בור הגולה כתב:מקובלנו מה"הייליגער זיידע" [הדברי חיים כמובן], שכשבאים לשמים ושואלים אותו, פלפלת בחכמה, אם יענה שלמד קצוה"ח, תתקבל תשובתו.
ירושלמי כתב:עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...
מסופר שלב' האחים הגאונים - הקצוה"ח והקונה"ס, היה אח שלישי, בע"ב וסוחר. ברם, משהיו נפגשים כל השלושה יחדיו ומשוחחים בלימוד ומלחמתה של תורה, היה האח הסוחר מקפח את שניהם בחריפותו וגאונותו.
.ירושלמי כתב:בור הגולה כתב:מקובלנו מה"הייליגער זיידע" [הדברי חיים כמובן], שכשבאים לשמים ושואלים אותו, פלפלת בחכמה, אם יענה שלמד קצוה"ח, תתקבל תשובתו.
אם אינני טועה, על הדברי חיים מסופר גם, שלפני התקיעות בר"ה, היה יושב ללמוד קצוה"ח.
שני סיפורים מתהלכים על הקצוה"ח, ואינני לוקח אחריות עליהם:
מסופר שלב' האחים הגאונים - הקצוה"ח והקונה"ס, היה אח שלישי, בע"ב וסוחר. ברם, משהיו נפגשים כל השלושה יחדיו ומשוחחים בלימוד ומלחמתה של תורה, היה האח הסוחר מקפח את שניהם בחריפותו וגאונותו.
עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...
ושאר סיפורים ועובדות על רבינו בעל הקצוה"ח, הרי הם כתובים במבוא לקצוה"ח בהוצאת אורייתא, בשפה עשירה ובטוב טעם.
ירושלמי כתב:[quote="בור הגולה"
עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...
ושאר סיפורים ועובדות על רבינו בעל הקצוה"ח, הרי הם כתובים במבוא לקצוה"ח בהוצאת אורייתא, בשפה עשירה ובטוב טעם.
רוצה לרצות כתב:בספר תפארת אריה לתולדות מהרא"ל צינץ כתב מעשה זה על הנתיבות והמהרא"ל גופו.
אמרתי אחכמה כתב:רוצה לרצות כתב:בספר תפארת אריה לתולדות מהרא"ל צינץ כתב מעשה זה על הנתיבות והמהרא"ל גופו.
מי יודע אם ספר הנ"ל נמצא באיזה מאגר?
תודה
נוטר הכרמים כתב:בהקדמת ספר עבודת הלוויים (ראש"י סג"ל גולדברג, לודז תרצ"ד) מובא כדברים האלה: ושמעתי מכ"ק אאמו"ר וכו' שאמר בשם כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג זצוקללה"ה מסאנז שאמר על ספר קצה"ח ז"ל שנתקבל כ"כ בעולם, וכבר היו גאונים וגדולים ממנוולא זכה לזה אלא שלימוד קצוה"ח היה ביראה גדולה, וקודם שישב ללמוד היה דרכו שהלך בחדר מיוחד ועשה תשובה בבכיה עצומה שלא יהיה בכלל ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי, עכד"ק.
רוצה לרצות כתב:ירושלמי כתב:עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...
בספר תפארת אריה לתולדות מהרא"ל צינץ כתב מעשה זה על הנתיבות והמהרא"ל גופו.
בור הגולה כתב:מתלמידיו המובהקים, היה הגאון ר' ענזיל שכיהן אחריו כאב"ד סטרי. חיבר שו"ת מהריא"ז ענזיל. נפטר שביעי של פסח תרי"ח. אביו ר' מנחם נחום היה אב"ד צויזמיר.
הוא הוציא לאור אבנ"מ ח"ב, ויש לדעת שההגהות שם הם ממנו, ולא ממישהו אחר שכתב הגהות לח"א. וד"ל.
תולדותיו ותולדות אביו כאן.
מאמר עליו ועל דרכו כאן.
והנה גם רבינו הקצוה"ח לא דחה בשתי ידים מחשבות מקורויות, ולבתו לקח חתן את שי"ר שהיה רמון בעל תרי"ג דרכים וכו'
אורח כתב:האם לא היה שי"ר חתן הקצות אחר פטירתו?
אורח כתב:במאמרו של הגאון יהושע ענבל בישורון החדש:והנה גם רבינו הקצוה"ח לא דחה בשתי ידים מחשבות מקורויות, ולבתו לקח חתן את שי"ר שהיה רמון בעל תרי"ג דרכים וכו'
האם לא היה שי"ר חתן הקצות אחר פטירתו?
ישראל אליהו כתב:ראיתי סיפור שסיפר הגר"מ אליהו, [הדפיסו ספר מסיפורים שסיפר בעצמו].
שרבי סלמאן חוגי עבודי (דיין בבגדאד ואח"כ ברבנות) כשעלה לארץ, נפגש עם הגר"מ אליהו שהדריכו לקראת מבחן (או משהו דומה) על חושן משפט, ואמר לו שיתכונן על קצות החושן, והוא לא ידע כלל על ספר זה.
אולם מעשה זה קצת תמוה, כי ברב פעלים מזכירו כמה פעמים (ח"א אהע"ז י"א, ח"ב אהע"ז י"ד, ח"ד אהע"ז י"ד, ועוד), ומשמע שהיה בבגדאד קצות החושן. וצ"ע.
[מענין לענין, קראתי ג"כ סיפור שסיפר הגר"ע יוסף, שהדיינים האשכנזים לא ידעו על ספר גט פשוט, והוא הכיר להם אותו. וגם זה תמוה, כי הפתחי תשובה (על הדף בשו"ע) מביא את הגט פשוט עשרות פעמים. ומביאו ג"כ הפני יהושע, וידוע שהגרעק"א עשה הגהות על הספר הזה, ועוד ועוד. וצ"ע].
עתניאל בן קנז כתב:כוונת הגר"ע יוסף היית שהספר כשלעצמו [לא הציטוטים בשמו] לא היה מצוי ולא מוכר לאשכנזים. (ולמעשה גם באוצרות הספרים של הרבה ישיבות לא מצאתיו בשעת לימוד גיטין, רק לאחר הוצאתו לאור ע"י מכון ירושלים.
נוטר הכרמים כתב:נוטר הכרמים כתב:
אמש התקיים בבני ברק כינוס חיזוק ללימוד המוסר, בו נשאו דברים גדולי ורבי המוסר בדורינו שליט"א. מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א נתכבד במשא הפתיחה, ובתו"ד הביא המעשה הנ"ל עם תוספת מענינת, שזכה לשמוע המעשה הנ"ל פעמים רבות משר התורה מטעשבין, וכאשר היה מביא השאלה הנ"ל, למה נתקבל ספרו בעולם, היה מקדים, הסיבה הראשונה היא כי באמת דבריו הם טובים ושמחים...
אולי אתפנה אי"ה להעלות עוד פנינים מהכינוס הנ"ל.
ישראל אליהו כתב:ראיתי סיפור שסיפר הגר"מ אליהו, [הדפיסו ספר מסיפורים שסיפר בעצמו].
שרבי סלמאן חוגי עבודי (דיין בבגדאד ואח"כ ברבנות) כשעלה לארץ, נפגש עם הגר"מ אליהו שהדריכו לקראת מבחן (או משהו דומה) על חושן משפט, ואמר לו שיתכונן על קצות החושן, והוא לא ידע כלל על ספר זה.
אולם מעשה זה קצת תמוה, כי ברב פעלים מזכירו כמה פעמים (ח"א אהע"ז י"א, ח"ב אהע"ז י"ד, ח"ד אהע"ז י"ד, ועוד), ומשמע שהיה בבגדאד קצות החושן. וצ"ע.
ספרים וועלט כתב:כבר היה לפניו ולאחריו ספרים עם בקיאות. ספרים עם חריפות ופלפול.
אני לא חושב שרואים בספר ה"קצות" דרך לימוד או דרך חשיבה מחודשת.
אין בו חידושים נועזים למדי, וגם לא חקירות מחודשות (דוגמת המנ"ח).
אז מה הנקודה שראו בו חכמי הדור, וחכמי הדורות שלאחריו שכל כך התפעלו ממנו?
ירושלמי כתב:
עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...
גיזונטע קאפ כתב:ירושלמי כתב:
עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...
בין אם הסיפור היה או שלא, דבר אחד ניכר לעניים ספר קצו"ה כתוב מאוד ברור והנתה"מ כתוב קשה.
זכורני שראיתי בשם הגרי"ז שאמר שמקובל לפסוק כמו הנתה"מ במחלוקתיו עם הקצ"ה, אבל לדעתו הקצ"ה עונה היטב במשובב. מישהו שמע על זה?
ואגב בדורו הקצ"ה לא היה מפורסם כמו הנתה"מ, והיה זה חידוש שהנתה"מ כתב עליו השגות.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים