בימי הסליחות הלכה הרבנית בבוקר, בליווי נשים מחצר ביתה, להשתטח על קברי הצדיקים בהר הזיתים. במהלך העלייה לציוני הקברים פנתה הרבנית להתפלל גם על קבר בעלה הגאון זצ"ל. מלוותיה פנו לשוב העירה, והיא נותרה על ההר.
עבר היום, הגיע הערב וירד הלילה, הנשים כולן שבו לבתיהן אולם האלמנה לא שבה. שכניה לחצר בה התגוררה שראו שלא שבה לביתה - נבהלו והזעיקו את פרנסי העיר כדי שיחפשו אחריה.
הימים ימי השלטון הטורקי והללו לא טרחו לסייע בחיפושים. במקום זאת, רבים מאנשי ירושלים התגייסו כבר באותו לילה ויצאו לחפש אחריה אך לא מצאו דבר. למחרת, התגייסה ירושלים כולה לחיפושים. צוותי חיפוש יצאו להר הזיתים וכל ההרים מסביב לירושלים ולא מצאוה.
מכריה סיפרו שראו אותה באותו היום בו נעלמה בשוק שליד הכותל המערבי, השוק כולו נסרק אך עקבותיה נעלמו. אחרים אף פתחו בחקירה אצל הערבים אם ראו אותה, אך הרבנית כמו בלעה אותה האדמה.
בשל תנאי החיים הקשים בעיר, והתשתית הירודה של השלטון הטורקי, בורות רבים היו פזורים בעיר כשהם פתוחים וללא כל אבטחה, ואלו היוו סכנה מתמדת לכול. אנשים לא מעטים שיצאו בלילה מבתיהם נמצאו אחר כך מוטלים בתוך בורות. אך למרות מסע החיפושים הגדול, ולמרות שכל בור בירושלים נבדק בקפדנות, לא נמצאו עקבותיה של הרבנית.
שמועות רבות התהלכו בירושלים על גורלה. היו שאמרו שנחטפה על ידי ערבים, היו שטענו כי הלכה להתבודד בהרי מדבר יהודה. עד היום אין איש יודע מה באמת עלה בגורלה.
(מתוך: הידברות).
וראיתי בספר שלשה עולמות של חיים המבורגר שהוסיף פרט בלתי נודע בפרשה זו...
- שלשה עולמות.png (211.58 KiB) נצפה 4517 פעמים