א) הרי יראה שנזדקקתי וציינתי לישורון. והרואה יראה שכל מה שלקטתי, הן לגנות והן לשבח, הי' מדברים שלא נזכרו ב'ישורון' הנ"ל (ודברי הכוכבי יצחק לא הזכרתי מאחר שכבר הוזכר ע"י אחרים). ואוסיף לציין מה שנשמט בהערותיי לעיל, שזכרונות הרצ"ה פרבר נכתבו כבר אחר פטירת הבית אב, ועכ"ז אינו מזכיר דבר וחצי דבר מפרשת חליצה ע"י שליח.
אך אתמה, מה לך כי נזעקת על כבוד הבית אב, ולא מחית בעלבון הצפנת פענח, כאשר נכתב לעיל סיבה שהבית אב הי' צריך ללמד זכות על הצפנת פענח "שהוא לכל הפחות תלמיד חכם...".
אך עם שנשמרתי מלחוות דעה אישית, אעיר כעת שמה שמציין הרב תוכ"ד לספריו המלאים כל טוב, דא עקא שבעניי נראה לי גריעותא, שהרי ספריו היו ידועים גם בימיו, ועכ"ז נראה שיחס הרבנים אליו לא הי' בדרגא חדא עם הצפנת פענח, ואף נמחה שמו כליל מתולדות הרבנים, ולא טוב אנכי מאבותי.
ב) על הקובצים האמריקאים מתקופה ההיא אשים מחסום לפי. אך לא אדע מה ענינו להכא, הרי המחאה שהעליתי על חליצה ע"י שליח אינה קשורה כלל לסוגיות אלו. מה גם שלא העליתי מחאה זו להורות דעת הרבנים דארה"ב, כי בין כך ובין כך לא חתום עליה איש, כך שמובן שמעטו של עורך 'הפרדס' יצא, ולכו"ע לא הי' בר פלוגתתי' של הבית אב, ולא הבאתיה רק לתוספת מ"מ שלא הובא עדיין לפי מיטב זכרוני (והראי' על מקום ה"מכובד" שקבעתי לזה, בסוף התגובה). ויראה מעלתו שממחאה על דבר כשרות הבשר לא הבאתי רק עדותו מפי הגרב"ד בשם האחיעזר, כי על עצם הדבר פשוט וברור שהבית אב והרג"ז מרגליות לא היו מחוייבים לציית לתקנות 'אגודת הרבנים' (הגם שלפי מצב הכשרות היה בתקנה זו משום הצלה ממכשול, אבל סוכ"ס תקנתא וגזירה הוי).
ג) פשוט וברור לכל שאין לדמות - אפילו בדרך דחיה - בין הבית אב לשאפאטשניק. אך עכ"ז לשונו של האחיעזר מלמדנו הרבה, עכ"פ להיודעים זהירותו ואיפוק לשונו וסגנונו. וכש"כ כשלא הוצרך לכתוב מזה כלל במכתב הנזכר, כאשר אין קשר ישיר בין הנושאים, ומוכח שמכאב פנימי כותב מה שכותב. וכאמור לא אנחנו באנו בזה להוריד גדול ידוע מערכו, אלא להיפוך, רוצים להחיות גדול שהושכח על ידי אנשי דורו, וכל עצמינו לא באנו אלא להגן על עמדת קודמינו ולברר שלא מפי לבלברים הוחלט הדבר, אלא עפ"י גדולי הדור הצפנת פענח והאחיעזר.
ד) על לשונו החריפה של הצפנת פענח, אודה שגם בעיני יפלא, אך עכ"ז קשה להניח שעורך 'כרם שלמה' הידוע במומחיותו בפענוח כת"י יטעה בפענוח המכתב. ובפרט שמסתבר שבעת ההעתקה גם בעיניו יפלא על לשון החריף, ולא הי' מדפיס אם לא היה ברור בעיניו שכן הוא במקור. ואף שאין השוואה בין הבית אב לשאפאטשניק כאמור, אך מאחר שמצינו סגנון זה עולה מתוך מכתב אחר של הצפנת פענח, זה מוסיף להשיקולים שלא נראה לפקפק גם במכתב זה.
(ועיין
ב'ישורון' כ' עמוד קלג הערה 35, מש"כ הרב איתם הנקין מתוך שו"ת בני בנים בשם זקינו הגרי"א הנקין, שאמר על הצפנת פענח, "שאף על פי שביטל את כל גדולי דורו
בפיו, בלבו לא חשב כן, אלא כך היה טבעו". אך לא נראה שזה שייך לעניננו, אלא במקום שדיבר בביטול, ולא במקום חירופים עד כדי קללה).