פורום אוצר החכמה

אשמח לדעת היכן אפשר לקרוא תולדותיו של הגאון בעל הדבר אברהם מקובנא זצ"ל, חוץ ממה שכתוב בקיצור נמרץ בהקדמה לדבר אברהם ח"ג.

וגם היכן נמצא ספר אמרי אברהם, ספר הדרושים שלו, שמשום מה לא מצאתיו באוצר החכמה בגירסה שנמצאת לידי.
בתומ"ר
עמיחי כנרתי

גאולה בקרוב כתב:וגם היכן נמצא ספר אמרי אברהם, ספר הדרושים שלו, שמשום מה לא מצאתיו באוצר החכמה בגירסה שנמצאת לידי.
בתומ"ר
עמיחי כנרתי

אולי כוונתך לספר דבר אברהם - חלק הדרוש, הנמצא בקישור:
http://www.hebrewbooks.org/31178

ראה שם בעמוד 6 סיבת שינוי השם מ"אמרי אברהם" ל"דבר אברהם".

גאולה בקרוב כתב:אשמח לדעת היכן אפשר לקרוא תולדותיו של הגאון בעל הדבר אברהם מקובנא זצ"ל, חוץ ממה שכתוב בקיצור נמרץ בהקדמה לדבר אברהם ח"ג.

וגם היכן נמצא ספר אמרי אברהם, ספר הדרושים שלו, שמשום מה לא מצאתיו באוצר החכמה בגירסה שנמצאת לידי.
בתומ"ר
עמיחי כנרתי

אם הוא בקשר להוצאה לאור חידושי תורתו.. יש תח"י אוד מוצל מאש ממרן גאב"ד קאוונא ז"ל. חדושי תורה שמסר לאלמוני בתוך גיא צלמות למען ישאר לפליטה. והוא תיקונים והוספות לספרו דבר אברהם. רצו"ב דוגמא מעמוד א' מתוך התכריך.

אם יש לך אוצר זה והוא לא רב , למה לא תתנו לירחון תורני להדפיסו .
מוכן ומזומן אני לעזור לך בהוצאתו לאור.
כתוב לי באישי

מי יכול לפרט על צאצאיו, האם היו מהם שומ"צ?
מי היו חתניו?

.

היה לו בן בתל אביב.

אשתו של הדבר אברהם, רחל בת 'הגדול ממינסק', יחד עם בנם הבכור [פרופ'] חיים נחמן (תרנ"ה-תש"ד, עליו יש הרבה פרטים) ואשתו ובנו, נעק"דו בפורט התשיעי בקובנה, ונשארו ארבעה ילדים אחרים: בארה"ב, הבן השני בגילו [עו"ד] ירוחם יהודה ליב [ליאון] שהוציא ספרי אביו כנ"ל, ואחותו שיינה (איני יודע מה שם משפחתה), ובארץ ישראל [ר'] יעקב שפירא, ו[ד"ר] נח שפירא (תר"ס-תשכ"ד, גר בתל אביב ונפטר ממחלה).

(יש להעיר שזה שבניו היו פרופסורים ודוקטורים, אין זה אומר שלא היו [רובם לכה"פ] שומרי תורה ומצוות! אמנם בדורות שלאחר מכן - ומסתמא מקצת מהנכדים עוד חיים עמנו כיום - איני בקיא).

מצבת בנו יעקב ואשתו בבית הקברות בהרצליה:

בספר רבותינו שבגולה (למה אין באוצר החכמה?) יש מאמר לתולדות אביו רבי זלמן סנדר ומוזכרים גם הבנים הגדולים:
רבי אברהם דב בעל 'דבר אברהם' ורבי יעקב בעל 'נאות יעקב':

תולדות כתב:היה לו בן בתל אביב.

האם ידוע למישהו על מר שפירא מרח' דברי ירוחם 2 בבית וגן ירושלים שכפי הנשמע, הוא בנו של הדבר אברהם?

בחידושי ר זלמן שפירא אביו של הדבר אברהם על השס שיצא ע"י מכון ירושלים יש בקדמה על תולדות חייו של אביו

בר ששת כתב:

תולדות כתב:היה לו בן בתל אביב.

האם ידוע למישהו על מר שפירא מרח' דברי ירוחם 2 בבית וגן ירושלים שכפי הנשמע, הוא בנו של הדבר אברהם?

לפי הרישומים שפירא מהרחוב שהזכרת שמו בישראל אברהם, מה ששולל על הסף את השמועה המוזרה. ועוד שם אביו: בן ציון. בקיצור לא שייך.

בנו של יעקב שפירא (בהגרא"ד) שנזכר כאן, ה"ה מר אברהם דב שפירא מהרצליה, מסר לי כי בשנת תש"ל בערך נסע אביו לרוסיה לבקר שם אחותו, לאחות היו שני בנים שהיו בעל מעמד בכיר בשרותי הבטחון של המדינה ומשום כך לא היה סיכוי שהם יקבלו אישור יציאה. כיום אין קשר עמם ונראה שנטמעו בסביבתם.

שמעתי כי הגרא"ד שפירא חפץ מאד בגרי"ד סולוויציק (לימים מבוסטון) כחתן לבתו (יש מכתב של הגרא"ד המפליג מאד בשבח הגרי"ד) אבל הוא סירב להצעה משום שלא היתה מספיק אדוקה לפי טעמו!

בס' איש ההלכה והמעשה על הר"א סילבר עמ' 52 (נמצא בהיברו בוקס) מופיעה תמונתו.

מצאתי בהיסח הדעת רשימה בהפרדס לזכרו ושם נמנו צאצאיו, ונזכרה בתו בשמה, ואכן כמש"כ שהיתה ברוסיה.

לבקשת אחד המיוחד מסגל החברים אני מעלה מכאן את הרשימה כולה.

ייש"כ להרב איש ספר על השלמת המידע החשוב מכתב ומע"פ. ולתועלת העניין אסכם כאן את הרשימה השלמה של צאצאי ה'דבר אברהם' בדור הראשון, עם מעט השלמות:

רבי אברהם דובער כהנא שפירא היה נשוי לשרה רחל פרלמן, בתו של 'הגדול ממינסק', אותה נשא בער"ח ניסן תרנ"ד (כשנתיים לפני פטירת אביה). נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת:
1. הבן הבכור, פרופ' חיים נחמן שפירא (תרנ"ה-תש"ד). למד תורה בין השאר אצל אביו, ואחר כך רכש חכמה כללית בוינה, ושב לקובנה ונתמנה שם למרצה באוניברסיטה. חיבר ספרים שונים. בגטו היה פעיל במסירות נפש למען אחרים. נעק"ד עם אמו ושני ילדיו.
2. הבן השני, הקרוי על שם סבו, עו"ד ירוחם יהודה ליב (ליאון) שפירא, יליד תרנ"ז, הגיע לארה"ב לפני השואה וממושבו בניו יורק הוציא לאור את הכרך האחרון של 'דבר אברהם', שהספיק לקבל מאביו.
3. הבת, שיינה (שיינדל), נולדה בתרנ"ח/תרנ"ט, נישאה לאדם בשם קרפמן, חיה בפנים רוסיה (כך כנראה ניצלה מן השואה). נפטרה בשנות התש"ל לכל המוקדם.
4. הרביעי, ד"ר נח שפירא (תר"ס-תשכ"ד), למד בסלבודקה הסמוכה, אח"כ פנה כמו אחיו הבכור לרכוש חכמה כללית, באוניברסיטת ברלין, וכמותו שב לקובנה, בתרפ"ו, להרצות באוניברסיטה. מאוחר יותר היה מנהל בית ספר במריאמפול, עד עלייתו לארץ בתרצ"ה. חי בתל אביב עד פטירתו ממחלה.
5. בן הזקונים, ר' יעקב שפירא (תרס"ב-תשמ"ד), עלה גם הוא לארץ לפני השואה, היה נשוי למינה אסתר לבית טרייסמן, כמו אחיו התגורר תחילה בתל אביב, ואחר כך בהרצליה.


נ.ב. תיקון קטן לגבי מה שכתוב ב'הפרדס' שהכרך השני של 'דבר אברהם' נדפס עוד בתקופת סמילוביץ': הוא אמנם נכתב שם ואף נמסר לדפוס, אבל כשעלה מן הדפוס כבר היה המחבר בקובנה. ולגבי מחלוקת הרבנות בקובנה אחר פטירת רבי צבי הירש ספקטור, אין כאן המקום להרחיב, בכל אופן מי שנבחר לבסוף, היה רבי יחזקאל ליבשיץ, והוא כבר הגיע לקובנה, אך כמו שקרה לא פעם באותו דור, אנשי עיירתו הקודמת (קאליש שבפולין) עמלו קשה כדי להשיב אותו אליהם תיכף. ואז כשהתפנה הכסא שוב, נבחר ה'דבר אברהם'.
נ.ב. נוסף: גם מה שכתוב שבאותו יום שנפטר הוציאו את אשתו וכו', אינו נכון (היה הפרש של כמעט שנה).

תוך כדי דיבור כתב:1. הבן הבכור, פרופ' חיים נחמן שפירא (תרנ"ה-תש"ד). למד תורה בין השאר אצל אביו, ואחר כך רכש חכמה כללית בוינה, ושב לקובנה ונתמנה שם למרצה באוניברסיטה. חיבר ספרים שונים. בגטו היה פעיל במסירות נפש למען אחרים. נעק"ד עם אמו ושני ילדיו.

תודה רבה על הסיכום המעניין.
במקורות שאני ראיתי מוזכר רק בן אחד ששמו איתמר.
אגב, בגיטו קובנה שהו עם הדבר אברהם, הגה"צ ר' מרדכי צוקרמן והגה"צ ר' מרדכי פוגרמניסקי. בנו של רמ"צ, ר' זלמן דב קבל מאביו עובדות רבות על הגרא"ד בתקופה זו.

צודק - החלפתי בטעות את אשתו ב"בתו". ולגבי המשך דבריך כמובן יש להזכיר את הרב אפרים אשרי בעל שו"ת ממעמקים.

מודעה על פטירת הבן נח

בקרוב יוצא לאור ספר "יחיד ודורו" תולדויתיו ואורחות חייו של הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל ובו פרק מיוחד על חייו ותולדותיו של הגאון בעל הדבר אברהם שכידוע היה משמשו בתקופה האחרונה בגטו קובנה

תוך כדי דיבור כתב:2. הבן השני, הקרוי על שם סבו, עו"ד ירוחם יהודה ליב (ליאון) שפירא, יליד תרנ"ז, הגיע לארה"ב לפני השואה וממושבו בניו יורק הוציא לאור את הכרך האחרון של 'דבר אברהם', שהספיק לקבל מאביו.

מכתבו של ליאון שפירא לר"ח בלוך עם פרטים ביוגרפיים על אביו הדבר אברהם וזקנו הגדול ממינסק:

(תרגום חפשי)
פברואר 28 1955
כבוד ה' בלוך החשוב (או הרב בלוך)

על שאלותיו אגיב באינפורמציה דלהלן:
1) זקני הגדול ממינסק שמו היה ר' ירוחם יהודה ליב פערלמאן, נפטר ז' שבט תרנ"ו, לא יודע בדיוק מתי נולד היה בן 64 שנה כשנפטר. ספרו שאני מכיר הוא 'אור גדול' שו"ת וחוץ מזה ישנו חידושיו על משניות שנדפסו במשניות ווילנא וחידושיו על הש"ס שנדפסו בש"ס ווילנא, ועל השאלה אם נשארו כתבי יד שלא נדפסו, לא חושב.
2) אבי זצ"ל הרב מקובנא הגאון והצדיק ר' אברם דובער כהנא שפירא נולד בקוברין מוצאי יוה"כ שנת תרל"א ונפטר בהגטו מקובנא כ"ב אדר א' תש"ג, ספריו היקרים נודעים בשם 'דבר אברהם' ג' חלקים יש מהם שו"ת והלכה וחלק הרביעי הוא 'דבר אברהם - חלק הדרוש' חלק ג' שו"ת וחלק ד' כבר נדפסו פה בניו יורק אחר פטירתו.
אם נצרך ואוכל לעזור עם פרטים נוספים, תודיע לי
בכבוד, ל. שפירא

מותיב ומפרק כתב: יש תח"י אוד מוצל מאש ממרן גאב"ד קאוונא ז"ל. חדושי תורה שמסר לאלמוני בתוך גיא צלמות למען ישאר לפליטה. והוא תיקונים והוספות לספרו דבר אברהם. רצו"ב דוגמא מעמוד א' מתוך התכריך.

המאיר כתב:בקרוב יוצא לאור ספר "יחיד ודורו" תולדויתיו ואורחות חייו של הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל ובו פרק מיוחד על חייו ותולדותיו של הגאון בעל הדבר אברהם שכידוע היה משמשו בתקופה האחרונה בגטו קובנה

בישורון האחרון נדפסו ההשלמות מתוך גנזיו של הרב מותיב ומפרק שליט"א ובראשם הפרק המיוחד על הדבר אברהם בגיטו קובנה מהספר הנפלא 'יחיד ודורו'. (למרבה הצער בעמוד הראשון נפלו כמה שגיאות הקלדה)
והנה הם להורדה

יישר כח לרב דבליצקי שזכה לברר מקחו של צדיק.

שאלה קטנה, ראיתי בסוף אות ז שהדבר אברהם מדייק שממזר מכהן אין לו כהונה מכך שהוצרך ריבוי לממזר. ולא הבנתי מנין שמדובר בממזר מכהן שמא החידוש הוא בריבוי ממזר מישראל וכשם שמרבה נתין וגר?

כתב תוכ"ד:
"רבי אברהם דובער כהנא שפירא היה נשוי לשרה רחל פרלמן, בתו של 'הגדול ממינסק', אותה נשא בער"ח ניסן תרנ"ד (כשנתיים לפני פטירת אביה)".

מנין לקחת התאריך המדוייק של חתונתו?
בנו כתב שנולד מוצאי יו"כ תרל"א, ובמקום אחר ראיתי שהתחתן בגיל 21. אם כן החתונה היתה תרנ"ב.
אמנם ראיתי סיפור שהגר"ח מבריסק היה בחתונה זו והגדול ממינסק דרש בפלפול עמוק ולאחר מכן פנה אל הגר"ח ושאלו אם רבה של בריסק יוכל גם הוא לתת פלפול משלו. הגר"ח נתן פלפול עמוק מאד עד שחלשה דעתו של הגדול ממינסק. לאחר מכן שאלו את ר' חיים מדוע עשה כזאת, ענה שאילו היה הגדול שואלו סתם, בודאי לא היה נותן פלפול כזה עמוק שלא להחליש דעתו של הגדול, אבל מכיון שהכריז וקרא לו רבה של בריסק, לכן בגלל כבוד העיר בריסק היה מחוייב לתת פלפול חריף ביותר.
קצת קשה להאמין לכאלה סיפורים אבל מי יודע. בכל אופן, הבית הלוי נלב"ע באייר תרנ"ב וא"כ ר' חיים נהיה רבה של בריסק רק לאחר מכן ויותר מסתדר לפי סיפור זה שהחתונה היתה בתרנ"ד כשכבר כיהן כשנתיים בבריסק.

מעניין שבדיוק נשאלתי היום מכיוון אחר את אותה שאלה. החתונה אכן היתה ביום שישי כ"ט אדר ב' תרנ"ד, במינסק, ואין בזה שום ספק. יש כמה ברכות שנשלחו למחותנים לרגל האירוע ובהן מפורש התאריך.

נו, מי יכול להתחרות עם בקיאותו המופלגת של 'תוך כדי דיבור' בכל מה שזז!

שאלה: באיזה גיל נכנס הגרא"ד ללמוד בישיבת וולוז'ין?
לא ראיתי בינתיים בספרים.

ומי יודע מי זה הגאון ליד הדבר אברהם?

רבי אליעזר סילבר (אז בהאריסבורג).

יפה!
[הכרת את התמונה או ששפטת לפי מראה?, רצוני לשאול האם התמונה ידועה]

לאיש ספר,
יישר כח על התמונה,
(וכל הכבוד לתוך כדי דיבור שפתר את החידה בזריזות)
ואודה על כל מה שיש לך בהקשר לדב"א.

כמדומני שהיא נדפסה באותו ספרון של תולדות הרב סילבר שהוזכר לאחרונה באשכול אחר. ובכל אופן כבר ראיתיה בדפוס.

תמונה יפה, מסתם התמונה הוא מעת ביקורו של הדבר אברהם בארה"ב

גאולה בקרוב כתב:נו, מי יכול להתחרות עם בקיאותו המופלגת של 'תוך כדי דיבור' בכל מה שזז!

שאלה: באיזה גיל נכנס הגרא"ד ללמוד בישיבת וולוז'ין?
לא ראיתי בינתיים בספרים.

בהנחה שנולד בשנת תרל"א, מסתבר שנכנס ללמוד בוולוז'ין בסביבות גיל ארבע עשרה. ע"פ מה שהביא הרב נריה: "כעבור שנים העיד עמיתו הגאון ר' אברהם-דובער שפירא ז"ל, רבה של קובנה: "עוד בוולוז'ין ידענוהו כגאון וצדיק" (חיי הראי"ה, עמ' קא).

יישר כח על הרעיון להוכיח משם,
אבל גם אני משם באתי...
לא מצאתי את המקור שציינת בחיי ראיה, בכל אופן ודאי שמקורו מ"לשלושה באלול" תחילת ח"א, ושם כתוב ש"היה ידוע כגאון וצדיק" ויכול להתפרש גם שהיה ידוע גם לאחר שעזב את הישיבה

סביר להניח, אך ציטטתי במדויק את דברי הרב נריה, שבד"כ ידע לברור מילותיו.

מיללער כתב:תמונה יפה, מסתם התמונה הוא מעת ביקורו של הדבר אברהם בארה"ב

הוא שכתבתי שהיה אז בהאריסבורג.

תוך כדי דיבור כתב:

מיללער כתב:תמונה יפה, מסתם התמונה הוא מעת ביקורו של הדבר אברהם בארה"ב

הוא שכתבתי שהיה אז בהאריסבורג.

חשבתי שכוונתך היה שר' אליעזר סילבר היה אז הרב בהאריסבורג לאפוקי מאח"כ שהיה רב בסינסינטי. את מקומו בהאריסבורג מילא בנו ר' דוד ליב סילבר.

מה ששאלתי לגבי גיל כניסתו של הדב"א לוולוז'ין,
ניתן לפשוט ע"פ אגרות ראי"ה (ח"ד, א-רט) שקורא לדב"א: "ידיד נפש מנעורים".
מוכח שלפחות בתרמ"ו הדב"א כבר היה בוולוז'ין, בגיל 15.