פורום אוצר החכמה

היום ז' טבת הוא יוד''ה של הרה''ק מאיז'ביצא שחולל מהפיכה במחשבת ישראל .בנו הבית יעקב ונכדו בעל סוד ישרים והתכלת . ותלמידיו בעל התורת אמת [ ר' לייבעלע אייגר ]
והכהן הגדול ר' צדוק בספריהם שינוי את חלק המחשבה ביהדות בכלל וחסידות בפרט .
באתי רק להעיר ולהאיר ואבקש מהחברים להוסיף זי''ע

ידועים דבריו הק' בעניין זמרי ופנחס. וד' מרן הגרי"ז זללה"ה על דבריו.

אליחי כתב:ידועים דבריו הק' בעניין זמרי ופנחס. וד' מרן הגרי"ז זללה"ה על דבריו.

למה שלא נלך מן הקל אל הכבד . עד פרשת חוקת בלק . לא מצאת

ואני דווקא מזדהה עם אליחי, היורד ישר צום פוינט, במקום להתגלגל דרך בראשית ונח כסדר. הער זוכט דעם פופיק - כאשר למדנו און קאצק...

איי, דמות ענקית, שיטה נשגבת שרק לא יגשמוה גסי האשכולות או יקטינוה-יקניטוה בהבלי-הבלים ובשאלות צדדיות.

זה דבר מאוד מאפיין.
ובעניין דברי בר ששת. לא הבנתי האם המשפט השני ברצינות או...

בר ששת כתב:ואני דווקא מזדהה עם אליחי, היורד ישר צום פוינט, במקום להתגלגל דרך בראשית ונח כסדר. הער זוכט דעם פופיק - גאשר למדנו און קאצק...

איי, דמות ענקית, שיטה נשגבת שרק לא יגשמוה גסי האשכולות או יקטינוה-יקניטוה בהבלי-הבלים ובשאלות צדדיות.

יסלח לי מעלת כבוד תורתו שיחי' הרעיון הזה נמצא כבר בפרשיות הקודמות ובספה''ק בית יעקב עשרות פעמים ויותר בהרחבה . ואם לומדים וחיים עם כל הסדרות [תורה] עד פרשת בלק הדברים לא קשים לעיכול . אגב כשיצא לאור הבית יעקב על בראשית הספר לא ירד מעל שולחנו של האמרי אמת שנה שלימה . באתי רק לעורר למי שקשה לו להבין דברי המי השילוח והאריכות של הבית יעקב והעמקות של הסוד ישרים . קחו נא את הספה''ק תפארת יוסף שמבאר הדברים יותר בקיצור .

אליחי כתב:זה דבר מאוד מאפיין.
ובעניין דברי בר ששת. לא הבנתי האם המשפט השני ברצינות או...

וכי תעלה על דעתך שמתאבי צואה רותחת אני?!. למה אלגלג?!.

י

עוד מעט בעניין ההילולא וביחס האמרי אמת לדבריו, ציטוט מכתבי הר"ר חיים יצחק שווירץ ז"ל, היו"ל ע"י נכדיו יח'.

"ויגש". הרה"ק רבי צדוק הכהן כותב בספר 'פרי צדיק' [אות י"ז]: "בפרשה זו שמעתי שרבינו הקדוש זצוק"ל (הוא הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא) אמר רמז בראשי תיבות 'ויגש' על בכיה וצעקה". אך אינו כותב מהו הר"ת, ואמר זקיננו מפי השמועה: 'ויגש' ר"ת ו'ויינט י'ודען ג'וואלד ש'רייען. לאחר שנלב"ע האיז'ביצ'ער ביום ז' טבת, אמרו חסידים שרמז בדבריו אלו על פטירתו שהיתה סמוכה לפר' ויגש.

מסופר שאירע פעם בעת שאמר הרבי מקאצק 'תורה', נפל ספסל כבד על רגלו של הרה"ק רבי אברהם מרדכי בנו של החידושי הרי"ם, ובאצילותו לא הוציא הגה מפיו. אך כפסע היה שיבוא לידי סכנה, עד שהבחין בדבר רעו הקרוב הרה"ק מאיז'ביצא, וראה שפניו של הרא"מ מכחילות וחש להצילו. (גוף הסיפור מובא בספר 'מאיר עיני הגולה', אך לא כתוב מי הצילו. סבא סיפר בשם החסיד ר' יהושע קעלצער שהיה זה הרבי מאיז'ביצא).

כתוספת למעשה זה מסופר, שה'אמרי אמת' נולד ביום ז' טבת יום היא"צ של האיז'ביצא, ובהזדמנות התבטא שכשקרא אביו ה'שפת אמת' את שמו 'אברהם מרדכי', התכוין בשם 'מרדכי' אף ע"ש רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא. ואמרו חסידים שהיה זה מעין הכרת הטוב על שהציל את אביו הרא"מ.

מענין לענין, רבי צדוק הכהן היה מחשובי תלמידיו של האיז'ביצ'ער, והחסידים חפצו שישב על כסאו אחריו, אך הוא לא הסכים ליטול את ההנהגה, באומרו שראה בהזדמנות מסוימת שרבו מכבד את רבי ליבלי איגר זצ"ל בכיבוד מיוחד, ומכך הסיק שרצונו של רבו שהוא יהיה הממשיך, על כן התבטל לרעו רבי ליבלי איגר שנים רבות עד פטירתו, ורק אז נהיה לרבי!

לשונו של הרי''מ הי' היות שבנו ר' אברהם מרדכי נפטר בקוצר ימים ל''ע והי' מסופק אם להוסיף שם . ובשעת הברית מרדכי ע''ש ר' מרדכי יוסף עהר איז דאך געווען א גיטער פריינד ...הברית הי' ביומא דהילולא של האיז'ביצער .
הכהן לא קיבל בחיי האמרי אמת את הרעביסטווא כי המי השילוח ציוה לו לישב בטיש. קודם הא''א ואח''כ הכהן
ומזה הי' לו גילוי דעץ שרק אחרי הא''א יקבל הנשיאות.
ובנו של הא''א בעל שבט מיהודה ציווה שידפיסו התורות שאמר רק אלו שאמר אחר פטירת הכהן .
.

רבטוב כתב:לשונו של הרי''מ הי' היות שבנו ר' אברהם מרדכי נפטר בקוצר ימים ל''ע והי' מסופק אם להוסיף שם . ובשעת הברית מרדכי ע''ש ר' מרדכי יוסף עהר איז דאך געווען א גיטער פריינד ...הברית הי' ביומא דהילולא של האיז'ביצער .
הכהן לא קיבל בחיי האמרי אמת את הרעביסטווא כי המי השילוח ציוה לו לישב בטיש. קודם הא''א ואח''כ הכהן
ומזה הי' לו גילוי דעץ שרק אחרי הא''א יקבל הנשיאות.
ובנו של הא''א בעל שבט מיהודה ציווה שידפיסו התורות שאמר רק אלו שאמר אחר פטירת הכהן .
.

תיקון טעות לכל אורך הדרך: לא הא"א, כלומר, האמרי אמת, אלא התו"א-תורת אמת-ר' לייבל'ה אייגר.

נוטר הכרמים כתב:

רבטוב כתב:לשונו של הרי''מ הי' היות שבנו ר' אברהם מרדכי נפטר בקוצר ימים ל''ע והי' מסופק אם להוסיף שם . ובשעת הברית מרדכי ע''ש ר' מרדכי יוסף עהר איז דאך געווען א גיטער פריינד ...הברית הי' ביומא דהילולא של האיז'ביצער .
הכהן לא קיבל בחיי האמרי אמת את הרעביסטווא כי המי השילוח ציוה לו לישב בטיש. קודם הא''א ואח''כ הכהן
ומזה הי' לו גילוי דעץ שרק אחרי הא''א יקבל הנשיאות.
ובנו של הא''א בעל שבט מיהודה ציווה שידפיסו התורות שאמר רק אלו שאמר אחר פטירת הכהן .
.

תיקון טעות לכל אורך הדרך: לא הא"א, כלומר, האמרי אמת, אלא התו"א-תורת אמת-ר' לייבל'ה אייגר.

סלח נא ידידי נכון שישנו ספר תורת-אמת . אך ישנו גם ספר ''אמרי -אמת '' ממנו ספר נפלא עם הגהות מבנו בעל השבט מיהודה .

רבטוב כתב:

נוטר הכרמים כתב:

רבטוב כתב:לשונו של הרי''מ הי' היות שבנו ר' אברהם מרדכי נפטר בקוצר ימים ל''ע והי' מסופק אם להוסיף שם . ובשעת הברית מרדכי ע''ש ר' מרדכי יוסף עהר איז דאך געווען א גיטער פריינד ...הברית הי' ביומא דהילולא של האיז'ביצער .
הכהן לא קיבל בחיי האמרי אמת את הרעביסטווא כי המי השילוח ציוה לו לישב בטיש. קודם הא''א ואח''כ הכהן
ומזה הי' לו גילוי דעץ שרק אחרי הא''א יקבל הנשיאות.
ובנו של הא''א בעל שבט מיהודה ציווה שידפיסו התורות שאמר רק אלו שאמר אחר פטירת הכהן .
.

תיקון טעות לכל אורך הדרך: לא הא"א, כלומר, האמרי אמת, אלא התו"א-תורת אמת-ר' לייבל'ה אייגר.

סלח נא ידידי נכון שישנו ספר תורת-אמת . אך ישנו גם ספר ''אמרי -אמת '' ממנו ספר נפלא עם הגהות מבנו בעל השבט מיהודה .

לא חשיד חברן הנוטר על העלם ידיעה, אלא שכוונתו ברורה ביותר:
ר' לייבלה מכונה בפי כל בעל ה'תורת אמת' מלובלין ולא בעל האמרי אמת, מה גם שכאשר בשורה אחת מוזכר המעשה
בבריתו של ה'אמרי אמת' מגור נכד הרי"מ - ממש לא לעניין לכנות את ר"ל כ'אמרי אמת' - אף כי אפשר להעיד את השמועה.
ואין צורך להתווכח גם בעניין זה.

ואם כבר לא אלכלא את פי, שאין מקור לאמרה שכזו משמיה דהרי"מ מגור שוודאי קינא לכבוד רבו מקוצק,
די באמרתו של האמרי אמת (מגור...) עצמו, בכדי להציא את הקצף מדודו זקינו מפילץ ודי בזה.

אליחי כתב:ידועים דבריו הק' בעניין זמרי ופנחס. וד' מרן הגרי"ז זללה"ה על דבריו.

ראה כאן נוסחה חריפה במיוחד. [האם באמת מדובר בגרי"ז ולא בגר"ח?]
הקטע במי השילוח היה ענין בין חסידים למתנגדים עוד מקדם קדמתה, כמו שמתאר יחזקאל קוטיק בזכרונותיו.

ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..

מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?

נוטר הכרמים כתב:ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..

מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?

דבר פשוט ...הלא ידוע שאחד היסודות הם שבאמת חטא יתגלה שלא הי' חטא ממילא כל הישראלים בעצם לא חטאו ממילא הם יכולים להכניס קדושה בכהנים ודו''ק

רבטוב כתב:

נוטר הכרמים כתב:ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..

מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?

דבר פשוט ...הלא ידוע שאחד היסודות הם שבאמת חטא יתגלה שלא הי' חטא ממילא כל הישראלים בעצם לא חטאו ממילא הם יכולים להכניס קדושה בכהנים ודו''ק

.

קשרת לך נימא בנימא ועשית 'מטעמים', אולי לעתיד יתגלה שזה לא היה חטא, אבל כל הצרות שאנו סובלים היום יש בהם תולדת אותו חטא, כמו שפירשו חז"ל את המקרא: וביום פקדי ופקדתי, עי' סנהדרין קב,א.

זה לשון נכדו בעל התכלת הגאון רגח"ה בהקדמת מי השילוח:

ואמנם כי ידעתי כי בכמה מקומות יקשו הדברים לאזנים אשר לא שמעו ולא הורגלו בדברים כאלה, אך לא אספתי בלתי אל אנשי שלומינו המכירים יקרותם

ודי בזה.

נוטר הכרמים כתב:ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..

מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?

ראשית אקדים כי שאלה חשובה שאלן רבנו הנוטר, וכל תשובתי אינה אלא בדרך אפשר:

דברי הכהן נתפרסמו בעיקר משום הקושיא שבאו לתרץ: מדוע אין מברכים הכהנים ברכה "שלא עשני ישראל".
על זאת השיב הכהן משמיה דרביה את התשובה האמורה.

אמנם אמת שיתכן כי סיבה היתה בבחירת הכהנים שלא חטאו, (אגב, תינח כהנים שבאותו הדור, אך נכדיהם ובני בניהם עד עולם)
אך הם אינם יכולים לברך שלא-עשני-ישראל כי אינם מקודשים יותר מהם כי קדושתם מקדושת ישראל לקוחה, רק עובדת הבחירה בהם
ולא בשבט אחר, נעוצה בכך שלא חטאו, אך בכך לא קדישי טפי משאר ישראל.

בקיצור: צוויי דינים מחולקים שנו כאן: בחירת הכהנים - מצד מעשי אבותיהם; קדושת הכהנים - לאחר שנבחרו - שהתקדשו מקדושת ישראל. וק"ל.

אסביר קצת הדבר לפי מסת הפנאי כמו בתרומה ובמעשר ומעשר בהמות לא רק החלק שנותנים לכהנים או ללויים הוא קדוש רק גם חלק החולין יש בו קדושה כי בלעדיו לא הי' שייך לתת תרומה . שיהא שרייהם נכרים וכן במעשר בהמה אם אין תשע חולין העשירי לא שייך שיהי' קדוש . נמצא שהוא חלק מהקדושה . כ''כ בכהנים לויים וישראלים שנקראים בת''ז כל''י אי אפשר שיהי' כהן בלעדי הישראל ממילא גם בישראלים ישנו קדושת הכהנים . ודו''ק

רבטוב כתב:אסביר קצת הדבר לפי מסת הפנאי כמו בתרומה ובמעשר ומעשר בהמות לא רק החלק שנותנים לכהנים או ללויים הוא קדוש רק גם חלק החולין יש בו קדושה כי בלעדיו לא הי' שייך לתת תרומה . שיהא שרייהם נכרים וכן במעשר בהמה אם אין תשע חולין העשירי לא שייך שיהי' קדוש . נמצא שהוא חלק מהקדושה . כ''כ בכהנים לויים וישראלים שנקראים בת''ז כל''י אי אפשר שיהי' כהן בלעדי הישראל ממילא גם בישראלים ישנו קדושת הכהנים . ודו''ק

רבטוב הצפון,
לא נותר לנו אלא להמתין לרגע של פנאי שיזדמן לך, אולי תסביר את דבריך התמוהים שאכן דו"ק'ים טובא.

כוונתך לומר שישראל קדושים מכיוון שבלעדיהם לא יכלו הכהנים להתקדש - בחינת אין מלך בלא עם?! - הדוחק והגיחוך מזדקר לעין כל - נמתין לפנאי.
ותו, האם קדושת ישראל על האומות, אינה מעידה בהכרח גם על קדושת האומות?! - נמתין לפנאי.

ועל כולנה, נמתין לפנאי שיאפשר לכבודו לראות את הדברים במקורם...

מי הם המשפחות המתייחסים אליו נ"ע?

שמעתי כי משפחת ר' נחום גודלדשמיד ע"ה החב"דית מתייחסת אליו. וגם ידוע כי האדמו"ר הנוכחי דב"ב אינו צאצא דילי', ואם היודעים יחכימוני אודה להם מאד ובתוך רבים אהללם בסוד ישרים ועדה

ר' נחום גולדשמיד היה חתן ר' יחיאל צבי גוראריה, שהיה חתנו של רמ"י אלעזר ליינער, אדמו"ר מראדזין בעל תפארת יוסף.
האדמו"ר מראדזין ר' אברהם ישכר אנגלרד (מגזע קרימלוב - ראדומסק) שהתגורר בבני ברק, היה חתן בזיו"ר של ה'תפארת יוסף',
יחד עם גיסו האדמו"ר הצעיר מראדזין רש"ש לינער, בנו של התפארת יוסף. ניהל את ישיבת (או ישיבות?) סוד ישרים בפולין.
האדמו"ר רש"ש ליינער מת מות קדושים (המשורר יצחק כצנלסון הקדיש לו קטע נרחב בפואמה הנוראה שלו, 'על העם היהודי שנהרג') וגם אחותו אשת רא"ש נהרגה, כאן בארץ נשא רא"ש שניה וממנה ילדיו.

איש_ספר כתב:ר' נחום גולדשמיד היה חתן ר' יחיאל צבי גוראריה, שהיה חתנו של רמ"י אלעזר ליינער, אדמו"ר מראדזין בעל תפארת יוסף.
האדמו"ר מראדזין ר' אברהם ישכר אנגלרד (מגזע קרימלוב - ראדומסק) שהתגורר בבני ברק, היה חתן בזיו"ר של ה'תפארת יוסף',
יחד עם גיסו האדמו"ר הצעיר מראדזין רש"ש לינער, בנו של התפארת יוסף. ניהל את ישיבת (או ישיבות?) סוד ישרים בפולין.
האדמו"ר רש"ש ליינער מת מות קדושים (המשורר יצחק כצנלסון הקדיש לו קטע נרחב בפואמה הנוראה שלו, 'על העם היהודי שנהרג') וגם אחותו אשת רא"ש נהרגה, כאן בארץ נשא רא"ש שניה וממנה ילדיו.

תיקון קל: לא כאן בארץ, אלא בגולת אמריקה, נישא רא"ש אנגלרד בשנית, וממנה בנו האדמו"ר הנוכחי ואחיו.

ז.א. שהאדמו"ר הנוכחי שליט"א אינו צאצא להמי השילוח ודורותיו אחריו?

חסיד חבד כתב:ז.א. שהאדמו"ר הנוכחי שליט"א אינו צאצא להמי השילוח ודורותיו אחריו?

נכון. רא"י זצ"ל היה בן ר' ישעי' הרב מסוסנובצא שהי' חתן ר' נתן נחום מקרימלוב לבית רדומסק.
הליינערים מארה"ב הם צאצאים ישירים לבית איז'ביצא.

לא הוזכר כאן נכדו האדמו"ר הגאון ר' ירוחם ליינער ז"ל מראדזין בעל זוהר הרקיע ותפארת ירוחם שהתגורר בב"פ, והשאיר אחריו צאצאים רבים, ובמיוחד מחתנו הרב לייבל שחר ז"ל שבניו הג"ר יעקב דוב (בערל) שחר שליט"א מראשי ישיבת רבינו יעקב יוסף באדיסון, והג"ר גרשון העניך שחר שליט"א רב חשוב בלייקוואוד.

לאחרונה הוזכרו בפורום כמ"פ דבריו של מי השילוח על פנחס וכו'. ראיתי כעת התייחסות מאד עדינה לדברים, במכתביו של הג"ר ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל, והיה בעיני לחידוש קצת. הנה לפניכם:

עושה חדשות כתב:לאחרונה הוזכרו בפורום כמ"פ דבריו של מי השילוח על פנחס וכו'. ראיתי כעת התייחסות מאד עדינה לדברים, במכתביו של הג"ר ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל, והיה בעיני לחידוש קצת. הנה לפניכם:

הגריא''ו - מי השילוח.png

כמדומני שהגריא"ו היה 'חסיד' איזביצא [עכ"פ בחלקו].

ישנה הגדרה מענינת ולפיה באדמור"י איזביצא-ראדזין היתה מתכונת של דור עם הנהגה סוערת ולאחריו דור בהנהגה מתונה, וחוזר חלילה.

הנהגתו של מייסד השושלת רבי מרדכי יוסף בעל מי השלוח היתה כולה סוערת וחדשנית, לעומת זאת הנהגתו של בנו ממלא מקומו היתה מתונה יותר וכמדומני בספרו בית יעקב אין חידושים מרעישים (ומקוממים) כמו אצל אביו, לאחר מכן בדור השלישי הנהגתו של בעל סדרי טהרות היתה מלאה סערות חידושים ופולמוסים כמציאת התכלת ועוד, בדור שאחריו הנהגתו של בעל תפארת יוסף היתה נינוחה יותר והיה מראשי אגודת ישראל בפולין, לעומת זאת הנהגתו של האדמו"ר האחרון מראדזין רבי שמואל שלמה היתה חריפה וסוערת ביותר ואף התנגד לאגו"י.

מחולת המחנים כתב:ישנה הגדרה מענינת ולפיה באדמור"י איזביצא-ראדזין היתה מתכונת של דור עם הנהגה סוערת ולאחריו דור בהנהגה מתונה, וחוזר חלילה.

הנהגתו של מייסד השושלת רבי מרדכי יוסף בעל מי השלוח היתה כולה סוערת וחדשנית, לעומת זאת הנהגתו של בנו ממלא מקומו היתה מתונה יותר וכמדומני בספרו בית יעקב אין חידושים מרעישים (ומקוממים) כמו אצל אביו, לאחר מכן בדור השלישי הנהגתו של בעל סדרי טהרות היתה מלאה סערות חידושים ופולמוסים כמציאת התכלת ועוד, בדור שאחריו הנהגתו של בעל תפארת יוסף היתה נינוחה יותר והיה מראשי אגודת ישראל בפולין, לעומת זאת הנהגתו של האדמו"ר האחרון מראדזין רבי שמואל שלמה היתה חריפה וסוערת ביותר ואף התנגד לאגו"י.

נקודה מעניינת בהחלט.

נוטר הכרמים כתב:ראה בספר פרי צדיק לר"צ הכהן פרשת אמור דבר נפלא משמו: שכל הקדושות יש בישראל, ורק שהכהנים נבחרו לעבוד עבודת הקודש, שמקדושת ישראל נאצל קדושת הכהנים וכו' שלדעתו כהנים אין בהם מעלה באמת דכל הקדושה שבהם מכח ישראל שמכניסין בהן קדושה..

מפליא מאוד, אטו הכהנים לא נבחרו לעבודתם באשר הם לא חטאו בעגל? וכי אין זו מעלה באמת?

שפת אמת במדבר פרשת בהעלותך
והאמת דכתיב מתוך בני ישראל שבחירת הלוים הוא מכח כללות בנ"י. וזה שנבדלו הלוים אינו מטעם שנפרשים הם מן הציבור רק אדרבא כפי מה שאדם בטל אל הציבור הקדוש ברוך הוא בוחר בו. ולפי שהלוים הן היותר מתבטלין לכלל ישראל לכן נבחרו והוא פרט הצריך לכלל. לכן וסמכו בני ישראל ידיהם על הלוים שמסרו כל כחם להלוים כנ"ל:

אשכול על אדמור"י בית איזביצא ראדזין
viewtopic.php?f=19&t=13046&hilit=%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%96%D7%99%D7%9F

איש_ספר כתב:הקטע במי השילוח היה ענין בין חסידים למתנגדים עוד מקדם קדמתה, כמו שמתאר יחזקאל קוטיק בזכרונותיו.

האם הקטע הזה לא היה עניין גם בין חסידים לחסידים?

הלא פלא פלאים, כל התורה האיזביצאית הזו העמוקה מיני ים, נמצאת ככל הידוע לי הק' מכל ספרי חסידי פולין רק בספרי איזביצא, לא בפשיסחא לא בקוצק לא בגור לא באלכסנדר, ומאידך גיסא הלא הייתה מחלוקת גדולה על איזביצא וכו', האם לא נשמעה ביקורת על זה?

===

כמובן איני מדבר על הקטע הזה דווקא, מעשה זמרי הוא רק הקצנה שדרכה אפשר לחדד על מה מדברים וכדרך הדיון בעניינים תורניים (ובכלל), אבל כל הלומד בספרי איזביצא לובלין רואה זאת בניקל כמעט בכל עמוד. למעשה הנושא הוא לא דווקא עבירות לשמן וכו', ההגדרה הנכונה היא "התורה - לא מה שחשבת".
ז"א בשעה שכל הלומד מעשה זמרי ופנחס בכל המקורות התורניים מתושבע"כ ועד חסידות ועד בכלל, יודע שזמרי הוא "הרע" ופנחס הוא "הטוב". וכאן נעשית מהפכה.
עוד דוגמא בעלמא:
רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.

====
והארכתי קצת בכדי לבאר מה ההבדל בין זה לבין מה שנקרא "עומק", כמהר"ל וכד', שבאופן כללי, עומק עניינו להסביר למשל מה המהות המיוחדת של עבירת זמרי, במה היא שונה משאר עבירות, ואם תרצו גם מה קסבר זמרי שטעה שזה מצווה, וכן מה המהות המיוחדת של קנאות פנחס, במה הייתה נקודת המעלה שהוא זכה בזה ולא מרע"ה, ומה השייכות בין זה לבין השכר דבריתי שלום, וכן הלאה, מה המעלה המיוחדת של מרדכי שדווקא בעניין זה דצרת המן מעל פני שאר חכמי דורו, שדווקא הוא זכה להציל את כלל ישראל מצרה נוראה (וזה אף שבשאר עניינים לא היה מרדכי גדול מהם, כי הרי לא נמנה ראשון), וכו' וכו'.
ואילו באיזביצא הכל מתהפך: זמרי לא חטא אלא כביכול עשה מצווה, פנחס היה בעצם פחות ממנו ורק יש עליו לימוד זכות שעשה בתום לב, מרדכי לא ידע יותר מכולם והציל את עם ישראל אלא אדרבא לא ידע מה שכולם ידעו ולא הציל את ישראל בפועל כי בעצם לא הייתה גזירה.

לעומקו של דבר כתב:

איש_ספר כתב:רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.

מן ההכרח לציין שכל מקום שרצ"ה מציין וקיבלתי או ושמעתי, כוונתו לרבו בעל מי השילוח. וראה ע"ז בהקדמה למהדורה החדשה של מי השילוח.

משוש דורים כתב:

לעומקו של דבר כתב:

איש_ספר כתב:רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.

מן ההכרח לציין שכל מקום שרצ"ה מציין וקיבלתי או ושמעתי, כוונתו לרבו בעל מי השילוח. וראה ע"ז בהקדמה למהדורה החדשה של מי השילוח.

אהא, ומישור ליקטו את כל אלו במי השילוח שהוציאו.

משוש דורים כתב:

לעומקו של דבר כתב:

איש_ספר כתב:רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.

מן ההכרח לציין שכל מקום שרצ"ה מציין וקיבלתי או ושמעתי, כוונתו לרבו בעל מי השילוח. וראה ע"ז בהקדמה למהדורה החדשה של מי השילוח.

בהחלט לא נכון. אם כי בהרבה פעמים זה כך.
בהרבה פעמים הכוונה גם לצדיקים אחרים מדורות קודמים. (אם כי יתכן ששמע מרבו את מימרא זו בשם הצדיקים).
זה שבראדז'ין מקובל כך, עדיין לא הופך זאת לנכון.

עתניאל בן קנז כתב:בהחלט לא נכון. אם כי בהרבה פעמים זה כך.
בהרבה פעמים הכוונה גם לצדיקים אחרים מדורות קודמים. (אם כי יתכן ששמע מרבו את מימרא זו בשם הצדיקים).
זה שבראדז'ין מקובל כך, עדיין לא הופך זאת לנכון.

אפשר יש לכבודו פירכא על כך?

לעומקו של דבר כתב:

איש_ספר כתב:הקטע במי השילוח היה ענין בין חסידים למתנגדים עוד מקדם קדמתה, כמו שמתאר יחזקאל קוטיק בזכרונותיו.

האם הקטע הזה לא היה עניין גם בין חסידים לחסידים?

הלא פלא פלאים, כל התורה האיזביצאית הזו העמוקה מיני ים, נמצאת ככל הידוע לי הק' מכל ספרי חסידי פולין רק בספרי איזביצא, לא בפשיסחא לא בקוצק לא בגור לא באלכסנדר, ומאידך גיסא הלא הייתה מחלוקת גדולה על איזביצא וכו', האם לא נשמעה ביקורת על זה?

===

כמובן איני מדבר על הקטע הזה דווקא, מעשה זמרי הוא רק הקצנה שדרכה אפשר לחדד על מה מדברים וכדרך הדיון בעניינים תורניים (ובכלל), אבל כל הלומד בספרי איזביצא לובלין רואה זאת בניקל כמעט בכל עמוד. למעשה הנושא הוא לא דווקא עבירות לשמן וכו', ההגדרה הנכונה היא "התורה - לא מה שחשבת".
ז"א בשעה שכל הלומד מעשה זמרי ופנחס בכל המקורות התורניים מתושבע"כ ועד חסידות ועד בכלל, יודע שזמרי הוא "הרע" ופנחס הוא "הטוב". וכאן נעשית מהפכה.
עוד דוגמא בעלמא:
רסיסי לילה אות נ"ב "וקיבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין, כך שמעתי".
ז"א "לא כמו שחשבת" שהייתה כאן צרה גדולה רק שכולם לא ידעו ממנה, ומרדכי היה זה ש"ידע" בגדלותו ורוח הקודש שבו "את כל אשר נעשה", אלא ההיפך הגמור - כולם ידעו הרבה יותר ממנו, שבעצם אין כאן כלל גזירה, ורק מרדכי טעה (או הטעוהו מן השמים) שיש כאן גזירה (והייתה בזה סיבה כדי שימחה את המן עיי"ש). הנה עוד מהפך חשיבתי שלא נמצא בשום מקור תורני כנ"ל.

====
והארכתי קצת בכדי לבאר מה ההבדל בין זה לבין מה שנקרא "עומק", כמהר"ל וכד', שבאופן כללי, עומק עניינו להסביר למשל מה המהות המיוחדת של עבירת זמרי, במה היא שונה משאר עבירות, ואם תרצו גם מה קסבר זמרי שטעה שזה מצווה, וכן מה המהות המיוחדת של קנאות פנחס, במה הייתה נקודת המעלה שהוא זכה בזה ולא מרע"ה, ומה השייכות בין זה לבין השכר דבריתי שלום, וכן הלאה, מה המעלה המיוחדת של מרדכי שדווקא בעניין זה דצרת המן מעל פני שאר חכמי דורו, שדווקא הוא זכה להציל את כלל ישראל מצרה נוראה (וזה אף שבשאר עניינים לא היה מרדכי גדול מהם, כי הרי לא נמנה ראשון), וכו' וכו'.
ואילו באיזביצא הכל מתהפך: זמרי לא חטא אלא כביכול עשה מצווה, פנחס היה בעצם פחות ממנו ורק יש עליו לימוד זכות שעשה בתום לב, מרדכי לא ידע יותר מכולם והציל את עם ישראל אלא אדרבא לא ידע מה שכולם ידעו ולא הציל את ישראל בפועל כי בעצם לא הייתה גזירה.

ל'אבחן' את תורת ר' צדוק הכהן מלובלין, על פי כמה 'שטיקלך' פיקנטיים או 'חידושיים', חוטא לאמת.
דברי תורותיו המרובים, מלאים מזן אל זן במהלכים מחשבתיים עמוקים (הכתובים לפי סגנונו), וה'חידושים', נוסח רבו איז'בצא יחסית בטלים בששים. (וגם אצל רבו, אין זה עיקר הדברים, רק בנוסף).
ההתמקדות בדברים אלו, אין מקורה מההוגים בתורתו, אלא ממחפשי 'חדשות'...