בארוכה, ומש"כ ע"ז מרן החזו"א זצללה"ה באמונה ובטחון ע"ז, ונורא למתבונן! [ונדפס גם בהקדמת ספרי שו"ת שיח חיים (עמ' ט)].

מעשה מבהיל:
היה תלמיד שהמשפחה היתה קצת מורכבת ושמו עופר. המשפחה היתה מקורבת לר' מיכל יהודה זצ"ל. אחד מנכדיו יצר איתי קשר ביחס לחיפוש ישיבה מתאימה לבחור. הוא עורר שהשם עופר עלול להפריע כי הוא חריג בנוף הישיבתי.
המשפחה התיעצה עם ר' מיכל יהודה שהמליץ להחליף שם והפנה אותם לר' חיים שימליץ על שם.
לנער היה קשה עם כל הענין ולבסוף התרצה והציע כמה שמות שמהם יבחר ר' חיים.
הנכד של ר' מיכל יהודה ערך מכתב מפורט ובו תיאר את כל ההשתלשלות והשמות המועדפים על הנער.
ר' חיים קרא את המכתב ואמר תקראו לו אפרים. שם שכמובן לא היה בשמות שבמכתב. הראו לו שוב את השורה של השמות שהנער העדיף , אך הוא חזר ואמר "אפרים".
כשהנכד של ר' מיכל יהודה יצא והתקשר להורים הם היו בשוק : מאיפה הגיע האפרים הזה? הילד ירגיש עם שם כזה איום ונורא". לא היתה ברירה והתחיל תהליך של שכנוע והסבר.
לאחר שהנער התרצה התעוררה בעיה קשה : הנער היה קרוי על שם דודו שנהרג בגיל צעיר, איך מודיעים לסבתא שהנכד קרוי על שם בנה שמחליפים השם?
לאחר דחיות וחששות אבי הנער התייצב אצל הסבתא ולאט לאט וסחור סחור אמר לה שצריכים לשנות השם לטובת הילד.
הסבתא קפצה ואמרה בהתרגשות : אם כבר מחליפים אז רק ל...אפרים. היא הסבירה שבנה עופר ז"ל החל בתהליכי תשובה ובא הביתה ואמר שרוצה לשנות שמו לאפרים ואחרי כן נהרג. אז אם כן זה השם שרצונה לתת לנכד.
כל זה שמעתי סמוך למקרה מנכדו הנ"ל של ר' מיכל יהודה.