פורום אוצר החכמה

גביר כתב:http://shituf.piyut.org.il/piyut/424

לעומקו של דבר כתב:על "הבה נגילה" בעלז לוקחים בעלות.
שהיה הקפה ניגון בבעלז והיה חביב על המקום ועל הקהל, ומפני שלקחוהו "הציונים" לנגן בו בנגינות שותי שיכר, נתהפך לב מהרי"ד לשנאו.
ועכשיו אמר האדמו"ר מבעלז ש"בטלה תורת הציונות", וע"כ שוב חזרו לנגן בו בהקפות (איזה?) ובכלל.
(לא לבלבל עם "בטלה תורת החסידות" שאמר האדמו"ר מסאטמר).

דבריך אינם מדוייקים לגמרי. מדובר בניגון שהיו מנגנים בהקפה ז'. מהרי"ד זי"ע ביטלו ומנגנים עו"פ ניגון הקפה ב'. לא חזרו לנגנו בהקפות, אלא ביום שמח"ת (ולא בלילו) לאחר שכילו את ההקפות רוקד האדמו"ר שליט"א יחד עם הילדים ומנגנים ניגון מיוחס לאוהב ישראל מאפטא (ואי"ז א' מניגוני ההקפות העתיקים), ובהאי שתא ניגנו לאחר מכן גם את הניגון הישן של הקפה ז'.
במוצאי שמח"ת (לאחר השטיידיגע תורה) שרו עו"פ ניגון זה, והאדמו"ר שליט"א נענה ואמר שהוא מבקש לומר משהו (כיון שיש כאלו שאלמלא כן לא יוכלו לישון בלילה ...) שניגוני ההקפות המושרים בבעלזא מקורם מהמגיד ממעזריטש, ואפ"ה כששמע מהרי"ד שהציונים לקחוהו הורה שלא לנגנו, כיום אין כבר כלום מהציונים, אבל את הלימוד עלינו לזכור ולהבין כמה צריכים להתרחק מכל מיני מרעין בישין.

באופן כללי, לגבי ניגונים בבעלזא אין דער היים: יש כנראה כמה עשרות ניגונים שהיו מושרים בבעלזא במשך מעגל השנה. יוסף משה כהנא כתב ע"ז פעם סדרה של כתבות במחנה החרדי, ניתן לבקש זאת ממנו.

מחולת המחנים כתב:על 'הבה נגילה'
viewtopic.php?p=51786#p51786

תוך כדי דיבור כתב:א. א"כ אם יתחילו 'הציונים' לנגן את הארבע בבות, נניח, בתור פתיחה של טקסים רשמיים, מעתה ינטשו חב"ד מתנה זו של אדמו"ר הזקן?

ב. היום שאולי אחד מעשר 'ציונים' יודע מה זה הבה נגילה, שמא יחזרו בבעלזא לנגנו, או שמא כיון דנחת - נחת ושומה עליהם לתעד את 'מנהגי הציונים' יותר באדיקות מהציונים עצמם? (או עכ"פ להבדיל עצמם מסקווירא...)

מתפעל כתב:אז הידיד נפש הידוע, לא קשור לבויאן כלל, ריכטיג?

איטשע טבריאנער כתב:

מתפעל כתב:אז הידיד נפש הידוע, לא קשור לבויאן כלל, ריכטיג?

אם אני מבין למה כוונתך - היינו הניגון המושר בבתי הכנסת המזרחיים לפני מנחה ער"ש.
ניגון זה מקורו מהרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדל מלעלוב זי"ע על 'כל מקדש'.

מוישי כתב:אם אני מבין נכון, לאיזה מנגינה אתה מתכווין, הנגינה המקובלת והמפורסמת, חיבר אותהמר' יצחק אולסטר מפלטבוש המתגורר כיום בהר נוף

לעומקו של דבר כתב:פש גבן פלוגתא אי מהמגיד הק' אי מפיניע חזן

שלמה גוטליב כתב:ר' עעתניאל, לגבי הפרשנות שפוט נא כרצונך.
ובפרט שלמען האמת אין לי הוכחות שהשיר שייך לפניע מעבר לשמועות הרצות.

לגבי המקור בחסידות סדיגורה, איני יודע אם אתה בקיא בתולדותיה של חסידות בויאן, אבל חסידות בויאן היא הנגזרת העיקרית של חסידות סדיגורה.
כאשר נפטר האדמו"ר הזקן מסאדיגורא בנו של הרבי מרוזין הותיר הוא אחריו שתי בנים, הגדול רבי יצחק והקטן רבי ישראל.
לאחר שנתיים בהם הם כיהנו יחדיו, עבר הבן הגדול רבי יצחק לבויאן, (כשבתמורה הוא קיבל את נשיאות ארץ ישראל, ההדלקה במירון, ובית הכנסת הגדול בעיר העתיקה ושאר בתי הכנסת בארץ)
ויחד עם רבי יצחק עברו רוב מניינה ובניינה של חסידות סדיגורה לבויאן ( הרבה גם 'ערקו' לטשורטקוב)
עם זאת עוד תקופה ארוכה אחר כך היו החסידים ובתי הכנסיות נקראים על שם חסידות האם, סדיגורה', ולכן דווקא המקור המייחס את הניגון לסדיגורה ( שלא רחוקה מבעלזא) תואם עם השמועה שהפרחת כאן.
אני רוצה להוסיף, וחשוב להוסיף, שניגוניו של פניע חזן הביו מקובלים בכל העדות בגליציה, ולא רק בבויאן. למרות שהה נחשב שם כחזן החצר הי חצרות אחרות 'קונים' ממנו ניגונים וכד'

שלמה גוטליב כתב:ואכן, בין בויאן/סדיגורה לבעלזא היה קשר רב ולא במונח החיובי של ההגדרה...

איטשע טבריאנער כתב:

מתפעל כתב:אז הידיד נפש הידוע, לא קשור לבויאן כלל, ריכטיג?

אם אני מבין למה כוונתך - היינו הניגון המושר בבתי הכנסת המזרחיים לפני מנחה ער"ש.
ניגון זה מקורו מהרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדל מלעלוב זי"ע על 'כל מקדש'.