הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל
פורסם: ד' מאי 06, 2020 3:51 pm
ברוך דיין האמת.
היום הלך לעולמו הגרנ"א רבינוביץ'.
נתחיל להציב לנו את דמותו ע"י ההעתקה מן המרשתת, עד אשר יבוא הרב חלמישצור אשר זכה לשאוב ממנו חפניים.
מתוך הערך עליו בויקיפדיה:
הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 - י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020[1]) היה ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, ופוסק ציוני דתי בולט.
תולדות חייו
נולד בעיר מונטריאול שבקנדה.
למד בישיבתו של הרב פינחס הירשפרונג במונטריאול במשך שש שנים, ואף נסמך על ידו לרבנות בגיל עשרים בלבד. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן. בזמן שהותו בבולטימור נסמך גם על ידי הרב רודמן והרב אליהו חזן. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בשנת תשי"א נישא לרחל מלכה (נפטרה בי"ג תשרי תשע"ג) לבית שוחטוביץ, אחייניתו של הרב רודרמן[2].
בשנת תשי"ב נתמנה לרב קהילה בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, תפקיד שבו שימש שתים עשרה שנה. בתקופה זו הקים את בית הספר היהודי הראשון בעיר. בשנת תשכ"ג שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו במשך שמונה שנים. במקביל הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש."[3]
הרב רבינוביץ שימש כסגן עורך הביטאון התורני 'הדרום' של הסתדרות הרבנים דאמריקה לאורך 44 גיליונות, תחת העורך המייסד הרב חיים דוב שעוועל.
בשנת תשל"א (1971) עבר ללונדון ושימש כדיקן בית המדרש לרבנים באנגליה (Jews' College) במשך אחת עשרה שנה. בתקופה זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת אוניברסיטת טורונטו. לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים הרצה בישיבת הכותל, בפניהם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שהיו אז תלמידים בישיבה.
בשנת תשל"ז (1976), בעזרת דרכונו הקנדי, ביקר מעבר למסך הברזל כמרצה בסימפוזיון תרבות יהודית שנערך במוסקבה ונפגש עם מסורבי עלייה[4].
בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' שימש מאז כראש הישיבה והתגורר בסמוך לה.
בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו[5].
בחודש אב באותה שנה פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור[6]. הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם". "אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה[7]."
בי"ב באייר ה'תש"פ נפטר הרב רבינוביץ.
אחד מבניו הוא הרב מרדכי רבינוביץ, מחבר ספרי "צפה הצפית" על ערוך השולחן הלכות מגילה ועוד.
משנתו
הרב רבינוביץ' היה מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועסק שנים רבות בכתיבת פירוש "יד פשוטה" על "משנה תורה". הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח. עד היום יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על הלכות שמיטה ויובל מתוך ספר "זרעים". טיוטות הפירוש נכתבות על ידי צוות תלמידים תוך התייעצות עמו, והוא אישר את הגרסה הסופית. שיטתו בפירוש היתה ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. ספרים נוספים שחיבר עוסקים בדרכו ההלכתית והמחשבתית של הרמב"ם.
הרב רבינוביץ' תמך בעיסוק במדע כחלק אינטגרלי מדמותו של היהודי[8].
בתחום הפוליטי הביע הרב עמדות ימין. הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת הסכם אוסלו נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה, אך עם זאת הוא הדגיש שאין משמעות הדבר שיש לבצע בפועל דין זה. באותה תקופה היה יחד עם הרב שבתי זליקוביץ, הרב שלום גולד והרב אברהם אלקנה שפירא הגרעין המייסד שהקים את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו כתב אישום, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. הרב רבינוביץ' התנגד למסירת שטחים, דבר שהתפרש בעיניו כחולשה, ובסופו גורם לאיבוד חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד), ואף תמך בסרבנות לתוכנית ההתנתקות[9], ופרסם פסק הקובע כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל. היה חבר בוועד רבני יש"ע.
הרב רבינוביץ התיר עלייה להר הבית ובמשך שנים עלה לשם בעצמו[10]. מדי שנה בעשרת ימי תשובה עולים לשם תלמידי ישיבתו.
לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא התיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות[11].
לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי[12].
לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה[13].
הרב רבינוביץ' קיבל להלכה את הגישה המקובלת ברוב המדינות המערביות לפיה מות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תמך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי[14].
מדינה, דמוקרטיה וציונות
בשונה מרוב רבני הציונות הדתית, הרב רבינוביץ לא נמנה על תלמידי הרב קוק או הרב סולובייצ'יק (אם כי הייתה לו היכרות עם האחרון). לדבריו, את תפיסתו הציונית הוא קבל "מהתורה"[15].
בעקבות דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות יא) שייתכן שיהיה משיח שיצליח לכונן ממלכה אך לבסוף ייהרג וימות, סבר הרב רבינוביץ' כי לא ניתן לקבוע שהתקופה הנוכחית היא "אתחלתא דגאולה". עם זאת, הוא ראה בשיבת ציון ובמדינת ישראל "הזדמנות היסטורית לחדש את חיי עם ישראל בארצו לאור התורה"[15]. הוא דחה את התפיסה שהגאולה תבוא מאליה, ולדעתו יש לפעול לחיזוק המדינה ותיקונה אך עם זאת להכיר בכך שתהליכים היסטוריים אורכים זמן רב.
הרב רבינוביץ' היה מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "שבעת טובי העיר", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית[15]. הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה, עמוד א'): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. לדבריו, עקרונות דמוקרטיים נוספים נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון הפרדת הרשויות: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי המלך, אלא בידי הסנהדרין, שהמלך כפוף לחכמיה בפעולות כמו יציאה למלחמת רשות. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך, כגון במשל כבשת הרש. אלמנט הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם תקנות, גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, קודם שיחליט עליהם.
תפילה
בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות הסליחות בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ובמוסף. עם זאת, הוא סבור שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב, עמוד א') שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סבר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות[16].
הרב רבינוביץ הנהיג כמה שינויים בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה[17] השמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו. את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא שִנָּה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר שהמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום[18]. מסיבה זו הוא פסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום[19].
יחס לנצרות
הרב פסק שהנוצרים אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה, וזאת על בסיס דברי התוספות שאומות העולם לא נצטוו על השתוף[20]. בספרו 'מסילות בלבבם' הוסיף כי במהלך השנים חלו תמורות בנצרות וכיום חלק מהזרמים בה זנחו את אמונת השילוש לטובת אמונת הייחוד[21].
בשנת תשע"ד פרסם עם הרב דוד סתיו פסק המתיר לקבל כסף מהקרן לידידות לטובת הפעלת קייטנות קיץ. לדבריו, גורמים במשרד החינוך הבהירו כי הקרן לא תשפיע על התכנים המועברים בקייטנה. הוא הוסיף כי קבלת התרומה מהווה הזדמנות לחיזוק הקשר בין ישראל לעמים[22]. בעקבות הצתת כנסיית הלחם והדגים על ידי שני צעירים יהודים בשנת 2015, קרא הרב רבינוביץ להצטרף למימון נזקי השריפה[23][24].
ספריו
יד פשוטה - על "משנה תורה" לרמב"ם (21 כרכים)
הדר איתמר - הדרנים על מסכתות הש"ס, תשל"ב[25]
מלומדי מלחמה - שאלות ותשובות בענייני צבא, תשנ"ג ותשס"ד
עיונים במשנתו של הרמב"ם, תשנ"ט ותש"ע
דרכה של תורה - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט
שיח נחום - שאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך, תשס"ח
מסילות בלבבם - פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה, תשע"ה[26]
סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים - מהדורה עברית לעבודת הדוקטורט, תשע"ח
Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973
רשימה של פרסומי הרב רבינוביץ' לאורך השנים, נתפרסמה בידי הרב עזרא קליין בכרך ב' של "מברכת משה", הוצאת מעליות תשע"ב.
[זהו עיקר הערך. לא העתקתי כאן את הפרקים הוקרות, מתלמידיו, ממאמריו, ראיונות שנערכו עמו וביקורות ספרים וכן את ההערות בערך]
ומתוך הערך 'יד פשוטה' בויקיפדיה:
יד פשוטה הוא פירוש עיוני על "יד החזקה" של הרמב"ם שכתב ראש ישיבת ברכת משה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ויצא לאור בהוצאת מכון מעליות. לכתיבת החיבור שותף צוות רבנים ואברכים מהישיבה שכלל במשך השנים את הרבנים צבי הבר, אליעזר רייף, נועם בלזם, רועי הילדסהיימר, ינון חן, משה גרוס ושלומי אלדר.
בכל אחד מספרי היד החזקה נבחר כתב יד אחד או יותר הנחשב למדויק ביותר בספר זה. בספרי המדע ואהבה כתב היד הנבחר הוא הנטינגטון 80, שעליו הערת הרמב"ם "הוגה מספרי".
לצד הטקסט הובאו השגות הראב"ד, בנוסח מדויק שהוגה על פי כתבי יד שונים.
עקב גילו המתקדם הפסיק הרב לעבוד על הסדרה והוחלט שהיא לא תושלם.
אופי הפירוש
בפירוש מושם דגש על דיוק לשונו של הרמב"ם ועל הקשר ההלכות. הפירוש מתאפיין בפרשנות הרמב"ם על פי הרמב"ם ומחברים הקרובים אליו, הן על פי דברי הרמב"ם עצמו במקורות אחרים (כגון פירוש המשנה לרמב"ם, ספר המצוות, מורה הנבוכים, תשובות הרמב"ם, איגרותיו השונות ומקורות נוספים בתוך משנה תורה) והן מתוך כותבים מהם הושפע הרמב"ם (כגון מתורת הגאונים, הר"י מיגאש, הרי"ף ורבינו חננאל) או שעליהם השפיע. הפירוש מתמודד עם כל הלכה ממקורותיה ושואף לחשוף את הדרך בה למד הרמב"ם את הסוגיה. בשונה מפירושים רבים אחרים על משנה תורה - המתאפיינים בהתפלפלות, ב'חקירות' ובחילוקים סברתיים שונים - הפירוש מנסה לחתור להבנה הפשוטה והישרה של ההלכות.
דגש חשוב נוסף, שהרב רבינוביץ היה מבין הראשונים ליישמו, הוא הניסיון להתחקות אחר הנוסח המדויק ביותר של הטקסט. בכך, נפתרות מאליהן קושיות רבות בהן התקשו פרשנים קודמים שלפניהם עמד נוסח משובש. הפירוש מתמודד לא אחת עם קושיותיהם של הרמב"ן (המופיעים בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם) והראב"ד (בהשגותיו על משנה תורה). פעמים רבות התמודדות זו נעשית על ידי דיוק בלשונו של הרמב"ם, תוך השוואה בין מקורות שונים בכתביו.
מבנה הפירוש
בפתח כל ספר ישנו מבוא הסוקר את מקומו של הספר ביחס לשאר ספרי היד החזקה, וכן עומד על חלוקתו הפנימית של הספר להלכות ולנושאים שונים. מטרתו של מבוא זה לתת ללומד תמונה כוללת של הספר ונושאיו. בנוסף, בפתח כל חטיבת הלכות, וכן בפתח כל פרק, נכתב מבוא קצר.
הרב רבינוביץ מסביר כי משנה תורה בני משתי סדרות של שבעה ספרים כל אחת. הראשונה (ספרי המדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה, הפלאה וזרעים) דנה ברובה במצוות היחיד, ובדרך אגב בחיובי ציבור הנלווים לענייני היחיד. השנייה (ספרי עבודה, קרבנות, טהרה, נזקים, קנין, משפטים ושופטים) עוסקת בענייני החברה ובדרך אגב גם בענייני היחיד.[1]
הוצאה לאור
עד עתה יצאו לאור עשרים ואחד כרכים, בהם פירוש על שמונה ספרים מתוך ארבע עשר ספרי "משנה תורה":
הקדמה למשנה תורה ומנין המצות - תשנ"ז
מדע - כרך א - הלכות יסודי התורה - הלכות תלמוד תורה, תש"ן, תשנ"ח ותשס"ח (מהדורה ראשונה של הלכות דעות יצאה לאור בשנת תשמ"ח); כרך ב - הלכות עבודה זרה - הלכות תשובה, תש"ן, תשנ"ח ותשס"ח (מהדורות ראשונות של הלכות תשובה יצאו לאור בתשל"ז ותשמ"ח)
אהבה - כרך א - הלכות תפלה - הלכות קריית שמע; כרך ב - הלכות תפילין - סדר התפילה, תשמ"ד
זמנים - כרך א - הלכות שבת, תשנ"ד ותשס"ז; כרך ב - הלכות ערובין - הלכות שקלים, תשנ"ט; כרך ג - הלכות קדוש החדש - הלכות מגלה וחנוכה, תש"ס ותשס"ו
נשים - כרך א - הלכות אישות - הלכות גירושין, תשנ"ז; כרך ב - הלכות יבום וחליצה - הלכות שוטה, תשס"ג
זרעים - כרך א - הלכות כלאים - הלכות מתנות עניים, תשע"ו; כרך ב - הלכות תרומות, מעשר, תש"פ (בשנת תש"ס יצא כרך ראשוני על הלכות שמיטה ויובל)
נזקים - כרך א - הלכות נזקי ממון, תשס"ז; כרך ב - הלכות גניבה - הלכות גזילה ואבדה, תשס"ז; כרך ג - הלכות חובל ומזיק - הלכות רוצח ושמירת נפש, תשס"ז
משפטים - כרך א - הלכות שכירות - הלכות שאלה ופקדון, תשס"ג; כרך ב - הלכות מלוה ולווה, תשס"ג; כרך ג - הלכות טוען ונטען - הלכות נחלות, תשס"ד
שופטים - כרך א - הלכות סנהדרין והענשין המסורין להן, תשע"א; כרך ב - הלכות עדות - הלכות ממרים, תשע"א; כרך ג - הלכות אבל - הלכות מלכים, תשע"א
היום הלך לעולמו הגרנ"א רבינוביץ'.
נתחיל להציב לנו את דמותו ע"י ההעתקה מן המרשתת, עד אשר יבוא הרב חלמישצור אשר זכה לשאוב ממנו חפניים.
מתוך הערך עליו בויקיפדיה:
הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 - י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020[1]) היה ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, ופוסק ציוני דתי בולט.
תולדות חייו
נולד בעיר מונטריאול שבקנדה.
למד בישיבתו של הרב פינחס הירשפרונג במונטריאול במשך שש שנים, ואף נסמך על ידו לרבנות בגיל עשרים בלבד. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן. בזמן שהותו בבולטימור נסמך גם על ידי הרב רודמן והרב אליהו חזן. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בשנת תשי"א נישא לרחל מלכה (נפטרה בי"ג תשרי תשע"ג) לבית שוחטוביץ, אחייניתו של הרב רודרמן[2].
בשנת תשי"ב נתמנה לרב קהילה בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, תפקיד שבו שימש שתים עשרה שנה. בתקופה זו הקים את בית הספר היהודי הראשון בעיר. בשנת תשכ"ג שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו במשך שמונה שנים. במקביל הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש."[3]
הרב רבינוביץ שימש כסגן עורך הביטאון התורני 'הדרום' של הסתדרות הרבנים דאמריקה לאורך 44 גיליונות, תחת העורך המייסד הרב חיים דוב שעוועל.
בשנת תשל"א (1971) עבר ללונדון ושימש כדיקן בית המדרש לרבנים באנגליה (Jews' College) במשך אחת עשרה שנה. בתקופה זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת אוניברסיטת טורונטו. לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים הרצה בישיבת הכותל, בפניהם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שהיו אז תלמידים בישיבה.
בשנת תשל"ז (1976), בעזרת דרכונו הקנדי, ביקר מעבר למסך הברזל כמרצה בסימפוזיון תרבות יהודית שנערך במוסקבה ונפגש עם מסורבי עלייה[4].
בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' שימש מאז כראש הישיבה והתגורר בסמוך לה.
בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו[5].
בחודש אב באותה שנה פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור[6]. הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם". "אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה[7]."
בי"ב באייר ה'תש"פ נפטר הרב רבינוביץ.
אחד מבניו הוא הרב מרדכי רבינוביץ, מחבר ספרי "צפה הצפית" על ערוך השולחן הלכות מגילה ועוד.
משנתו
הרב רבינוביץ' היה מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועסק שנים רבות בכתיבת פירוש "יד פשוטה" על "משנה תורה". הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח. עד היום יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על הלכות שמיטה ויובל מתוך ספר "זרעים". טיוטות הפירוש נכתבות על ידי צוות תלמידים תוך התייעצות עמו, והוא אישר את הגרסה הסופית. שיטתו בפירוש היתה ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. ספרים נוספים שחיבר עוסקים בדרכו ההלכתית והמחשבתית של הרמב"ם.
הרב רבינוביץ' תמך בעיסוק במדע כחלק אינטגרלי מדמותו של היהודי[8].
בתחום הפוליטי הביע הרב עמדות ימין. הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת הסכם אוסלו נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה, אך עם זאת הוא הדגיש שאין משמעות הדבר שיש לבצע בפועל דין זה. באותה תקופה היה יחד עם הרב שבתי זליקוביץ, הרב שלום גולד והרב אברהם אלקנה שפירא הגרעין המייסד שהקים את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו כתב אישום, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. הרב רבינוביץ' התנגד למסירת שטחים, דבר שהתפרש בעיניו כחולשה, ובסופו גורם לאיבוד חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד), ואף תמך בסרבנות לתוכנית ההתנתקות[9], ופרסם פסק הקובע כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל. היה חבר בוועד רבני יש"ע.
הרב רבינוביץ התיר עלייה להר הבית ובמשך שנים עלה לשם בעצמו[10]. מדי שנה בעשרת ימי תשובה עולים לשם תלמידי ישיבתו.
לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא התיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות[11].
לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי[12].
לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה[13].
הרב רבינוביץ' קיבל להלכה את הגישה המקובלת ברוב המדינות המערביות לפיה מות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תמך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי[14].
מדינה, דמוקרטיה וציונות
בשונה מרוב רבני הציונות הדתית, הרב רבינוביץ לא נמנה על תלמידי הרב קוק או הרב סולובייצ'יק (אם כי הייתה לו היכרות עם האחרון). לדבריו, את תפיסתו הציונית הוא קבל "מהתורה"[15].
בעקבות דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות יא) שייתכן שיהיה משיח שיצליח לכונן ממלכה אך לבסוף ייהרג וימות, סבר הרב רבינוביץ' כי לא ניתן לקבוע שהתקופה הנוכחית היא "אתחלתא דגאולה". עם זאת, הוא ראה בשיבת ציון ובמדינת ישראל "הזדמנות היסטורית לחדש את חיי עם ישראל בארצו לאור התורה"[15]. הוא דחה את התפיסה שהגאולה תבוא מאליה, ולדעתו יש לפעול לחיזוק המדינה ותיקונה אך עם זאת להכיר בכך שתהליכים היסטוריים אורכים זמן רב.
הרב רבינוביץ' היה מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "שבעת טובי העיר", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית[15]. הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה, עמוד א'): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. לדבריו, עקרונות דמוקרטיים נוספים נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון הפרדת הרשויות: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי המלך, אלא בידי הסנהדרין, שהמלך כפוף לחכמיה בפעולות כמו יציאה למלחמת רשות. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך, כגון במשל כבשת הרש. אלמנט הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם תקנות, גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, קודם שיחליט עליהם.
תפילה
בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות הסליחות בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ובמוסף. עם זאת, הוא סבור שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב, עמוד א') שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סבר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות[16].
הרב רבינוביץ הנהיג כמה שינויים בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה[17] השמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו. את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא שִנָּה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר שהמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום[18]. מסיבה זו הוא פסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום[19].
יחס לנצרות
הרב פסק שהנוצרים אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה, וזאת על בסיס דברי התוספות שאומות העולם לא נצטוו על השתוף[20]. בספרו 'מסילות בלבבם' הוסיף כי במהלך השנים חלו תמורות בנצרות וכיום חלק מהזרמים בה זנחו את אמונת השילוש לטובת אמונת הייחוד[21].
בשנת תשע"ד פרסם עם הרב דוד סתיו פסק המתיר לקבל כסף מהקרן לידידות לטובת הפעלת קייטנות קיץ. לדבריו, גורמים במשרד החינוך הבהירו כי הקרן לא תשפיע על התכנים המועברים בקייטנה. הוא הוסיף כי קבלת התרומה מהווה הזדמנות לחיזוק הקשר בין ישראל לעמים[22]. בעקבות הצתת כנסיית הלחם והדגים על ידי שני צעירים יהודים בשנת 2015, קרא הרב רבינוביץ להצטרף למימון נזקי השריפה[23][24].
ספריו
יד פשוטה - על "משנה תורה" לרמב"ם (21 כרכים)
הדר איתמר - הדרנים על מסכתות הש"ס, תשל"ב[25]
מלומדי מלחמה - שאלות ותשובות בענייני צבא, תשנ"ג ותשס"ד
עיונים במשנתו של הרמב"ם, תשנ"ט ותש"ע
דרכה של תורה - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט
שיח נחום - שאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך, תשס"ח
מסילות בלבבם - פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה, תשע"ה[26]
סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים - מהדורה עברית לעבודת הדוקטורט, תשע"ח
Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973
רשימה של פרסומי הרב רבינוביץ' לאורך השנים, נתפרסמה בידי הרב עזרא קליין בכרך ב' של "מברכת משה", הוצאת מעליות תשע"ב.
[זהו עיקר הערך. לא העתקתי כאן את הפרקים הוקרות, מתלמידיו, ממאמריו, ראיונות שנערכו עמו וביקורות ספרים וכן את ההערות בערך]
ומתוך הערך 'יד פשוטה' בויקיפדיה:
יד פשוטה הוא פירוש עיוני על "יד החזקה" של הרמב"ם שכתב ראש ישיבת ברכת משה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ויצא לאור בהוצאת מכון מעליות. לכתיבת החיבור שותף צוות רבנים ואברכים מהישיבה שכלל במשך השנים את הרבנים צבי הבר, אליעזר רייף, נועם בלזם, רועי הילדסהיימר, ינון חן, משה גרוס ושלומי אלדר.
בכל אחד מספרי היד החזקה נבחר כתב יד אחד או יותר הנחשב למדויק ביותר בספר זה. בספרי המדע ואהבה כתב היד הנבחר הוא הנטינגטון 80, שעליו הערת הרמב"ם "הוגה מספרי".
לצד הטקסט הובאו השגות הראב"ד, בנוסח מדויק שהוגה על פי כתבי יד שונים.
עקב גילו המתקדם הפסיק הרב לעבוד על הסדרה והוחלט שהיא לא תושלם.
אופי הפירוש
בפירוש מושם דגש על דיוק לשונו של הרמב"ם ועל הקשר ההלכות. הפירוש מתאפיין בפרשנות הרמב"ם על פי הרמב"ם ומחברים הקרובים אליו, הן על פי דברי הרמב"ם עצמו במקורות אחרים (כגון פירוש המשנה לרמב"ם, ספר המצוות, מורה הנבוכים, תשובות הרמב"ם, איגרותיו השונות ומקורות נוספים בתוך משנה תורה) והן מתוך כותבים מהם הושפע הרמב"ם (כגון מתורת הגאונים, הר"י מיגאש, הרי"ף ורבינו חננאל) או שעליהם השפיע. הפירוש מתמודד עם כל הלכה ממקורותיה ושואף לחשוף את הדרך בה למד הרמב"ם את הסוגיה. בשונה מפירושים רבים אחרים על משנה תורה - המתאפיינים בהתפלפלות, ב'חקירות' ובחילוקים סברתיים שונים - הפירוש מנסה לחתור להבנה הפשוטה והישרה של ההלכות.
דגש חשוב נוסף, שהרב רבינוביץ היה מבין הראשונים ליישמו, הוא הניסיון להתחקות אחר הנוסח המדויק ביותר של הטקסט. בכך, נפתרות מאליהן קושיות רבות בהן התקשו פרשנים קודמים שלפניהם עמד נוסח משובש. הפירוש מתמודד לא אחת עם קושיותיהם של הרמב"ן (המופיעים בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם) והראב"ד (בהשגותיו על משנה תורה). פעמים רבות התמודדות זו נעשית על ידי דיוק בלשונו של הרמב"ם, תוך השוואה בין מקורות שונים בכתביו.
מבנה הפירוש
בפתח כל ספר ישנו מבוא הסוקר את מקומו של הספר ביחס לשאר ספרי היד החזקה, וכן עומד על חלוקתו הפנימית של הספר להלכות ולנושאים שונים. מטרתו של מבוא זה לתת ללומד תמונה כוללת של הספר ונושאיו. בנוסף, בפתח כל חטיבת הלכות, וכן בפתח כל פרק, נכתב מבוא קצר.
הרב רבינוביץ מסביר כי משנה תורה בני משתי סדרות של שבעה ספרים כל אחת. הראשונה (ספרי המדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה, הפלאה וזרעים) דנה ברובה במצוות היחיד, ובדרך אגב בחיובי ציבור הנלווים לענייני היחיד. השנייה (ספרי עבודה, קרבנות, טהרה, נזקים, קנין, משפטים ושופטים) עוסקת בענייני החברה ובדרך אגב גם בענייני היחיד.[1]
הוצאה לאור
עד עתה יצאו לאור עשרים ואחד כרכים, בהם פירוש על שמונה ספרים מתוך ארבע עשר ספרי "משנה תורה":
הקדמה למשנה תורה ומנין המצות - תשנ"ז
מדע - כרך א - הלכות יסודי התורה - הלכות תלמוד תורה, תש"ן, תשנ"ח ותשס"ח (מהדורה ראשונה של הלכות דעות יצאה לאור בשנת תשמ"ח); כרך ב - הלכות עבודה זרה - הלכות תשובה, תש"ן, תשנ"ח ותשס"ח (מהדורות ראשונות של הלכות תשובה יצאו לאור בתשל"ז ותשמ"ח)
אהבה - כרך א - הלכות תפלה - הלכות קריית שמע; כרך ב - הלכות תפילין - סדר התפילה, תשמ"ד
זמנים - כרך א - הלכות שבת, תשנ"ד ותשס"ז; כרך ב - הלכות ערובין - הלכות שקלים, תשנ"ט; כרך ג - הלכות קדוש החדש - הלכות מגלה וחנוכה, תש"ס ותשס"ו
נשים - כרך א - הלכות אישות - הלכות גירושין, תשנ"ז; כרך ב - הלכות יבום וחליצה - הלכות שוטה, תשס"ג
זרעים - כרך א - הלכות כלאים - הלכות מתנות עניים, תשע"ו; כרך ב - הלכות תרומות, מעשר, תש"פ (בשנת תש"ס יצא כרך ראשוני על הלכות שמיטה ויובל)
נזקים - כרך א - הלכות נזקי ממון, תשס"ז; כרך ב - הלכות גניבה - הלכות גזילה ואבדה, תשס"ז; כרך ג - הלכות חובל ומזיק - הלכות רוצח ושמירת נפש, תשס"ז
משפטים - כרך א - הלכות שכירות - הלכות שאלה ופקדון, תשס"ג; כרך ב - הלכות מלוה ולווה, תשס"ג; כרך ג - הלכות טוען ונטען - הלכות נחלות, תשס"ד
שופטים - כרך א - הלכות סנהדרין והענשין המסורין להן, תשע"א; כרך ב - הלכות עדות - הלכות ממרים, תשע"א; כרך ג - הלכות אבל - הלכות מלכים, תשע"א