הגאון הגדול ר' בן ציון אבא שאול

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' יוני 16, 2020 9:27 pm

מוזר שעוד לא פתחו אשכול על הגאון ר' ב"צ אבא שאול. אין לי שום קשר לאדם עצמו, ואני מסופק אם אני מכיר מישהו הקשור אליו, והיכירותי עם גאון זה הוא רק דרך ספריו. קודם כל יש להקדים, שספרי תשובותיו הם לענ"ד מן הספרי השו"ת החשובים ביותר שי"ל במשך החמשים שנים אחרונות. בכל שאלה, אין כאן איסוף דעות לכאן ולכאן, ופלפול לכאן ולכאן. אלא הוא יורד לעומק הסוגיא, מביא רק את הדעות הרלוונטיות, ודן בדבריהם לעומק, וכך הוא מכריע.
דבר שני, לא נמצא אצלו שום דבר על אשכנזים וספרדים, אלא הוא דן לעצם הענין ללא משא פנים לכאן ולכאן, ומביא כל מי שצריך להביא ללא קשר למוצאו.
דבר שלישי, מבין השורות אפשר להרגיש את ענוותנותו דמר, את הביטול שלו לגאונים שקדמוהו, וכל זה ללא ויתור כל שהוא על האמת כמו שנראה לו.
דבר רביעי, מתרשמים על גודל עמלו של המחבר, שאי אפשר היה לכתוב בסגנון כזה מבלי ללמוד הרבה מאד עם יגיעה רבה מאד.

כמה שאלות שלא ברור לי. האם אכן הוא כתב את כל התשובות האלו, כי לפי מה שכתוב בתחילת הספר, יש אברכים שעבודים על הכתבים שלו. אז מה בדיוק העבודה של האברכים ומה בדיוק שייך למחבר? למה גאון זה לא התפרסם יותר בימי חייו? האם היה מעורב בפעילות ציבורית כל שהוא? מי הם תלמידיו?

אשרי יושבי ביתך

תוכן כתב:כמה שאלות שלא ברור לי. האם אכן הוא כתב את כל התשובות האלו, כי לפי מה שכתוב בתחילת הספר, יש אברכים שעבודים על הכתבים שלו. אז מה בדיוק העבודה של האברכים ומה בדיוק שייך למחבר? למה גאון זה לא התפרסם יותר בימי חייו? האם היה מעורב בפעילות ציבורית כל שהוא? מי הם תלמידיו?

ג"א נסתפקתי בזה. מפני שכעת יצא כרך נוסף של אור לציון, ובחידוש מסוים שכבר נזכר בכמה מקומות בשם הגרב"צ זצ"ל מפי תלמידיו, ושם כתבוהו באופן ברור ופשוט, שהמעיין בספר נראה שהגרב"צ זצ"ל עצמו כתב הדברים. וכתב לי חכ"א מתלמידי הגרב"צ שאכן לא נראה לו שהגרב"צ עצמו כתב הדברים, ואם אכן כן, מהיכן לקחו התעוזה להוסיף דברים בתוך כתבי הגרב"צ - מעדויות של תלמידים??? אתמהה.

יוסף חיים אוהב ציון

מתוך שיעור שנשאתי לכבוד מרן ע"ה.
הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל נולד בירושלים כ"ט תמוז תרפ"ד יום פטירת רש"י הקדוש, ונימול על ידי רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל.
בילדותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון' ולאחר מכן בישיבת 'פורת יוסף' כאשר רבו המובהק היה מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצוק"ל.
הרב למד תורה במסירות נפש ומתוך עוני, ובהגיעו לפרק האיש מקדש נישא לבתו של השקדן של ירושלים ר' יוסף חיים שרבאני בנו של המקובל ר' יהושע שרבאני.
שיטת לימודו היתה בעומק העיון, ופעם אמר לתלמידיו שרש"י יצא לקראתו בעולם האמת כיון שעמל רבות בדבריו
כאשר היה מוסר שיעור היה זה עד כלות הכוחות. פעל רבות שבני התורה ינצלו את זמנם ביום שישי והיה אומר שיעור כל יום שישי במשניות זרעים בעיון.
כמו כן פתח כוללים שישי לאברכים ו"מעטרם בזהובים", כלשונו ,כדי שיקנו צרכי שבת בשפע.
גם ביום שבת היה מוסר שיעור מעמיק בהלכה בבית הכנסת 'אהל רחל' ופעם אחת התבטא שלא רבים מבינים עומק כוונתו בשיעור.
הרב היה בקי עצום בפרקטיקה מעשית כגון כיצד פועל החשמל, וכן באברי בעלי החיים ותפקידם ועוד מגוון רב של נושאים שלפסיקת הלכה בהם צריך ידע מעשי.
כמו כן שימש כדיין בבית דין לדיני ממונות ומעשיות מופלאות התרחשו בהיותו בבית הדין והרוצה לעיין יראה בספר רבינו האור לציון פרק ל"ח בארוכה.
כמו כן פתח רבינו ישיבה ללימוד הקבלה הנקראת 'אמת ושלום'. רבינו קיבל לחשים לרפואה מהגאון רבי בן ציון חזן זצ"ל ופעל הרבה ניסים ונפלאות במשך חייו.
אין הקולמוס יכול לכתוב את כל מעלותיו של רבינו אמנם נראה להזכיר כמה מדרכיו בתורה ובמידות.
תורתו
רבינו למד ולימד והעמיד עשרות תלמידים ומורי הוראה. פעם ניגשו תלמידיו והציעו לו לשבות באתרא קדישא מירון בשב"ק בצוותא חדא כדי להתעלות עם רבם בתורה וביראת שמים, ענה להם רבינו שאינו יכול כיון שביום שבת יש לו שיעור קבוע, כששמעו כך התלמידים אמרו לרבם - מה הבעיה, הרב ימנה ממלא מקום שימסור את השיעור. ענה להם רבינו במשל לאדם שהרוויח מליון דולר בפייס וצריך לקבלם והוא שולח שליח לקבל את הסכום הגדול, והנמשל אני מרגיש בנתינת השיעור כמרוויח מליון דולר ואתם מציעים לי למוכרו לאדם אחר ועל זה נאמר כל חפציך לא ישוו בה.

בהזדמנות אחרת כאשר סיימו מסכת בישיבה ונסעו למירון באמצע השבוע כדי לעשות שם את הסיום, כאשר הגיעו לציון התנא רשב"י חשבו לחלק לכולם ספרי תהילים ולעשות סליחות ולתקוע בשופרות, אמנם רבינו הורה להם שיקראו שני פרקי תהילים בלבד ויעשו מיד סעודת מצווה וירקדו וישמחו כי השמחה מוסיפה בריאות וצלילות הדעת לאדם.
התמדה
מספר מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר היה בקשרי ידידות חזקים עם רבינו, וכן תקופה ארוכה גרו בשכנות, ובספרו 'חזון עובדיה' ארבע תעניות ע"מ תצ"ב כותב וז"ל: "אזכרה ימים מקדם כיבימי צעירותי הייתי הולך עם הגרב"צ לישיבת 'פורת יוסף' אשר בעיר העתיקה, והיינו עוברים משכונת בית ישראל לעיר העתיקה דרך שער שכם וכל הדרך היינו חוזרים ולומדים מה שלמדנו בישיבה דף אחד עם תו"ס בהליכתנו ודף אחד בחזרתינו והיה הכל שגור בפיו וקיים בזה ובלכתך בדרך ולא פסיק פומיה מגירסא וכך שקד והתמיד בתורה עד שנעשה גאון עולם כזה ראה וקדש". עכ"ל.
ענוה
מספר מרן שם, שפעם אחת ביום שישי ילדיו היו משחקים עם ילדי השכונה, והנה ילד אחד זרק אבן חדה על בנו ר' אברהם יוסף ונחתכו לו השפתיים והיה צריך לעשות לו תפרים ומרן לא ידע מזה כלל, והגרב"צ ראה שזורם ממנו דם ותיכף לקח אותו על כתיפו ונסע איתו לבית החולים 'ביקור חולים', שם טיפלו בו, וכותב מרן 'ואני לא יודע מכלום והרי זה הבן שלי ואני חייב בו היה צריך לבוא ולומר לי כך אירע לבנך, אבל הוא אמר לי כלום, אלא לקח אותו בעצמו וטיפל בו עד כניסת שבת כאילו הוא בנו, והוצרך לבא אח"כ ברגלו כשהגיע עם הילד בישר לי שהילד מרגיש טוב, איפה יש ענווה כזו, הוא ידע שאני יושב ולומד ולא רצה להפריע לי בלימוד שלי,. עכ"ל של מרן.
יסורים
רבינו היה מוקף בחולאים ויסורים קשים רוב ימיו, אמנם קיים דברי החובת הלבבות שחסיד אבלו בליבו וצהלתו על פניו, ותמיד היה מאיר פניו לכל אחד וכולו היה אומר שמחה וטוב לבב.
ספריו
תשובות אור לציון ד' חלקים. אור לציון על מסכת שביעית וכן על מסכתות יבמות וכתובות וכן 'אור לציון - זכרון הדסה', דברי חכמה ומוסר שאמר בפני תלמידיו.
פטירתו
רבינו נלב"ע בי"ט תמוז תשנ"ח ומנוחתו כבוד בבית החיים סנהדריה בירושלים.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ג' יוני 16, 2020 11:38 pm

תוכן כתב: למה גאון זה לא התפרסם יותר בימי חייו?

אניח את הערותיי על יתר הנקודות, ואעיר רק על זו - אחר מיטתו צעדו שלוש מאות אלף יהודים. כגדול שלא הסתובב מעיר לעיר להקהיל קהילות במעמד אלפים - הפרסום שלו היה כביר!

ואולי עוד הערה - כל פוסק נשען בעיקר על אחרונים מקהילתו. גם הגרב"צ נשען הרבה על פתח הדביר וגינת ורדים, מהר"ח פלאג'י, כה"ח ובא"ח.

ופשוט.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ג' יוני 16, 2020 11:40 pm

ועוד הערה

קורות חייו יצאו לאור בשלושה כרכים עמוסים, יצירתו של הגרש"מ וולך. תאווה לעיניים, שווה כל שקל ושווה כל רגע של עיון.

יוסף חיים אוהב ציון

הרב אבני גזית יש עוד ס' שכחתי שמו אולי כב' זוכר?

איש גבעות · הודעהעל ידי **איש גבעות** » ד' יוני 17, 2020 12:05 am

אשרי יושבי ביתך כתב:
תוכן כתב:כמה שאלות שלא ברור לי. האם אכן הוא כתב את כל התשובות האלו, כי לפי מה שכתוב בתחילת הספר, יש אברכים שעבודים על הכתבים שלו. אז מה בדיוק העבודה של האברכים ומה בדיוק שייך למחבר? למה גאון זה לא התפרסם יותר בימי חייו? האם היה מעורב בפעילות ציבורית כל שהוא? מי הם תלמידיו?

ג"א נסתפקתי בזה. מפני שכעת יצא כרך נוסף של אור לציון, ובחידוש מסוים שכבר נזכר בכמה מקומות בשם הגרב"צ זצ"ל מפי תלמידיו, ושם כתבוהו באופן ברור ופשוט, שהמעיין בספר נראה שהגרב"צ זצ"ל עצמו כתב הדברים. וכתב לי חכ"א מתלמידי הגרב"צ שאכן לא נראה לו שהגרב"צ עצמו כתב הדברים, ואם אכן כן, מהיכן לקחו התעוזה להוסיף דברים בתוך כתבי הגרב"צ - מעדויות של תלמידים??? אתמהה.

כמדומה שהרב משה פטרובר, ראש הכולל הנודע מירושלים ורב קהילה בקרית יובל ערך את ספריו.

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » ד' יוני 17, 2020 1:27 am

בישורון התפרסם מדור זכרון חשוב לזכרו. שם מופיע מאמר מקיף מהגאון ר' משה פטרובר כדי ליישב את הערות הראשל"צ רבי עובדיה יוסף על ספרי אור לציון.
שם מתאר הרב פטרובר את השתלשלות כתיבת ספרי הרב בעריכתו ועריכת הגר"ש זעפרני.

יוסף חיים אוהב ציון

שמעתי מתלמידיו המובהקים שהרבה דברים בס' אינם תואמים למה שאמר בע"פ.
עוד יש להדגיש שגישתו בפסיקה הרבה פעמים היתה שונה בגלל אופיו של השואל.

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ד' יוני 17, 2020 7:25 am

אבני גזית כתב:
תוכן כתב: למה גאון זה לא התפרסם יותר בימי חייו?

אניח את הערותיי על יתר הנקודות, ואעיר רק על זו - אחר מיטתו צעדו שלוש מאות אלף יהודים. כגדול שלא הסתובב מעיר לעיר להקהיל קהילות במעמד אלפים - הפרסום שלו היה כביר!
ואולי עוד הערה - כל פוסק נשען בעיקר על אחרונים מקהילתו. גם הגרב"צ נשען הרבה על פתח הדביר וגינת ורדים, מהר"ח פלאג'י, כה"ח ובא"ח.
ופשוט.

ראשית, על ההנהלה לתקן את הכותרת כמ''ש הרב אבני גזית.
שנית, מי שכותב שהגרב''צ 'לא התפרסם' כנראה מקשה על עצמו בלבד מדוע לא הכירו יותר עד כה...
שלישית, לגבי עצם הדיון בספרים ובדיוקם, אכן קלא דלא פסיק הוא שהעורכים אינם מדייקים (או שמביאים פסיקות ספציפיות הסותרות למה שהורה במקרים רבים אחרים), וכך גם שמעתי כו''כ פעמים מא' מגדולי תלמידיו.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' יוני 17, 2020 8:51 am

זכיתי לראות את הגאון זצ"ל מספר פעמים בזקנותו להתפעל מפשטות הליכותיו.

איני יודע מהי רמת הדיוק בספרים, אבל הספרים מוצלחים ובהירים בצורה יוצאת דופן. מחד, אין מילה מיותרת,
ומאידך, הכל כתוב מן השורש ועד למסקנא.
לא הזכירו פה את הספר העוצמתי (אין הגדרה ממצה יותר) אור לציון חכמה ומוסר שי"ל לעי"נ הרבנית הדסה.
ספר שמעורר בצורה החזקה ביותר לשבת וללמוד ולא להתבטל רגע. נורא נוראות.

ספרי תולדותיו 'האור לציון' ג"כ מיוחדים ומומלצים ביותר, ומשקפים את כל האוירה המיוחדת של 'פורת יוסף' בשנים קדמוניות,
והאשכוליות המיוחדת, לימוד הסוגיות בנחת ובעומק, פסיקת הלכה בכל חלקי השו"ע כולל ישיבה על מדין בדברי ריבות,
לימוד קבלה, הנהגת הציבור. הדאגה האינסופית ללימוד בימי שישי ושבת, לכבוד האברכים, לחינוך הנוער.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ד' יוני 17, 2020 9:32 am

מרנן הגרב"צ אבא שאול, הגר"י עדס ויבלח"ט הגר"ש כהן שליט"א

: ר שלום כהן ר יוסף עדס ר בן ציון אבא שאול.jpg (149.38 KiB) נצפה 15568 פעמים

הרב אוהב ציון, יש מאמרים וקבצים, ויש ספר הספדים. לא זכור לי ספר קורות חייו נוסף.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' יוני 17, 2020 10:14 am

בן ירושלים כתב:בישורון התפרסם מדור זכרון חשוב לזכרו. שם מופיע מאמר מקיף מהגאון ר' משה פטרובר כדי ליישב את הערות הראשל"צ רבי עובדיה יוסף על ספרי אור לציון.
שם מתאר הרב פטרובר את השתלשלות כתיבת ספרי הרב בעריכתו ועריכת הגר"ש זעפרני.

א, באיזה כרך זה נמצא?
ב. פעם אחת נזדמנתי לשיעור שלו בפורת יוסף ביום שישי אחה"צ, כנראה היה זה שיעור לרבנים ולבעלי תריסין, שנראה שהתכוננו לקראתו היטב. כל אחד מהמשתתפים קרא בתורו קטע ממשנה ברורה [הלכות שבת], הסביר והעלה נושאים לדיון מתוך הקטע ובעקבותיו העירו המשתתפים האחרים את הערותיהם. הרב עצמו לא דיבר או כמעט לא דיבר במשך השיעור, אלא הנחה אותו במנוד ראש ובמחוות, שהמשתתפים, כתלמידיו המובהקים, הבינו כנראה את משמעותן.

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ד' יוני 17, 2020 10:27 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב אבני גזית יש עוד ס' שכחתי שמו אולי כב' זוכר?

יש ספר של הרב יואל שווארץ 'חכם ר' בן ציון אבא שאול'.
ישנו באוצר.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ד' יוני 17, 2020 12:25 pm

גביר כתב:
בן ירושלים כתב:בישורון התפרסם מדור זכרון חשוב לזכרו. שם מופיע מאמר מקיף מהגאון ר' משה פטרובר כדי ליישב את הערות הראשל"צ רבי עובדיה יוסף על ספרי אור לציון.
שם מתאר הרב פטרובר את השתלשלות כתיבת ספרי הרב בעריכתו ועריכת הגר"ש זעפרני.

א, באיזה כרך זה נמצא?

הובא כאן: http://simla.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p489442

יוסף חיים אוהב ציון

ספר מאור האש דומני.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' יוני 17, 2020 2:03 pm

פלוריש כתב:
גביר כתב:
בן ירושלים כתב:בישורון התפרסם מדור זכרון חשוב לזכרו. שם מופיע מאמר מקיף מהגאון ר' משה פטרובר כדי ליישב את הערות הראשל"צ רבי עובדיה יוסף על ספרי אור לציון.
שם מתאר הרב פטרובר את השתלשלות כתיבת ספרי הרב בעריכתו ועריכת הגר"ש זעפרני.

א, באיזה כרך זה נמצא?

הובא כאן: http://simla.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p489442

יישר כח!

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ה' יוני 18, 2020 6:01 am

שם הספר "מראה האש", תמונות ומילות קישור על חייו.

יש גם את "תפארת ציון" [נמצא באוצר], הספדים שלו על רבנים, והספדים עליו.

והחל משנה שעברה, בע"ה יוצא קובץ "תורת ציון" ביום ההילולא. מאמרים בתורתו, עם "תובנות" ושימת דגש על עומק כוונותיו.

את המאמר של הרב פטרובר העלתי כאן
viewtopic.php?f=51&t=30592&p=489442&hilit=%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8#p489442
הרב משה פטרובר והרב שלמה זעפרני לא עורכים כיום, אלא עברו אתו על חלק ב' ובעיקר על הלכות שבת. לאחר שכבר ערך אותו הרב ציון עמר.

...........
בקשר לספרים, כדאי לעיין בתורת ציון הנ"ל בהקדמה למאמר א'.
ובקצרה: רבינו היה קצרן גדול ועמקן גדול. כאשר גם אם היה מאריך בדיבורו, היה צריך להיות מונח טוב טוב בסוגיא בשביל להבין את מה בא לשלול, ועל מה בא לענות.
יעויין למשל בספר הפסח במועדו סימן ח', שהבאתי את קושייתו שהקשה על הבנת הבאה"ל (סי' תמ"ו ס"ד) בדעת רבינו חננאל בדין מצא פת בפסח, [שמצטרפת לקושיית החזו"א על הבאה"ל]. ובהקלטה כאן [דקה 1:45] https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ame=873247 הוא הקשה "הוא אמר שמותר לאכול? הוא לא אמר אסור או מותר". זהו זה. וכיון שבאותו זמן הייתי מונח קצת בסוגיא זכיתי להבין את קושייתו. וכהנה רבות דוגמאות.
ממילא גם גם לגבי הספרים, הפסק שנכתב בשמו, ודאי שהוא אמר, אלא שצריך לזכור שרוב הספר בנוי על שיעורים (ומיעוטו על כתבים), והעורכים ניסחו את הדברים ואת הנימוקים כפי הבנתם [ואשר רבינו בעצמו מינה את העורך הראשי, ואמר שהוא "מבין אותי הכי טוב לגבי הספרים". ויעויין עוד בתפארת ציון, בהספד הרב ציון עמר]. ופעמים (לא רבות) שאפשר שרבינו בעצמו היה מנסח את הדברים קצת אחרת, ואולי היה מוסיף עוד ראיה שלא היה שייך לאומרה בשיעור וכיו"ב, וממילא מחמת זה נוצרו קושיות. וצריכים אנו לדעת שרבינו כלי זיינו עליו, והיה מיישב את כל הקושיות שהקשו עליו כהרף עין ממש, ופעמים שרק לאחר שהאריכו להקשות, היה מאריך עוד קצת ומביא ראיות לדבריו [ראיות מקוריות ממש]. כמו למשל כאן [דקה 7:07] https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ame=873246
לגבי שיעור הסיבה, שרק לאחר ששבו ושאלוהו, אמר את הראיה ממסכת שבועות [והודפסה באול"צ]. ואם לא היו שואלים שוב? היו כותבים בספר את הדין בלי טעם, והיו צצות קושיות: "מהיכן המציא את השיעור הזה"? ומי היה יודע להשיב?!? אולי תלמידיו היו מנסים להביא ראיות משלהם וכולי האי ואולי...
וגם לגבי מה שכבר כתב בעצמו, קיצר כ"כ, עד שרבים לא הבינו כלל את ראייתו. כמו למשל כאן: viewtopic.php?f=17&t=22961&hilit=%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%91+%D7%A6+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9

כיום כל אחד יכול להקרא תלמידו, ואפשר לשמוע כמה מאות שיעורים שלו בקול הלשון. ובכלל להתרשם ממהירות מחשבתו, ובהיותו מונח ממש בכל התורה כולה.
[אגב, השיעורים הללו עלו לקול הלשון לא מאת מכון אול"צ, כי להם ישנם עוד מאות קלטות נוספות].

ועוד דבר לגבי הספרים, עורכי הספר מדקדקים מאד מאד לדייק בשמועתם. ואינם סומכים על כל תלמיד שאמר משהו בשמו. ובדידי הוה עובדא, אשר כמה וכמה תלמידים אמרו הלכה מסויימת בשם רבינו, ועורך הספר התקשה לקבל, ושלחוני שלחוני לברר הלכה זו מאת תלמידו המובהק הגר"י ברכה שליט"א [ר"י עטרת יצחק], ולאחר שאישר שכך היתה דעת רבינו, הכניסוהו לספר.
וכן לדוגמא בספר החדש [ח"ה], כתבו שטוב להמתין בין בשר לחלב שש שעות זמניות בקיץ. [וכדעת הפר"ח]. ועורכי הספר לא היו מכניסים דבר זה אלמלא שמעו כן מפורש יוצא מפיו בהקלטה. וכעת די בזה.

ומצורף כאן מאמר מידידי הרב יצחק אזולאי, אשר הסיר את קושיות החולקים על רבינו מתוך דקדוק בדבריו מההקלטה עצמה. והתפרסם באור תורה.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ה' יוני 18, 2020 9:25 am

זכורני שביום פטירתו שאל תלמיד את מרן הגר"א שפירא האם ללכת להלוויה. התשובה הייתה: "בוודאי. והוסיף: היו לו סברות של ראשונים.
לאחר כמה זמן קראתי עדות של תלמיד הרב בן ציון, שמספר שר' שלמה זלמן אוירבך אמר לו פעם שבספרים של הרב בן ציון רואים סברות של ראשונים.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ה' יוני 18, 2020 1:05 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מתלמידיו המובהקים שהרבה דברים בס' אינם תואמים למה שאמר בע"פ. עוד יש להדגיש שגישתו בפסיקה הרבה פעמים היתה שונה בגלל אןפיו של השואל.

ההערה השניה אינה מדוייקת, זו היתה גישתו רק בדברים מאוד מסויימים, ולא באופן כללי.

ההערה הראשונה אינה נכונה. על חלק א' אין בכלל ויכוח, על חלק ב' כתב הגר"א אבא שאול שליט"א בהקדמה לשו"ת אור לציון ח"ב: "הוספנו בסוף הספר קונטרס אחרון, ובו פסקי הלכות בקצרה ממרן המחבר שליט"א, אשר בהם נאספו בעיקר עניינים השנויים במחלוקת בין האחרונים, או שאינם מבוארים בדבריהם, ולבקשתם של רבים לידע את הכרעת מרן בהלכות אלו, ובהם כמאתיים פסקי הלכות. וזאת למודעי שמרן המחבר שליט"א עבר על כל פסקי ההלכות בחיבור זה, וכן על המקורות והביאורים, והגיה ותיקן והשמיט כפי ראות עיניו".

וכן כתב הרה"ג רבי שמואל משה תורג'מן שליט"א בספר "נשמת ישראל" על הלכות נדה: "אמר המחבר, מאחר ובספר הנוכחי הובאו הלכות חשובות מהספר היקר והחשוב עד מאוד של מו"ר ועט"ר ה"ה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל זיע"א, ראיתי לנכון לכתוב כאן הבהרה קטנה אודות הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', למען ידעו דורותינו כי כל הספר הוא מאת המחבר, הלא הוא הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל זיע"א.

מעשה שהיה בשבוע הראשון שיצא לאור הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', וידוע לכל שאז מו"ר זצ"ל היה עדיין בשכלו הזך ובכושר דיבורו, וכהרגלנו נתאספנו יחד שכנים מקרוב באו בערב שבת קודש לתפילת מנחה וערבית, ובעוד אנחנו יושבים ומסתופפים בצילא דמהימנותא דמו"ר זצ"ל וממתינים למנין, ברכנו את הרב לרגל הוצאת ספרו החדש "אור לציון" חלק ב', ושאל השואל בזה הלשון: "שמענו שהספר הזה אינו מהרב, ורק תלמידים כתבו אותו, ואין לסמוך על זה הלכה למעשה".

ושאלה קנטרנית זו הכעיסה גם הרגיזה וקוממה עד למאוד למו"ר זצ"ל, וסביביו נסערה מאוד, עד שמרוב ריתחא קם מכסא הגלגלים עליו ישב, והשיב בזה הלשון: "מי אומר דברים כאלה? הספר הזה אני כתבתי אותו! כל הספר הזה הוא שלי!" והנה מרוב ריתחא דמו"ר זצ"ל נרתע השואל, וכביכול חזר לשאול בלשון אחר, ד"השמועה הנ"ל היתה רק כלפי המקורות הכתובים למטה". וגם על זה השיב מו"ר בזה הלשון: "כל הספר שלי הוא, וכל מה שכתוב שם אני אמרתי".

וחזרנו לשאול למו"ר זצ"ל אם אכן אפשר לסמוך הלכה למעשה על כל מה שכתוב בספר, והשיב מו"ר הרב זצ"ל: "כן. בשביל זה נכתב הספר, לסמוך על זה הלכה למעשה" (שלא יאמר כל אחד, אני שמעתי ממו"ר אחרת, או כך וכך אמר לי מו"ר וכל כיוצא בזה). עכ"ל.

וכן כתב הרה"ג רבי ציון עמר שליט"א, עורך ספרי "אור לציון", בספר תפארת ציון (עמ' שצ"ג): "דרך עבודתנו היתה לאסוף את פסקי ההלכות של רבנו... ולהגישן לפני הרב, והיה מעביר שבט ביקורתו מה לקרב ומה לרחק... פעמים שפסק דין אחד... שונה ממה שפסק מקודם, והייתי מקריא לו את שתי הוראותיו, ומה שראה לנכון שתהיה משנה אחרונה, כן פסק, ואמר שכך יכתב בספר. ופעמים שהיה אומר לי, לא הבינו אותי טוב, ולא לכך נתכוונתי. פעם אמר לי בשיעור בשבת, מחצית מהשומעים יאמרו שאמרתי מותר ומחצית יאמרו שאמרתי אסור...

ופעמים שהייתי מגיע אליו והיה אומר לי: 'אני רוצה שתכתוב בענין פלוני כך וכך, שאף שבשיעור פסקתי כן, שוב ראיתי שראוי יותר לפסוק כך'... כמה שמח רבנו כשיצא ספר או לציון חלק ב' לאור עולם, ואמר: 'הנה יש אומרים בשמי כך ויש אומרים כך, עכשיו יש ספר, וכבר יודעים בדיוק את דעתי המוחלטת!' ופעם טען תלמיד בפני רבנו: 'אבל אני שמעתי להדיא בשיעור שכבודו אמר אחרת ממה שכתוב בספר?' ורבנו ענה בחיוך: 'כשהייתי מוסר שיעור הייתי זוכה להגדיל תורה, כפי מספר השומעים, זה אומר חכם בן ציון אמר כך וזה אומר כך, אבל בספר אמנם מיעטתי תורה, שכן אמרתי רק תורה אחת, אבל היא לפחות תורה שלי!'...

דבר הנוגע לכמה תשובות בספר, שוותיקי התלמידים זוכרים ששמעו מפיו הוראות הפוכות. הן עוד בחיי רבינו אירע לא אחת שהיה חוזר בו מהוראות שהורה בשנים עברו, וזאת מכמה סיבות; מפני שינוי הנעשה במציאות, או מפני שמצא ראיה לסתור, ועוד טעמים נוספים. וכשבאו לפניו בסידור ההוראות שאלו העורך: 'בשנה פלונית אמר הרב כך, ושנה פלונית אמר הרב כך, מה ההכרעה הסופית? והיה רבנו משמיע את משנתו האחרונה". עכ"ל.

ועוד הביא הנ"ל בשם מקורבו, על תשובה שהושמטה מהספר "אור לציון", ואמר על זה הגרב"צ: "אין לי כח למלחמות, את דעתי רמזתי בספר, מי שהבין הבין, ולא הרבה הבינו". עכ"ל. ועוד העיד הגאון רבי שלמה זעפרני שליט"א בהקדמת ספרו "עטרת שלמה": "היתה לנו קביעות באותן שנים לשבת לפני רבנו, ואני הייתי קורא לפניו את הפסקים, ואחר כך היינו דנים בהם. לבסוף היה ידיד נפשי הגר"מ פטרובר שליט"א כותב מפיו את התיקונים וההשלמות... ופעמים חידש כנשר נעוריו וראה לדרוך בדרך חדשה". עכ"ל.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ה' יוני 18, 2020 5:29 pm

כמדומה שגם חכם בן ציון וגם הרב מרדכי אליהו, שניהם רוב תורתם היתה בעל פה, ושניהם בשיעוריהם ובכתביהם עסקו בביסוס שיטתם שלהם, מבלי שהתייחסו לדעות אחרות וביארו מדוע לא פסקו כמותן.
שונה מהם היה הרב עובדיה, שדיבר וכתב יותר באריכות, וגם טרח להתמודד עם שיטות נוספות ולבאר מדוע הוא לא מסכים איתן.
אפשר לדון מדוע עשו זאת וכו', ומכמה מקורות ידוע שעשו זאת בדווקא ואף הסתייגו מהתנצחות עם פוסקים אחרים. אבל נראה שבמבחן התוצאה, הדבר גרם לכך שפסקי חכם בן ציון והרב אליהו פחות התפשטו בציבור, וגם, פעמים רבות לא ברור ללומדים מדוע הם פסקו כך ולא אחרת.

עתניאל בן קנז

הסיבות שפסקי הגרע"י התפרסמו בציבור יותר מפסקי עמיתיו, יש בהם סיבות מגוונות רבות, ודומני שיהיה משגה לתלות זאת בעיקר בסיבה שהעלת.

יוסף חיים אוהב ציון

כל המזכה את הרבים זוכה, הגרב"צ התאונן ע"ז שלא הורגל לכתוב.

גיזונטע קאפ · הודעהעל ידי **גיזונטע קאפ** » ה' יוני 18, 2020 8:24 pm

פלוריש כתב:כמדומה שגם חכם בן ציון וגם הרב מרדכי אליהו, שניהם רוב תורתם היתה בעל פה, ושניהם בשיעוריהם ובכתביהם עסקו בביסוס שיטתם שלהם, מבלי שהתייחסו לדעות אחרות וביארו מדוע לא פסקו כמותן.
שונה מהם היה הרב עובדיה, שדיבר וכתב יותר באריכות, וגם טרח להתמודד עם שיטות נוספות ולבאר מדוע הוא לא מסכים איתן.
אפשר לדון מדוע עשו זאת וכו', ומכמה מקורות ידוע שעשו זאת בדווקא ואף הסתייגו מהתנצחות עם פוסקים אחרים. אבל נראה שבמבחן התוצאה, הדבר גרם לכך שפסקי חכם בן ציון והרב אליהו פחות התפשטו בציבור, וגם, פעמים רבות לא ברור ללומדים מדוע הם פסקו כך ולא אחרת.

דומני, שפסקי הגרב"צ נפוצים אצל האשכנזים, יותר מפסקי הגרע"י

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ה' יוני 18, 2020 8:45 pm

עתניאל בן קנז כתב:הסיבות שפסקי הגרע"י התפרסמו בציבור יותר מפסקי עמיתיו, יש בהם סיבות מגוונות רבות, ודומני שיהיה משגה לתלות זאת בעיקר בסיבה שהעלת.

ודאי שלא זו הסיבה היחידה, אבל זה אחת הסיבות.
כאשר רב א' מפרסם נימוק לפסק שלו, ורב ב' מפרסם נימוק לפסק שלו וגם הסבר מדוע הוא לא סובר כמו רב א', אצל אנשים רבים תיווצר תחושה שרב ב' דחה את ההוכחות של רב א' ולכן הם ילכו אחריו, למרות שמי שמצוי בסוגיה אולי לא יסכים.

גיזונטע קאפ כתב:דומני, שפסקי הגרב"צ נפוצים אצל האשכנזים, יותר מפסקי הגרע"י

לכאורה זה בגלל פוליטיקה (ולכאורה לכן במשנ"ב מהד' דרשו מוזכר האול"צ לרוב אבל לא היבי"א)

גיזונטע קאפ · הודעהעל ידי **גיזונטע קאפ** » ה' יוני 18, 2020 9:13 pm

פלוריש כתב:דומני, שפסקי הגרב"צ נפוצים אצל האשכנזים, יותר מפסקי הגרע"י
לכאורה זה בגלל פוליטיקה (ולכאורה לכן במשנ"ב מהד' דרשו מוזכר האול"צ לרוב אבל לא היבי"א)

אם נכנס לפוליטיקה, יוכל מישהו לטעון, שפסקי הגרע"י נפוצו בגלל תנועתו הפוליטית, אז חבל להיכנס לנישה הזו
אם כי לגופו של ענין, הקב"ה מנהל את עולמו, ופסקים זה דבר יותר מידי שורשי וחשוב, שיכול להיות מובל ע"י פוליטיקה

הסיבה האמיתית, היא שדרך לימודו וממילא גם פסקיו של הגרב"צ, מקובלים אצל פוסקי הדור האשכנזיים,
אשכנזי שהתחנך בישיבות, יכול ללמוד את האור לציון, ולהתחבר לפסקיו ודרך לימודו, קשה לו יותר להתחבר לדרך לימודו של הגרע"י,
הגרע"י עצמו בידל כל הזמן את דרכו, מדרכם של האשכנזיים, אז מה לך מלין, על זה שבקנה מידה אשכנזי ישיבתי, לא מתחברים לפסקים שלו?

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ה' יוני 18, 2020 9:21 pm

לא הלנתי, וגם אין לי קשר לתנועת ש"ס ובביתי לא פוסקים כמו אף אחד משלושת האישים שהזכרתי, פשוט לא נראה לי שזה אכן בגלל מה שכתבת.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ה' יוני 18, 2020 9:27 pm

פלוריש כתב:
גיזונטע קאפ כתב:דומני, שפסקי הגרב"צ נפוצים אצל האשכנזים, יותר מפסקי הגרע"י
לכאורה זה בגלל פוליטיקה (ולכאורה לכן במשנ"ב מהד' דרשו מוזכר האול"צ לרוב אבל לא היבי"א)

ברור. וכידוע גם שהאשכנזים מכניסים דם של ספרדים לגפילטע פיש [צריך לברר האם רק של תלמידי הגרע"י או גם של תלמידי האורל"צ].
מי שלא מבין את ההבדל בין צורת הלימוד והפסיקה של הגאון בעל אור לציון ושל היבי"ע, יכול פשוט לא לדון בענין.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ו' יוני 19, 2020 12:09 am

גיזונטע קאפ כתב:
פלוריש כתב:דומני, שפסקי הגרב"צ נפוצים אצל האשכנזים, יותר מפסקי הגרע"י
לכאורה זה בגלל פוליטיקה (ולכאורה לכן במשנ"ב מהד' דרשו מוזכר האול"צ לרוב אבל לא היבי"א)

אם נכנס לפוליטיקה, יוכל מישהו לטעון, שפסקי הגרע"י נפוצו בגלל תנועתו הפוליטית, אז חבל להיכנס לנישה הזו
אם כי לגופו של ענין, הקב"ה מנהל את עולמו, ופסקים זה דבר יותר מידי שורשי וחשוב, שיכול להיות מובל ע"י פוליטיקה

ימחל מר, אבל הרבה נאיביות יש כאן. הסיפור כאן זו פוליטיקה במיטבה. על טהרתה וקרביה. בתי ספר לפוליטיקה יכולים לעשות בגרות ותארים רק מהתהליך הזה, והמשכיל בעת ההיא ידום.
הנוכחות של הרב עובדיה והבעת דעתו ועמדתו ברבים הפריעה מאוד לעדה מסוימת בישראל. כל השאר זה גלגול עיניים בצדקנות. במיוחד השורה האחרונה שציטטתי לעיל ממך.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' יוני 19, 2020 12:57 am

שש ושמח כתב:
פלוריש כתב:
גיזונטע קאפ כתב:דומני, שפסקי הגרב"צ נפוצים אצל האשכנזים, יותר מפסקי הגרע"י
לכאורה זה בגלל פוליטיקה (ולכאורה לכן במשנ"ב מהד' דרשו מוזכר האול"צ לרוב אבל לא היבי"א)

ברור. וכידוע גם שהאשכנזים מכניסים דם של ספרדים לגפילטע פיש [צריך לברר האם רק של תלמידי הגרע"י או גם של תלמידי האורל"צ].
מי שלא מבין את ההבדל בין צורת הלימוד והפסיקה של הגאון בעל אור לציון ושל היבי"ע, יכול פשוט לא לדון בענין.

הפוליטיקה אינה 100% מהשיח, אבל גם לא 0%.
את ההבדל אני יודע, אבל תוכל להמשיך את הדקויות ולהסביר לי מדוע הרב יעקב חיים סופר כן והרב עובדיה לא? מדוע האור לציון כן והמנוחת אהבה לא?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' יוני 19, 2020 1:04 am

לעצם הנושא בודאי צודק הרב פלוריש שזה לפחות 'גם וגם'.

לדעתי, לשלוח לעיין ביביע אומר, אין זה רק מצד שמישהו ייעזר בהבנת הסברא או בחשבון הסוגיא,
לעיתים הציונים אמורים לסייע בהשלמת ידיעות וכדומה, שבזה בודאי יש תועלת עצומה בספרי יבי"א.

דרופתקי דאורייתא

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כל המזכה את הרבים זוכה, הגרב"צ התאונן ע"ז שלא הורגל לכתוב.

בסעודת ההודיה על חיבורו הראשון 'אור לציון' שיצא לאור, אמר בתוך דבריו בזה"ל (כפי ששמעתי מתוך הקלטה מילה במילה):

אומר לכם הסיבה שלא כתבתי מקודם, ועכשיו שינתי דעתי, שני דברים נשתנה דעתי, דבר אחד קודם לכן חשבתי לא להדפיס שום ספר, למה, מפני שאני יעדתי את עצמי ללמד התלמידים, וכשהייתי מלמד תלמידים הרבה פעמים הייתי כמעט באפיסת כוחות אז אתם צריכים לדעת איזה עמל יש [ללמד] תלמידים, רק רבנים שבישיבה יודעים איזה עמל הם עושים. וכו'. זה דבר אחד. אם כן בהיות שהעמדתי כל כך הרבה תלמידים לא הייתי יכול לכתוב. דבר שני אם אני ישב לכתוב אני מוכרח לגזול זמן מהמחשבה והספיקות על [הזמן] ללמד תלמידים, אז בשביל זה לא פניתי לכתוב. ועשיתי טעות, אם הייתי כותב, אני רואה אחרי זה ראיתי את דברי שכתבתי והעתיקו אותם מתוך כתיבה, הרבה דברים הרבה מרגליות ליקטתי, ואילו במקום שלא כתבתי, אז ההערות הם קטנות.. אבל החידושים קטנים, זה עשיתי טעות בחיי שלא כתבתי מקטנותי בספר וכו'.

עכ"ל.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' יוני 21, 2020 11:50 am

מצ"ב שני סימנים מתוך מכתבי ההלכה לרב יצחק שחיבר, רב הקהילה החלבית בבואנוס-איירס, התכתבויות עם חכם בן ציון.

הראשון עוסק בענייני עירובין, וקשר לתשובה המצ"ב באול"צ ח"ב בה הוא חוזר בו מדבר שכתב בח"א)

טלטול בפרוזדור של בניינים רבי קומות - הרב יצחק שחיבר והרב בן ציון אבא שאול.pdf: (1.92 MiB) הורד 262 פעמים

טלטול בחדר מדרגות - אור לציון ב.pdf: (487.79 KiB) הורד 254 פעמים

והשני הוא תשובה בדין אסופי, שמופיעה באול"צ ח"א ומובאת כאן עם דברי הרב שחיבר.

כשרות ילדים מאומצים לבוא לקהל - הרב יצחק שחיבר והרב בן ציון אבא שאול.pdf: (2.28 MiB) הורד 227 פעמים

יוצא פוניבז'

כמדומה כמה מכתבים ממנו נדפסו באיזה מקבצי מוריה האחרונים.
גם בשו"ת יחוה דעת החדש (ח"ז) מופיעה התכתבות בינו לגרע"י מתקופת פטירת בתו.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ד' יולי 01, 2020 12:00 am

שמש כתב:
אבני גזית כתב:
תוכן כתב: למה גאון זה לא התפרסם יותר בימי חייו?

אניח את הערותיי על יתר הנקודות, ואעיר רק על זו - אחר מיטתו צעדו שלוש מאות אלף יהודים. כגדול שלא הסתובב מעיר לעיר להקהיל קהילות במעמד אלפים - הפרסום שלו היה כביר!

מי שכותב שהגרב''צ 'לא התפרסם' כנראה מקשה על עצמו בלבד מדוע לא הכירו יותר עד כה...

בשנת תש"ן דרש במעמד גדולי ישראל בסיום הש"ס מטעם אגו"י

דרופתקי דאורייתא

שמעתי כעת ממי ששמע מהגרב"צ זצ"ל, לפני כ 40 שנה, שהילך בשבת ברח' רבינו גרשום בדרכו לשיעורו, ושח ואמר, כי כואב לו הגב והיד, כי צריך לפתוח כל פעם הדלת בביתו, וגם להתקשר ולענות בטלפון (שהיה השימוש ביד כידוע).
אחד הנוכחים הצעירים במקום, שאלו: ומדוע הרב לא יעשה כהגריש"א, שיש שעה אחת בלבד שאפשר לגשת אליו?
מיניה וביה השיבו הגרב"צ: הרב אלישיב אוהב ללמוד, לכן הוא עושה ככה...

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' יולי 02, 2020 3:15 pm

שיף כתב:בשנת תש"ן דרש במעמד גדולי ישראל בסיום הש"ס מטעם אגו"י

נראים האדמו"רים מראדזין, זוטשקא, הרמי"ל למדא, ?, עומד למטה רי"מ אברמוביץ ליד הגרב"צ, מאחוריו האדמו"ר מויזניץ, ר' חנינא שיף, [האדמו"ר מגור שליט"א?]

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' יולי 02, 2020 6:55 pm

אבני גזית כתב:
תוכן כתב: למה גאון זה לא התפרסם יותר בימי חייו?

אניח את הערותיי על יתר הנקודות, ואעיר רק על זו - אחר מיטתו צעדו שלוש מאות אלף יהודים.

הערה לדיוק בהיסטוריה וודאי שאיני בא לגרוע מכבוד תורתו של הגרב"צ זצ"ל:
אני הייתי בהלויה שלו.
לא זכור לי שהיו שם כשלש מאות אלף איש ונראה לי שהיו הרבה פחות מזה.

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ה' יולי 02, 2020 10:11 pm

המשטרה דיווחה על 350,000 איש. הפחתתי בשביל האיזון.

בלי כלים מתאימים, לא מצופה מאדם רגיל לכמת את האנשים סביבו, כשמדובר במספרים כאלה.

יוסף חיים אוהב ציון

מורינו הגריח"ס סיפר לי ששאל את הגרב"צ זצ"ל כאשר פתח את ישיבת כף החיים, איזה הלכות ללמוד עם התלמידים? וענה לו ס' בא"ח. [כמעיין המתגבר אולי אינך מכיר את הגאון הרב סופר?]

פורום אוצר החכמה

מי מחובר