פורום אוצר החכמה

בס"ד
רצוני לפתוח אשכול להזכיר את זכרם של גדולי עולם שהיו פעם והיום כמעט ולא נודע מהם.
לצערינו היו גדולי תורה שהעניקו חמה בגאונותם וינועו אמות הסיפים מבהוראתם, ולצערינו או מחמת השואה האיומה שגרם שמכיריהם נהרגו או כתבי ידם נשדדו וזה גרם שישתכחו, או מחמת סיבות אחרות.
רצוי לייחד אשכול להזכיר רבנים אלו כל אחד מה שידו מגעת.

אתחיל עם הגאון ר' יהושע פינחס באמבאך זצ"ל הרב דאושפיצין ובעמח"ס אהל יהושע, שנפטר בשנת תרפ"א, בשער ספרו התואר עליו "רשכבה"ג", ושהיה חריף ובקי.
אין לי הרבה מידע עליו, ונשמח לקרוא מהיודעים.

חיים ושלו' כתב:אתחיל עם הגאון ר' יהושע פינחס באמבאך זצ"ל הרב דאושפיצין ובעמח"ס אהל יהושע, שנפטר בשנת תרפ"א, בשער ספרו התואר עליו "רשכבה"ג", ושהיה חריף ובקי.
אין לי הרבה מידע עליו, ונשמח לקרוא מהיודעים.

יש לו צאצאי בשם הרב בומבך -רב דחסידי ויזניץ באונסדורף -ירושלים. שולט היטיב בתולדות המשפחה וברשותו כתבי יד מהם

הגה"ק רבי אלעזר הכהן מפאלטוסק וסאכטשוב מגדולי התלמידים ב'חיידר' דפרשיסחא וקאצק וחתן החוו"ד ונתיבות.
בעה"מ שו"ת וחי' מהרא"ך ושאסו"ח.

אלטע גערער כתב:הגה"ק רבי אלעזר הכהן מפאלטוסק וסאכטשוב מגדולי התלמידים ב'חיידר' דפרשיסחא וקאצק וחתן החוו"ד ונתיבות.
בעה"מ שו"ת וחי' מהרא"ך ושאסו"ח.

ב"ה זכרו לגמרי לא נעלם.

אני לא שמעתי עליו, האם אפשר לפרט יותר עליו?

בדיוק חשבתי גם אני לפתוח כזה שרשור...

יש רבנים שבתקופתם היו פשוטו כמשמעו גדולי הדור אשר העניקו חמה בקומתם, ומאיזושהי סיבה (אפילו ספר תורה שבהיכל טעון מזל), כמעט נשכח זכרם, ואם נזכיר היום את שמם בפני בחור ישיבה ואפילו אברך כולל ממוצע, הוא לא יידע על מי אנו שחים. כמובן שרוב באי הפורום קצת או הרבה יותר ידענים מהבחור או האברך הממוצעים, ולכן ידיעתם הרבה יותר מקיפה.

אפשר לחלק את האשכול לכמה סוגי רבנים, יש כאלה שגם בזמנם אף שהיו גדולים מאד, מכל מקום השפעתם גם לדורם היתה קטנה, וכמעט היו נסתרים למעט כמה רבנים שהכירום. למשל, אביו של האדר"ת, לפי המובא בספרו האוטוביוגרפי של האדר"ת היה אביו גאון הגאונים, הוא היה חוזר כל חודש על כל הש"ס! עם זאת, הוא היה רב בעיירה קטנה, לא השיב הרבה תשובות, לא חיבר ספרים (עד כמה שידוע לי) או שחיבר וספריו לא התפרסמו, כך שכיום אף אחד לא מכירו.

מצד שני היו גדולים שגם בזמנם נחשבו כגדולי הדור על ידי כל גדולי הדור המפורסמים עד היום, ומכל מקום, לדורות לא השאירו כמעט רושם, או בגלל שלא חברו ספרים, או בגלל שספריהם לא תפסו מקום חשוב, או מסיבות שונות. למשל, הגאון רבי אברהם ברודא (בעל אשל אברהם), שהיה ראש ישיבה בפראג ובפפד"מ, ורבי יהונתן אייבשיץ כותב שהוא היה ראש הרבנים בדור שלפניו, וכמעט ניתן לומר שאין אחד מהרבנים ותופסי הישיבות שאינו תלמידו (ניתן לקרוא אודותיו מעט בהקדמה ליערות דבש החדש:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... geid=P0012),
ואילו היום אף אחד לא יודע ומכיר את שמו.

יש גם תופעה הפוכה לחלוטין, של רבנים שבדורם לא נודעו אך דוקא לדורות נכבד שמם מחמת ספריהם.

אין זה תלוי רק בספרים, כי הלוא יש גדולים שבאמת לא פרסמו ספרים ומכל מקום נשארו בתודעת העם כגדולי הגאונים, כמו רבי זלמל'ה מוילנא ועוד.

בטוח אפשר לכלול גם ברשימה רב חיים וואסערצוג (פיליפאווער).

זקני ר' אברהם ברודא הוא די מפורסם.

מה שם ספרו?
נסיתי לחפש באוצר, אבל תמיד אני נתקל באותו בעיה, איך רושמים סאלאווייציק או סולוביציק או סולובייצ'יק ועוד שבע אופנים, אשמח אם מישהו יכול להחכימנו בזה

א. אם אפשר לתקן את שם האשכול - "ונעלם" במקום "ונעלמה".
ב. כפי שכבר העירו, אי אפשר למנות את רבי אברהם ברוידא ברשימה כזו. הוא די מפורסם, וזה שבחורי ישיבה לא לומדים תורתו אין זה נקרא שכמעט נעלם זכרו.
אבל תמיד יהיה את הבעיה והאלה אצל מי, לדוגמא בקרב האשכנזים רבים לא יכירו רבים מאד מגדו"י מתוניס וכדומה, וה"ה איפכא. ואף במידה מסויימת יוצא ליטא לא יכיר מספיק רבני וגדולי הונגריה וכדומה. אך בכל אופן זה יכול להיות אשכול מעניין.

יש את הרב אברהם שמואל דיסקין (אח המהרי"ל דיסקין) מספרו לבני בנימין ניכרת גאונות וחריפות רבה.
כיהן כאב"ד הורודנא ומלבד ספרו כמעט ולא ידוע אודותיו
https://www.otzar.org/wotzar/getimg.asp ... 00-0-1-512

התפרסם גם בדורנו בזכות חתנו בזוו"ר מהרי"ץ דושינסקי זצ"ל, וכמדומה שבנו השני של מהרי"ם דושינסקי רבי מרדכי יהודה קרוי על שמו (על אף שהם אינם צאצאיו), וצאצאיו עושים לזכרו ושמעתי שמדי שנה ביארצייט נוסעים לציונו. לאחרונה נדפס מחדש הספר במהדורה יפה ג"כ.

חיים ושלו' כתב:מה שם ספרו?
נסיתי לחפש באוצר, אבל תמיד אני נתקל באותו בעיה, איך רושמים סאלאווייציק או סולוביציק או סולובייצ'יק ועוד שבע אופנים, אשמח אם מישהו יכול להחכימנו בזה

כאמור, שם ספרו המאיר לארץ.

הגאון רבי אליהו הלוי פיינשטיין זצ"ל גאב"ד פרוז'ין, מחבר ספר הליכות אליהו. [חותנו של הגאון רבי משה סולוביצ'יק זצ"ל אביו של הגרי"ד זצ"ל מבוסטון] אף אלו ששמעו עליו לא יודעים על אודותיו מספיק. הוא היה ממש מהגדולים ביותר בגלילות רוסיה - ליטא, ונחשב מגדולי הדור ממש. ספרו הליכות אליהו עמוק ונפלא. הוא היה גיסו של הגאון רבי דוד פיינשטיין זצ"ל אביו של הגאון רבי משה זצ"ל [בעל האגרות משה] [שמם פיינשטיין זהה אבל קורבתם לא מצד פיינשטיין אלא מצד נשותיהם, אשתו של ר' דוד ואשתו של ר' אליהו היו אחיות שתיהן בנות של הגאון רבי יצחק יחיאל הלוי דוידוביץ' גאב"ד קארעליץ שגם היו היה מגדולי הדור והיה רבם של הדברי מלכיאל של הרב ריינס ועוד. חתן נוסף היה לר' יצחק יחיאל, הלא הוא הגאון רבי יעקב קנטורוביץ' זצ"ל שהיה גם מגאוני ליטא ומראשי ישיבת תורה ודעת.

ההקדמה לספרו ע"א וע"ב

ר' לייבוש משידלובצי, הרבי מקוצק נסע אליו אחרי פטירת היהודי הקדוש לכמה חודשים, והיה גם אב"ד דשידלובצי, ולא ידוע עליו כמעט ולא כלום.

מישהו יודע פרטים על הגאון ר' אפרים יצחק בעל משנה ראשונה/אחרונה על משניות זרעים וטהרות? גאון אדיר שגדלותו ניכרת מתוך חיבורו. היה דומ"צ בפרעמישלא.

אום אני חומה כתב:מישהו יודע פרטים על הגאון ר' אפרים יצחק בעל משנה ראשונה/אחרונה על משניות זרעים וטהרות? גאון אדיר שגדלותו ניכרת מתוך חיבורו. היה דומ"צ בפרעמישלא.

האם בהקדמה כבר הסתכלת?
זה מה שנכתב שם ע"י המדפיסים

הרב הגאון המחבר מוה' אפרים יצחק נולד בק"ק דאברימיל בשנת תקכ"ב לאביו הרב הגאון ה"ר לייבוש זלה"ה אבד"ק שטשעריץ בן הרב הגאון ה"ר אפרים ר"י דק"ק דאברימיל חותנו של הרב הגאון ה"ר שמעון דייטש אשכנזי אבד"ק הנ"ל. ואמו של המחבר היתה בתו של הרב הגאון המפורסם מוה' יצחק חיות ר"י דק"ק דראהביטש והיה דיין ורא"ד בק"ק ליסקוי. ועוד בימי הרב הצדיק הגאון ה"ר יוסף אשר עהרינבערג ז"ל אבד"ק פרעמישלא היה דיין מצוין בק"ק פרעמישלא. ואחר הסתלקותו של הגאון הנ"ל היה הוא הראב"ד דק"ק יותר מעשרה שנים, והיה איש זקן ונכבד הוגה בתורת ה' יומם ולילה ובל משנתו היה שגורה בפיו בע"פ. ונסתלק בק"ק פרעמישלא בשנת תר"ג. והניח אחריו ברכה שני החיבורים האלו אשר בהם הראה כחו הגדול בחריפות ובקיאות בנויים על אדני אמת...

לגבי בעל המשנה אחרונה כבר כתבו באתר דנן (והאמת שלא מצאו ודבריהם הם זכרונם הלוואי שבכך ניזכר אנו...), ובכלל כדאי לחפש באתר לפני שכותבים.

חיים ושלו' כתב:

ואמו של המחבר היתה בתו של הרב הגאון המפורסם מוה' יצחק חיות ר"י דק"ק דראהביטש והיה דיין ורא"ד בק"ק ליסקוי...

האם הר"ר יצחק חיות המוזכר פה הוא זקינו של המהר"ץ חיות?

שבילי דנהרדעא כתב:

חיים ושלו' כתב:

ואמו של המחבר היתה בתו של הרב הגאון המפורסם מוה' יצחק חיות ר"י דק"ק דראהביטש והיה דיין ורא"ד בק"ק ליסקוי...

האם הר"ר יצחק חיות המוזכר פה הוא זקינו של המהר"ץ חיות?

זקנו של מהר"צ חיות היה מח"ס זרע יצחק אב"ד סקאליא ולמבערג, וכל זה לא נזכר כאן.
בנוסף הוא נפטר תפ"ו, והמחבר כאן נולד רק בתקכ"ב, וצ"ע אם מסתבר.

הגאון האדיר ר' חיים יצחק ירוחם זצוק"ל אבדק"ק אלטשטאדט, היה נחשב כגדול הפוסקים בגאליצי' לפני השואה, ולאחר מלחה"ע הראשונה גר בוינא שבאוסטרי', השאיר אחריו הרבה צאצאים בלעה"ר, אבל רובא דרובא מכתביו נעלמו בשואה, ונשאר ממנו רק ספר קטן, נפטר בעת בריחתו בשואה.
כאן העלינו כמה תמונות ממנו.

חיים ושלו' כתב:הגאון האדיר ר' חיים יצחק ירוחם זצוק"ל אבדק"ק אלטשטאדט, היה נחשב כגדול הפוסקים בגאליצי' לפני השואה, ולאחר מלחה"ע הראשונה גר בוינא שבאוסטרי', השאיר אחריו הרבה צאצאים בלעה"ר, אבל רובא דרובא מכתביו נעלמו בשואה, ונשאר ממנו רק ספר קטן, נפטר בעת בריחתו בשואה.
כאן העלינו כמה תמונות ממנו.

תיקונים קלים:
נדפסו ממנו שלשה ספרים: שו"ת ברכת יצחק שהדפיס בחייו, שהיה אמור להיות שו"ת של הרבה כרכים אלא שלא יצא לאור רק כרך קטן, ושני כרכי ברכת חיים שליקט וערך בנו ר' אהרן ירוחם מניו יורק לאחר פטירת אביו.
לא נפטר בעת בריחתו, אלא נפטר בישבו בגטו סמבור, שם הובאו כל יושבי אלטשטאט הסמוכה לסאמבור (שם חזר אחר עזבו את ווינא), עי' בספר יזכור סאמבור ותמצא.

התואר 'נעלם זכרו' מתאים אליו במיוחד, עי' בנדון זה בקובץ בית אהרן וישראל: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=117

הרב הנ"ל היה חסיד וגאון מפורסם מאד, והיה חתנו של הרב מלימנוב זצ"ל, שמא גם הרב מלימנוב נכנס לקטוגריה של רבנים שנעלם זכרם, אבל איני יודע יותר פרטים עליו.

הסרפד כתב:התואר 'נעלם זכרו' מתאים אליו במיוחד, עי' בנדון זה בקובץ בית אהרן וישראל: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=117

ככל הנראה אתה מתכוין לדף זו http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=119

ועי' עוד
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=132

על הגאון מאלטשטאדט זצוק"ל באנציקלופדיה לחכמי גליציה
http://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage.a ... -561709238
http://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage.a ... 1101708287
http://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage.a ... -757923598

ספריו של הגאון הנ"ל
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?13800
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?102856
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?19160

הרב הגאון המפוסם בכל קצוי תבל כקש"ת מוה"ר פנחס סג"ל צימעטבוים ז"ל ראבד"ק גראסווארדיין יצ"ו (לשון חתנו הגאון בעל מנחת יצחק)

התגדל בעיר טורנא, והיה חתנו של הרב דקרעניץ בעל עליות אריה, ומתלמידיו וחסידיו של הרה"ק משינאווע זצוק"ל בעל דברי יחזקאל, ברשותו לקח על עצמו המשרה של הראב"ד דגרוו"ד והיה החסיד הראשון שם, ושם כיהן כחמשים שנה, והיה נחשב מגדולי הפוסקים בעת ההוא, את אלפי תשובותיו לא הספיק להדפיסם ושמר אותם בתיבה, עת הגיע השואה האיומה טמן אותם, והוא בעצמו נלקח לאוישוויץ משם לא חזר, הי"ד.
לאחר השואה חזר חתנו מרן הגאון בעל מנחת יצחק זצוק"ל לגרוו"ד לקחת את הכתבים ולא מצאם כי נשדדו לדאבון לב, מעט מהם שרדו, ובנו הרב ר' אהרן זצ"ל הדפיסם בשם שו"ת דברי פנחס, מעט מתשובותיו הדפיס חתנו בשו"ת מנח"י.

אודותיו באנציקלופדיה לחכמי גליצי'
http://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage.a ... 1159424347
http://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage.a ... 1239751398
http://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage.a ... 2003711781

חתנו הגאון זצוק"ל מספר אודותיו ועל סיפורים שהיה לו עם רבו הרה"ק משינאווא בשו"ת מנחת יצחק ח"י סי' י"ט
http://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage.a ... -692236184
http://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage.a ... -959326424

קובצי המאור המדברים אודותיו

הגאון רבי משה אהרן אבד"ק קוטנא מגדולי שרי התורה בדורו אשר רבים מגדולי הדור היו תלמידיו, תחילה בימי שבתו בפיעטרקוב בצל חותנו רבי אברהם אבא (אשר חיבר ספר 'מגן אברהם') ולאחמ"כ בימי שבתו בסטריקוב ובקוטנא. ביניהם התפארת שלמה מראדומסק, רבי יוסף חיים קרא אבד"ק וולוצלבק, רבי שמואל אבא מז'יכלין ועוד רבים.
כפי הרושם המתקבל נחשב ממש אחד יחיד בדורו, אולם עליו ניתן לומר כי באמת נשתקע שמשו, וכאשר מזכירים את קוטנא מיד מציינים בידענות: ר' יהושעלי קוטנער, לא משה אהרן!
חתנו היה רבי ישראל יעקב גרינברג מו"ץ בזגערז.
הרה"ק רבי עמנואל מפשדבורז' היה חתנו בזיוו"ש והעמיד כמה תולדות מבתו של אותו צדיק. חלק ממשיכי דרכו הינם צאצאים של רבי משה אהרן.
ואגב, גם חצרות הקודש פשבורז', זי'כלין, חנצ'ין ונוספים נשתקע שמם למרות חשיבותם וגודלם.

הרב נח סרעברניק אב"ד פיאסצנא בן הרב נתן נטע, היה אחד מחשובי הרבנים הבולטים בפולין ומקורבו הגדול בצרכי ציבור של בעל ה'שפת אמת' זי"ע מגור. נפטר תרע"ג.
על כסאו הושיבו את הרבי מפיאסצנא זי"ע, והשם פיאסצנא מקשר אינסטינקטיבית לרבי מפיאסצנא ולבית קוז'ניץ-גרודז'יסק-אוסטרובצא.
הוא היה מפורסם הן בתחום הרבני והן בתחום הכשרות והעסקנות ואף שימש כמסדר קידושין של בעל השפת אמת בזיווגו השני בשנת תרס"ב.

משמר כתב: וכאשר מזכירים את קוטנא מיד מציינים בידענות: ר' יהושעלי קוטנער, לא משה אהרן!

יש "שמציינים בידענות" את הזית רענן.

איש_ספר כתב:

משמר כתב: וכאשר מזכירים את קוטנא מיד מציינים בידענות: ר' יהושעלי קוטנער, לא משה אהרן!

יש "שמציינים בידענות" את הזית רענן.

אמת, אך איני מדבר על רבני קוטנא בלבד אלא גם על הכינוי: "קוטנער" או בניב האידישאי בחיריק קיִטנער שבו נקראו הן רבי יהושעלע והן רבי משה אהרן.

משמר כתב:הרב שמואל שלמה בראהן (בראון) אבד"ק בלכטוב ולוקוב, תופס ישיבה מפורסם. חי בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. איני זוכר תאריך פטירתו.

רבי שמואל שלמה ב"ר אברהם. חתן רבי הערשקא שארפהארץ שו"ב במאטשעוויץ.

היה מתלמידי הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאסטראווצא.
- סיפר חותנו: פעם אחת נסע [הגה"ק מאסטראווצא] על ש"ק לראדושיץ ואז היה עוד חתני הרה"ג שליט"א מליקאוואה עוד רב בעיר בעליכטוב, ובא ג"כ בערש"ק לראדושיץ כו', וכאשר בא חתני שליט"א אצלו נתן לו שלום ושמח עמו מאוד מאוד, וצוה להעמיד לו כסא לשבת אצלו, אבל חתני שליט"א לא רצה לשבת באין אופן רק עמד, ופתח [הגה"ק מאסטראווצא] פיו ודיבר מענין ישיבה כו' (היכל הבעש"ט חי"ג עמ' כ) -

מלפנים בפלאנטש?; בעלכיטוב. אבד"ק לוקאווא מתרס"ג. בשנותיו האחרונות היה משותק ל"ע.
נפטר כ"ד כסלו תרצ"א בן ששים וארבעה שנה.
השאיר חידושי תורה בכת"י (בחמודי צבי מביא מעט מכתביו).
מתלמידיו: רבי צבי הירש יאיר אבד"ק רייוויץ בעל חמודי צבי.
חתניו: רבי יחיאל אברהם בלאנקמאן הי"ד אבד"ק שעברשין; רבי פסח ראזען הי"ד מו"צ בלוקאווא.

משמר כתב:

איש_ספר כתב:

משמר כתב: וכאשר מזכירים את קוטנא מיד מציינים בידענות: ר' יהושעלי קוטנער, לא משה אהרן!

יש "שמציינים בידענות" את הזית רענן.

אמת, אך איני מדבר על רבני קוטנא בלבד אלא גם על הכינוי: "קוטנער" או בניב האידישאי בחיריק קיִטנער שבו נקראו הן רבי יהושעלע והן רבי משה אהרן.

סליחה שאני מנדנד, האם לר' משה יהודה ליב בעל זית רענן לא קראו קוטנער?

שמו היה רבי משה יהודה ליב זילברברג, יתכן שנקרא באותם שנים בכינוי קוטנער, אך עכ"פ לא כך נשתרש שמו. כולם זוכרים אותו כבעל הזית רענן או כרבי משה ליב אבד"ק קוטנא.
לעומת זאת רבי יהושע'לי קוטנער ורבי משה אהרן קוטנער כך שמם הידוע שנשתרש.

יש"כ ל'י. אברהם' על המידע.
מצו"ב מודעה על פטירתו של הרב בראהן מלוקוב וכן ידיעה על פטירתו בה מצויין שהעמיד הרבה תלמידים גדולי תורה. מענין שאמו היתה עדיין בין החיים.