פורום אוצר החכמה

מערכת מוסף שבת קודש של 'יתד נאמן' הוציאה לכבוד החג גליון מיוחד על הנושא 'בזכות נשים צדקניות נגאלו'. 128 עמ' גדולים גדושי ועמוסי חומר מגוון הנסוב על אשת החיל ותפקידיה.

בגליון: מתורתם ומשנתם של גדולי ישראל שליט"א (מרנן הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטינמן), שיחות במעונותיהם של גדולי ראשי הישיבות (הגרב"מ אזרחי, הגר"י הלל, הגרא"י הכהן קוק, הגר"פ פרידמן מבעלזא, הגר"ד כהן), רב שיח עם מנהלי הסמינרים, שו"ת בהלכה מהגר"י זילברשטיין שליט"א, סיפורים ועובדות, עדויות ותיאורים מלבבים מהחיים אודות נשים צדקניות במהלך הדורות האחרונים ועד לדורינו אנו, ועוד ועוד.

מה שמעורר ענין במיוחד הם פיסות ההסטוריה המרתקות שנשזרו בינות לכתבות רבות המידע כמו על הקמת בית יעקב באמריקה, בית הניצולות בלידינגה, ארגוני הנשים בירושלים של פעם, בית שרה שנירר לפליטות בבני ברק, בתי אבות של הרב מפוניבז', פעולות ההצלה של הגב' רעכה שטרנבוך ע"ה, גבירות ורבניות שונות מהארץ ומן הגולה, מכתביה של הרבנית ברייש ע"ה מציריך, ועוד ועוד.

בין השאר הובאה שיחה מלאת חידושים שנערכה מעבר לים עם הישישה מרת ב. גערטנער שתחי' במונסי, שבביתה שהה יוסלה שוחמכער הידוע בעת האחרונה לפני שנחשף. מעבר למידע המוסמך - מכלי ראשון - סביב פרשיה סוערת זו, מידע הסותר בבירור את גירסת הביוגרפיה של איסר הראל שהופקד מטעם השב"כ על התיק, הכתבה עשירה בעובדות בלתי ידועות על גדולי ישראל, הח"ח ור' אלחנן וסרמן ועוד.

הקטע המעניין ביותר, לטעמי הוא זה העוסק בהרחבת יתר בדמות העלומה של ה'מלאך', הגה"ק ר' חיים אברהם דובער הכהן לוין זצוק"ל, שנלב"ע באמריקה לפני למעלה משבעים שנה בחג השבועות תרצ"ח, ולוטה כאן בפניכם.

בעקבות כך נעורה התשוקה לדעת עוד על חיייו ופעלו של איש הפלאות הזה. נבקש את עזרתכם, חברים נכבדים!

דומני - ויאשר זאת אדג חברן במוצאי יום טוב של גלויות בוינציה - שההגדרה 'חסיד ליובאוויטש' על המלאך, לא ממש מדויקת, או נכון יותר ממש מטעה.
כפי שהבנתי, עיקר שיטתו באה לשלול את המוטציה שעברה שיטת חב"ד שאחר הצמח צדק, הוא ותלמידיו 'המלאכים' התיימרו להמשיך את אותה מסורת מבלי השינויים שלאחריה, בהנחה שאכן הם פטירת הצ"צ היא נקודת הזמן המדוייקת.
(תמיהתי על אותו עיתון - שמחובתי לציינו את מספו הנזכר לשבח גדול מכל בחינה - שלא ניצל את ההזדמנות לעמוד על ליובאויטשיותו של המלאך...).

לכתוב על חיי המלאך ברוסיה זה בהחלט עלול לעורר כאן בלגן במיוחד מצד אדג וחסידי חב"ד, המקובל שהוא היה מגדולי חסידי חב"ד ברוסיה ולאחר שיצא נגד הרי"צ נרדף עד שחשש על נפשו וברח לאמריקה. כמובן שחסידי חב"ד טוענים שהמציאות היתה קצת שונה. אני לא למדתי את כל הראיות לכאן ולכאן וגם אין סיכוי לברר את האמת מול הסטוריונים שבכל מחיר ישנו את היסטוריה.
מה שברור שכאשר הגיע לאמריקה והתגורר בברונקס בניו יורק היה דמות יחודית שהצליח לסחוף אחריו רבים, בשל קדושתו ומראהו [הלא מצוי באמריקה של אז] כונה המלאך, וחסידיו כונו המלאכים.
שמעתי מאחד מתלמידיו המובהקים כי הוא היה בחור בתורה ודעת ורבי שרגא פייבל מנדלוביץ לקח את בחירי התלמידים להראות להם כיצד נראה יהודי אמיתי, ההשפעה שלו היתה כה גדולה עד שהם החליטו במקום שהם מגדלים זקן ופאות, הגרשפ"מ התנגד מאחר וחשש ויותר הורים לא ישלחו את ילדיהם לתורה ודעת, ולכן חלק ניכר מהקבוצה עזבו את הישיבה ועברו ללמוד אצל המלאך, אותו יהודי זקן היה אחד מהם, והוא משפחתו היו מחשובי המלאכים.
למעשה לאחר פטירתו הקבוצה דעכה כקבוצה נפרדת עם כי המשיכה מעט במיוחד תחת רבי יעקב שור [אחיו של רבי גדליה] מרבית המשפחות נמצאים היום בסטמאר ומעט בחב"ד.

בר ששת כתב:(תמיהתי על אותו עיתון - שמחובתי לציינו את מוספו הנזכר לשבח גדול מכל בחינה - שלא ניצל את ההזדמנות לעמוד על ליובאויטשיותו של המלאך...).

לפי איך ששמעתי מאחד הכותבים הקבועים שיחי' במוסף ש"ק, בתוכניתו להביא בקרוב עוד על המלאך, לאו דווקא על ליובויטשיותו, ואולי דווקא לא.

בינתיים אין כאן שום תמיהה, שכן מדובר בתיעודה של השיחה הנז', ותו לא מידי.

כיון שנקבו בשמי, לא אמנע מלהביע את דעתי. אין לשכוח שאני כותב זאת כחסיד ליובאוויטש, כך שאני לא אוביקטיבי:

המלאך, היה מחסידי אדמו"ר הצ"צ, היה 'עובד' ו'משכיל' גדול. בשלב מסויים בחייו (סביר להניח לאחר הסתלקות הצ"צ, בי"ג ניסן ה'תרכ"ו), נסע לאמריקה. יהודי בנה-מידה שכזה עורר התפעלות, ומשך אחריו חסידים. וכאן החל הניסיון הגדול - ניסיון הכבוד, כשנותנים ל כבוד ולהגיד בכל זאת "איני ראוי לכך", זהו ניסיון גדול מאוד. בכל אופן, חסיד ליובאוויטש הוא לא היה, הוא היה חסיד חב"ד. ר"ל, הוא היה שייך לתנועה שאותה הקים אדמו"ר הזקן בעל-התניא, אך לא שייך לתנועה שאותה המשיכו אדמור"י ליובאוויטש לדורותיהם.

בכל אופן, כשהגיעו חסידי ליובאוויטש הראשונים, יחס האיבה ביניהם היה ניכר, לפעמים יתר על המידה. שהרי ה'מלאך' לא 'החזיק' מאדמו"ר מוהר"ש (בנו הצעיר של הצ"צ) ומבניו, דבר שהכעס את חסידיהם, וכן הלאה.

למלאך, היו תלמידים, ותלמידי תלמידים (כך לפחות טוענת השמועה, אני מעולם לא פגשתי תלמיד 'המלאך'), שחסיד ליובאוויטש - איך נאמר, לא אהבו אותם. בכתבי הרה"ח יואל הכהן שי' כהן ישנו מכתב (מצעירותו) ובו הוא מתאר את השתלשלות הדברים, ועל סמך זה כתבתי על כל הנ"ל, הוא מספר עוד כמה נקודות ואכ"מ.

מש"כ שיצא נגד הריי"צ, הוא טעות וכוונתו נגד מוהר"ש, סביו של אדמוהריי"צ, ואכן אמת הדבר, שנרדף על נפשו - כפשוטו ממש- .

משפיעי, הרה"ח נחמי'ה בלומינג שליט"א, הוא אחיינו של ר' גדליה שור, והוא ממשפחת ה'מלאכים' ומספר בלגלוג עליהם, כיצד אינם יודעים מאומה בין ימינם ובין שמאלם.

המלאך לא נפ' בגיל יותר ממאה כאמור בכתבה.

אני מקווה שאני לא משתטה לגמרי: האם יש קשר ולו רופף לגמרי, בין המלאכים לבין ספרו הקנאי של הרב משאפראן 'תורת א''?!

בר ששת כתב:אני מקווה שאני לא משתטה לגמרי: האם יש קשר ולו רופף לגמרי, בין המלאכים לבין ספרו הקנאי של הרב משאפראן 'תורת א''?!

לא יודע, אבל מעיון ב(40 עמודים הראשונים של ה)ספר, לא מוזכר אפילו פעם א' ס' התניא קדישא לבעל התניא, גם במקומות שהיה מקום להזכירו. ואם היה תלמיד ה'מלאך' סביר להניח שהיה מזכירו. ודילמא - לאו דווקא.

קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.

מענין מאד לקרא עליו, שמעתי פעם שהיה בארה"ב מישהו שכונה המלאך, וחסידיו מלאכים, אך פעם ראשונה שאני קורא במפורט מי ומה הוא היה.
רק לא הבנתי, אם נסע לארה"ב לאחר פטירת הצמח צדק, מתי למד עם הגר"ח וכיצד פגש את החפץ חיים?

נוטר הכרמים כתב:קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.

גם נקודה זו אינה ליובאוויטשית.
שכן חסידי פולין הם שהעלו טענה זו וצידדו בסלאוויטא לעומת וילנא, והגר"ש אייגר ואביו הגדול, הם שהכריעו לטובת וילנא.
אלא שאם היה ידוע שעניין זה נחלקו בו חסידים ומתנגדיהם, הרי שלימים התעוררה שאלה-סמויה, כיצד יתכן שבנושא זה
לא הייתה 'יד-החסידים-על-העליונה' שהרי פוק חזי בנצחונם המוחץ של אנשי וילנא. שתו עצה, ועל פיה שוב לא קשיא, שכן
החסידים האמיתיים - חסידי ליובאוויטש ונשיאהם תמכו בווילנא. ושוב היתה ידם על העליונה ולא קשיא. (והוברר הדבר ע"י
ר"ג אוברלנדר באחד מקבצי 'אור ישראל' הקדמונים (אינני זוכר במדוייק). כנראה, רק באקראי נשתמר 'ניגון המדפיסים' בחב"ד
לסמל את אבדונם של המתנגדים...

לענייננו, נמצא המלאך בשיטתו הקיצונית, סוטה מדרך ליובאוויטש...

לבר ששת:
המלאך מיחס שיטתו אף לצמח צדק.



מתוך "אור ישראל" <מונסי> טז

הור, תודה!

או שמא תמצא גם את מאמרו של אוברלנדר על הש"ס'ן, ונדע דבר ברור?

עוד בענין הנ"ל, מקובץ ישורון, מעניינת גם דעתו של האדמו"ר מבלזא.

מציבת המלאך מאתר קברים:
http://kevarim.com/rebbe-chaim-avroham-dover-levine/

מיללער היקר,
זכורני שפעם קראתי הרבה עליו ועל חבורתו, ממשיכי דרכו עד דורנו, ועוד הרבה פרטים בפורום של אייוועלט, שם אתה פעיל במיוחד (גם אני פעם כתבתי שם, אך מאז ה"נפילה" הגדולה שם פסקתי).
כדאי שתתן לטובת יודעי האידיש לינק לאשכול ההוא באתר ההוא.

אורי אגסי כתב:מיללער היקר,
זכורני שפעם קראתי הרבה עליו ועל חבורתו, ממשיכי דרכו עד דורנו, ועוד הרבה פרטים בפורום של אייוועלט, שם אתה פעיל במיוחד (גם אני פעם כתבתי שם, אך מאז ה"נפילה" הגדולה שם פסקתי).
כדאי שתתן לטובת יודעי האידיש לינק לאשכול ההוא באתר ההוא.

בבקשה
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=6118

קשה לכתוב על המלאך אובקיבטיבי .....ולא לנגוע באחרים אך קודא כל הוא לא הי' מחניכי הצמח צדק ..כי הוא נפטר שבעים ושנים אחרי
הצמח צדק . וכידוע הצ''צ בשבעה שנים האחרונות לחייו לא הי' בקו הבריאות כמובא בהקדמת הספה''ק מגן אבות לנכדו הרה''ק מקאפוסט
וכמו שקבלתי מתלמידו הרה''ג הרה''ח ר' יעקב שור. הוא הי' מחניכי תלמידי הצמח צדק והגה הרבה בספרי הרה''ק ר' הילל פאריטשער
הרש''ב לקחו לחנך את בנו יחידו ממלא מקומו ...וזה מראה על מעמדו בקרב חסידי חב''ד הוא נשאר בפלג ליובאוויטש ולא עבר לקאפוסט

ומה שעבר בין הרבי והתלמיד זה תלוי עם איזה צד מדברים ואני הקטן דברתי הרבה עם ב' הצדדים . אך הוא הי' תקיף בדעתו בכל המובנים
אך זה דבר ברור שכהריי''צ הי' בארה''ב בשנת תר''צ רצה הריי''צ לבקרו והוא סירב . אצלו נשאר הצ''צ הרבי האחרון בחב''ד .הוא בעצם חי חיים
פרטים בבראנקס והרה''צ ר' שרגא פייבל מנדלוביץ המנהל של ישיבת תורה ודעת גילה אותו והלך עם תלמידיו אליו כדי ללמוד ולקבל ממנו תורה
ובפרט תורת חב''ד . אך המלאך הי' קנאי במהלכו ובדרכיו ולא רצה להבין שכדי להעמיד תלמידים ולהפיץ תורה צריך להיות ימין מקרבת .
אך סוכ''ס תלמידיו ומקושריו הם הן היו הראשונים בארה''ב בחבורה שקידשו שם שמים בכל מהלכיהם באכילה ושתי' והקדישו גופם ונשמתם
לבורא עולם . וגם ר' שרגא פייבל עזר להם . כי הוא ידע את מהותם רק הוא סבר שבאופן כללי לא יכולים להקים תורה בארה''ב באופן כזה .
זה שלחסידי ליובאוויטש כואב זה דבר מובן . דברתי פעם עם הרה''ג ר' גדלי שור ראש ישיבת תו''ד וחניכו ומקושרו של ר' שרגא פייבל ואחיו
של הרה''ג ר' יעקב רבם של המלאכים . ודיבר בהפלגה מאוד מהמלאך . ודעתו והשקפתו הברורה והצלולה בתורה ויר''ש וחסידות . ואיך שר' שרגא
פייבל החזיק ממנו מאוד . ואי''ה עוד נאריך בזה ואקוה לקל עליון לא להכאיב לשום ברי' .

בר ששת כתב:

נוטר הכרמים כתב:קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.

גם נקודה זו אינה ליובאוויטשית. שכן חסידי פולין הם שהעלו טענה זו וצידדו בסלאוויטא לעומת וילנא, והגר"ש אייגר ואביו הגדול, הם שהכריעו לטובת וילנא

למיעוט ידיעתי הויכוח היה בהלכות חושן משפט או תקנות הקהל למצער, ומי שמתעקש למצוא בנימוקי החכמים דאז יסודות שבטיים/מפלגתיים/ או שלא ממין הענין עלול להכשל בהוצאת לעז.
בר מן דין, משכיליותו של דפוס ראם בווילנא התפתחה מאוחר יותר כמדומני. (אע"פ שכבר בחיי ר"מ ראם נדפסו ספרים משכיליים בדפוס זה) עם זאת כמובן המדפיסים למשפחת שפירא היו ידועים כצדיקים יותר.

ואם טעיתי העמידוני על האמת.

איש_ספר כתב:

בר ששת כתב:

נוטר הכרמים כתב:קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.

גם נקודה זו אינה ליובאוויטשית. שכן חסידי פולין הם שהעלו טענה זו וצידדו בסלאוויטא לעומת וילנא, והגר"ש אייגר ואביו הגדול, הם שהכריעו לטובת וילנא

למיעוט ידיעתי הויכוח היה בהלכות חושן משפט או תקנות הקהל למצער, ומי שמתעקש למצוא בנימוקי החכמים דאז יסודות שבטיים/מפלגתיים/ או שלא ממין הענין עלול להכשל בהוצאת לעז.
בר מן דין, משכיליותו של דפוס ראם בווילנא התפתחה מאוחר יותר כמדומני. (אע"פ שכבר בחיי ר"מ ראם נדפסו ספרים משכיליים בדפוס זה) עם זאת כמובן המדפיסים למשפחת שפירא היו ידועים כצדיקים יותר.

ואם טעיתי העמידוני על האמת.

אתה צודק מאה אחוז השאלה היתה אם התקנה של חמש שניםהוא עד מכירת כל המלאי או חמש שנים . עיין באריכות בספרו של ר' נחום רקובר
בשם זכות היוצרים . ויש שם גם כמה מכתבי כת''י .
את ספרי ההשכלה הם התחילו להדפיס אחרי פטירת ראש המשפחה ר' ראובן מן ראם .

כותב שורות אלו קיבל מאביו ששמע מבנו ר' רפאל זלמן ז"ל (תלמיד רב"ב בקמניץ)שאביו הי' חסיד חב"ד גם בראשית כהונת הרש"ב ז"לת והרש"ב ביקש מהמלאך שילמד עם בנו העלם יוסף יצחק, ואחרי זמן די קצר רצה להפסיק מחמת איזשהו אי שביעות רצון (שאין תועלת בפרסומה) והעיר ע"ז להרש"ב, ומאז ניתק הקשר.
המלאך נולד באיליא ולא הגיע לארה"ב בתרכ"ו כ"א בראשית שנות הפ'
עוד שמע מבנו שבהיותו עם אביו במינסק בתקופת מלחמת העולם הא', שכידוע גם הגר"ח הלוי הי' שם אז, טייל עם אביו ברחוב ואביו הבחין שיש לר' ר"ז פרח תחוב במעילו, ושאלו ע"ז, ואמר שקיבלו על שתרם לטובת קרן הציונות, ואביו התרעם עליו מאוד, ומדי דברו עבר הגר"ח, ואמר המלאך לבנו "תשאל לגאב"ד דבריסק מה דעתו ע"ז, הי' שם בית טומאה ברחוב ההוא, הצביע ר"ח על הבנין ההוא ואמר אויב דו האסט אפאר איביריגע גראשען, צו זיי זאלסטו עס געבען"
רצו"ב מכתב לבנו רפאל זלמן מאלבאני.

תודה, על העמדה על דיוקם של פרטים. האגדה שלמד עם מוהריי"צ בצעירותו - מופרכת, אדמוהריי"צ, מפרט בכתביו את כל מלמדיו מיום עומדו על דעתו ועת תחילת עבודתו בשדה הפעילות הציבורית. המלאך, למותר לציין לא ביניהם. גם הטענה שאדמוהריי"צ רצה לבקרו והוא לא הסכים - נשמעת לי מעט מפוקפקת, אבל איני יכול (לפחות כעת) לדחות או להביא ראיה להיפוך.

(הוספה לאח"ז: הן אמת שהצ"צ בשבע שנות חייו אחרונות בעלמא הדין [לאחר פטירת זוג' הרבנית], לא היה בקו הבריאות, אבל מצחיק לטעון שכל אותם התלמידים שהסתופפו בצילו באותם שנים כאין וכאפס יחשבו. אמרית התורה בשבת התנהלה (לרוב) כסדרה, ויעידו אלפי המאמרים מאותם השנים הנמצאים בכתבי התלמידים. עם זאת סביר להניח שבחור צעיר, כהמלאך, לא היה משומעי לקחו של הצ"צ בלבד, אלא היה נתון תחת השפעת ר"ה מפאריטש רי"א מהאמיל ושאר אבירי הדעה והלב באותו הדור].

אדג כתב:תודה, על העמדה על דיוקם של פרטים. האגדה שלמד עם מוהריי"צ בצעירותו - מופרכת, אדמוהריי"צ, מפרט בכתביו את כל מלמדיו מיום עומדו על דעתו ועת תחילת עבודתו בשדה הפעילות הציבורית. המלאך, למותר לציין לא ביניהם. גם הטענה שאדמוהריי"צ רצה לבקרו והוא לא הסכים - נשמעת לי מעט מפוקפקת, אבל איני יכול (לפחות כעת) לדחות או להביא ראיה להיפוך.

(הוספה לאח"ז: הן אמת שהצ"צ בשבע שנות חייו אחרונות בעלמא הדין [לאחר פטירת זוג' הרבנית], לא היה בקו הבריאות, אבל מצחיק לטעון שכל אותם התלמידים שהסתופפו בצילו באותם שנים כאין וכאפס יחשבו. אמרית התורה בשבת התנהלה (לרוב) כסדרה, ויעידו אלפי המאמרים מאותם השנים הנמצאים בכתבי התלמידים. עם זאת סביר להניח שבחור צעיר, כהמלאך, לא היה משומעי לקחו של הצ"צ בלבד, אלא היה נתון תחת השפעת ר"ה מפאריטש רי"א מהאמיל ושאר אבירי הדעה והלב באותו הדור].

אתה מצפה ממנו למנות בין מלמדיו את מי שהעיר לאביו כי יש בו דברים פסולים ברמה כזו שהוא נרדף לחייו ומאז אחז שהאדמו"ר האחרון של חב"ד זה הצמח צדק. שוב אני לא יכול להוכיח שהוא היה מלמד ושאכן הוא העיר לאביו וכו', למרות שכך מורגל בפי כולם, ומסיבה ברורה הסטריוני חב"ד מנסים בכל כוחם להפריך ידיעה זו.
אתה יכול בהחלט לומר שלדעתך האגדה הזו הומצאה ע"י המלאכים, אך היא אינה מופרכת.
חבל שבציבור באופן כללי מתקשים לקבל כי יש מחלוקת לשם שמים ואם אחד מבחירי החבורה שכולם מודים שהוא נשאר קדוש וטהור בכל שאר הענינים חלק על האדמו"ר בתקיפות, אין צורך להשמיצו, וזה לא המחלוקת לשם שמים הראשון, גם אם הוא טעה וסבר בטעות שיש בבן האדמו"ר דברים פסולים.
זה לא נוגע רק לחב"ד אלא לכל חסידות ולצערנו לאחרונה גם בציבור הליטאי.
הבדיחה כי המלאך לא עמד בנסיון הכבוד אכן בדיחה מוצלחת למי שיודע איזה כבוד היה ליהודי עם זקן ופאות בברונקס, גם אם מדי פעם הגיעו אליו בחורים מתורה ודעת ודיברו עימו בהרעצה.

אדג כתב:כיון שנקבו בשמי, לא אמנע מלהביע את דעתי. אין לשכוח שאני כותב זאת כחסיד ליובאוויטש, כך שאני לא אוביקטיבי:


למלאך, היו תלמידים, ותלמידי תלמידים (כך לפחות טוענת השמועה, אני מעולם לא פגשתי תלמיד 'המלאך'),
משפיעי, הרה"ח נחמי'ה בלומינג שליט"א, הוא אחיינו של ר' גדליה שור, והוא ממשפחת ה'מלאכים' ומספר בלגלוג עליהם, כיצד אינם יודעים מאומה בין ימינם ובין שמאלם.

שים לב לא פגשת תלמיד של המלאך אך ידוע לך כי ר' גדליה שור הוא משפחת ה'מלאכים', וכנראה גם שאחיו ר' יעקב שור תלמידו המובהק היה ממשיך דרכו.
בכל אופן עליהם לומר בלגלוג כיצד אינם יודעים מאומה בין ימינם לשמאלם קצת מוגזם.

איש_ספר כתב:

בר ששת כתב:

נוטר הכרמים כתב:קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.

גם נקודה זו אינה ליובאוויטשית. שכן חסידי פולין הם שהעלו טענה זו וצידדו בסלאוויטא לעומת וילנא, והגר"ש אייגר ואביו הגדול, הם שהכריעו לטובת וילנא

למיעוט ידיעתי הויכוח היה בהלכות חושן משפט או תקנות הקהל למצער, ומי שמתעקש למצוא בנימוקי החכמים דאז יסודות שבטיים/מפלגתיים/ או שלא ממין הענין עלול להכשל בהוצאת לעז.
בר מן דין, משכיליותו של דפוס ראם בווילנא התפתחה מאוחר יותר כמדומני. (אע"פ שכבר בחיי ר"מ ראם נדפסו ספרים משכיליים בדפוס זה) עם זאת כמובן המדפיסים למשפחת שפירא היו ידועים כצדיקים יותר.

ואם טעיתי העמידוני על האמת.

לא טעית, אלו היו הטיעונים, שנידונו במכתבו המפורסם של החידושי הרי"ם והגרע"א. אבל מבין השיטים, יכול אתה להבחין כי היו גם היו הרגשים ונגיעות חסידיות לטובת נכדי קוריץ לעומת הראמים. לא רחוק לומר שמהאי טעמא היו שנמנעו מלימוד בהם. בכ"א, בשעתו נתפס הדבר כמחלוקת בין חסידים למתנגדים, עד שבא הרב אוברלנדר והרים את יד החסידים וכנ"ל.

הרב בר ששת, שאלתי בלשון מעודנת, וידעתי את עיקרו של הפולמוס, ומעולם לא נשמעו טיעונים על יתרון צדקתו של זה על אחר, משום שאיש לא חשב שהם רלוונטים. דעת כמה מצדיקי רוסיא שתמכו במדפיסי ראם (אגב האל"ף באה במקום קמ"ץ) היתה ידועה עוד לפני אוברלנדר.

נדון כאן בארוכה:
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616

עט סופר כתב:

אדג כתב:תודה, על העמדה על דיוקם של פרטים. האגדה שלמד עם מוהריי"צ בצעירותו - מופרכת, אדמוהריי"צ, מפרט בכתביו את כל מלמדיו מיום עומדו על דעתו ועת תחילת עבודתו בשדה הפעילות הציבורית. המלאך, למותר לציין לא ביניהם. גם הטענה שאדמוהריי"צ רצה לבקרו והוא לא הסכים - נשמעת לי מעט מפוקפקת, אבל איני יכול (לפחות כעת) לדחות או להביא ראיה להיפוך.

(הוספה לאח"ז: הן אמת שהצ"צ בשבע שנות חייו אחרונות בעלמא הדין [לאחר פטירת זוג' הרבנית], לא היה בקו הבריאות, אבל מצחיק לטעון שכל אותם התלמידים שהסתופפו בצילו באותם שנים כאין וכאפס יחשבו. אמרית התורה בשבת התנהלה (לרוב) כסדרה, ויעידו אלפי המאמרים מאותם השנים הנמצאים בכתבי התלמידים. עם זאת סביר להניח שבחור צעיר, כהמלאך, לא היה משומעי לקחו של הצ"צ בלבד, אלא היה נתון תחת השפעת ר"ה מפאריטש רי"א מהאמיל ושאר אבירי הדעה והלב באותו הדור].

אתה מצפה ממנו למנות בין מלמדיו את מי שהעיר לאביו כי יש בו דברים פסולים ברמה כזו שהוא נרדף לחייו ומאז אחז שהאדמו"ר האחרון של חב"ד זה הצמח צדק. שוב אני לא יכול להוכיח שהוא היה מלמד ושאכן הוא העיר לאביו וכו', למרות שכך מורגל בפי כולם, ומסיבה ברורה הסטריוני חב"ד מנסים בכל כוחם להפריך ידיעה זו.
אתה יכול בהחלט לומר שלדעתך האגדה הזו הומצאה ע"י המלאכים, אך היא אינה מופרכת.
חבל שבציבור באופן כללי מתקשים לקבל כי יש מחלוקת לשם שמים ואם אחד מבחירי החבורה שכולם מודים שהוא נשאר קדוש וטהור בכל שאר הענינים חלק על האדמו"ר בתקיפות, אין צורך להשמיצו, וזה לא המחלוקת לשם שמים הראשון, גם אם הוא טעה וסבר בטעות שיש בבן האדמו"ר דברים פסולים.
זה לא נוגע רק לחב"ד אלא לכל חסידות ולצערנו לאחרונה גם בציבור הליטאי.
הבדיחה כי המלאך לא עמד בנסיון הכבוד אכן בדיחה מוצלחת למי שיודע איזה כבוד היה ליהודי עם זקן ופאות בברונקס, גם אם מדי פעם הגיעו אליו בחורים מתורה ודעת ודיברו עימו בהרעצה.

ברשימות דברים להרב חיטריק מובא שאכן היה מלמד בליובאוויטש והריי"ץ בז לדרך שהיה מדריך את תלמידיו ולעג לו והלך להלשין לרש"ב על אודות בנו ונזף בו הרש"ב על דבר הרכילות.

אחת לא זכיתי להבין: אם היו לו טרוניות על הרש"ב זי"ע שבשלם נטשו, איך זה החליט שהצ"צ זי"ע היה האחרון, לאיפה נעלם המהר"ש זי"ע? איך למפרע גם הוא נפסל?

[ומה עם שאר ענפי השושלת?]

עט סופר כתב:

אדג כתב:כיון שנקבו בשמי, לא אמנע מלהביע את דעתי. אין לשכוח שאני כותב זאת כחסיד ליובאוויטש, כך שאני לא אוביקטיבי:


למלאך, היו תלמידים, ותלמידי תלמידים (כך לפחות טוענת השמועה, אני מעולם לא פגשתי תלמיד 'המלאך'),
משפיעי, הרה"ח נחמי'ה בלומינג שליט"א, הוא אחיינו של ר' גדליה שור, והוא ממשפחת ה'מלאכים' ומספר בלגלוג עליהם, כיצד אינם יודעים מאומה בין ימינם ובין שמאלם.

שים לב לא פגשת תלמיד של המלאך אך ידוע לך כי ר' גדליה שור הוא משפחת ה'מלאכים', וכנראה גם שאחיו ר' יעקב שור תלמידו המובהק היה ממשיך דרכו.
בכל אופן עליהם לומר בלגלוג כיצד אינם יודעים מאומה בין ימינם לשמאלם קצת מוגזם.

הג"ר גדליהו הלוי שארר זצ"ל היה ממשפחה סדיגורית, ואחיו ר' יעקב היה מאותה קבוצה של בחורים שנתקרבו למלאך בעטיו של הגרש"פ מנדלוביץ זצ"ל. אבל 'עט סופר' הצדק אתך. לומר על קבוצה של חסידים ואנשי מעשה שמסרו נפשם באופן מבהיל על כל קוצו של יו"ד חרף כל הקשיים שבאו להם בארץ ציה כאמריקא בשנות התר"פ - תר"ץ, "לא ידעו מאומה"? האנשים האלה אחזו לא הרפו שמם לשונם ומלבושם והמלאך רבם דרש מהם להתנהג כבשטעטל ברוסיה, וכן נהגו למעשה.
קשה להבין באיזה רוח המשפט נאמר, אבל נראה שזה לגלוג חסר כל עמדה או ביסוס.
זה שהביא אדג את תלמידי המלאך בלשון הווה, מעורר תמהון, האם כוונת המשפיע שרק אותם שקיימים היום (קרי: תלמידי תלמידיו) אינם יודעים מאומה? זה נוח יותר לעכל, וא"כ כל הטענות והראיות מר' יעקב שור וסיעתו לא יועילו.
ובכן אדג, פרט נא מה כוונתך.

אדג
עיין במצורף. "ידידינו הרא"ב" (עיין בהגהה)
ועוד מה צנזרו והוציאו ובמקומו הכניסו נקודות?

יש ברשותי תמונה של אחד מהמלאכים, שמו הרב יעקב מנחם מנדל זצ"ל נולד בבולטימור למשפחה שומרת שבת, אשר אף שלחה אותו לתורה ודעת, שם לקחו הגרשפ"מ למלאך להראות צורת יהודי אמיתי, ומאז דבק בו ונעשה אחד מחסידיו, ואכן זכה לגדל באמריקה של אז משפחה חסידית מפוארת של 12 ילדים, ובין צאצאיו הרבה מאד ת"ח, הוא עצמו היה יהודי של צורה וקבע עיתים לתורה ושמר על כל קוצו של יו"ד עד לפטירתו בערך בתשמ"ה.
ר' יעקב שור נשוי עם קרובת משפחתו לבית דורשביץ, לא זוכר אם זה גיסתו או בת דודה.
הנושא של חב"ד מעולם לא היה נידון לגביו, והיום מרבית ילדיו בסאטמר והמסתעף, צריך לזכור שאצל המלאך הנושא של חב"ד לא היה רלוונטי, כמעט לכל תלמידיו לא היה קשר עם חב"ד, ולא היה צריך לדון למה אדמו"רי חב"ד לא, הנידון העיקרי היה אצלם כיצד נראה יהודי בשטעל.
לגדל מילידי אמירקה של אז אנשי צורה אין לך להוציא יקר מזולל גדול מזה.

ר' מעדיל ראזען הי' גיסו של הרה''ג ר' יעקב שור שניהם בנות ר' זכרי' דרשוביץ . המלאך הי' כל כולו חבדני''ק והגה ולמד ולימד תורת חב''ד .
הי' רחוק מהוויות העולם וריחף בעולם אחר. פרנסתו היתה משמשות בביהכנ''ס נוסח האר''י בוואשינגטאן עוועניו בבראנקס . כך שמעתי מהרה''צ
ר' מנחם ישראל ראטטענבערג מקאסאני-בראנקס שהכירו ואביו רפ''ש הי' ידידו . ידיו רב לו בעשאו החבורה הראשונה בארה''ב שהתלבשו כמו
באירופה והקדישו נפשם לשמו יתברך ...בלי שום פשרות במסי''נ ממש מבית ומבחוץ . מי שיודע איך הי' נראה אז המצב . יהודי כר' יעקב שור
שמסר נפשו אחרת הוא הי' ראש ישיבת תו''ד כי גדול הי' בתורה ויראה . והשפלות והמידות טובות שלו והכיבוד אב ואם . שרבו של אביו ר' אברהם
הי' בארה''ב כ''ק אדמו''ר מסאדיגורא -פשמישל הלך אליו לטישן ולאמירת סליחות בליל ראשון הכל מפני כבוד אביו . מעולם לא דיבר ח''ו מאדם
שני רק ראה המעלות ממש כמו שמובא בתפילת הר'ר' אלימלך זי''ע . תמיד הי' מוכן ללמד ולהסביר לכל מאן דהוא עם פשטות כזו . שממש לא
רואים .יבורך האדם הקדוש הזה שלא נהנה מהעולם הזה הגשמי כלום . הי' כולו רוחניות קשור ומדובק להשי''ת .תמיד בשמחה .

אחר העיון אמנם נראה קצת שאכן למד עם הרייי"צ תורה, כנראה מהמשך המכתב.. אך לא כ"כ ברור אודות יד הצנזורה ששלט בו (מסתמא משום סבה מכרחת)

רבטוב כתב:ר' מעדיל ראזען הי' גיסו של הרה''ג ר' יעקב שור שניהם בנות ר' זכרי' דרשוביץ . המלאך הי' כל כולו חבדני''ק והגה ולמד ולימד תורת חב''ד .
הי' רחוק מהוויות העולם וריחף בעולם אחר. פרנסתו היתה משמשות בביהכנ''ס נוסח האר''י בוואשינגטאן עוועניו בבראנקס . כך שמעתי מהרה''צ
ר' מנחם ישראל ראטטענבערג מקאסאני-בראנקס שהכירו ואביו רפ''ש הי' ידידו . ידיו רב לו בעשאו החבורה הראשונה בארה''ב שהתלבשו כמו
באירופה והקדישו נפשם לשמו יתברך ...בלי שום פשרות במסי''נ ממש מבית ומבחוץ . מי שיודע איך הי' נראה אז המצב . יהודי כר' יעקב שור
שמסר נפשו אחרת הוא הי' ראש ישיבת תו''ד כי גדול הי' בתורה ויראה . והשפלות והמידות טובות שלו והכיבוד אב ואם . שרבו של אביו ר' אברהם
הי' בארה''ב כ''ק אדמו''ר מסאדיגורא -פשמישל הלך אליו לטישן ולאמירת סליחות בליל ראשון הכל מפני כבוד אביו . מעולם לא דיבר ח''ו מאדם
שני רק ראה המעלות ממש כמו שמובא בתפילת הר'ר' אלימלך זי''ע . תמיד הי' מוכן ללמד ולהסביר לכל מאן דהוא עם פשטות כזו . שממש לא
רואים .יבורך האדם הקדוש הזה שלא נהנה מהעולם הזה הגשמי כלום . הי' כולו רוחניות קשור ומדובק להשי''ת .תמיד בשמחה .

ר' מענדיל ראזאן היה חתן של ר' יחזקאל דורשוביץ בנו של ר' זכריה. ר' יעקב שור גם היה חתן של בן של ר' זכריה דורשביץ נראה לי של ר' יחזקאל אך אני לא בטוח.
אגב גם התופעה של ר' זכריה דורשוביץ יהודי שהגיע לארה"ב בשנת תרמ"ח מגליציה ומכל צאצאיו מלבדו נכדו הידוע עו"ד אלן דורשוביץ כולם נשארו שומרי תורה ומצוות אומרת דרשני.
אגב ר' זכריה ובעיקר בנו ר' לייבוש היו ממייסדי תורה ודעת [בתרומות ואיסוף תרומות] והוגי הרעיון להקים ישיבה באמריקה לשמר את התורה גם באמריקה] וממייסדי השכונה וילמסבורג ומקימי הבית כנסת החסידי הראשון בית אברהם בארה"ב. בשעתו הם גרו באיסט סייד וכאשר ר' זכריה למד עם ילדו יחזקאל עבר מאן דהו ואמר לו מה אתה מתאמץ בין כה הוא לא יהיה שומר שבת, בעקבות משפט זה הוא פנה לידידו הרב בראון ואמר לו כי עדיף לגדל ילדים בשכונה בלי יהודים ולחנך את הילדים שאנחנו יהודים, מאשר בשכונה יהודית שהאוירה היא שרק ההורים שומרי שבת ולא הילדים. ואז הם חצו את גשר וילמסבורג והקימו שם שכונה יהודית השכונה הראשונה בארה"ב שגם הילדים נשארו דתיים.
מה שכתבתי לגבי חב"ד לא התכוונתי שהוא לא מסר את תורת חב"ד של בעל התניא וממשיכי דרכו, רק התכוונתי שמבחינתם חב"ד של הרי"צ וחתנו היה חסידות אחרת והם ממש לא דשו בזה.

עט סופר כתב:אגב גם התופעה של ר' זכריה דורשוביץ יהודי שהגיע לארה"ב בשנת תרמ"ח מגליציה ומכל צאצאיו מלבדו נכדו הידוע עו"ד אלן דורשוביץ כולם נשארו שומרי תורה ומצוות אומרת דרשני.

אחד מנכדיו.

אתה צודק ששמו הי' ר' יחקאל בן ר' זכרי' ... הי' להם בימד''ר עצמאי ברחוב סאוט 10 בזמני הי' שם הרב ר' חיים ראזענבערגער מדיערש
[ אגב גם הוא ראוי למדור בפני עצמו איך שלמד ויגע בתוה''ק מתוך עניות ושפלות ...בעל מדות תרומיות ] ,ר' זכרי' הי' מסביבות ראפשיץ .

מהמכתב ברור שלא היה לומד עם ריי"ץ.

א) המכתב מברר שהגיע לליובאויטש רק בשנת תרס"א כשכבר הריי"ץ היה בן כ"א שנה וכבר ניהל אז את ישיבת תומכי תמימים אז לא היה כלל עלם (וזה סותר השמועה בשם הבן שאמר לאביך). מורו של הריי"ץ היה החסיד הנודע רשב"ץ (ר' שמואל בצלאל שעפטיל) שמכונה באגרות הרש"ב מורו וכן כינה אותו הריי"ץ.

ב) המכתב מאשר את המבואר אצל הרב חיטריק, שבא לליובאוויטש ללמוד עם רי"ל יהודה ליב מאנסון בין החסיד הנגיד הנודע ר' מנחם מאניש ששילם לו לבא לליובאוויטש ללמוד עם בנו שכנראה היה אחרי הנשואין עוד טרם עשרים כנהוג אז בגיל הנישואין, אך כלל (אין הוכחה) לא למד עם ריי"ץ

ג) כנראה שאופיו של הרא"ב היה שאהב לשוחח רבות ולהתווועד ולכן והרש"ב ייעצו למעט לשוחח אתו אלא להתמקד בלימוד. (יש להניח ששוחחו אודות מהי חסידות וכיו"ב (כך משמע מלשון רש"ב על ללמוד וכו') עיסוק חביב על ה"מלאך" (כפי שמתאר חיטריק שהיו לו מקורות אותנטיים) , והרש"ב מעולם לא ניחא לו סוג דיונים כאלו כפי שהתבטא על כך פעמים רבות).

ד) כנראה בשנות סב וסג עבר משהו בינו לריי"ץ והתפוצץ מחלוקת ביניהם ומאז שטם את הריי"ץ (טוענים שהלשין לרש"ב שהריי"ץ קורא ספרות זרה). המלאכים טוענים שיש מכתב שכתב ה"מלאך" להמנחת אלעזר דברים חריפים נגד הריי"ץ (אולי מותיב יכול להשיג את המכתב).

ה) המלאך נולד בשנת תרכו כבן זקונים לאביו ר' זלמן אב"ד קריסלאווע שהיה חסיד האמצעי, ואביו נפטר עליו בהיותו יא שנה. ה"מלאך" לא הכיר לא את החסידים ר' הלל ור' אייזיל. לפי עדות בנו, בשנה האחרונה עסק בתורת ר' אייזיל והיה משבחו שהוא מהרש שיף של החסידות. (על תורת ר' הלל איני יודע).

ו) תמוה שלא ברור ממי שאב בחסידות, הרי לא היה מקושר לאדמור מסויים מבני הצמח צדק, וגם אינו מציין שהיה תלמיד של אחד מחסידי חב"ד המפורסמים. היה מה שנקרא "סלף מעיד מען". כפי השמועה (ולכאורה זה נראה נכון שכן רבים המקורות הבלתי תלויים בפן זה) גם דרך בדרכים מקוריות שכן למד הרבה בספרי פילוסופיה ומחקר, של גדולי ישראל כמובן כמו מורה נבוכים כיו"ב, דבר שכלל לא היה מקובל בין חסידים סטנדרטים. (אם זה נכון הרי לי נראה שלכן לא קיבל משרה בתומכי תמימים, שכן לפי שמספרים על כשרונותיו היה אמור להתמנות למשפיע מרכזי, אך הרש"ב שהיה שמרן קיצוני לא אהד התעסקות בספרי חקירה).

ז) יש טעות במציבה, שכן שמו של אביו לא היה שניאור זלמן (ומכאן שגם מצבות משקרות כמקור היסטורי).

ח) כאמור, היה רב חסידי ליובאוויטש בברונקס ושם היה דרש מאמרי חסידות בג' סעודות (לפי עדות בנו לא אכל בעצמו בג' סעודות, גם לא ישן בסוכה).

ט) נראה לי שהשמועה שהריי"ץ רצה לפוגשו - בדותא כמו הרבה בדותות.

י) לא היה נגד מהר"ש או אפילו רש"ב, רק כנראה סבר שאדמור האחרון שחידש בחסידות והוסיף משמעותי היה הצמח צדק ואחריו רק חזרו על דברים. (היה כאמור חקרן ומגדיר דברים וכנראה שכך היה השקפותו שדברים מקוריים בחסידות חבד נגמרו עם הצמח צדק).

יא) רוב המתקרים מלאכים קיבלו על עצמם מנהגי חב"ד כמו נוסח תפלה ולימוד תניא כמו משפחת ווברמן, פלאהר ועוד. כמדומה שר' יעקב שור הוא היחיד שסבר וקיבל ממנו הבנה בחסידות. (בכגון זה מכיון שרוב הכותבים כאן אינם בקיאים במעמקי חסידות חב"ד והרבה אנשים סתם מגזימים בכגון דא (ומה הנגלות שיש מגזימים הנסתרות מכש"כ) ואין לנו שום דברי תורה הן מהמלאך והן מר' יעקב שור שאכן היו מעמיקים, אז זה יישאר בגדר ספק עד שנמצא משהו יותר מבוסס, מאגרותיו לבנו ניכר יר"ש האדוקה שלו אך לא שום הכרה ושום העמקה כלל ועיקר, וממילא איני יודע מה צעיר כמו בלומינג כביכול יודע שאינו יודע ומה שהמשבחים טוענים שכן ידעו)

יב) הנכתב לעיל שהיגר לארה"ב בגלל רדיפות חסידי ליובאוויטש בדיחה ובדותא, המאורע בליבאווישט קרה בשנת תרס"ג לערך ואילו היגר בעת הפרעות והמהפכות בשנת תרע"ו בגלל המאורעות וכבר היה לו אח בארה"ב.

א. ייש"כ למצייר על הפירוט המעמיק והמפורט.
ב. כתבת שנולד בתרכ"ו, מעניין כי תמיד שמעתי שנפטר בגיל קרוב למאה, ויש אומרים שחצה את המאה. ועתה אתה אומר שנפטר בלא יותר משבעים וחמש, פלא!
ג. מהר"נ בלומינג וכן ממכתב הר"י כהן מוכח שאכן תורתיו לא היו מן המעמיקות, וממילא ההכרה החסידותית שלהם היתה קלושה ודלילה.
ד. כתבת שהרש"ב היה נגד ספרי מחקר - אכן, ואפי' את מו"נ הורה שלא ללמוד. ראה ריש תורת שלום.
ה. מנין ששם אביו לא היה שנ"ז, מצבה בד"כ מדוייקת, שכן היא מוקמת ע"י בני הנפטר, ולכן הראיה צריכה להיות מוכחת וברורה. מניין לך שאביו לא נשא את השם שניאור?
ו. האם בית הכנסת בברונקס היה של חסידי חב"ד או של חסידי ליובאוויטש? היו קהילות של קאפוסט בניו-יורק באותה תקופה, כך שלחסיד חב"ד כיום, קשה להבדיל בין הדברים.

מה הפירוש שאצלך מונח שהיה בן מאה, על סמך מה בדיוק?

כמובן, הרב בלומינג אינו בר סמכא בנידון דידן (בגלל שהיה נגד של ר' גדליה שור אז לכן הוא אמור לדעת? במח"כ הוא אפרח )

פשוט אצלי שליד רי"כ (אם כי אז עדיין היה בן עשרים ) ר' יעקב שור עם כל הכבוד אינו תופס מקום, גאונותו של רי"כ בחסידות חב"ד היא פשוט תופעה יוצאת דופן באמת, אך זה אינו אומר שעדיין היה ידען מעמיק (ורי"כ הוא אדם עם דעות קדומות, כלומר, בוודאי כל אדם יש לו דעות קדומות, אך יש גם בחבד עצמו שלמרות שהם חבדיים שרופים בכל זאת הם יכולים לבטאות דעות בלתי משוחדות לפי ערך, אך רי"כ למרות גאונותו נעדר לו חוש זה).

בכל אופן, עד שאין משהו קונקרטי, זה סתם פטפוט בעלמא.

התאריכים וחייו מתוארים בספר 'מפיהם ומפי כתבם' ח"ב מרשימות בנו והכל מדוייק (כמדומה שזה נרשם מפי קלטות). גם שם מבואר שהמציבה טעות היא (כפי המבואר שם, נוסח המציבה נכתב על ידי ריא"ז מרגליות שהיה ידידו של ה"מלאך" (עדות זו אינה מפי הבן וזה קצת צ"ע, שכן איפה היה הבן בידוק ולא כתב ריא"ז נוסח כה פשטני?) אך עכ"פ האב לא נולד כחסיד חב"ד, וגם אם נולד והיה חסיד בימי האמצעי הרי כבר נולד בחיי אדמור הזקן והשם שניאור זלמן אם כי היה קיים היה נדיר מאד לפני שהתחילו לתת שמות על שם אדמור הזקן רובם קראו שלמה זלמן וכיו"ב)