הרב נתן יהודה אורטנר זצ"ל

[יקר]

בד"ה, הרב נתן יהודה אורטנר זצ"ל, רבה של לוד, נפטר הלילה.

[יקר]

מויקיפדיה:

הרב נתן יהודה אורטנר (תרצ"ה, 1935 - אור לב' בסיון תשע"ח, 15 במאי 2018) היה רבה של העיר לוד.

תולדותיו
נולד בשנת 1935 בגרמניה למשפחה רבנית, ובשנת 1941 עלה לארץ ישראל. סבו בעריש סייע לעליית הרב אהרן רוקח לישראל במלחמת העולם השנייה, היה ממקימי אגודת יוצאי אוהנוב (היבניב), ועמד בראש אגודה זו במשך שנים. הוא הוציא ספר זיכרון לקהילת אוהנוב. הוא מונה לרב העיר לוד בשנות השמונים וסיים את תפקידו בשנת 2015 עקב הגיעו לגיל 80 ובהתאם לחוק, עם פרישתו עבר להתגורר בבני ברק.

הרב אורטנר כתב ספר בנושא יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה. הוא טען מידע אישי שהאדמו"ר הוכרח לסיים את הנאום במשפט האומר שליהודי הונגריה לא יאונה רע, כתנאי לאי-הסגרתו, ולהברחתו לארץ ישראל. הרב אורטנר טען גם, שזוהי הסיבה להשמטת משפט זה, מהדפסות חוזרות מאוחרות יותר של הנאום. השמטה זו הותקפה על ידי מבקרים שונים, כניסיון התחמקות מ"אחריות הרבי מבלז" ודומיו, להתנהלות היהדות החרדית בשואה, ובעיקר להתנגדותה לציונות.

כן הוציא ספרים נוספים, בעיקר ספרים המבוססים על תורות אדמור"י בית בעלז, והבני יששכר.

חיבר ספר הלכתי בשם "יד נתן" - מאמרים ושו"ת, עם הסכמת הרב שלמה זלמן אוירבך שגם הוסיף הערות לספר. כן הוציא קונטרס הדן בזמן קריאת המגילה בעיר לוד, וכן ספר בשם "אשנב ליהדות" העוסק בהסברת היהדות המיועד בעיקר לאנשים לא דתיים, ובו מציג את עמדת היהדות בגישה רציונלית, בנושאים כמו: אבולוציה, גיל העולם, העם הנבחר, שואה, ועוד.

בניו התחנכו בילדותם במוסדות חב"ד בלוד, ובבגרותם נשלחו לישיבות חסידיות. נמנה על חשובי רבני חסידות בעלזא.

בחודש ניסן תשע"ז עבר אירוע מוחי, מאז היה מאושפז בבית החולים תל השומר עד לא' בסיון התשע"ח, אז הלך לבית עולמו כשהוא בן 83.

הלוויתו התקיימה בבני ברק, מקום קבורתו בית העלמין קריית שאול בתל אביב.

[א גאליציאנער]

בד׳׳ה.
אם אני זוכר נכון, כשייסד מרן מהר׳׳א מבעלזא את ישיבת חסידי בעלזא פה בארץ לאחר המלחמה, היה הרב אורטנר מארבעת התלמידים הראשונים.
שנשמע ונתבשר בשו׳׳ט.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[עובדיה חן]

הספר אשנב ליהדות הוא ספר נפלא שדומני שארגוני התשובה השתמשו בזה.

[אותה אבקש]

מצורף קישור לספר:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... ewidth=806

[חלמישצור]

כמה עניינים מאתר העיתונות. על בחירתו כרב אשכנזי ללוד (ראשית שנת תשל"ו http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=EC0DC62B). עובדא על חלוקת חוברות מטעמו בענייני יהדות וזכייתה של נערה ערבייה בחידון ביהדות (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=5D91822C). סיועו לעובדי נמל ב"ג שלא לעבוד בשבת (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=BCA0DB0C). הופעתו בטלוויזיה שנת תש"מ על ספרו אשנב ליהדות (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=30CC6E5E). ועד ציבורי בראשותו לסייע לאישה חולה לממן ניתוח להשתלת כבד (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=94BA602B). כתבה עם צאת ח"א של שו"ת יד נתן, תשכ"ח (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=D7E58988). החלק השני יצ"ל בתשנ"ט.

יצוין ספרו 'דבר חן' לזכר סבו וסבתו ר' בעריש וחנה אורטנר, תשכ"ג, שם עלילות הצלת הרבי מהשואה (מהדו"ב בתשס"ו עם הספר 'פאר משה' לזכר הוריו ר' אלטר משה שמואל ומרת פריידא אורטנר, ומהדו"ג בתשע"א). איזו עובדא מתוך הצלת הרבי בעבודתו של סבו 'מחשובי חסידי בלז, שטיפל בכל שלבי הצלתו ועלייתו של האדמו"ר' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0109CEE9) וכאן מקיץ תש"ב על שקיבל מברק מציריך להציל את האדמו"ר (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=294AA6D2). שתי כתבות על הסבא ר' בעריש במלאת לו שבעים (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=3C911DA1) (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=733F2CBD) וכתבה עם פטירתו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=14AC2EAB). הודעה על עזבונו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=5B915D4F). עם פטירת הסבתא חנה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=1D3899F3) ועוד במלאת שנה לפטירתה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=995B1520).

כמה מספריו הנוספים: 'הרב הקדוש מבעלזא' עם בצלאל לנדוי, תשכ"ז; 'הרבי צבי אלימלך מדינוב', תשל"ב (ב' כרכים. מהדו"ב בתשל"ט, מהדו"ג בתשמ"ח ומהדו"ד בתשס"ה); 'הגדה של פסח' מהרבי מדינוב, תשל"ד; 'מונחים ומושגים ביהדות', תש"מ; 'ספר זכרון לקהלת היבניב-אוהנוב והסביבה', תשמ"א; 'פורים בעיר לוד', תשנ"א (ראו מאמרו תחת כותרת זו בתחומין ט, תשמ"ח); 'סידור בני יששכר' תשנ"ג, וכן השלמה ב'מסכת אבות עם פירוש בני יששכר', תשס"א; 'חידושי הלכות' מלוקט מספרי הבני יששכר, תשס"ה. לאורך השנים פרסם מאמרים בבמות שונות דוגמת המעיין, הנאמן, אוריתא, תחומין, נתיבות התורה, בית הלל, שמעתין, נועם, נזר התורה ועוד.

בערך הויקיפדי על דמותו הובאה תמונה זו עם הכיתוב 'הרב נתן אורטנר ממונה לרב הראשי בלוד, תחילת שנות ה-80'. מי הרבנים המשתתפים?

הכתרת הרב אורטנר.jpg (149.26 KiB) נצפה 4631 פעמים

העירוני כי השני מימין כמדומה הוא הרב חיים דוד הלוי. אכן הרב אורטנר הוסיף הערות בענייני 'שינויי המנהגים בעדות האשכנזים' לספר קיצור שולחן ערוך מקור חיים של הרח"ד והן שולבו במהד' החדשה של קיצוש"ע שבאוצה"ח עם הציון (*) [במהדו"ק שנת תשל"ה הן בעמ' 426, ושם צוין שהרב אורטנר 'רב בתל אביב']. ראו כאן (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7 ... 7%99%D7%9D).

[מן הדרום]

ולידו הרב יצחק ידידיה פרנקל

[פרשנדתא]

הקיצוני מימין הוא הרב מאיר לנדא מתל אביב ולפנים באנטווערפן

[דרומי]

היה פולמוס גדול לגבי פורים בעיר לוד. אאל"ט הוא פסק שצריך לקרוא מגילה גם בט"ו, ואילו אחרים חלקו עליו, ולמעשה התושבים שם מפוצלים בזה.

[יקר]

היה פולמוס גדול לגבי פורים בעיר לוד. אאל"ט הוא פסק שצריך לקרוא מגילה גם בט"ו, ואילו אחרים חלקו עליו, ולמעשה התושבים שם מפוצלים בזה.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8723#p77814

[ח''ל קאליסק]

הרב אורטנר