פורום אוצר החכמה

הגאון רבי משה פארדו זצ"ל, רבה של נא אמון (אלכסנדריה), בעל צדק ומשפט, הוראה דבית דין, שמו משה, הוא הכי מפורסם מבין הצאצאים המשותפים למרן החיד"א ולג"ר דוד פארדו בעל חסדי דוד ועוד ספרים, (דרך בת מרן החיד"א שנישאה לרבי אברהם פארדו).
הרב יעקב כהן זצ"ל בעל הוצאת ספרים "שיח ישראל" בירושלים, שנפטר השבוע, וכן אחיו יבלח"ט בעל הוצאת "אור ודרך", ידועים כמיוחסים (מצד אמם) לרבי משה פארדו, ודרכו הם מצאצאי מרן החיד"א ורבי דוד פארדו בעל חסדי דוד. [וחוץ מזה מיוחסים למשפחת אבולעפיא].
מישהו יכול לפרט את המשך היחוס מרבי משה פארדו עד אליהם?

לרבי משה היה בן ר' יצחק, ושם בנו מרדכי, בתו אלגרה שמחה אשת ר' ראובן הכהן, ושם בניהם יעקב ומרדכי

פרנצויז כתב:הרב יעקב כהן זצ"ל בעל הוצאת ספרים "שיח ישראל" בירושלים, שנפטר השבוע, וכן אחיו יבלח"ט בעל הוצאת "אור ודרך", ידועים כמיוחסים (מצד אמם) לרבי משה פארדו, ודרכו הם מצאצאי מרן החיד"א ורבי דוד פארדו בעל חסדי דוד. [וחוץ מזה מיוחסים למשפחת אבולעפיא].

בד"ה
הוא היה יהודי יקר.
בן כמה הוא היה?

שברי לוחות כתב:לרבי משה היה בן ר' יצחק, ושם בנו מרדכי, בתו אלגרה שמחה אשת ר' ראובן הכהן, ושם בניהם יעקב ומרדכי

מקור הדברים הוא במבוא לס' הוראה דבית דין, מהדורה חדשה, הוצאת אור ודרך, ירושלים תשס"ד.
ותודה להרב שברי לוחות.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0022


ובסוף הספר צירפו צילומי מסמכים בצרפתית חתומים ע"י שגרירות שוויץ במצרים (המאשרים העתק מסמכים מממשלת צרפת), עם פרטים של רבי משה פארדו, של בנו יצחק, של נכדו מרדכי, ושל נינתו אלגרה (שהיא אמם של משפחת כהן).

ראה
viewtopic.php?f=19&t=4528&hilit=&start=80#p130903

איש_ספר כתב: כדאי לרשום כאן את יחוסם של הנכדים האמתיים, האחים כהן בעלי אור ודרך ושיח ישראל.
ג"ע החיד"א
חתנו רבי אברהם (ברבי דוד פארדו) לוקח בתו מרת שמחה.
בנו רבי דוד רפאל פארדו חתן ר"י אבועלפיא וגיסו של הרב חנ"א ששימש כראש"ל
בנו רבי משה פארדו בעל הוראה דבית דין ועוד ספרים ואב"ד אלכסנדריה
בנו ר' יצחק פארדו ואשתו רחל למשפחת טוביאנה
בנו ר' מרדכי פארדו ואשתו ויקטוריה לבית ווהבה
חתנו ר' ראובן כהן לוקח בתו מרת אלגרה שמחה
בנם מרדכי וישראל למשפחת כהן שיחיו

וראה עוד
viewtopic.php?f=19&t=4699&p=38869&hilit=#p38869

הג"ר אברהם פארדו (בן הג"ר דוד) עלה לארץ ישראל עם אשתו הראשונה מרת דיליסייא, יחד עם אביו הג"ר דוד פארדו בעל חסדי דוד וכו', בשנת תקמ"א. ובשנת תקמ"ג ביום י"ח אדר ב' נפטרה אשתו הראשונה בירושלים בקיצור ימים.
ורק בזיווג שני נשא את בתו של מרן החיד"א.
ראה מקבציאל כרך ל"ד עמ' תצ"ה הערה 5, [מועתק מתוך כתי"ק של הג"ר דוד פארדו].

פרנצויז כתב:הרב יעקב כהן זצ"ל בעל הוצאת ספרים "שיח ישראל" בירושלים, שנפטר השבוע, וכן אחיו יבלח"ט בעל הוצאת "אור ודרך", ידועים כמיוחסים (מצד אמם) לרבי משה פארדו, ודרכו הם מצאצאי מרן החיד"א ורבי דוד פארדו בעל חסדי דוד. [וחוץ מזה מיוחסים למשפחת אבולעפיא].

הלשון אינו כ"כ מדוייק, כי רבי משה פארדו בעצמו היה מצאצאי משפחת אבולעפיא מצד אמו.
רבי משה פארדו נוהג לכתוב "עט"ר הרמ"ז" על מרן החיד"א ועל הגר"ד פארדו ובנו הג"ר אברהם ועל הג"ר חיים אבולעפיא (בעל מקראי קדש ועץ החיים).
להלן דוגמאות להזכרת אבותיו בספריו:
"ואמנם עט"ר הרמ"ז הרב כמוהר"א פארדו ז"ל בגליון אשר סביב ס' עבודת ישראל כתב" (שמו משה יו"ד סי' ג' דף נ"א ע"ד)
"ביאר עט"ר הרמ"ז ה"ה כמוהרד"ף ז"ל בס' חסדי דוד" (צדק ומשפט חו"מ סי' ל"ו דף י"ד ע"ג ד"ה אכן)
"וגם הרמ"ז רב חיד"א" (צדק ומשפט חו"מ סי' מ"ו דף י"ט ע"ד ד"ה ואיך שיהיה)
"והרמ"ז בס' מק"ק [= מקראי קדש לר"ח אבואלעפיא]" (שמו משה או"ח סי' ה' דף ח"י ע"א ד"ה ורבים תמהו)
הוא גם מזכיר את היותו מצאצאי משפ' אבולעפיא:
"ומצינו משפחה גדולה ואני עני נצר ממנה והיא נקראת משפחת אבואלעפייא" (הוראה דבית דין דף נ"ג ע"א ד"ה אכן)
וכן מזכיר את דודו רבי חיים נסים אבואלעפיא:
"ועט"ר צרור המור דודי לי סבא דמשפטים תנה ירושלמאה רב חנ"א" (הקדמה לס' שמו משה)

פרנצויז כתב:הג"ר אברהם פארדו (בן הג"ר דוד) עלה לארץ ישראל עם אשתו הראשונה מרת דיליסייא, יחד עם אביו הג"ר דוד פארדו בעל חסדי דוד וכו', בשנת תקמ"א. ובשנת תקמ"ג ביום י"ח אדר ב' נפטרה אשתו הראשונה בירושלים בקיצור ימים.
ורק בזיווג שני נשא את בתו של מרן החיד"א.
ראה מקבציאל כרך ל"ד עמ' תצ"ה הערה 5, [מועתק מתוך כתי"ק של הג"ר דוד פארדו].

הרב שלמה מ. ד. ועקנין שליט"א מוסיף (על מה שכתוב במקבציאל), שנוסח מצבת אשתו הראשונה נדפס ב"חלקת מחוקק" (ציוני קברים בהר הזיתים, לר' אשר ליב בריסק) חוברת ב' דף ל"ח ע"א (חלקה ז' שורה י"ז) מצבה נ"ח:
מ"ק הכבודה הנבי"ו [=הנפטרת בקיצור ימים ושנים] מ' רחל דיליסיא די פארדו נל"ע י"ח אדר ב' ש' תקמ"ג.

זמן פטירת הג"ר דוד פארדו זצ"ל (בעל חסדי דוד) אינו כ"כ ברור.
ראה ס' תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' 96 שכתב שיום פטירתו י"ב סיון אבל לא ידועה שנת פטירתו. ושם עמ' 97 הערה 1 טוען (המגיה) שבשנת תקנ"א היה עדיין בחיים.
וראה בס' קורות היהודים בתורקיה (רוזאניס) חלק ה' עמ' 275 שמשער שנפטר בשנת תקנ"ב. (ובעמ' 121 כותב בטעות תקי"ב).
וכן בס' יהודי המזרח באר"י ח"ב עמ' 539 כותב תקנ"ב.
לעומתם, כמה מכותבי תולדותיו כותבים שנפטר בשנת תקנ"א. ראה אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל (גליס) ח"א עמ' ש"י, וכן ס' מאורות בשמי היהדות (וייס) עמ' 150, ארזי הלבנון כרך א' עמ' 468, שכתבו שנפטר בשנת תקנ"א.
מהו התאריך האמיתי?

לפי בניהו: בשנת תקנ״ב או לאחריה.
ר׳ שלמה אליעזר מרגליות: י״ב סיון תקנ״ב.
[בעמוד האחרון של חסדי דוד בהוצאת וגשל כתבו בכלל תק״ן, אבל גם כך זה נראה סתם סיכום חובבני ולא מבוסס].

איך אתם מסבירים את זה ?

ר׳ משה פארדו מזכיר את שני זקניו במשפט אחד, לרד״פ הוא מקדים ״זקני״, ולחיד״א לא .

ציטרון כתב:איך אתם מסבירים את זה ?

ר׳ משה פארדו מזכיר את שני זקניו במשפט אחד, לרד״פ הוא מקדים ״זקני״, ולחיד״א לא .

ואין לחלק בין זקנו מאביו לזקנו מאמו, כאמור כאן.

----
שו"ר שדוגמאות מר"מ פארדו הובאו גם באשכול זה לעיל.

פרנצויז כתב:זמן פטירת הג"ר דוד פארדו זצ"ל (בעל חסדי דוד) אינו כ"כ ברור.
ראה ס' תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' 96 שכתב שיום פטירתו י"ב סיון אבל לא ידועה שנת פטירתו. ושם עמ' 97 הערה 1 טוען (המגיה) שבשנת תקנ"א היה עדיין בחיים. וראה בס' קורות היהודים בתורקיה (רוזאניס) חלק ה' עמ' 275 שמשער שנפטר בשנת תקנ"ב. (ובעמ' 121 כותב בטעות תקי"ב). וכן בס' יהודי המזרח באר"י ח"ב עמ' 539 כותב תקנ"ב.
לעומתם, כמה מכותבי תולדותיו כותבים שנפטר בשנת תקנ"א. ראה אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל (גליס) ח"א עמ' ש"י, וכן ס' מאורות בשמי היהדות (וייס) עמ' 150, ארזי הלבנון כרך א' עמ' 468, שכתבו שנפטר בשנת תקנ"א.
מהו התאריך האמיתי?

ציטרון כתב:לפי בניהו: בשנת תקנ״ב או לאחריה.
ר׳ שלמה אליעזר מרגליות: י״ב סיון תקנ״ב.
[בעמוד האחרון של חסדי דוד בהוצאת וגשל כתבו בכלל תק״ן, אבל גם כך זה נראה סתם סיכום חובבני ולא מבוסס].

בס' אגרות והסכמות רבינו חיד"א, תולדות חיים, עמ' פ"ג, סוף הערה 474, כותב שהתברר זמן פטירתו המדוייק כי במבוא לס' למנצח לדוד (מהדורת שיח ישראל תשס"ב) הביא שנתגלתה המצבה של הג"ר דוד פארדו בהר הזיתים ושם כתוב: י"ב סיון תק"ן.

המצבה הישנה של הג"ר דוד פארדו זצ"ל (בעל חסדי דוד)


המצבה החדשה


[יש כנראה ט"ס במצבה החדשה, ובמקום "כל" צ"ל "פ"ה", וצ"ל: המאור הגדול נ"י ע"ה פ"ה ר"מ ור"מ]

תודה רבה לכל המגיבים.

ציטרון כתב:איך אתם מסבירים את זה ?
ר׳ משה פארדו מזכיר את שני זקניו במשפט אחד, לרד״פ הוא מקדים ״זקני״, ולחיד״א לא .

בספריו הוא כותב המון פעמים "עט"ר הרמ"ז" גם על הרד"פ וגם על מרן החיד"א, (ומה שהובא לעיל שכתב כן גם על מהר"א פארדו ומהר"ח אבואלעפיא, הוא רק פעמים בודדות).
הנה דוגמה מתוך ספר הוראה דבית דין דף ל"ב ע"ב, שבאותו משפט הוא מזכיר "עט"ר הרמ"ז בספר חיים שאל" ואח"כ "עט"ר הרמ"ז כמוהרד"ף ז"ל".
[ומה שהבאת מספר חסדי דוד ח"ג על קדשים (ירושלים תר"ן), הוא חריג, ויש ליישב, ששם הוא מדבר בתור נציג משפחת המחבר רד"פ, ולכן כותב עליו מרן זקני, וכשהוא בא להרבות בשבחו ע"י שמזכיר את כל גדולי הדור שהסכימו על ספריו, יותר מתאים לתאר את מרן החיד"א "הרב הגאון מלא כל הארץ כבודו אבי התעודה". וק"ל].

הרב שמואל דוד פארדו, נינו של בעל חסדי דוד, רב הקהילה בוירונה [למרות שהיתה זו קהילה אשכנזית ברובה]. חזותו מודרנית כמקובל בזמנו ובמקומו [קשה לדעת היכן יש למקם אותו, אם כי מן הסתם לפחות ביחס לקהילתו היה נחשב מבני התורה היראים], בניו היו תלמידי שד"ל ומכתב ידם יצאה בשנים האחרונות המהדורה החדשה של פירושו לתורה. הוא כנראה הרב הנזכר כאן [https://orot.ac.il/sites/default/files/morashtenu/11-12.pdf] עמ' 8 בקשר למילת בן שנולד לאשה יהודיה מאיש נוצרי.

גביר כתב:הרב שמואל דוד פארדו, נינו של בעל חסדי דד, רב הקהילה בוירונה [למרות שהיתה זו קהילה אשכנזית ברובה]. חזותו מודרנית כמקובל בזמנו ובמקומו [קשה לדעת היכן יש למקם אותו, אם כי מן הסתם לפחות ביחס לקהילתו היה נחשב מבני התורה היראים], בניו היו תלמידי שד"ל ומכתב ידם יצאה בשנים האחרונות המהדורה החדשה של פירושו לתורה. הוא כנראה הרב הנזכר כאן [https://orot.ac.il/sites/default/files/morashtenu/11-12.pdf] עמ' 8 בקשר למילת בן שנולד לאשה יהודיה מאיש נוצרי.

מיוחד. מהיכן לקוחה התמונה הזו?

אבני גזית כתב:

גביר כתב:הרב שמואל דוד פארדו, נינו של בעל חסדי דד, רב הקהילה בוירונה [למרות שהיתה זו קהילה אשכנזית ברובה]. חזותו מודרנית כמקובל בזמנו ובמקומו [קשה לדעת היכן יש למקם אותו, אם כי מן הסתם לפחות ביחס לקהילתו היה נחשב מבני התורה היראים], בניו היו תלמידי שד"ל ומכתב ידם יצאה בשנים האחרונות המהדורה החדשה של פירושו לתורה. הוא כנראה הרב הנזכר כאן [https://orot.ac.il/sites/default/files/morashtenu/11-12.pdf] עמ' 8 בקשר למילת בן שנולד לאשה יהודיה מאיש נוצרי.

מיוחד. מהיכן לקוחה התמונה הזו?

עותקים שלה מצויים אצל צאצאיו, זהו אחד מעותקים אלה.

עוד עליו ראו: בורנשטיין-מקובצקי, ההנהגה של הקהילה היהודית במזרח הקרוב משלהי המאה הט"ו ועד סוף המאה הי"ח א, עמ' 337; גאון, יהודי המזרח בא"י ב, עמ' 540; ואנונו, אנצ' לחכמי איטליה, עמ' 166; אוצר הרבנים, 5228. יש ממנו הסכמה על ספר יד אבישלום לר"א בלעיש, ח"א, ליוורנו תקפ"ט.

וראו עוד באתר המכירות (כאן):

דף גדול בכתב-יד, מקושט ומאויר בדיו אדומה - חידה לנישואין, לנישואי החתן דוד שמואל, בן "פאר דורינו הנשר הגדול גאון הדור תפארת ישראל הרב הכולל... מעלת מורינו ורבינו כמוהר"ר יעקב פארדו", עם הכלה רבקה בת רבי רפאל ידידיה ואלינסין. [ראגוזה (כיום: דוברובניק, קרואטיה), המחצית הראשונה של המאה ה-19]. שמות החתן והכלה והוריהם, ומילים נוספות, נכתבו בדיו אדומה, שאר הטקסט בדיו שחורה. מסגרת מאוירת בדגמי פרחים בדיו אדומה ושחורה. המילים שנכתבו בדיו אדומה נותרו כפי שהיו ואילו המילים שנכתבו בדיו שחורה דהו עם הזמן ונצבעו מחדש. במרכז הדף הכותרת "מפתח החידה" (רמז לפתרון החידה), ולאחריה הרמז: "בת היתה לו לאברהם...", בדיו אדומה. שיר החידה מתחיל: "בלי עון שמו אותי בסוהר". בשולי הדף חתימת המחבר: "השמח בשמחתכם, נאמן אהבתכם, אנא נמ"י ס"ט". כפי הנראה, החתן הוא רבי דוד שמואל פארדו (תקנ"ב-תרי"ח), בן רבי יעקב פארדו רבה של ראגוזה. רבי דוד שמואל כיהן כרב בעיר ורונה (איטליה), ובהמשך עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. [1] דף. 51X35.5 ס"מ. מודבק לקרטון. מצב בינוני-גרוע. כתמים, פגעי רטיבות וקרעים. בתחתית הדף כתמי רטיבות כהים, עם דהיית דיו של האותיות ושל המסגרת. רוב המילים וכן עיטורי המסגרת שהיו בדיו שחורה נצבעו מחדש.

הפורטרט הנ"ל נמכר ביודאיקה ירושלים, סתיו תשנ"ב, פריט 310. כך הוא שם:

מצו"ב - פירוש חסדי דוד על התוספתא מאת הרב דוד בן יעקב פארדו
חיבור מוגש לשם קבלת תואר חכם, מאת גד פירנאנדו פיפירנו, העבודה הוכנה בהדרכת מוה"ר שמואל ריקארדו די סניי חודש תמוז שנת תשע"ז.

הגיע לכאן הבוקר ספר 'נוה שלום: רבני מצרים האחרונים וחכמיה, מאת הרב אברהם דיין, בת ים תשע"ט, ושם עמ' 185-184 רשימה קצרה על הרב, כולל תמונה, רשימת חיבוריו ופקסימיליה של כתובה בחתימתו. ומה שכתב שם שחיבר 'הגהות על ספר חסדי דוד לסבו רבי דוד פארדו ז"ל', ולא פרט, כנראה כוונתו להגהותיו שנדפסו עם חסדי דוד סדר קדשים דפוס פרומקין ירושלים תר"ן.

כנראה הועתק מספר 'המעלות לשלמה' לרבי שלמה חזן, תרנ"ד (מהדו"ח תשנ"ז) שבסופו תולדות רבני נא אמון האחרונים, ושם כתב על רבי משה פארדו, ובין חיבוריו: הגהות על ספר חסדי דוד מהגאון מר זקנו ז"ל בח"ג שנדפס בעיה"ק ירושלים תוב"א בשנת התר"ן ליצירה.

ייש"כ!

נטיעות כתב:

פרנצויז כתב:הרב יעקב כהן זצ"ל בעל הוצאת ספרים "שיח ישראל" בירושלים, שנפטר השבוע, וכן אחיו יבלח"ט בעל הוצאת "אור ודרך", ידועים כמיוחסים (מצד אמם) לרבי משה פארדו, ודרכו הם מצאצאי מרן החיד"א ורבי דוד פארדו בעל חסדי דוד. [וחוץ מזה מיוחסים למשפחת אבולעפיא].

בד"ה
הוא היה יהודי יקר.
בן כמה הוא היה?

א. בחוה"מ סוכות ראיתי מול שנלר סוכה שבפתחה שלט לפיו זוהי סוכה ציבורית מיסודו של הרב יעקב כהן הנ"ל עם ציון ייחוסו הנזכר כאן.

ב. על מה שכתב רש"י בפרשת ויצא - וַיִּפְגַּע – כְּמוֹ: "וּפָגַע בִּירִיחוֹ" (יהושע טז,ז), "וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת" (יהושע יט,יא). וְרַבּוֹתֵנוּ פֵּרְשׁוּ לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ (ירמיהו ז,טז): "וְאַל תִּפְגַּע בִּי". וְלָמַדְנוּ שֶׁתִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית (ברכות כ"ו ע"ב; בראשית רבה סח,ט). וְשִׁנָּה הַכָּתוּב וְלֹא כָתַב "וַיִּתְפַּלֵּל", לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק 'גִּיד הַנָּשֶׁה' (חולין צ"א ע"ב)

ובמשכיל לדוד [פארדו] שם הקשה דבגמרא סנהדרין צה. משמע דהן תרי תרי לשני אחר ומאן דדריש הכי [דמלשון פגיעה משמע שקפצה לו הדרך] לא דרש הכי [דפגיעה]. ויש להעיר דרשי לא גרס שם 'דבר אחר אין פגיעה אלא תפילה' [רש"י שם ד"ה ד"א וכו' 'ונראה למורי דהכא לא מיגרסא הך מילתא'] והשתא לא קשיא קושיית המשכיל לדוד הנ"ל.

פלקט שניתלה השנה, ה'תשפ'ה, על סוכת החסד של רבי יעקב כהן, מול שנלר, בו מצוין ייחוסו לחיד"א ולרבי דוד פארדו.