פורום אוצר החכמה

היום הלך לעולמו זקן הר"מים בישיבת כרם ביבנה - הרב דוד קב.

ר' דוד היה דמות שלא מן העולם הזה אלא מעולמות קדמונים.
יהודי נמוך קומה מול נערים גבוהים שהרגישו גמדים לידו.
יהודי מבוגר עם המבט הכי שובב ותוסס שראיתי בחיים.
בוגר ישיבות ירושלים שידע לספר לך על מלחמות סיני.
איש שהיה הולך באיטיות עם פראק בשבת אבל קופץ בהתלהבות בשיעור עם משקפיים ביד.

ר' דוד היה איש של עיון, הוא לימד אותנו להיות אנשים כאלה. הוא יכל לתפוס אותך באמצע המסדרון ולשאול אותך מה דעתך על "אבני מילואים שהביא רשב"א", שעה לאחר מכן - כשפגש אותך ליד תיבת הדואר היה יודע לפלפל איתך באותה יכולת שכלית האם שווה למפד"ל לפרוש מן הקואליציה..

כל העולם היה דומה בפניו כסוגיה שיש לפתור, ושפתרונה עוד צריך עיון. ממרומי גילו, היה אומר לך "יש לי בסוגיה שאתה מתחיל ללמוד עכשיו קושיה שאין לי תשובה עליה כבר 20 שנה". ותוך כדי דיבור היה אומר: "אולי אתה תמצא משהו"..

גם את חוקרי השב"כ לימד ר' דוד עיון. לאחר רצח רבין ע"י מי שלמד אצלו הוא נחקר בשב"כ על דין רודף. לר' דוד כמובן לא היה קשר לרצח וסלידה עמוקה מן המעשה. אבל לחוקרים לא היה שמץ של מושג מה זה דין רודף והם התעקשו לברר זאת בחקירה. הוא הציע: "אתם רוצים לדעת באמת מה זה דין רודף?", הם כמובן הסכימו והוא נתן להם שיעור של שבע שעות בדין רודף. כשסיים אמר לו החוקר (שכתב הכל מילה במילה): "לא הבנתי, לפי כל מה שאמרת אין לדברים קשר לרצח של רבין". ר' דוד, היישר מבט, סידר את הזקן, היטיב את ישיבתו בכיסא ואמר: "יפה מאוד. הבנת את השיעור".

את שיעור העיון הטוב ביותר היינו שומעים מר' דוד בזמן שהיה עומד ליד התוקע בשופר ומקריא את הקריאות. ר' דוד היה הולך באיטיות שפופה ממקומו בקיר המזרח ליד הבימה. "תקיעה" היה נשמע קולו השברירי בהיכל ישיבה דומם, כדברי המשנה הפשוטים. ואז "שברים תרועה" והתוקע היה תוקע את הקושיות והסתירות. הלב היה רועד מחולשה למשמע הקולות המהירים והשבורים. ומעט נחמה היה מוצא רק כשהיה שומע שוב את קולו הבוטח של ר' דוד - "תקיעה". כאילו מצא תירוץ שמיישב את כל הסתירות, עד לתקיעות הבאות..

הוא היה איש ירושלים ולמד אצל גדולי הדור הקודם. ממש ספרייה מהלכת וגאונות ועמקות בתורה שאי אפשר לתאר. ראיתי את זה מגיל ילדות ממש כי כילד גדלתי 50 מטר מול ביתו במשך 15 שנה וראיתי אותו מתהלך שעות בחוץ עם ידיים מאחורי הגב כשהכין שיעורים והרהר בדברי תורה, ולא היה שום דיסטנס בינו לבין ילדים כמוני. כשהייתי בערך בכיתה ה' הוא לימד אותי את פירוש המילים של יקום פורקן שמברך את תלמידי החכמים והסביר לי כמה זה חשוב עד כדי כך שהכניסו את זה לתפילה. הוא היה חרדי במובן הישן של המילה, אבל איש ארץ ישראל השלמה שהעריץ פוליטיקאים ערכיים כמו מנחם בגין, אהב את צה"ל ובמיוחד את תלמידיו החיילים, וסיפר תמיד בהנאה גדולה לפרטי פרטים סיפורים על היישוב הישן ועל מלחמות ישראל.

את שיעור העיון הטוב ביותר היינו שומעים מר' דוד בזמן שהיה עומד ליד התוקע בשופר ומקריא את הקריאות. ר' דוד היה הולך באיטיות שפופה ממקומו בקיר המזרח ליד הבימה. "תקיעה" היה נשמע קולו השברירי בהיכל ישיבה דומם, כדברי המשנה הפשוטים. ואז "שברים תרועה" והתוקע היה תוקע את הקושיות והסתירות. הלב היה רועד מחולשה למשמע הקולות המהירים והשבורים. ומעט נחמה היה מוצא רק כשהיה שומע שוב את קולו הבוטח של ר' דוד - "תקיעה". כאילו מצא תירוץ שמיישב את כל הסתירות, עד לתקיעות הבאות..

הא לחמא עניא כתב:היכן נמצאת ישיבת כרם ביבנה?