רבי אברהם דוד רוזנטל זצ"ל בעל "באר המלך"

[ממרומי היער]

היום חל 20 שנה למותו של הגאון רבי אברהם דוד רוזנטל זצ"ל, רבה המיתולוגי של שכונת שערי חסד - נפטר כ"א תמוז תשנ"ט

הוא השאיר משפחת תלמידי חכמים עניפה, וחסר לי חומר עליו, סיפורים, מעשיות, פסקים וכו'.

אשמח להרוות את צמאוני!

יישר כח

[לענין]

ראה אוסף גליונות האחרון.

[בן ירושלים]

הרבנות בשערי חסד - כידוע היה מאבק על הרבנות עם טענות ירושה, ורא"ד נתמך בכל עוז ע"י מרן הגרש"ז. כשהיו באים לפעמים לשאול את הגרש"ז בהלכה היה מפנה אליו "אני לא רב כאן. יש רב -הרב רוזנטל".
רא"ד היה 'בוחן' בת"ת עץ חיים. באמת אמרו שהיה זה מבחן שמח עם סיפורים ודוגמאות ואילו מבחנו של ר' אברהם ברדקי היה מאד נוקשה ובאוירה כבדה. וכבר אמרו דורשי רשומות שרמז בדבר - משנכנס אד"ר מרבים בשמחה ומשנכנס א"ב ממעטים בשמחה.

[גלאגוזים]

משתמע מדברי הרב בן ירושלים כי ההתמודדות היתה בין הגרא"ד זצ"ל לרב אחר זצ"ל, ומרן הגרש"ז תמך בהגרא"ד.
אך לא כך היו פני הדברים.
אחרי פטירת הגרי"מ חרל"פ זצ"ל דובר כי אחד מיוחד מנכדיו יכהן כרב השכונה, דבר שהיו לו מצדדים אך היו שהתנגדו בתוקף.
הגרא"ד זצ"ל לא רצה להתערב בסיפור, ואצ"ל שלא העמיד את עצמו כמועמד מול אותו רב.
רק לאחר פטירת אותו רב הסכים לבקשת הציבור ובתמיכת מרן הגרש"ז זצ"ל נאות לקבל על עצמו את רבנות השכונה.

[גלאגוזים]

בעש"ק האחרון התפרסם במוסף התורני של 'המבשר':

[חלמישצור]

תודה חמה הרב ג"א.

מעט מתמונות הגאון זצ"ל מפוזרות ברחבי הפורום כאן,* כאן, כאן וכאן (ציינתי שם על הקמת ישיבת הרבנים "כתר תורה" בראשותו וכן פעולותיו בוועד הכללי, כולל ראיון קצר עמו - וניתן להבין עד כמה היה מעורה בשערי חסד כפשוטו). ויעויינו האשכולות "הגאון ר' משה אהרן ברא"ד רוזנטל - ומשפחת רוזנטל", "ר' יצחק צבי הלוי מסטאוויסק, חתנו של הגרי"א חבר?" ו"הג"ר אברהם יצחק לנאל זצ"ל".

ידיעות על פטירת אביו רבי חיים שלמה, ספרא דדיינא בבית הדין בחורבה, בשנת תרצ"ט בעיתונים המשקיף והארץ (תמונתו ומצבתו). יוער עוד לזכייתו בפרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב (חרות, ג' טבת תש"י, עמ' 1) וסקירה מאת הרב ש. דביר על הספר "באר המלך" (שערים, ב' אייר תש"כ, עמ' 8). נוכחות הרב, כמובן, לא נפקדה מאירועים רבניים וציבוריים רבים ומגוונים בירושלים וגם ברחבי הארץ, כפי שעולה מדיווחי עיתונות לאורך שנים.

אכניס כאן תמונת מותב תלתא בי דינא הרבנים הרב רוזנטל, הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם, מתוך הספר תועפת ראם, עמ' 115.

תועפת ראם - עמ 115.png (9.63 MiB) נצפה 9462 פעמים

----
* רא"ד נושא דברים החל מ-7:50 בערך.

הרב אברהם דוד ראזינטאל מח"ס "באר המלך" שיצא לאור ע"י הישיבה סיפר בנאומו על התלהבותו הגדולה של מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל, ושהתבטא אז באש קדשו: חוזה אני גדולות ונצורות בכוחות צעירים אלו, ואכן פעולות המוסד לא הכזיבו (באכסניה של תורת הארץ, חרות, כ"ו שבט תשי"ב, עמ' 5).

[מ.ד.יארמיש]

in the Gra Shul in Shaarei Chesed

[לענין]

220_41_79.pdf

(17.14 MiB) הורד 300 פעמים

ראה אוסף גליונות האחרון.

[גלאגוזים]

תודה חמה הרב ג"א.

עוד לזכייתו בפרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב (חרות, ג' טבת תש"י, עמ' 1) וסקירה מאת הרב ש. דביר על הספר "באר המלך" (שערים, ב' אייר תש"כ, עמ' 8). נוכחות הרב, כמובן, לא נפקדה מאירועים רבניים וציבוריים רבים ומגוונים בירושלים וגם ברחבי הארץ, כפי שעולה מדיווחי עיתונות לאורך שנים.[/url]).

[/quot
תשואות חן על איסוף וליקוט המקורות המעניינים.
אעיר כי כמדומני טעית בסימון לינק על שמו של כותב המאמר בשערים. הקישור מוביל לאשכול אודותיו של האב"ד הגר"ש דביר זצ"ל.
אך יותר מסתבר שאת המאמר כתב אחיינו של הרא"ד, הרב שבתי דב רוזנטל יבלח"א, שהרבה להשתמש בשם העט ש. דביר.

[מאיר סובל]

ראה בסרטון זה בדקה ה-8 הגרא"ד ראזינטאהל זצ"ל נושא דברים במדרש בני ציון
במזרח יושבים מצד אחד הגרצפ"פ והגרב"צ עוזיאל והגרי"מ טוקצינסקי והגר"א ראם. ומצד שני רה"ע שרגאי והרציה"ק.

http://www.dirshu.co.il/%d7%aa%d7%99%d7 ... %a9%d7%9c/

[חלמישצור]

סקירה מאת הרב ש. דביר על הספר "באר המלך" (שערים, ב' אייר תש"כ, עמ' 8)

אעיר כי כמדומני טעית בסימון לינק על שמו של כותב המאמר בשערים. הקישור מוביל לאשכול אודותיו של האב"ד הגר"ש דביר זצ"ל. אך יותר מסתבר שאת המאמר כתב אחיינו של הרא"ד, הרב שבתי דב רוזנטל יבלח"א, שהרבה להשתמש בשם העט ש. דביר.

אכן מצאתי את הרב ש"ד רוזנטל שליט"א כדבריך [המעין ז, עמ' 71 הע' 1, וכמדומה עוד], ותודה על התיקון (את שמו של "הרב ש. דביר" מצאתי גם בסקירות זו, זו וזו).

[איש_ספר]

משתמע מדברי הרב בן ירושלים כי ההתמודדות היתה בין הגרא"ד זצ"ל לרב אחר זצ"ל, ומרן הגרש"ז תמך בהגרא"ד.
אך לא כך היו פני הדברים.
אחרי פטירת הגרי"מ חרל"פ זצ"ל דובר כי אחד מיוחד מנכדיו יכהן כרב השכונה, דבר שהיו לו מצדדים אך היו שהתנגדו בתוקף.
הגרא"ד זצ"ל לא רצה להתערב בסיפור, ואצ"ל שלא העמיד את עצמו כמועמד מול אותו רב.
רק לאחר פטירת אותו רב הסכים לבקשת הציבור ובתמיכת מרן הגרש"ז זצ"ל נאות לקבל על עצמו את רבנות השכונה.

האם אביו חתנו של הגרימ"ח לא היה בין החיים? למה חשבו על הנכד במקום האב?

[עצוב ששניהם מתו בקציו"ש]

[גלאגוזים]

אכן שאלה מעניינת.
חתנו הגדול של הגרי"מ חרל"פ, נלב"ע בשנת תשכ"ג [ביום הולדתו ה57]
בנו התמנה כרב שע"ח בשנת תשט"ו.
ייתכן שאביו העדיף להשאר בכהונתו כרבה של שכונת 'זכרון משה'.

[חלמישצור]

ארכיון המדינה: מש' ר' אברהם דוד רוזנטל במפקד התושבים שנת תש"ז (כאן, עמ' 102; בעמ' הבא אמו האלמנה ע"ה)

משפחת ר אברהם דוד רוזנטל - מפקד התושבים תשז102.png (599.99 KiB) נצפה 9120 פעמים

[איש_ספר]

מוצע למכירה במכירה פומבית חבל יעקב מלא הגהות של המחבר (ישנם טפסים רבים מוגהים)
ובראשו כותב אחי הגרא"ד זצ"ל:

חבל יעקב.jpg (297.88 KiB) נצפה 8020 פעמים

[מרגליות]

מכתב המלצה חם מאת רבי איסר זלמן על רבנו הרב אברהם דוד רוזנטל כשהיה בן 29 שנים.

[מרגליות]

כך נכתב על ידי רבנו בכריכת ספר חת״ם סופר חידושים על הש״ס מהדורת מונקאטש תרס״ב

[דוד נ.א.]

הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

[מחולת המחנים]

הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

כמדומני שבית הדין עדיין פעיל באיזו צורה, אולי על ידי בניו וצאצאיו של רבי אברהם דוד.
בזכרוני חנויות מאזור מחנה יהודה והסביבה בהן היה תלוי תעודת מכירת חמץ מבי"ד זה.

בבית דין זה היה קיים נעל לחליצה עוד מימי הגר"ש סלנט, היו שהידרו במקרה של חליצה ל"ע לעשותה בבית דין זה, מחמת המעלות והדקדוקים שהיו בנעל החליצה.

[דוד נ.א.]

הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

כמדומני שבית הדין עדיין פעיל באיזו צורה, אולי על ידי בניו וצאצאיו של רבי אברהם דוד.
בזכרוני חנויות מאזור מחנה יהודה והסביבה בהן היה תלוי תעודת מכירת חמץ מבי"ד זה.

בבית דין זה היה קיים נעל לחליצה עוד מימי הגר"ש סלנט, היו שהידרו במקרה של חליצה ל"ע לעשותה בבית דין זה, מחמת המעלות והדקדוקים שהיו בנעל החליצה.

ככל הידוע לי הוא פעיל כיום לענין מכירת חמץ, ולענין זה בלבד (וכן אני נוהג למכור שם את חמצי). אבל זה נכון להיום ממש, אני מנסה להבין את התהליך של המאה שנה האחרונות.

לענין החליצה - ברשותי צילום של שטר חליצה מביה"ד משנת תשי"ג, חתום על ידי הגרצ"פ פרנק, הגרא"ד רוזנטל ור' אברהם אדלר.

[בעל התפארת]

הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

כמדומני שבית הדין עדיין פעיל באיזו צורה, אולי על ידי בניו וצאצאיו של רבי אברהם דוד.
בזכרוני חנויות מאזור מחנה יהודה והסביבה בהן היה תלוי תעודת מכירת חמץ מבי"ד זה.

בבית דין זה היה קיים נעל לחליצה עוד מימי הגר"ש סלנט, היו שהידרו במקרה של חליצה ל"ע לעשותה בבית דין זה, מחמת המעלות והדקדוקים שהיו בנעל החליצה.

ככל הידוע לי הוא פעיל כיום לענין מכירת חמץ, ולענין זה בלבד (וכן אני נוהג למכור שם את חמצי). אבל זה נכון להיום ממש, אני מנסה להבין את התהליך של המאה שנה האחרונות.

לענין החליצה - ברשותי צילום של שטר חליצה מביה"ד משנת תשי"ג, חתום על ידי הגרצ"פ פרנק, הגרא"ד רוזנטל ור' אברהם אדלר.

אגב, לענין החליצה, מפורסם שהחליצה לאלמנת האדמו"ר הבית ישראל זצ"ל מגור התקיימה שם, ולאחרונה שמעתי שהשתתפו בחליצה הזו גם דיינים מבי"ד של אגודת ישראל.

[ישיבה מאן דהו]

אגב, לענין החליצה, מפורסם שהחליצה לאלמנת האדמו"ר הבית ישראל זצ"ל מגור התקיימה שם, ולאחרונה שמעתי שהשתתפו בחליצה הזו גם דיינים מבי"ד של אגודת ישראל.

אב"ד אגודת ישראל ר' יצחק פלקסר היה גם רבו של בית הכנסת קהל חסידים בשערי חסד, ואילו רא"ד רוזנטל היה רבו של בית הכנסת הגר"א בשערי חסד. שני בתי כנסת אלו צמודים זה לזה.

[גלאגוזים]

אגב, לענין החליצה, מפורסם שהחליצה לאלמנת האדמו"ר הבית ישראל זצ"ל מגור התקיימה שם, ולאחרונה שמעתי שהשתתפו בחליצה הזו גם דיינים מבי"ד של אגודת ישראל.

אב"ד אגודת ישראל ר' יצחק פלקסר היה גם רבו של בית הכנסת קהל חסידים בשערי חסד, ואילו רא"ד רוזנטל היה רבו של בית הכנסת הגר"א בשערי חסד. שני בתי כנסת אלו צמודים זה לזה.

הם גם היו מחותנים.

[איש_ספר]

הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

כמדומני שבית הדין עדיין פעיל באיזו צורה, אולי על ידי בניו וצאצאיו של רבי אברהם דוד.
בזכרוני חנויות מאזור מחנה יהודה והסביבה בהן היה תלוי תעודת מכירת חמץ מבי"ד זה.

בבית דין זה היה קיים נעל לחליצה עוד מימי הגר"ש סלנט, היו שהידרו במקרה של חליצה ל"ע לעשותה בבית דין זה, מחמת המעלות והדקדוקים שהיו בנעל החליצה.

תמונת הנעל מופיעה באנצ"ת.
בזכרוני שבקונדיטורית הלמן שברחוב שטראוס התנוססה תעודת כשרות מבית הדין.
וכעת נפל לי ספק אולי מדובר באישור מכירת חמץ...