בר ששת כתב:(תמיהתי על אותו עיתון - שמחובתי לציינו את מוספו הנזכר לשבח גדול מכל בחינה - שלא ניצל את ההזדמנות לעמוד על ליובאויטשיותו של המלאך...).
בר ששת כתב:אני מקווה שאני לא משתטה לגמרי: האם יש קשר ולו רופף לגמרי, בין המלאכים לבין ספרו הקנאי של הרב משאפראן 'תורת א''?!
נוטר הכרמים כתב:קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.
אורי אגסי כתב:מיללער היקר,
זכורני שפעם קראתי הרבה עליו ועל חבורתו, ממשיכי דרכו עד דורנו, ועוד הרבה פרטים בפורום של אייוועלט, שם אתה פעיל במיוחד (גם אני פעם כתבתי שם, אך מאז ה"נפילה" הגדולה שם פסקתי).
כדאי שתתן לטובת יודעי האידיש לינק לאשכול ההוא באתר ההוא.
בר ששת כתב:גם נקודה זו אינה ליובאוויטשית. שכן חסידי פולין הם שהעלו טענה זו וצידדו בסלאוויטא לעומת וילנא, והגר"ש אייגר ואביו הגדול, הם שהכריעו לטובת וילנאנוטר הכרמים כתב:קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.
איש_ספר כתב:בר ששת כתב:גם נקודה זו אינה ליובאוויטשית. שכן חסידי פולין הם שהעלו טענה זו וצידדו בסלאוויטא לעומת וילנא, והגר"ש אייגר ואביו הגדול, הם שהכריעו לטובת וילנאנוטר הכרמים כתב:קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.
למיעוט ידיעתי הויכוח היה בהלכות חושן משפט או תקנות הקהל למצער, ומי שמתעקש למצוא בנימוקי החכמים דאז יסודות שבטיים/מפלגתיים/ או שלא ממין הענין עלול להכשל בהוצאת לעז.
בר מן דין, משכיליותו של דפוס ראם בווילנא התפתחה מאוחר יותר כמדומני. (אע"פ שכבר בחיי ר"מ ראם נדפסו ספרים משכיליים בדפוס זה) עם זאת כמובן המדפיסים למשפחת שפירא היו ידועים כצדיקים יותר.
ואם טעיתי העמידוני על האמת.
אדג כתב:תודה, על העמדה על דיוקם של פרטים. האגדה שלמד עם מוהריי"צ בצעירותו - מופרכת, אדמוהריי"צ, מפרט בכתביו את כל מלמדיו מיום עומדו על דעתו ועת תחילת עבודתו בשדה הפעילות הציבורית. המלאך, למותר לציין לא ביניהם. גם הטענה שאדמוהריי"צ רצה לבקרו והוא לא הסכים - נשמעת לי מעט מפוקפקת, אבל איני יכול (לפחות כעת) לדחות או להביא ראיה להיפוך.
(הוספה לאח"ז: הן אמת שהצ"צ בשבע שנות חייו אחרונות בעלמא הדין [לאחר פטירת זוג' הרבנית], לא היה בקו הבריאות, אבל מצחיק לטעון שכל אותם התלמידים שהסתופפו בצילו באותם שנים כאין וכאפס יחשבו. אמרית התורה בשבת התנהלה (לרוב) כסדרה, ויעידו אלפי המאמרים מאותם השנים הנמצאים בכתבי התלמידים. עם זאת סביר להניח שבחור צעיר, כהמלאך, לא היה משומעי לקחו של הצ"צ בלבד, אלא היה נתון תחת השפעת ר"ה מפאריטש רי"א מהאמיל ושאר אבירי הדעה והלב באותו הדור].
אדג כתב:כיון שנקבו בשמי, לא אמנע מלהביע את דעתי. אין לשכוח שאני כותב זאת כחסיד ליובאוויטש, כך שאני לא אוביקטיבי:
למלאך, היו תלמידים, ותלמידי תלמידים (כך לפחות טוענת השמועה, אני מעולם לא פגשתי תלמיד 'המלאך'),
משפיעי, הרה"ח נחמי'ה בלומינג שליט"א, הוא אחיינו של ר' גדליה שור, והוא ממשפחת ה'מלאכים' ומספר בלגלוג עליהם, כיצד אינם יודעים מאומה בין ימינם ובין שמאלם.
איש_ספר כתב:בר ששת כתב:גם נקודה זו אינה ליובאוויטשית. שכן חסידי פולין הם שהעלו טענה זו וצידדו בסלאוויטא לעומת וילנא, והגר"ש אייגר ואביו הגדול, הם שהכריעו לטובת וילנאנוטר הכרמים כתב:קראתי עוד שני פרטים מענינים עליו. היה לו שיטה קיצונית מאוד ללמוד רק מספרים שנדפסו בידי יהודים יר"ש, ולכן תלמידיו לא למדו בש"ס ווילנא אלא בשל סלאויטה וזיטאמיר. וכן היה נוטל לחמים שנאפו בידי יהודים שלא נטלו ידיהם ושופך עליהם מים לטהרם ומניחם לייבוש.
למיעוט ידיעתי הויכוח היה בהלכות חושן משפט או תקנות הקהל למצער, ומי שמתעקש למצוא בנימוקי החכמים דאז יסודות שבטיים/מפלגתיים/ או שלא ממין הענין עלול להכשל בהוצאת לעז.
בר מן דין, משכיליותו של דפוס ראם בווילנא התפתחה מאוחר יותר כמדומני. (אע"פ שכבר בחיי ר"מ ראם נדפסו ספרים משכיליים בדפוס זה) עם זאת כמובן המדפיסים למשפחת שפירא היו ידועים כצדיקים יותר.
ואם טעיתי העמידוני על האמת.
עט סופר כתב:אדג כתב:תודה, על העמדה על דיוקם של פרטים. האגדה שלמד עם מוהריי"צ בצעירותו - מופרכת, אדמוהריי"צ, מפרט בכתביו את כל מלמדיו מיום עומדו על דעתו ועת תחילת עבודתו בשדה הפעילות הציבורית. המלאך, למותר לציין לא ביניהם. גם הטענה שאדמוהריי"צ רצה לבקרו והוא לא הסכים - נשמעת לי מעט מפוקפקת, אבל איני יכול (לפחות כעת) לדחות או להביא ראיה להיפוך.
(הוספה לאח"ז: הן אמת שהצ"צ בשבע שנות חייו אחרונות בעלמא הדין [לאחר פטירת זוג' הרבנית], לא היה בקו הבריאות, אבל מצחיק לטעון שכל אותם התלמידים שהסתופפו בצילו באותם שנים כאין וכאפס יחשבו. אמרית התורה בשבת התנהלה (לרוב) כסדרה, ויעידו אלפי המאמרים מאותם השנים הנמצאים בכתבי התלמידים. עם זאת סביר להניח שבחור צעיר, כהמלאך, לא היה משומעי לקחו של הצ"צ בלבד, אלא היה נתון תחת השפעת ר"ה מפאריטש רי"א מהאמיל ושאר אבירי הדעה והלב באותו הדור].
אתה מצפה ממנו למנות בין מלמדיו את מי שהעיר לאביו כי יש בו דברים פסולים ברמה כזו שהוא נרדף לחייו ומאז אחז שהאדמו"ר האחרון של חב"ד זה הצמח צדק. שוב אני לא יכול להוכיח שהוא היה מלמד ושאכן הוא העיר לאביו וכו', למרות שכך מורגל בפי כולם, ומסיבה ברורה הסטריוני חב"ד מנסים בכל כוחם להפריך ידיעה זו.
אתה יכול בהחלט לומר שלדעתך האגדה הזו הומצאה ע"י המלאכים, אך היא אינה מופרכת.
חבל שבציבור באופן כללי מתקשים לקבל כי יש מחלוקת לשם שמים ואם אחד מבחירי החבורה שכולם מודים שהוא נשאר קדוש וטהור בכל שאר הענינים חלק על האדמו"ר בתקיפות, אין צורך להשמיצו, וזה לא המחלוקת לשם שמים הראשון, גם אם הוא טעה וסבר בטעות שיש בבן האדמו"ר דברים פסולים.
זה לא נוגע רק לחב"ד אלא לכל חסידות ולצערנו לאחרונה גם בציבור הליטאי.
הבדיחה כי המלאך לא עמד בנסיון הכבוד אכן בדיחה מוצלחת למי שיודע איזה כבוד היה ליהודי עם זקן ופאות בברונקס, גם אם מדי פעם הגיעו אליו בחורים מתורה ודעת ודיברו עימו בהרעצה.
עט סופר כתב:אדג כתב:כיון שנקבו בשמי, לא אמנע מלהביע את דעתי. אין לשכוח שאני כותב זאת כחסיד ליובאוויטש, כך שאני לא אוביקטיבי:
למלאך, היו תלמידים, ותלמידי תלמידים (כך לפחות טוענת השמועה, אני מעולם לא פגשתי תלמיד 'המלאך'),
משפיעי, הרה"ח נחמי'ה בלומינג שליט"א, הוא אחיינו של ר' גדליה שור, והוא ממשפחת ה'מלאכים' ומספר בלגלוג עליהם, כיצד אינם יודעים מאומה בין ימינם ובין שמאלם.
שים לב לא פגשת תלמיד של המלאך אך ידוע לך כי ר' גדליה שור הוא משפחת ה'מלאכים', וכנראה גם שאחיו ר' יעקב שור תלמידו המובהק היה ממשיך דרכו.
בכל אופן עליהם לומר בלגלוג כיצד אינם יודעים מאומה בין ימינם לשמאלם קצת מוגזם.
רבטוב כתב:ר' מעדיל ראזען הי' גיסו של הרה''ג ר' יעקב שור שניהם בנות ר' זכרי' דרשוביץ . המלאך הי' כל כולו חבדני''ק והגה ולמד ולימד תורת חב''ד .
הי' רחוק מהוויות העולם וריחף בעולם אחר. פרנסתו היתה משמשות בביהכנ''ס נוסח האר''י בוואשינגטאן עוועניו בבראנקס . כך שמעתי מהרה''צ
ר' מנחם ישראל ראטטענבערג מקאסאני-בראנקס שהכירו ואביו רפ''ש הי' ידידו . ידיו רב לו בעשאו החבורה הראשונה בארה''ב שהתלבשו כמו
באירופה והקדישו נפשם לשמו יתברך ...בלי שום פשרות במסי''נ ממש מבית ומבחוץ . מי שיודע איך הי' נראה אז המצב . יהודי כר' יעקב שור
שמסר נפשו אחרת הוא הי' ראש ישיבת תו''ד כי גדול הי' בתורה ויראה . והשפלות והמידות טובות שלו והכיבוד אב ואם . שרבו של אביו ר' אברהם
הי' בארה''ב כ''ק אדמו''ר מסאדיגורא -פשמישל הלך אליו לטישן ולאמירת סליחות בליל ראשון הכל מפני כבוד אביו . מעולם לא דיבר ח''ו מאדם
שני רק ראה המעלות ממש כמו שמובא בתפילת הר'ר' אלימלך זי''ע . תמיד הי' מוכן ללמד ולהסביר לכל מאן דהוא עם פשטות כזו . שממש לא
רואים .יבורך האדם הקדוש הזה שלא נהנה מהעולם הזה הגשמי כלום . הי' כולו רוחניות קשור ומדובק להשי''ת .תמיד בשמחה .
עט סופר כתב:אגב גם התופעה של ר' זכריה דורשוביץ יהודי שהגיע לארה"ב בשנת תרמ"ח מגליציה ומכל צאצאיו מלבדו נכדו הידוע עו"ד אלן דורשוביץ כולם נשארו שומרי תורה ומצוות אומרת דרשני.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 157 אורחים