הרב שמואל תנחום רובינשטיין זצ"ל

[מבקש חכמה]

תלמיד חכם גדול, אב"ד ורב בישראל.
תולדותיו מהויקיפדיה:
הרב שמואל תנחום רובינשטיין (ט"ו בשבט תרע"ו, 20 בינואר 1916 - י"ח באב תשנ"ח, 10 באוגוסט 1998) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כרב הראשי של גבעתיים, ולאחר מכן אב"ד בתל אביב. מחבר פירוש רמב"ם לעם, שזיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
נולד בביאלא פודולסק[1] למשפחה מחסידות גור. בצעירותו נודע כ"עילוי מביאלה", וסיפרו עליו שבגיל חמש ידע את כל ספר ישעיהו בעל פה. היה מראשוני התלמידים בישיבת חכמי לובלין, ממקורבי ראש הישיבה, הרב מאיר שפירא[2].
בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל. בהיותו בן 22 נתמנה לרב בית כנסת "גזונטהייט" ברחוב בן יהודה בתל אביב. בשנים 1948 - 1965 היה הרב הראשי של גבעתיים. בשנת תש"י השתתף בכנס רבנים של הפועל המזרחי ונבחר לוועדה המרכזת[3]. בשנת תשכ"ה נתמנה לדיין בבית הדין הרבני[4] וכיהן שנים רבות כדיין בתל אביב. בשנת תשל"ח מונה לאב בית דין בתל אביב[5]. בשנת תשמ"ה נבחר לרב בית כנסת "בית יעקב אהל רבקה" ברחוב יהושע בן נון בצפון תל אביב[6].
החל מאמצע שנות ה-40, לבקשת ידידו, הרב מרדכי-דב רבינוביץ', הוא כתב את הפירוש לכמה חלקים של הרמב"ם בסדרת "רמב"ם לעם" שיצאה לאור בהוצאת מוסד הרב קוקו[7]. על הפירוש זכה לפרס הרב קוק לשנת תשי"ח, ולפרס יד הרב מימון לשנת תשמ"ו[8]. בשנת 1970 היה יו"ר ועדת הפרס של יד הרב מימון[9].


נוסיף שהרצאותיו מעטרות רבים מכרכי התורה שבעל פה, והן מרשימות. וכן נדפסו מאמרים נוספים בכתבי העת.

הציבור מוזמן להוסיף פרטים...

[אוצר החכמה]

מאבי זללה"ה שמעתי על הרב רובינשטיין (שישבו תקופה מסויימת יחדיו בבית הדין) שהיה בקי נפלא.

[איש_ספר]

מספרו של ר"מ וונדר עינך רואות (העתקתי רק מה שלא ראיתי למעלה): ב"ר יעקב דוד הלוי חסיד לומז' ופסיל, תלמיד המתיבתא (לפני יח"ל) נא את חיה פיגא גיטל בת הגביר ר' חיים טוביה פליגלטויב מח"ס כנפי יונה נכד האדמו"ר מצ'יזב. נפטרה בתשנ"ו. לא הניח אחריו זש"ק. מאמרים עליו בעיתונות: רד"א מנדלבוים המודיע כ"ב אב תשנ"ח, אליקים רובינשטיין הצופה כא אב תשנח וכד אב שנה זו.

[ממרומי היער]

היה אחד מתשעת הרבנים שחתמו בשעתו לרב גורן?

[א גאליציאנער]

זכורני, - אם זכורני היטב, שבשעתו טיפל הגאון ז"ל בהבאת ארונו של רבו מהר"ם שפירא לארץ ישראל, ואע"פ ששמעתי מתנגדים לכך, זכורני גם שבעל שבט הלוי שלח לו מכתב תמיכה בענין זה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[חלמישצור]

היה אחד מתשעת הרבנים שחתמו בשעתו לרב גורן?

היה חבר בבית הדין שהכריע בתשכ"ו שפסה"ד המקורי לא ישונה, ואח"כ לפי השמועה חזר בו מן האיסור (כך במאמרו של הר"א הנקין הי"ד על הפרשייה).

זכורני, - אם זכורני היטב, שבשעתו טיפל הגאון ז"ל בהבאת ארונו של רבו מהר"ם שפירא לארץ ישראל, ואע"פ ששמעתי מתנגדים לכך, זכורני גם שבעל שבט הלוי שלח לו מכתב תמיכה בענין זה. בברכה שלימה ונאמנה. א גאליציאנער

עובדה זו דומני עולה מלשונו בהספדו בהלוויה בא"י (בתוך אמרי דעת ב, עמ' תו-תז; על הלוויה, שהשתתף בה בעל שבט הלוי ועוד, בכתבה זו).

[כתבן]

מחוויות ילדותי: בכל ז' מרחשון, יא"צ של רבו הגדול מהר"ם שפירא זצ"ל, היה מיסב בראש סעודת ההילולא שערך אחיינו של מהר"ם שפירא [מהנדס המקוואות ר' דב בערצ'י שפירא ז"ל] בשטיבל גור ברח' בן יהודה 155 בתל אביב, וכשנתכבד לדבר, היה מרתק את הציבור בזכרונותיו כתלמיד מהר"ם שפירא, בישיבת חכמי לובלין בפולין, שסופרו בצורה חיה ממש. בין השאר סיפר שנתלווה למהר"ם שפירא לשמשו בנסיעותיו אל מחוץ ללובלין, והיה סוחב עבורו מזוודה מלאה בספרים. זכורני שיישב בשם מהר"ם שפירא על דרך הפלפול את נוסח הזמירות לשב"ק בבוקר - אל ההרים אשא עיני, כהלל ולא כשמאי, ע"פ דברי הגמ', שהלכות שבת הינן כהררים התלויים בשערה, אך הפלפול עצמו נשכח ממני, וחבל על דאבדין.
באחת הפעמים אמר לו מנחה האירוע, שאולי טוב היה יותר אם היה כותב פחות פס"ד, ובמקום זאת יושב לכתוב את זכרונותיו, למען יסופר לדור..

[לייטנר]

באלול תשמ"ט זכה בפרס ע"ש הרב פרנקל.
האם ייתכן שהתחיל כדיין בחיפה?

[חלמישצור]

בהחלט (כתבה אחת או שתיים לדוגמה).

[חיי נר]

מכתב בענייני כשרות [ארכיון המדינה]

הר שת ר.pdf

(148.18 KiB) הורד 383 פעמים

[מתפעל]

מעניין, בספר קהילה על ביאלה, כתב הרב שמואל תנחום מאמר קצר על הרב שמואל יעקב רובינשטיין גם הוא מביאלה.

שני רבנים בשם שמואל רובינשטיין מביאלה ואין שום קשר משפחתי ביניהם כנראה.