אדג כתב:אינני יודע, אך בקרב משפחת וילהלם הירושלמית נפוץ השם 'חיים יוסף דוד', ואמרינן בעלמא שהוא ע"ש החיד"א.
(הוספה לאחר זמן: העירני ח"א שגם במשפחת ליברוב החבדי"ת נפוץ השם).
בבקשה אם תוכל להעלות או להביא את דבריו ויהיה לתועלת הכלל כיוון שאין לי מושג כיצד להגיע אליו.עט סופר כתב:תוכל לפנות לוידבסקי צאצא של החיד"א שהוציא את ספריו לאור, מקובל שלפחות חלק מחתני החיד"א היו אשכנזים, ווידבסקי מומחה גדול לתולדות החיד"א המסתעפת.
לא הבאת דבר ברור בענין אך מ''מ לגבי בניהו מי האיש ומה שיחו בענין אם תוכל לפרטרבטוב כתב:היום כבר ברור שהם לא נכדי החיד''א רק של החסד לאברהם . אך האמת הוא שמשפחת רחמסטריווקא שהרבה שוחחתי איתם לא ידעו איך בדיוק הקשר . וכבר מאיר בניהו המומחה הגדול על החיד''א עורר על הדבר .
איש_ספר כתב:כמדומה לי שכבר כתבתי ע"ז ובכ"ז אחזור על הדברים, כל האשכנזים המייחסים עצמם לחיד"א משתלשלים מר' יהודה זרחיה אזולאי. הלה הגיע לירושלים ממרוקו, ופזר רמזים שיש לו קשר משפחתי לחיד"א, השמועות אומרות שמתחילה נקרא רק יהודה וכחלק מ'מדיניות העמימות' הוסיף לעצמו גם זרחיה כשם אביו של החיד"א. ככה"נ הוא מעולם לא כתב על עצמו במפורש שהוא נכד של החיד"א, רק לשונות מעורפלים כמו הלשונות שהביאו כאן, (נשיא בית אב, למשל, יכול להתפרש גם כחשוב של המשפחה, גם הוא קרוב רחוק), ומש"כ חכמים בני זמנו, אם כתבו, אין לזה שום משקל משום שכך הם דימו וכך שמע אזנם, הלא ריז"א אזולאי כלל לא היה מוכר קודם שבא לירושלים.
הראשון שפקפק בכל הענין הוא כנראה רי"מ טולדינו, הרב-חוקר, ופרטים נוספים אפשר לקבל אצל הרב מאיר ועקנין המומחה הגדול בדורנו לרחיד"א ועניניו.
מבקש האמת כתב:[כנ''ל אצל הקומים הבאת שמות חוקרים וקצרת בדבריהם למה לא תוכל לפרט יותר או להביא קישור שיועל לכלל, ולגופם של דברים קצת מוזר הטענה כאילו עלה מן הגולה אדם עלום שם שעשה מסביבו "עמימות ייחוס" ומייחס עצמו למשפחה חשובה וענפה ואין פוצה ומוחה "בתקופתו" על דבר זה ובפרט כפי שהבנתי מהציטוטים דלעיל היותו אדם חשוב ומפורסם בציבור, עכ''פ משהו כאן מוזר, ואילו להסברו של וקשטיין בקובץ שהעלתי מוכיח שכך היה הדרך המיוחסים רק מצד אמם -כפי שמבאר את ייחוסו שם- שלא לכנות זקני וכדו' וכמו שנהג כך החיד''א עצמו כלפי הסמ''ע לו היה מיוחס מצד אמו
איש_ספר כתב:[בראש כת"י של הרש"ס לשביעית, כתב ריז"א: 'קניתי מיורשי הרב הנזכר' , ר"מ להעמן שיער שמדובר ביורשי הרש"ס, אבל זה כמובן טעות גם משום שמדובר בכמאתיים חמישים שנה אחר פטירת הרש"ס (ועוד אוסיף, שמלבד בנו של הרש"ס, ר' מרדכי, לא ידוע על שום צאצא של הרש"ס). במבוא למשניות זרעים של יד הרב הרצוג עמ' 75 כתבו שכונתו ליורשי הרב חיד"א שברשותו היה כתב היד כמבואר בכמה מקומות. ואם הדבר נכון הרי שיש כאן הודאת בע"ד על ביטול היחוס].
איש_ספר כתב:חנבין האמת אומר שלא טרחתי לקרוא את כל המאמר הנזכר, אני לא כ"כ מתחבר למאמרים מסוג זה. אפי' הפתיחה הכ"כ מוגזמת על ריז"א עושה רושם לא רציני. משפט כמו 'עכשיו מוטל עלינו לברר איך רבי יהודה אזולאי נכד החיד"א' עושה רושם של מחקר מאולץ שתוצאותיו מוזמנים מראש.
עכשיו ראיתי שם את הראיה שלא כותבים זקיני על סב מצד האמא, ממה שהחיד"א לא כתב על הסמ"ע זקיני, ובמחילה מכבוד הכותב כי רב הוא, ד"ז מביא לידי גיחוך.
ועיקר מה שנכתב שם שבכתב היד לא כתוב 'מיורשי', קשה לי מאד להאמין, כתב היד במצב מאד קשה ויתכן שהמיקרופיל לא איכותי מספיק. מ"מ נאמן עלינו להעמן שכך העתיק מכתב היד שעמד לפניו, יותר ממי שראה במיקרופיל, במיוחד אם נראה שיש סימן למילה שנכתבה שם בעבר.
בקיצור לא מצאתי שם דבר בעל ערך זולת זכרונות ורסיסי עדיות של כל מיני באבעס.
עתה נפניתי לעיין ומצאתי דברי פרו' יו"ט עסיס בסה"ז לרב נסים ח"ב עמ' קמ"ו, ונפלאתי שכיוונתי לדבריו ממש, שכתב כי לא יתכן שריז"א ישתמש במונח יורשי הרב הנזכר על מי שנפטר מאתים חמשים שנה קודם.
---------------
הרב בביש. אם תמציא לנו מקור רציני אחד! שבו יהיה ראיה ברורה שריז"א ירש כתב יד אחד מירושת החיד"א, נודה לך בכל דבריך. בינתים הכל בנוי על מסתמא וכנראה וכו' או על עדויות של אחרים שכתבו מהשערה.
[בראש כת"י של הרש"ס לשביעית, כתב ריז"א: 'קניתי מיורשי הרב הנזכר' , ר"מ להעמן שיער שמדובר ביורשי הרש"ס, אבל זה כמובן טעות גם משום שמדובר בכמאתיים חמישים שנה אחר פטירת הרש"ס (ועוד אוסיף, שמלבד בנו של הרש"ס, ר' מרדכי, לא ידוע על שום צאצא של הרש"ס). במבוא למשניות זרעים של יד הרב הרצוג עמ' 75 כתבו שכונתו ליורשי הרב חיד"א שברשותו היה כתב היד כמבואר בכמה מקומות. ואם הדבר נכון הרי שיש כאן הודאת בע"ד על ביטול היחוס].
לגבי היתכן וכו', כבר כתבתי שבירושלים לא היו נכדי החיד"א בכלל, כי כולם נשארו בחו"ל וממילא לא היה מי שיכחיש מצורף לזה שהענין כולו לא נגע לאיש. וכאמור.
לבניהו ולרב טולדיאנו אין שום ענין ביחוס הזה, ואדרבא מוקרי זכרו של הרחיד"א היו שמחים לקבוע שהשאיר אחריו צאצאים שומרי תומ"צ. ואילו לנכדים כביכול יש ענין רב להתלות בענין גדול ולא להסתפק בחכם מערבי בינוני.
כל הלהט הזה לא ברור, הרב ועקנין סיפר לי שבעבר כתב מאמר רחב על ריז"א וכשהגיע הדבר לאזני המשפחות הירושלמיות מיהרו הם לנזוף בו עד שגנז הכל מפני היראה.
ועיקר מה שנכתב שם שבכתב היד לא כתוב 'מיורשי', קשה לי מאד להאמין, כתב היד במצב מאד קשה ויתכן שהמיקרופיל לא איכותי מספיק. מ"מ נאמן עלינו להאמין שכך העתיק מכתב היד שעמד לפניו, יותר ממי שראה במיקרופיל, במיוחד אם נראה שיש סימן למילה שנכתבה שם בעבר.
קניתי לי לשמי הרב הנזכר זלה"ה
כל הספרים שהפנת לצערי אינם באוצר וכמדומני שגם לא בהיברו (ריטב"א על ב"ב זה בודאי טעות כי י"ל רק בדורינו).
[תיקון קל: גדולי הדור שמנית 'שחיו לפני כמאתיים שנה' כולם נפטרו לפני כמאה עשרים שנה].
שים לב לאיזה דחוקים הגעת רק כדי להעמיד את היחוס המפוקפק:
ריז"א כותב קניתי, אתה אומר: ירש, וקניתי פירושו עשיתי בזה קנין.
ריז"א מזכיר את החיד"א בלי תואר זקיני, אתה מחדש מנהג הספרדים שלא לכתוב זקיני על אבי אמו.
בביש:
מקבל את דבריך שלא כתוב "מיורשי"
רק תסביר בבקשה, מה אם כן משמעות המשפט:
קניתי לי לשמי הרב הנזכר זלה"ה
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 121 אורחים