פורום אוצר החכמה

בש"ק הלך לעולמו הסופר רבי מנחם דוידוביץ, מי שיסד את תיקוני הסופרים שבהם משתמשים רוב הסופרים היום, ומורה דרך לאלפי סופרי סת"ם.

ערך ויקיפדי (שטרם עודכן בפטירתו): https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 9%D7%A5%27

התמונה השניה, אינה שלו אלא של חתנו ר' שמואל ראטה מבית שמש.

יעלו נא הסופרים הגיגים על רום ערכו, האם נכון שהוא חידש וביסס את דרך הסופרות כאן בארץ הקודש.
לפני שנים הגדיר לי סופר תלמיד חכם כך: המשנה ברורה היה חידש דברים רבים לחומרא בענייני סת"ם (וכנגד מה שהיה מקובל בזמנו), אבל הביצועיסט להכניס את הדברים אצל הציבור בפועל, היה ר' מנחם.

מעניין, כי מבחינה קהילתית הוא די בשוליים של היהדות החרדית בארץ הקודש

נ.ב. עתה ראיתי בויקי' שהיה ממוצא גרמני, ובזה הבינותי כמה דברים בהצלחתו הזוהרת בזמניו הטובים, ודו"ק למבין

זה האב של ר' ישראל חיים דאווידאוויטש?

לפני כמה שנים י"ל ספר הכולל אוסף מאמריו. בידי חתנו יהודי בשם קרויס.

נדמה לי שהיה ראיון אתו במרווה לצמא לפני כמה שנים.

חלמישצור כתב:ערך ויקיפדי (שטרם עודכן בפטירתו): https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 9%D7%A5%27

כעת מעודכן

בארא פארקער כתב:זה האב של ר' ישראל חיים דאווידאוויטש?

לא
אביו של ישראל חיים נלב"ע לפני כעשור שנים

בארא פארקער כתב:זה האב של ר' ישראל חיים דאווידאוויטש?

לא, הוא הבן של ר' יוסל דוידוביץ ז"ל.

לפני כשנה וחצי יצא לאור ספר, עם מאמרים של ר' מנחם ז"ל.
היה מתנגד בחריפות לשיטות הרב הס בצורת האותיות, ולפני כמה שנים הוכנס לביהמ"ד תוא"י ס"ת לעי"נ הגר"מ ברנסדורפר ז"ל שנכתב עפ"י שיטת הנ"ל (שהגר"מ תמך בזה), אז ר' מנחם לא רצה בשו"א לכתוב בו אות, וי"א אפילו שלא רצה לעלות בו.

דעתו היה שההפסק לפני פרשת דעבדינן סתימה וכשיטת הט"ז בצירוף ב' הפרשות, (חצי מהט' אותיות בסוף השורה של הפרשה הקודם וחציו בתחילת השורה של הפרשה השניה, דבזה הוא סתןמה גם להרמב"ם וגם להרא"ש כדעת הט"ז, וכן המנהג ברוב תפוצות האשכנזים,) דרוב הנוהגים כן עבדינן בט' אותיות קטנות (יו"ד) כמש"כ הפר"מ, אבל דעתו היה לחוש להפוסקים (דלא הובא לדינא) דאותיות גדולות מעכב, ושיעשו ההפסק כשיעור ט' אותיות גדולות. וכן נוהגים רוב תלמידיו.
והוא פלאי, דבזה כבר אין יוצאים שיטת הרא"ש כיון שיש שיעור ט' אותיות קטנות לפני והיה, ובדיעבד יוצאין בזה, הרי כבר נעשה פתוחה להרא"ש, א"כ אפשר כבר לעשות לגמרי כשיטת הרמב"ם לכתחילה דזה הוא העיקר לדינא, וצ"ע.

את עיקר פרטי האיש לא הבאתם כאן
הלא הוא האיש אשר העמיד את תיקון הסופרים האשכנזיים על תלה, כמעט ואין סופר שלא נחשף לשמו ולצורת אותיות היפות, שמשלבות דקדוק הלכה עם חדות ויופי האותיות באופן שכמעט ואין לו מתחרים.
הרבה מאוד סופרים משתמשים בתיקוניו, בפרט לתפילין, אשר נודעו לשם ותפארת.

בהחלט שניתן לומר עליו שהיה 'אבי הסופרים' דדורנו!

יהי זכרו ברוך.

מחאה קדומה

מכון חכמי ספרד כתב:מחאה קדומה

מה זה? וממתי זה?

שמעתי בעבר שלמד בישיבה או כאברך אצל א' מראשי הישיבות [איני זוכר השם] שניבא לו גדולות, מחמת דייקנתו ובקשת האמת ויגיעתו להוציא דבר לאמיתו, וכשנכנס לעסוק בסופרות אמר חבל שלא נשאר בלימוד, אבל עכשיו יהי' הוא גדול הסופרים...
הוא היה אכן דייקן נפלא, וכטבע היעקעס ממקום מוצאו, להיות עקבי ולברר הדברים ולהעמיד הדברים על דיוקן זכה וזיכה את הרבים להפליא.
אאל"ט הי' נאמן מאוד ברוב דברים לבעל כתיבה תמה, שרבינו בעל משנה ברורה נמשך אחריו בקונטרסו משנת סופרים, ולאחרונה קמו הרבה מעררים עליו, שאין לסמוך עליו בעינים סגורות, בלשון המעטה, בין הדברים היא פ' השבורה, שיש לראות בכתבים הישנים שלא נהגו כן כלל ראה כאן תמונה מס"ת שנכתב להחת"ס viewtopic.php?f=17&t=25676&start=40#p264638,
האריך בזה הרב דוד ליב גרינפעלד, והובא כאן בפורום.
viewtopic.php?f=17&t=25257&p=254869#p254869
viewtopic.php?f=17&t=25676#p259862

יצר אפנה בסגנון הכתב, ומה שלא דומה לכתב שלו (כמו למשל כתב של ר' נתנאל סופר) לא נחשב כיום לכתב יפה כ"כ.
יש בזה מעלה שבעקבות כך נשתכחו כמה טעויות, אך גם חסרונות כמו הפ' שהזכירו, ועוד המקל ותג בראש בדק חיה, שאמנם לא הוא התחיל את המנהג, אבל בעקבותיו זה התפשט יותר.

גידל שבט שלם בלעה"ר חרדים וקנאים על דבר ה' שמוסרים נפש למחאות ולמאבקים על קדשי ישראל נגד הציונים

ולאחרונה קמו הרבה מעררים עליו, שאין לסמוך עליו בעינים סגורות, בלשון המעטה

הגה"צ ר' יודא אשר ראטה זצ"ל בספרו [בנין א"ב כמדומה שרק חלק נדפס והשאר ב]כ"י חלק הרבה על הכתיבה תמה

משהוא יכול לעלות הכתיבה שלו?

מזוזה ממנו

בעת מסירת שיעור בהלכות סת"ם

שמעתי שאביו של רבי מנחם דוידוביץ היה בעל קורא מפורסם בבית וגן.

אולי שמעת על אחיו? אכן היה לו אח בעל קורא מפורסם

עובדיה חן כתב:משהוא יכול לעלות הכתיבה שלו?

אאל"ט התיקון קוראים של מישור זה הכתיבה שלו.

הוה אמינא כתב:גידל שבט שלם בלעה"ר חרדים וקנאים על דבר ה' שמוסרים נפש למחאות ולמאבקים על קדשי ישראל נגד הציונים

אחד מבניו הוא זה ששופך פטל בכל ליל שבת על הספסלים ברחובות גאולה והסביבה שלא יהיה שם פריצות ח"ו בליל שבת.

מכון חכמי ספרד כתב:מזוזה ממנו

זה לא מזוזה ממנו,

בתחתית המזוזה כתוב שזה מר' נתנאל תפילינסקי

שמעתי שהוא הוא שגרם שנתקבל לעשות ס"ת 42 שורות בלבד, ולא 48. והודה לאחד מחבירי לפני כמה שנים שהוא מתחרט על כך, ולא ידע על תשובות החת"ס בשם ר' נתן אדלר.
עוד שמעתי שיש לו עותק של הכתיבה תמה מכתב יד של המחבר, ובו מבואר בבירור איך הכתיבה תמה עיוות הרבה דברים בזדון.

איני יודע אם הי' לו עותק
ר' דוד ליב גרינפעלד מתייחס בכתביו לעותק זה

ממראות חייו

אלטע גערער כתב:

הוה אמינא כתב:גידל שבט שלם בלעה"ר חרדים וקנאים על דבר ה' שמוסרים נפש למחאות ולמאבקים על קדשי ישראל נגד הציונים

אחד מבניו הוא זה ששופך פטל בכל ליל שבת על הספסלים ברחובות גאולה והסביבה שלא יהיה שם פריצות ח"ו בליל שבת.

הוא גם מנקה במוצאי שבת?

יוצא פוניבז' כתב:אאל"ט התיקון קוראים של מישור זה הכתיבה שלו.

בתיקון קוראים זה, יש טעות בצילום הספר תורה, בסוף פרשת בשלח (שמות יז, ו - עמ' פא בתיקון קוראים), במקום 'ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך' - נכתב 'וקח'.

מעיין כתב:איני יודע אם הי' לו עותק
ר' דוד ליב גרינפעלד מתייחס בכתביו לעותק זה

שם כתב שיש לו עותק אחר מספר אחר של בעל כתיבה תמה [והוא כת"י של בעל כתיבה תמה - הגהות על הברוך שאמר] וזאת נמצא ברשותו

נפטר בים כ"ג סיון
ככתוב ויקראו 'סופרי המלך' בחדש השלישי בשלשה ועשרים יום בו (אסתר )

מעט דבש כתב:

יוצא פוניבז' כתב:אאל"ט התיקון קוראים של מישור זה הכתיבה שלו.

בתיקון קוראים זה, יש טעות בצילום הספר תורה, בסוף פרשת בשלח (שמות יז, ו - עמ' פא בתיקון קוראים), במקום 'ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך' - נכתב 'וקח'.

כבר תוקן.

מעיין כתב:שמעתי בעבר שלמד בישיבה או כאברך אצל א' מראשי הישיבות [איני זוכר השם] שניבא לו גדולות, מחמת דייקנתו ובקשת האמת ויגיעתו להוציא דבר לאמיתו, וכשנכנס לעסוק בסופרות אמר חבל שלא נשאר בלימוד, אבל עכשיו יהי' הוא גדול הסופרים...
הוא היה אכן דייקן נפלא, וכטבע היעקעס ממקום מוצאו, להיות עקבי ולברר הדברים ולהעמיד הדברים על דיוקן זכה וזיכה את הרבים להפליא.

עכשיו ביררתי זאת אצל נכדו, וזה הי' הרב שך זצ"ל שאמר כן עליו, למד אצלו בנבהדרק בפרדס חנה, לפני שלמד אצל הגרי"צ דושינסקי כשעברו הוריו לדור בירושלים
וזה הובא בקצרת בכתבה עליו בהמבשר

מעיין כתב:

מעיין כתב:שמעתי בעבר שלמד בישיבה או כאברך אצל א' מראשי הישיבות [איני זוכר השם] שניבא לו גדולות, מחמת דייקנתו ובקשת האמת ויגיעתו להוציא דבר לאמיתו, וכשנכנס לעסוק בסופרות אמר חבל שלא נשאר בלימוד, אבל עכשיו יהי' הוא גדול הסופרים...
הוא היה אכן דייקן נפלא, וכטבע היעקעס ממקום מוצאו, להיות עקבי ולברר הדברים ולהעמיד הדברים על דיוקן זכה וזיכה את הרבים להפליא.

עכשיו ביררתי זאת אצל נכדו, וזה הי' הרב שך זצ"ל שאמר כן עליו, למד אצלו בנבהדרק בפרדס חנה, לפני שלמד אצל הגרי"צ דושינסקי כשעברו הוריו לדור בירושלים
וזה הובא בקצרת בכתבה עליו בהמבשר

מה נאדר היה לראותו קורא מעביר הסדה שמו''ת מתוך הספר תורה המהודר שכתב ותרם אותו לתולדות אברהם יצחק היה לו חומש מימינו והיה קורא שני פסוקים מתוך הספר ואז קורא התרגום מחומש.

האם מישהו יכו להעלות כתבה עליו שהופיע בהמודיע בסוף שבוע שעבר?

לפני כמה חדשים אולי שנה נפטרו בבת אחת שנים מחשובו המוצים של העדה החרדית (במיוחד שהי' להם שייכות עם הכשרות כפי שפרסמו אז) והשם של א' מהם הי' כמדומני דוידויץ אולי גם ר' מנחם, אז פרסמו שהי' לו חלק גדול בענין העמדת כשרות הסתם על תילה, האם זה קשור לר' מנחם דידן גדול הסופרים?

יואל הלוי כתב:האם מישהו יכו להעלות כתבה עליו שהופיע בהמודיע בסוף שבוע שעבר?

בבקשה

ונתנו ידידים כתב:לפני כמה חדשים אולי שנה נפטרו בבת אחת שנים מחשובו המוצים של העדה החרדית (במיוחד שהי' להם שייכות עם הכשרות כפי שפרסמו אז) והשם של א' מהם הי' כמדומני דוידויץ אולי גם ר' מנחם, אז פרסמו שהי' לו חלק גדול בענין העמדת כשרות הסתם על תילה, האם זה קשור לר' מנחם דידן גדול הסופרים?

בשנה האחרונה נפטרו בשבוע אחד הגאון רנ"ה פרנקל חבר הבד"ץ, והגאון ר' מרדכי פרידלנדר, שניהם עמדו בראש מערך השגחת הסת"ם של העדה החרדית.