פורום אוצר החכמה

בירח זה מלאו שבע שנים להעלותו לשמי רום.

לצד גדולתו העצומה בתורה, שקידתה ועמילותה, הרבצתה לאלפי תלמידים, יראת חטא טהורה, ודקדוקי הלכה מופלאים, מיוחד היה בענוות צדק ובפשטות הליכות. עליו באמת נצדק לומר 'בן עולם הבא', שייף עייל שייף נפיק, וגריס באורייתא תדירא. היה מהלך תמיד בצידי דרכים, ועיניו למטה, כמפסע ע"ג בהונות, שאינו חפץ ליטול מחללו של פרוזדור ואוושת המונו מאומה.

עד לשנותיו האחרונות ממש התהלך תמיד לבדו, בלא משמשים ומלווים, כך שירך רגליו בדרך הארוכה והמייגעת מביתו שבירכתי זכרון מאיר למרומי הישיבה שבגבעת רוקח.

והרי מקצת מתולדותיו וארחות חסדיו.

נולד באייר תרפ"ג במוהילוב שבפלך שקלוב ברוסיה, לאביו רבי גרשון חנוך הי"ד בנו של הגאון העצום ר' יחיאל דוב (המכונה ר' מיכל ראש'ס) זצ"ל. זקנו ר' מיכל התגורר בבריסק והיה מקורב מאוד לרבותינו לבית בריסק, הגר"ח התבטא עליו בהפלגה, ושימש כסנדק בבריתו של הגאון ר' מאיר הלוי שליט"א בן הגרי"ז.

בוצין בוצין מקטפיה ידיע בעת לומדו בת"ת ובישיבה בבריסק, ובעודו צעיר לימים ספג אל תוכו אוירת בית המדרש של מהרי"ם פאדווה (מלפנים הרב ואב"ד שם), שם למדו כל גדולי ישיבת מיר אשר באו לקנות לקח מפי מרן הגרי"ז. בעת פרוץ המלחמה העולמית בשנת ת"ש נסתפח אל מרן זצ"ל ובני משפחתו בבריחתם לווילנא, ואז הביע משאלתו ללמוד בישיבת מיר שהיתה בקרבת מקום. לאחר השתדלות הגרי"ז נתקבל בישיבה, ומיד הכירו מקומו כאשר זכה להגות בצוותא עם האריות שבחבורה ר' לייב מאלין ור' נחום פרצוביץ'.

גלה עם הישיבה במסעותיה בסין ובשנחאי, ועם תום המלחמה הצטרף לישיבת מיר בארה"ב, עד עלותו בשנת תש"י לארץ הקודש, ממיר אל מיר יצא, ואף שמה התנשא לראש ומסר חבורות בישיבה.

בתחילת קיץ דהאי שתא דיבר בו מרן המשגיח נכבדות את בתו של מרן הגה"ק ר' אברהם גרודזינסקי זצ"ל המשגיח דסלבודקה בעל 'תורת אברהם', דבר נדיר לכשלעצמו, ואף שיגר מכתב בדבר לגיסו המשגיח ר' שלמה וולבה, וז"ל: ראיתי להביע מהמצוינים שבישיבתינו הן בגדלות בתורה והן במעלות ובמידות, כן הוא ממשפחה מיוחדת בבריסק, ואף דברתי עם הר"מ (=הגר"ח שמואלביץ) ואני רואה הצעה זו כנכונה.

מיד אחר נישואיו החל בהרבצת תורה בישיבת סלבודקה, ובשנת תשי"ג כבר מסר שיעורים כללים בהיכלה, שיעוריו נודעו בעמקותן ובהיקפן ובכך שמיוסדים המה ובנויים לתלפיות על הבנת פשט הסוגיות על בוריין. משנת תשמ"ח – כאשר נסתלק המשגיח ר' משה טיקוצ'ינסקי לבית עולמו – הוסיף עוד בהשמעת שיחות מוסר בקביעות, מערכות ביראת ה' שמקצתן סודרו לאחר פטירתו בספרי 'דברי ברוך'.

היה מיוחד במידת הישרות, בנו שילח"א סח לו באקראי על המצוי בזמנינו שנוהגים לשנות בדיבור מעבר לשלשת הדברים המותרים לת"ח, לצורך מטרה נעלית המקדשת את האמצעים, לשמע הדברים נזעק ואמר: צריך לדעת שאפשר לעבור את העולם בישרות.

פעם בקשוהו לחתום על פניה לציבור לתרום למשפחה במצוקה ונענו בשלילה. לפליאתם השיב כי עתה אינו מסוגל לתת בעצמו את הסכום הנקוב במכתב האמור, והיאך אדרוש זאת מאחרים.

אצילות מידותיו היתה להפליא. פעם שמע כרוז המכריז על הלוויתו של אדם בלתי מוכר. אותה שעה מזג האויר היה לוהט ויבש. אי מי מבני המשפחה נטל מנת גלידה מן המקפיא. רבינו לא יעכל שאת זאת. כאשר שומעים שיהודי נפטר, אין זה הזמן הראוי להתענג באכילת גלידה, אמר בכאב.

פעם נוכח כותב השורות בעדינות נפשו, היה זה בעת שמחה משפחתית, ואחד המשתתפים נשא מדברותיו. באמצע נאומו נכנס רבינו והתיישב לאלתר. הלה לא חש בנח לדבר בפני רבינו, והפסיק את דרשתו. משחש בדבר לא נח ולא שקט לברר מי הדורש, ומיהר אליו צעדיו לפייסו בדברים, ולא נחה דעתו עד ששמע ברורות כי המסר שבדברים כבר הועבר.

זכיתי לשמוע ממנו פנינים יקרים במספר הזדמנויות, והרי לפניכם מאשר העליתי על הכתב עובר לאמירתם.

=====

בהגש"פ: אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה

מקובל לפרש, דמעמד הר סיני אף בלא קבלת התורה היה מעמד של חיזוק באמונה וביראת שמים, שהרי איתא בחז"ל שפתח להם שבעה רקיעים עליונים ותחתונים והראה להם שאין עוד מלבדו. אבל שמעתי מהגאון רבי ברוך רוזנברג זצ"ל שהקשה ע"ז, הרי בלי תורה אין קיום אמיתי לכל ההשגות האלו.

וביאר לפי מה שמצינו בחז"ל שכאשר שמעו מפי הקב"ה את הדברות באותה שעה נתקעו דברי תורה בלבם והיו לומדים תורה ואינם משכחים, ואחר שאמרו למשה דבר אתנו אתה ונשמעה שוב היו שומעים ומשכחים. ובנוסח אחר מצינו שכאשר שמעו מפי הגבורה לא היה יצר הרע שולט בהם. ומבואר שם עוד שלעתיד לבוא נשוב ונזכה לזה שיהיו לומדים ואינם משכחים שנאמר ישקני מנשיקות פיהו, וכן שלא ישלוט בהם יצה"ר שנאמר והסירותי את לבב האבן מקרבכם.

וביאר עוד, שמעלה זו של תקיעת דברי תורה בלב, וכן שאין שולט בהם יצר הרע לא נאבדו לגמרי בעת הזאת, אלא שנשארו תלויים ועומדים, והשתא מעלות אלו נקנים בעמילות ויגיעה אמיתית בתורה ואינם כקנין טבעי, אלא צריך לעמול ולהצטער על זה.

ולפי"ז מבואר דאם באמת קרבנו לפני הר סיני והיינו מקבלים את התורה ע"י משה, אבל לא הקב"ה בעצמו היה נותן לנו את התורה בשמיעת הדברות מפיו, דיינו, וק"ו כאשר זכינו לשמיעת הדברות מפי הגבורה, ומשום כך למעלות נשגבות אלו.


=====
ביאר במתק לשונו ענין החזקת תורה, שהנה אנו מורגלים לחשוב שענין החזקת תורה הוא שכל אחד יש לו את עסקיו, הלומד עוסק בתורה והמחזיקו במסחר, ולכל אחד ישנו חלקו המגיעו מכל עמלו, ובא הסוחר החפץ בשותפות בחלק הלומד, וע"י החזקתה בו זוכה לזה.

אבל לא זו בלבד, הלא כזאת מפורש הלכה פסוקה בדברי הרמב"ם הל' תלמוד תורה: הכל חייבים בתלמוד תורה בין עני בין עשיר וכו'. נמצא איפוא שאין אחד מישראל שנפטר מליטול חלק בתורה, והרי זה שמחזיק בתורה אינו שותף אלא בחלק חבירו, ומה עם חלקו שלו.

אלא שנתחדש כאן גדר של 'פדיון' שפודה חיוב נפשו בממונו בעבור שמקיים את תורת חבירו. וכעין זה מצינו בפרשת במדבר בפדיון בני ישראל אצל הלויים: נתנים נתנים המה לי וגו'. שבט לוי נבדל לעמוד לפני ה' ולעסוק בתורה, כמו שמבואר בדברי הרמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל, וישראל בממונם פדו את חלק חיובם, ודפח"ח.

====


נלב"ע בל' אדר תשס"ד, בהשאירו אחריו משפחת רם. גיסיו המשגיח ר"ש וולבה זצ"ל, (גיס נוסף, הגאון האדיר ר' חיים קרייזווירטה זצ"ל גאב"ד אנטוורפן). וילח"א הגה"צ ר' יצחק גרודזינסקי שליט"א. בנו הגאון ר' אברהם שליט"א מח"ס מתנובות שדי ומחשבת אדם, וחתניו הגאונים העילויים רא"י צוקער ורב"צ זילבר שליט"א.

הנה מכתב הדרכה מלא טעם ודעת זקנים לחתן,

פיענוחו המושלם (למתקשים בכתב היד) נמצא בקונטרס 'גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלקים' (מצוי באוצר) מאת תלמידו מו"ר הגרמ"מ הלוי שולזינגר זצ"ל, שזכיתי שקיבל בידי בתודה מכתב זה לפרסום אחר שהגיע לידי מאת ידידי הרה"ג הנמען שיחי'.

שאר המכתבים בד"ת שקיבל הרה"ג הנ"ל מאיתו נדפסו במאספים שונים, מהם בישורון, קול התורה ועוד.

הנה מה טוב ומה נעים.

בשבת תחכמוני שמנעימין זה לזה.

והנה חלקו הראשון של המכתב הנ"ל שנשמט משום- מה.

תודה הרב 'נוטר הכרמים'.

אם אני לא טועה,
הוא היה נכד הגה"ק ר' גרשון העניך מראדזין זצ"ל.

האם כבודו יכול להרחיב בזה?

הוא לא היה נכד, זקנו היה גיסו של בעל התכלת.
ותודה לנוטר על האשכול הנפלא.

תודה.

יש לו גם ספר דברי ברוך על הש"ס http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28224&BOOKS
כמדומני שהוציאו לזכרו גם ספר זיכרון (כנסת ישראל) שמשום מה אינו באוצר.

מאצילותו של גאון התורה והמוסר הגרי"א שר, שצירף לצוות הישיבה את חתנו של שותפו להנהגת הישיבה בסלבודקה, הגר"א גרודזינסקי שנעקה"ש בימי הזעם.

ליומא דהילולא

עם הגר"נ קרליץ והגר"מ קפלן עומד ביניהם ומאחורי העמוד נראה הגר"י עדס

שיף כתב:הגר"מ קפלן

???

שיף, ומי זה הימני?

ר' משה קפלן שליט"א הוא ת"ח מירושלים, תלמיד חבר להגרב"צ פלמן זצ"ל. פעם היתה לו ישיבה, ואולי אף בהווה, אינני יודע.

רבי משה קפלן הוא מב"ב [יליד ירושלים] מ"מ ומשגיח שנים רבות בישיבת כתר שלמה לצרפתים, לפני שנים רבות לתקופה קצרה היתה לו ישיבה בשם שערי תבונה לאמריקאים בבנין גאון יעקב, מקורב מאוד לגדולי ישראל זצ"ל ויבלח"ט
הקיצוני בתמונה הוא הרר"י ויספיש חותנו של רבי משה

מתוך 'לקראת שבת'. ט"ו שנים להסתלקותו

צולניק כתב:מתוך 'לקראת שבת'. ט"ו שנים להסתלקותו

תודה רבה!
(תמיד צריך לומר, אבל הפעם במיוחד..)

המכתב הנזכר בעיתון הפלס הוא זה שסבי התחרט עליו ורץ לבקש מחילה מהגראי"ל כשהבין ששיקרו אותו וגרמו לו לחתום על מכתב נגד דעת הגראי"ל.

וזה הסיפור לאמיתו, כפי שהתפרסם לפני כשנה באחד האתרים:

כך שיקרו את הרבנים שחתמו "נגד" מרן הגראי"ל שטיינמן
בחלוף כשני עשורים מהמכתב המסעיר של בכירי הרבנים על "מסלולי הגיוס" של 'ועדת טל', שהוצג כהתנגדות לדעתו של מרן זצוק"ל - האמת נחשפת • וגם: איך זה קשור לריקוד נרגש מולו?

באביב תש"ס, נראה מחזה מלבב ויוצא דופן, בהיכלה של ישיבת ארחות תורה שהכניסה ספר תורה לבית מדרשה שבבני ברק: שני אנשים באים בימים, רבנים נכבדים, רוקדים להם בצוותא אל מול הדרת כבודו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל.

רק מעטים, אם בכלל, ידעו מה מסתתר מאחורי מראה לא שגרתי זה. כאן, ב"כיכר השבת", נחשפת כעת לראשונה הדרמה ההשקפתית, הפוליטית - ולא פחות מכך, האישית - שמקצת מפרטיה הסעירו באותם ימים את עולם התורה. להלן השתלשלות הדברים, בפרסום ראשון:

כמה חודשים קודם לכן, החלה 'וועדת טל', שהוקמה כחלק מההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לממשלת ברק, לשבת ולדון בגיבוש חוק שיאפשר את המשך הסדר דיחוי מעמדם של בני הישיבות מול שלטונות הצבא. גדולי ישראל בראשות מרנן הגרי"ש אלישיב והגראי"ל שטיינמן שלחו לוועדה שני נציגים מטעמם: הרב אשר טננבוים יו"ר ועד הישיבות דאז והרב מרדכי קרליץ איש אמונם של גדולי הדור.

כידוע, וכפי שמעיד על כך מקורבו של מרן הגרי"ש, הרה"ג יוסף יקותיאל אפרתי, פוסק הדור סמך לחלוטין על מרן הגראי"ל בכל סוגיית הגיוס, ואף התבטא לא פעם כי חש "חובת הכרת הטוב לר' אהרן לייב" על כך.

אלא שאנשי ריב ומדון היו תמיד, ואלו "סימנו" את מרן הגראי"ל כפשרן בנושא הרגיש, על אף הכחשתו במכתבו הידוע למשגיח הגר"ד סגל בהקשר לפרשת הנח"ל החרדי. כמה מהם שמו להם אז כמטרה, להחתים ראשי ישיבות חשובים מהציבור הליטאי נגד ה"מסלולים" - אפשרויות גיוס אלטרנטיביות (אחד הנידונים העיקריים בוועדת טל) - וכך להציג את עמדת מרן הגראי"ל כדעת יחיד ב"הסכמתו" להתפשר בענין.

ואכן, בחודש אדר התפרסם בחוצות מכתב חריף על "סכנת המסלולים", ורבים בציבור שפשפו את עיניהם בתימהון למראה שמותיהם של בכירי ראשי הישיבות שחתימותיהם התנוססו בשולי המכתב, בשל העובדה כי כמה וכמה מהם היו מוכרים כבר אז כסרים לדעתו של מרן זצוק"ל.

מי שבעיקר הכאיבה למרן חתימתו על המכתב, היה ידידו משכבר, חבר מועצת גדולי התורה וראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי ברוך רוזנברג זצ"ל, יליד העיירה בריסק - ערש גדילתו של מרן - ותושב שכונתו זכרון מאיר שבבני ברק. בשל כך, סר לאחר מכן הגר"ב למעונו של מרן, ממנו שמע את טענתו כי "לא חותמים לפני שמבררים", והתנצל בפניו כראוי.

כעת מתברר, כפי שנחשף ב"כיכר השבת" לראשונה, כי חתימותיהם של הרבנים הוצאו במרמה מוחלטת. וכך היתה השתלשלות הדברים: העסקנים שעלו לביתם של ראשי הישיבות הבהירו להם כי "זה משהו פנימי, רק כדי להוכיח לחברי הוועדה החילונים כמה העמדה של הנציגים החרדים בוועדה היא כבר פשרה ענקית מצידנו, ש'הנה קמים עלינו ברחוב החרדי'".

הם אף הבטיחו מפורשות לרבנים כי חתימתם היא ענין תחבולני, טקטי בלבד, ובשום אופן היא לא תתפרסם מחוץ לכתלי 'וועדת טל'.

כמובן, כאמור, שזו היתה רמייה מוחלטת, ומיד כשסיימו העסקנים הללו את סבב ההחתמה, הם פרסמו את המכתב תחת כל עץ רענן, בחתימותיהם של הגר"ד לנדו, הגרמ"ה הירש, הגר"י שיינר והגרב"מ אזרחי, וכן הגר"ב רוזנברג, הגרי"א וינטרויב, הגר"א פינקל, הגרש"י בורנשטיין זצ"ל ועוד, שרובם ככולם מפורסמים ומוכרים לכל בהערצתם למרן הגראי"ל זצוק"ל וכפיפותם המוחלטת לדעת תורתו.

זמן מה לאחר מכן, התקיים מעמד רב רושם של הכנסת ספר תורה לישיבת ארחות תורה שבראשות מרן. אל החגיגה טרח והגיע הגר"ב רוזנברג, נתן את ידו להגרח"ש קרליץ זצ"ל (מקים "שארית ישראל") שהיה אף הוא ידידו ומעריצו של מרן, ויחד עמו פתח בריקוד שכולו ביטול והכנעה מול גדול הדור, כדי להפגין לעין כל את דעתו האמיתית באשר להנהגתו הנכונה של ראש הישיבה זצוק"ל שהלך לפני 30 יום לעולמו.

אם אתה מעיד על דעת זקנך, מה שידוע לך מאביך שליט"א המוכר לנו היטב כאיש מעלה ות"ח מופלג, מה טוב, אבל מן האתרים כמובן שאין שום ראיה.

לגופו של ענין, אני מעיד בזה ששמעתי מא' מבניו של הגרח"ש קרליץ זצוק"ל (שנמנה על תומכי דגה"ת המובהקים מאוד. איני מפרט את שמו משום חשש רכילות, אולי אינו חפץ בכך) שתיאר לי בפרוטרוט ובתיאור חי את הויכוח שהתנהל בין אביו לזקנך בצאתם מבית הכנסת יוצאי חברון הסמוך לכולל חזון איש, הוא פירט לי את הדו"ד אודות הנח"ל החרדי, כאשר הגרח"ש זצ"ל מגדיר את הנח"ל כבית סוהר לאנשים מסוכנים ומקולקלים לגמרי ומצדד בהקמתו, ואילו זקנך מתווכח עמו בכל תוקף. הלה תיאר שהויכוח הסתיים בכך שזקנך הפטיר: אתם חושבים כך, אני חושב אחרת. (באידיש זה נשמע טוב יותר 'אלט אזוי' וכו')

הגר"ב רוזנברג זצ"ל לא התחרט על ההתנגדות לנח"ל, שהרי גם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל באמת התנגד לנחל (כידוע ממכתבו לגר"ד סגל שליט"א), וכל החרטה היתה על חתימה על מכתב פגיעה בגראי"ל זצ"ל. והדברים פשוטים.

בד"ה. הג"ר אברהם רוזנברג זצ"ל, בנו יחידו של הגר"ב זצ"ל.

צולניק כתב:בד"ה. הג"ר אברהם רוזנברג זצ"ל, בנו יחידו של הגר"ב זצ"ל.

רבות מפעלותיו בשדה הספרים. מלבד ספרו האישי היחיד "תנובות שדי" שראה אור פעמיים, בשתי צורות - כשעיקר השינוי הוא החלק השני של הספר שבו הכניס כתבי יד מעובדים מזקניו בעלי המוסר בדורות הקודמים.
נשא חבל משמעותי בעריכת ספרים בדקדוק רב. כמו ספרי משמר הלוי שהיו יוצאים רק אחרי שעבר עליהם. והמבינים יבינו כמה היקף בש"ס בעיון נצרך לזה.

והאחרון הגדיל, כמדומה שה"חידושי מרן רבינו חיים הלוי" שיצא לאור בהרחבת כל האחרונים בסופו ע"י הרב אשר ברגמן - הוא העורך של זה באחריות רבה מאוד.

לפני כשלושים שנה הוציא לאור כמה חוברות תקופתחיות מחידושי האברכים שאסף בעילום שמו רק ע"י תא דואר מסויים לשם היו שולחים חידושים והוא מיין וערך והוציא.

וכמובן, תנחומים לבנו חבר הפורום

צולניק כתב:בד"ה. הג"ר אברהם רוזנברג זצ"ל, בנו יחידו של הגר"ב זצ"ל.

שבתי עתה מההלוויה רוויית היגון. לא גדולה כל כך בכמותה כמו באיכותה. 'כבוד אחרון' צנוע לאדם צנוע במיוחד.

אישית, לא הכרתי אותו עמוקות מלבד שיחה אחת שניהלתי אתו, אינני מצליח להיזכר על מה. כמדומני אודות אביו ואודות ספריו במוסר, אבל מזה שנים ידעתי שמדובר כאן בת"ח מיוחד בעמקות ובהיקף, במיוחד בסדר קדשים. הספרים שלו במחשבת המוסר מלאים עמקות ומקוריות, וניכר שהכותב גם אוחז בדברים. היתה לו גם הבעה מאוד חריפה, בכמה הזדמנויות שיצא לי לשמעו, בפרט ההספד הכביר שלו על אביו בהלווייה, כשדיבר על שנחאי ועל ה'וויסע שורות' בברכת שמואל שאביו עמל ויגע עליהם.

ההספדים היו קצרים ומלאי תוכן, הקירות של הבית מדרש של התימנים 'שערי יוסף' ברח' מהרש"ל שהמיטה עמדה ברחבתו התנועעו בבחינת כתלי בית המדרש יוכיחו, האבל וההעדר ניכרו מכל פינה. הספידו ר' יחזקאל רוטר ור' שמואל מייארא מהיושבים הותיקים של בית המדרש דשם. גיסו ר' בנציון זילבר. ר' יום טוב זנגר רב ביכ"נ 'צעירים' בו קבע את תפילותיו ואף שימש כש"ץ בימים הנוראים, שני בנים וחתנו ר' אלימלך הורביץ.

דיברו על ההתמדה והיגיעה בתורה, הבקיאות המדהימה, על הנעימות ועל האצילות, על קבלת יסורים באהבה, ועל היותו נושא את כל היחוס המפואר שלו, עטרת זקניו כבוד.

היה לו טעם זקנים של תורת בריסק לכל דקדוקיה ביחד עם כל מסורת הישיבות הק' וגדולי המוסר, כפי שמשתקף בספריו.

יהי זכרו ומורשתו התורנית לברכה.

כוס תנחומין לבנו היקר חברינו שיחי', המקום ינחם אתכם ואותנו יחד עם כל המדוכאים והשבורים באבל הגדול הזה, בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

גם אני הקטן אצטרף למנחמים, ינוחמו משברם, יהפוך אבלם למחול בחודש אשר נהפך, ובפרט לידידי החבר דכאן. אשר רבים צריכים לו בעבודות הקודש.
היודעים אם יישב חברינו גם בירושלים אנא יודיעוני.
ונשמע ונתבשר בשורות טובות

בד"ה. מצטרף למנחמים.
לא שמעתי בכלל על הפטירה ועל ההלוייה, רק מכאן.
זוכרני מילדותי שישבתי עמו תקופה בביהכנ"ס יוצאי פוניבז' בבית צ'רנסקי, והייתי מתפעל כילד איך מקשיב לקריאת התורה בעל פה, בשלווה ובריכוז.
היישוב הדעת והאצילות המלווה בשנינות וחריפות. מיזוג בלתי רגיל.

בשנים יותר מאוחרות דיברתי עמו הרבה בלימוד ברחוב מהרש"ל. ממש ת"ח בעל שיעור קומה.
ויצא לי להיחשף לנועם רגשי קדש דיליה, בשמחות, בהיותו מיטיב ויודע נגן ברמה ובעמקות והבנה בלתי נפוצים במחוזותינו.

[למען הדיוק, ולמען לא יוכחש חלק אחרים, ביודעי ומכירי קאמינא שבספר הגר"ח הנזכר, למרות חלקו הגדול והנכבד, מ"מ היו עוד עורכים, כ"א אחראי על תחומו].

אחד המספידים בהלויה ציין דבר מעניין, הוא נולד בז' אדר לפני 64 שנים, ויש בספרים ש'ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום' זה חוץ לחשבון יום הלידה ויום המיתה. מי אומר כך?
---

כמובן שקשה לפרוט כאן את תוכן ההספדים. הרושם הכללי היה שאכן לא מדובר באדם מן השורה כלל. גברא רבא בכל השטחים. מושגים של 'לולי תורתך שעשועי', עיון - לימוד ענין אחד במשך שבועות, ובקיאות - שינון וחזרה של חצאי מסכתות בימים ספורים. מאז פטירת אביו היה מסיים ביארצייט ש"ס משניות בכל שנה. היה ניתן לדבר עמו בכל סוגיא ובכל ענין. המאור פנים והשמחה לשמח יהודי. זיכוי הרבים, ועוד סגולות ומעלות נפלאות.

כשנודע לו מפי הרופא כי המחלה הגיעה למוח, עם ההלם על הידיעה הקשה, החל לפזם, עולם הזה דומה לפרוזדור עולם הבא דומה לטרקלין.

אצטרף גם אני לנחם את חבר הפורום. המקום ינחם אותו ואת שאר האבלים בנחמת ציון וירושלים.

שייף נפיק כתב:היודעים אם יישב חברינו גם בירושלים אנא יודיעוני.
ונשמע ונתבשר בשורות טובות

שמעתי שביום רביעי כל אחד ישב בביתו

נוטר הכרמים כתב:אחד המספידים בהלויה ציין דבר מעניין, הוא נולד בז' אדר לפני 64 שנים, ויש בספרים ש'ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום' זה חוץ לחשבון יום הלידה ויום המיתה. מי אומר כך?.

איני יודע מקור להנ"ל אבל אציין ידיעה נכבדה.
בספר "גליא מסכתא" יש הספד על רבינו חיים מוואלז'ין שנולד ביו"ט שני של שבועות ונסלק לב"ע ביום י"ד סיון שהוא לפי חשבון יום השמיני ללידתו יום המילה שלו.
וכותב שנתקיים בו "מספר ימיך אמלא", שבאמת ימי האדם מתחילים ביום המילה שביום זה נשלמת לידתו ויצירתו. ומה שמצינו במשה רבינו שנולד ונסתלק בז' אדר הוא משום שהוא נולד מהול, ונמצא שנשלמה יצירתו ביום ז' אדר.

כמה חלקים מספרי "דברי ברוך" מתורת אביו רה"י הספיק הגאון המנוח להוציא לאור?

בד"ה ותנחומו מן השמים.

כוס תנחומים לידידי היקר מוהר"ח. גדולה האבידה.
יהי רצון שלא תדעו עוד צער.

נוטר הכרמים כתב: ההספדים היו קצרים ומלאי תוכן, הקירות של הבית מדרש של התימנים 'שערי יוסף' ברח' מהרש"ל שהמיטה עמדה ברחבתו התנועעו בבחינת כתלי בית המדרש יוכיחו, האבל וההעדר ניכרו מכל פינה. הספידו ר' יחזקאל רוטר ור' שמואל מייארא מהיושבים הותיקים של בית המדרש דשם. גיסו ר' בנציון זילבר. ר' יום טוב זנגר רב ביכ"נ 'צעירים' בו קבע את תפילותיו ואף שימש כש"ץ בימים הנוראים, שני בנים וחתנו ר' אלימלך הורביץ.

אחר סתימת הגולל הספידוהו עוד הרב טוביה שולזינגר ואחיינו הרב צוקר בן הגרא"י.
שני נקודות שהודגשו בדבריהם במיוחד, עמלו בסדר קדשים ובפרט בתורת הגרי"ז, וכמו"כ חיבה מיוחדת לפי' בעל הטורים עה"ת בבירור וליבון דבריו.
כפי המשתמע מדברי ר' טובי', המנוח הותיר אחירו כתבים מרובים מאד בבירור שמועות הגרי"ז בסדר קדשים.

המקום ינחם את כל בני המשפחה.

על האי שופרא דבלי בארעא קא בכינא
ר' אברהם רוזנברג זללה"ה שהיה מצטנע בצידי דרכים. כמה יקר רכש לו הגרממ"ש זצ"ל ב'שיעורי קדשים' במוצש"ק, ובשנים תשנ"ח - תש"ס היה צועד אחרי השיעור ב'ירחי כלה' ל'מעיני הישועה' לסעוד את הצדיק הגאון רבי וולול אידלמן זיע"א ידיד בית אביו מבריסק עד השעות הקטנות של הלילה עם עוד כמה צורבי מדרבנן עד השעות הקטנות של הלילה היו סופגים שם משופרא דשופרא של מוסר ויראת שמים. כמדומה שר' אברהם גם כתב כמה שירים על רבי וולעול אחרי הסתלקותו ראה בספר ר' וולול אידל מאן בסופו.
היה יושב ומנעים בקולו בזמירות למוצאי שבת שם ב'מעיני הישועה' ובעוד שירים שהלחין כיד ד' הטובה עליו.
בכלל היה מקור מעין נובע לעובדות מגדולי דורות קודמים. בפעם האחרונה שפגשתיו אבלחט"א בניחום אבלים על אמו הצדקנית ע"ה שפע עובדות על בית אביה וזקנה והתגאה במורשתו של ר' איטשע גרודזינסקי זצ"ל מוורשא זקנו שזכה לפקוד את ציונו לפני כמה שנים.
חבל על דאבדין

בלקראת שבת של עיתון הפלס משבוע זה פרסם ידידו הג"ר טוביה שוליזנגר רשימה קצרה לזכרו והרי היא באה בזה

ייש"כ למנחמים.
שלא נדע - כולנו - עוד צער, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו.

ח. רוזנברג כתב:ייש"כ למנחמים.
שלא נדע - כולנו - עוד צער, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו.

ג"א מצטרף לתנחומים,זכיתי להכיר את האי גברא רבה,ת"ח אמיתי,משנתו סדורה לו ,ניכר עליו שהוא סלבודקר אמיתי,מסודר בכל הליכותיו והנהגותיו,לבשו תמיד נקי ומסודר,מאיר פנים לכל אחד.מאידך ידע להלחם על דרכו ועל עמדתו במלחמתה של תורה. המקום ינחם אתכם ולא תוסיפו לדאבה עוד.

איש_ספר כתב:בלקראת שבת של עיתון הפלס משבוע זה פרסם ידידו הג"ר טוביה שוליזנגר רשימה קצרה לזכרו והרי היא באה בזה

דמעה א.jpg

דמעה ב.jpg

יש''כ להספד מהגר''ט הלוי שולזינגר שליט''א
אשר כולו מלא הוד קדומים, וניחוח סלבודקאי עתיק יומין.

בנו''ט יש לציין ששמעתי שסיפר שכשאביו הגר''ב זצ''ל מסר את השיעור כללי הראשון בסלבודקא נכנס לאחמ''כ לחזו''א ששאל אותו נו וי גיווען אוייב האבן גיווארפן האנטעכערס אויף דיר (איך היה השיעור והאם זרקו עליך מגבות) ומשהשיב שב''ה הכל עבר כשורה נאנח החזו''א ואמר אויי בטל כבוד התורה. (ומן הסתם כוונתו היתה שמלפנים היו כאלו שמרוב ריתחא התנגדו לדברים וזרקו מגבות אבל היום עובר הכל כשורה).

אשמח לקראת היארצייט העשרים של הגאון הנ"ל זצוק"ל, למסמכים, מכתבים, חידו"ת, ובמיוחד הסרטות, הקלטות ותמונות. שלו או עליו, וכן מהלווייתו.
יישר כח !