פורום אוצר החכמה

בליל שב"ק נלב"ע בשיבה טובה בגיל מאה זקן חכמי מרוקו הג"ר יהושע מאמאן זצ"ל

עודכן בויקי

הרב יהושע מאמאן (י"א בטבת תרע"ח, 26 בדצמבר 1917 - כ"ו בטבת תשע"ח, 13 בינואר 2018) היה דיין ופוסק, לשעבר חבר בית הדין הגדול לערעורים. כיהן כרב העיר נהריה ואב בית הדין בעיר באר שבע. נחשב לזקן רבני יהדות מרוקו. מכונה בשם ה-ימ"ן[1]. בעל האות יקיר ירושלים ה'תשע"ה.

הרב יהושע מאמאן.JPG
תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
2 חיבוריו
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בצפרו שבמרוקו לרב רפאל עמרם מאמאן בן הרב רחמים יוסף (מחבר הספר חירג"א דיומא), בן למשפחת רבנים מצאצאי הרמב"ם. בצעירותו למד והתחנך אצל הרב דוד עטר.

בשנת 1946 קיבל את תעודת ההסמכה שלו לדיינות מבית הדין הגדול ברבאט, והחל לכהן כרב ודיין בעיר סאפי כבר בגיל 28. בשנה זו שימש גם כדיין וסגן אב בית הדין של רבאט עד שנת 1963, אז החל לשמש כאב בית דין ורב העיר מרקש עד לעלייתו לישראל בשנת 1967.

בשנת 1968 החל לשמש כרב העיר נהריה, ומשם עבר בשנת 1978 לשמש כדיין ולאחר מכן כאב בית הדין בבאר שבע עד שנת 1988. כמו כן שימש כחבר בית הדין העליון לערעורים.

התכתב בספריו וחיבוריו עם הרב שלום משאש, הרב הראשי לירושלים והראשון לציון הרב עובדיה יוסף.

בעת שכיהן כרבה של נהריה זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית (שנת תשמ"ג) ובפרס הרב עוזיאל לספרות תורנית, על ספרו "עמק יהושע" חלק א'[2]

ב־19 במרץ 2012 נרצחה נכדתו מרים מונסונגו בפיגוע אנטישמי בבית־ספר יהודי בטולוז שבצרפת.

על שם ספרו "תורה אור" הוקמה בשנת 2000 ישיבה בעיר באר שבע, שבראשה עומד בנו הרב אברהם מיכאל מאמאן, רב שכונה בעיר.

בינואר 2018 נחלש ואושפז בבית החולים, וביום השבת כ"ו בטבת תשע"ח, 13 בינואר נפטר בביתו בשכונת מקור ברוך בירושלים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים

"שתי ידות"[3] - יד רמה מתורת אביו ר' רפאל מאמן, ויד חרוצים מתורתו שלו ר' יהושע מאמאן
"עמק יהושע" (7 חלקים) - שו"ת על השו"ע.

תמונתו בספר שהדפיס לפני כשבעים שנה (תש"ט): www.otzar.org/wotzar/book.aspx?171002&pageid=IMG_1232A

תפילותיו בבית הכנסת רשב"ם בירושלים היו מלאות רגש.
עמדנו שעות רק לראות את צורת התפילה, לקבל יראת שמים.

שריד לדור דעה, ואיבדנו כלי יקר מאוד.

1. תולדות חייו סידר בנו הרב ד"ר רפאל עמרם מאמאן בהקדמת עמק יהושע ג, ירושלים תשע"א, וכן שם הקדמתו על קורותיו, תמונתו, אגרות אליו, עץ המשפחה המסועף המתייחס לרמב"ם (על זה גם בספר מיוחד, 'עם ר"ם', ירושלים תשס"ו, על 'תולדות משפחת מאמאן ק"ק צפרו ושושלת היוחסין של רבני משפחת מאמאן לבית הרמב"ם מראשית הישוב היהודי בצפרו'), ועוד. היותו חלק מסגל ההוראה של המדרשה לרבנים במרוקו שנוסדה ברבאט בשנת תשי"ב, אוזכר אצל הרב ד"ר ש"א גליקסברג, 'המדרשה הגבוהה ללימודים רבניים במרוקו 1967-1950: חזון וממשות', פעמים 1313, תשע"ב, עמ' 46.

2. כמה פסיקות ממנו בעניינים שונים: פסיקתו בביה"ד באספי בשנת תשי"ב כי תינוק שנולד לאם יהודיה ואב נוצרי, מכיון שלפי דיני האומות מתייחס לאביו ו'קרוב לודאי' שהבן לא יפדה עצמו כשיגדל, לכן יפדוהו בי"ד, עי' עמק יהושע א, יו"ד ט-יא; על היותו אחד מהרבנים המרכזיים שלקחו חלק בהחלטת רבני מרוקו לתקן לאסור את היבום בשנת תשי"ב, ראו תיאורו בשו"ת עמק יהושע ג, אה"ע, לד, שם מובאת גם תשובת הרב עוזיאל ששכנעם בעניין; נטייתו לפסוק בראבט שתינוק שנולד לחרש-אילם, לא יפדוהו בי"ד אלא יעשו לו טס של כסף, ואחר שיגדל יפדה את עצמו, אך דעתו לא נתקבלה, עי' עמק יהושע א, יו"ד יג; פסיקתו בשנת תשל"ג על אדם שפדה תינוק של אב שנעלם, ומכספו של אבי אמו של הנפדה, ובלי רשות מרב או בי"ד, שהתינוק פדוי, עי' עמק יהושע א, יו"ד יד; פסיקתו בשנת תש"ט באספי כי תינוק לאב גוי שנולד בשבת 'הדבר תלוי בראות עיני הפוסק, אם ברור לו שהבן לא יצא לתרבות רעה ח"ו, מלין אותו בשבת קודש, אחרת דוחין אותו עד יום א', וכן עשיתי להלכה ולמעשה בנידון הנ"ל, שדחיתיו עד יום א' ואז נימול כדת', עי' עמק יהושע ג, יו"ד יג; שאלון נרחב שהכין למוהלים בשנת תשי"ב בהיותו 'צעיר לימים... אחד מחברי מועצת הרבנות הראשית' במרוקו, עם ל"א סעיפים בדינים ומקרים שונים עי' עמק יהושע ג, יו"ד, טז; פסיקתו עם בית דינו בב"ש בשנת תש"ם כי ספק פצוע דכא יכול לשאת אישה בלי בדיקה, עי' עמק יהושע ג, אה"ע ה; פסיקתו בשנת תשמ"א כי אם יש חשש גדול שתצא האישה לתרבות הרעה בשל עיגונא דאתתא, באשר לא נבנתה אחר י' שנים והוא נסתמא בשתי עיניו והיא דורשת גט, אף שהבעל 'עוסק בתרופות', חייב לגרשה אך בלי מזונות, עי' עמק יהושע ג, אה"ע כט; פסיקתו בשנת תש"ט כי לאחר י"ח שנים אפשר לאדם לשאת אישה שנייה גם בלי בדיקה מי מהזוג העקר, כי 'הרופאים אינם נביאים ולא בני נביאים רק מדמים מילתא למילא כפי מדעם וחכמתם, ולעולם ספקא איכא אולי טעו... ואך מחמת ספק לא נבטלו ממצות פריה ורביה, וישאר הרוס ח"ו', עי' עמק יהושע ג, אה"ע נג; פסיקתו בשנת תשכ"ב כי גבר שילדה לו אישה ילד שלא בנישואין, והודה בכך, והיא דורשת דמי טיפול לילד, תישבע היא שלא טענה בשקר שמאז לידה תבעה מהאיש דמי טיפול, וישבע הוא היסת שלא תבעה ממנו עד עתה וייפטר לשלם על הימים שעברו, וישלם מעתה, עי' עמק יהושע ג, אה"ע, סא; פסיקתו כי אם אין לאדם ילדים מאשתו שנייה, אף שיש לו בנים ובנות מאשה אחרת - ישא שלישית אם בית הדין משוכנע 'בעינא פקיחא, שהבעל יר"א וסר מרע, ורוצה באמת לקחת לו אשה אחרת לקיים מצוות פו"ר', עי' עמק יהושע ה, אה"ע, יד, מה שמתפלמס עם הר"ש משאש, וע"ש עוד סי' טו (בליקוט רשימה הנ"ל נעזרתי בספרו של בשן, הורים וילדים בהגותם של חכמי צפון אפריקה, ת"א תשס"ו).

3. על הצטרפותו ל"תקנה החדשה הנ"ל [במועצת הרבנים הרביעית בשנת תשי"ב] המתאימה לרוח היום, אשר רוח החופש גבר, וחובת בתי הדין לדאוג לצרת הבת [הנשואה], ולחלוק לה חלק בין הזכרים להיות לה קומץ ברכה למצוא חן בעיני הבחורים", כלשונו, עי' המשפט העברי בקהילות מרוקו, כרך א: ספר התקנות, תשמ"ה, עמ' 413.

4. מהעיתונות: "קבלת פנים לרבנים העולים בהיכל שלמה... השיבו למברכים הרב יהושע ממן, רבה של מרקש לשעבר" (הצופה, י"ח ניסן תשכ"ח, עמ' 4, כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C914E2C0); "הרב יהושע ממן נבחר כרב ספרדי חבר הרבנות המקומית בנהריה" (הצופה, כ"ו תשרי תשכ"ט, עמ' 8, כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=AFEB1A6F); "מסיבות ט"ו בשבט... בבית הספר 'ר' יהודא הלוי' בגבעת טרופלדור בנהריה התקיימה מסיבה רבת משתתפים. דברי ברכה השמיעו הרב יהושע ממן, רבה הספרדי של נהריה..." (הצופה, כ"ב שבט תשכ"ט, עמ' 5, כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=B18CF344); "הרב יהושע מאמאן, רבה של נהריה, העלה קווים לדמותו של הרב קוק זצ"ל ביום הזכרון של הרב" (הצופה, י"ב אלול תשכ"ט, עמ' 5, כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=08041926); "רב מעלה זכרונות על יהדות מארוקו" - כתבה וראיון עם הרב, עם תמונתו (על המשמר, כ"ט אלול תשכ"ט, עמ' 31, כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=45BFC835); "פעולה עניפה של המועה"ד בנהריה... עם התרחבות המקום וקליטת עולם רבים לא יכול היה עוד הרב [אהרן] קלר לשאת לבדו בעול המלאכה... וכך נתקבל כחבר בלשכת הרבנות, רועה העדה הצפון-אפריקאנית הרה"ג ר' יהושע ממן שליט"א. הרב עלה ארצה לפני כ-18 חודש וכבר הצליח להתחבב על הציבור בכלל ועל העדה הספרדית בפרט" (הצופה, כ"ט אלול תשכ"ט, עמ' 34, כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=F7A1CD83); "כנס רבנים ושו"בים באיזור הצפון... הרב יהושע ממן, רבה של נהריה, הרצה על הנושא 'נרות החנוכה בעבר ובהווה'" (הצופה, ז' טבת תש"ל, עמ' 3, כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=4B4009EB).

אחת התמונות האחרונות בבית החולים

עם האדמו"ר מקוידינוב שליט"א

מה חיפש אצלו האדמו"ר מקוידנויב????????

ריבוי סימני השאלה תמוה וגם השאלה עצמה אינה כה מובנת. הורא שמע על ת"ח מופלג וישיש ובא ליהנות ממנו ומתורתו (מסברה, איני מכירו).

שמעתי שנקט בעניינים שונים כשיטת הגרע"י שבא"י יש לדחות מנהגי עדות שאינם כדעת מרן ובכך חלק על הגר"ש משאש שסבר של עולי מרוקו להמשיך במנהגיהם גם בא"י. האם יש דוגמאות קונקרטיות שבהן צידד בדחיית מנהגי מרוקו בא"י?

כמדומה שבעניין ההלל בר''ח כותב שלא לברך

למה בחיפש באוצר און ליין - אני כותב את שם הספר "עמק יהושע" ולא מוצא שום ספר של הגר"י מאמאן. אבל בגוגל מוצא שיש כרכים (כמה?) באוצר.

שיף כתב:נולד בצפרו שבמרוקו

רבים אינם יודעים לבטאות את שם העיר "צפרו".
ראה באשכול אחר
viewtopic.php?f=7&t=6494&p=67302&hilit=p67302#p67302
שפענחו את שם העיר "צפרו" = SAFRU,
[ויש אחרים
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 112&hilite
שכתבו TSAPARO !!!]

ואינו נכון,
וצ"ל: סֶפְרוּ SEFRU) SEFROU)

ראה בסוף ס' קהילת צפרו שכך כתבו את שם העיר בצרפתית

שלום כתב:למה בחיפש באוצר און ליין - אני כותב את שם הספר "עמק יהושע" ולא מוצא שום ספר של הגר"י מאמאן. אבל בגוגל מוצא שיש כרכים (כמה?) באוצר.

מהו תוכן הספרים שלו "עמק יהושע"??? בהלכה??

הגרב"ץ מוצפי:
לכבוד הרב
בשבת קראנו את הפסוק כצאתי את העיר אפרוש כפי וכו' והנה התבשרנו בזה לדאבונינו הרב. על פטירת הגאון הרב יהושע מאמאן זצ"ל. הציבור לא יודע גודל אבידתינו.
תשובה
ווי לארעא דישראל דאבדה גברא רבה. מי יתן לנו חליפתו, מי יתן לנו תמורתו.

נפלה עטרת ראשינו הגאון הצדיק ראש חכמי ישראל רבנו יהושע מאמאן זצ"ל נסתלק מאתנו, יתומים היינו ואין אב, מי יגן עלינו?
המומים שבורים ורצוצים, חרדים ורועדים נוכח השמועה הנוראה, על כי האיש הענק בתורה שכל רגע מחייו היה קודש ללימוד התורה במרץ ובחשק גדול, בהתלהבות עצומה, בעומק ובפלפול, שקדן עצום בלתי נלאה, כל התלמוד היה שגור על פיו, ולא היה רגע בחייו ששח שיחת חולין, צדיק וחסיד, קדוש ונאמן, ישר ואהוב, שמח ונחמד, מרביץ תורה לעדרים, סבא דמשפטים, היושב על מדין, לן בעומקה של הלכה, איש אשר תורת אמת היתה בפיהו, והנה עתה לפתע פתאום נסתלק מעמנו, פנה הודה זיוה, פנה הדרה.
ניצחו אראלים את המצוקים, ונשבה ארון האלקים.

ביום י"א בטבת התרע"ח זרחה שמשו בצפרו שבמרוקו, ומילדותו הכל ידעו כי נועד לגדולות, היה בנם של קדושים, אראלים ותרשישים, מגזע ישישים, בנו של הרב הגדול רפאל עמרם מאמאן ז"ל בן הרב המפורסם הגאון רחמים יוסף מאמאן ז"ל מחבר ספר חירג"א דיומא. נצר למשפחת הרמב"ם זיע"א, בן כ"ח שנה זכה להתמנות כדיין וסגן אב בית הדין בעיר רבאט, והיה אהובם של גדולי ישראל, והתכתב בעניני הלכה גורליים עם הגאון הרב שלום משאש ז"ל ומרן הרב עובדיה יוסף ז"ל שהעריצוהו ופילפלו עמו בהלכה, ומזכירים אותו ואת חיבוריו בספריהם.
היה ידיד נפש של מרנן ראשי הישיבה פורת יוסף הגאונים הרב יהודה צדקה ז"ל והרב בן ציון אבא שאול ז"ל. זכורני כאשר עבר ממינוי רב העיר נהריה לכהן כאב בית הדין בבאר שבע, והיה משכים בבוקר לישיבה פורת יוסף ויושב על ספסל הלימודים כאחד האברכים, וקולו היה מהדהד בעוצמה בלימוד התורה כאילו היה צעיר כבן ח"י שנים, כל עצמותיו ואיבריו תאחזימו רעד מפילפולה של תורה, וכל גופו נע וזע בלימודה, שימש לכולם דוגמא ומופת אישי בשקידה על התורה, והיה מפיח בנו חשק ואהבה ורצון עז בלימוד התורה.

אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר, בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים, לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק.
מאה שנה חי הצדיק הענק בתוכנו, נהננו מאור תורתו, מזיו פניו המאירים והמחכימים, ממידותיו הנעלות והיקרות, במעשיו הגן עלינו ועל כל העולם כולו, לן יאות למבכי, לן יאות למספד, ארץ המערב הרה וילדה, ארץ צבי גידלה שעשועיה, אוי נא לה אמרה ירושלים כי אבדה כלי חמדתה.

ועל כל אלה נישא מספד תמרורים, אעשה לי מספד כתנים ואבל כבנות יענה. כי הצדיק היה מחלק כל כספו למטרות צדקה שונות, ובאופן קבוע מדי חודש בחדשו היה שולח תרומות למוסדות השונים ולתלמידי חכמים צנועים ונזקקים, ולא היה משאיר בידו פרוטה לפורטה. והיה מקרב כל יהודי באשר הוא, מחבק ומעודד, משמח אלקים ואדם, משיב תשובה לכל שואל, כקטן כגדול, והוא יושב בשבת תחכמוני במרומי ההר ויורד אל העם ומלמדם תורה בחן ובחיבה ובאהבה, ללא קבלת שכר.

והנה בשבת קודש "וארא אל אברהם" ששה ועשרים לחודש טבת התשע"ח שבר על שבר השברנו, הסתיימו ימי השלשים על פטירת גדול הדור הרב אהרן שטיינמן ז"ל, והנה האחרון הכביד ונסתלק מאתנו המנהיג הגדול זקן הרבנים והדיינים, האיש אשר הגן על כל הדור בתורתו ובצדקתו, אשר עד יומו האחרון לא כהתה עינו ולא נס ליחו, והוא עדיין באיבו ובתקפו, כבה נר המערב.
איה ראשי ישיבות ואיפה סנהדרייך, ואנה הולכי נתיבות לנוגה זיו זהרייך, ואיפה עורכי תשובות, לשואלים על סתרייך.

כשהיה אומר איש"ר היה נראה בחוש איך מקבל עליו עול מלכות שמים בכל כחו ממש, וכאשר יעידו ויגידו מתפללי השטיבלאך רשב"ם.

ממה שהתפרסם מתוך ההספדים:

הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף: "קשה סילוקן של צדיקים כשריפת בית המקדש. הגאון הצדיק שעוסקים עכשיו בכבודו זצ"ל. כל מי שהיה רואה אותו - כמה היה מתחזק ומקבל יראת שמיים. היה מתפלל מילה במילה. ברכת 'אשר יצר' היה לוקח לו כמה דקות. כל מי שהיה רואה את זה היה מתחזק ביראת שמיים.
"זכינו להכיר אותנו שנים" הוסיף הגר"י יוסף: "מרן האבא היה מחבב אותו ומעריך את השכל הישר שלו. היה משא ומתן בניהם בהלכה לפני 40 שנה ומרן זצ"ל הוא זה שמינה אותו בשנת תשל"ט להיות דיין ואחר כך חבר בית הדין הגדול.
"הספרים שלו זה אבן יסוד שאנחנו רואים איך ניגשים לפסיקה הלכתית. רואים את השכל הישר שלו. צריך ללמוד מדרכיו, זה המטרה של ההספד. כמה היה שקוע בלימוד, כמה היה שקדן עצום בתורה, מאה שנות תורה. פעם שאלו אותו 'במה זכית באיכות ימים', הוא אמר 2 דברים - כיבוד אם ואם והברכות והתפילות שהתפלל לאט לאט. הוא הוסיף עוד דבר: שמירת העיניים".
"רק לפני חודשים" הוסיף הרב הראשי: "ביום השנה הפטירה של האבא, הוא הגיע לשיעור המרכזי ב'יזדים', לא היה ניכר שעונד כאן רב קרוב לגיל המאה, הייתה לו אהבה גדולה מאוד למרן האבא, זה היה בגלל שהוא חיפש את האמת, הוא ראה את הדרך ההלכתית של מרן זצ"ל".

הראשון לציון ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר עלה לספוד ואמר: "נאספנו כולנו ללוות את האדם הגדול בענקים, זה האיש המרעיש ארץ ומרגיז ממלכות, זה האיש שזכה לאריכות ימים גדולה, וכל ימיו, וכל שעותיו היו מנוצלים לתורה ולעבודת ה',
"זכיתי אני הקטן ללמוד איתו, היה לנו חבורתא ב'שלומי', שנים למדנו יחד, זכיתי לראות את גדולתו וחריפותו ואהבתו לתורה, אהבה שאין לה גבול, אהבה שלא רואים כדבר הזה. הערכה לכל מילה ולכל פסק ולכל דרשה, זה לא יתואר, אי אפשר לראות דבר כזה.
"לפעמים מתווכח עם גדולים, גם בצעירותי, ראיתי בספרים, וגם בזקנותו, ועמד כ'צוק איתן', לא חלילה מאהבה הוויכוח. ועל כל דבר הקדים תפילה. אם נבוא לספר יראתו שקדמה לחכמתו, הזמן יכלה והם לא יכלו".
הגר"ש עמאר הוסיף: "זה לא יאומן כי יסופר איך הוא עמד ודקדק, איך הוא בכה בדמעות שליש לפני כל גט, בכה בכיות נוראיות. הייתי אומר לו 'כבוד הרב, אני אטפל בזה', וכך היה לפני כל עניין, תמיד הקדים תפילה".
"הייתי לעתים בא", סיפר הרב עמאר, "הייתי מפחד להטריח עליו, ועכשיו אני אומר 'אוי לי כי פנה היום', הצדיק אבד ואנחנו נשארנו פה יתומים היינו ואין אב, לא רק בניו ובני משפחתו, כולנו יתומים. המאור הגדול לממשלת התורה, אדם הענק שהיינו רואים אותו ולומדים יראת שמיים, היינו רואים אותו ולמדים מהי שקידה בתורה, רואים אותו, רואים מה זה יראת ה' יתברך".

הגאון רבי משה צדקה, ראש ישיבת 'פורת יוסף' ספד ואמר: "איך אפשר להספיד, איך אפשר לדבר על גדול הדור הקודם. כמו ששמענו, היה מגדולי הדור, ומה נאמר בדור יתום זה, שהנשמה הזו הקב"ה השאיר אותה בדורנו, האריך ימים כדי להגן עלינו, לראות את מעשיו ופניו המאירים.
"מה נאמר ומה נדבר. הגדולים הולכים מאיתנו, הצדיקים הולכים מאיתנו ואנחנו נשארנו יתומים. יתום מבחינת ביטחונית - כל יום חיים בחסדי ה'. יתום מבחינה רוחנית - יום ויום שומעים על דברים נוראים, גיוס בנים, גיוס בנות, מכשירים טמאים, מה נאמר ומה נדבר.
"אם לא הצדיקים הגדולים הם שמגנים עלינו. היום הזה שנפטר הצדיק, הוא לא נפטר למשפחתו, הוא נפטר לכל הדור בכל העולם".

הגאון רבי יצחק אזרחי, מראשי ישיבת מיר, ספד: "כמה וכמה פעמים, אולי עשרות, היה מתלווה אל ערי ישראל, בכל מקום שהם בארץ הקודש, כדי לחזק, כדי להאהיב את התורה על ישראל, במסירות נפש. לא הייתה פעם אחת, שהוא לא עשה זאת בשמחה, ברצון. היית התקופה שיחד עם הרבנית ע"ה, היה מתלווה והיה מגלה חיבה מיוחדת לכל יהודי, יהודים שהם היו רחוקים לגמרי - הושפעו מדבריו, מאור פניו, ממסירותו.
"היה דיין מיוחד עוד בצעירותו, צעיר מכל הדיינים. היה מסור לכל אחד ואחד. איזו אהבה הוא היה מרעיף על האלפים, החזירו לו חיבה על חביתו. חבל על דאבדין. הוא היה מלא יראת שמיים, מלא תורה, הוא אהב את התורה. מי שהיה קרוב אליו ראה שהתורה אוהבת אותו".

העורך באתר הרב מוצפי כתב:
אספר לך כי אתמול כל היום הוא [הרב מוצפי] בכה תמרורים בבית על פטירת הצדיק הגאון הרב יהושע מאמאן ז"ל ושאל "מה יהיה על הדור שלנו".???

שמעתי שאמר, כי תולה זכות אריכות ימיו בכיבוד הוריו, שנאר במרוקו אף שהיה לו תפקיד בארץ כדי לשמש את אמו