רבי אריה לוין זצ"ל

הר-חורב · הודעהעל ידי **הר-חורב** » א' אפריל 17, 2016 11:07 pm

- 47 שנים לפטירתו של הצדיק הירושלמי -

כיצד זה שאין אשכול על האי גברא רבה?!

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » א' אפריל 17, 2016 11:12 pm

יש אשכול
וגם שם לא הבנתי באיזו שנים למד בולאז'ין
האם אצל הנצי''ב או אצל רבי רפאל

אום אני חומה

יש אשכול יפה על הספרים של שמחה רז,
ויש אשכול גדול על בנו ר' שלמה שמחה,
ובעלונים שהעלה 'אברהם' יש המון מידע גם על ר' אריה.

הר-חורב · הודעהעל ידי **הר-חורב** » א' אפריל 17, 2016 11:18 pm

צביב כתב:יש אשכול
וגם שם לא הבנתי באיזו שנים למד בולאז'ין
האם אצל הנצי''ב או אצל רבי רפאל

אתה יכול לעזור לי למצוא אותו?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' אפריל 17, 2016 11:40 pm

מהו מקור תוארו "הצדיק הירושלמי" ?
הרי לא חסרו צדיקים בירושלים
שמא בעיני מי שהוליד את התואר, רק ר' ארי' נחשב צדיק מפני סיבות מסויימות ?

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ב' אפריל 18, 2016 12:04 am

viewtopic.php?f=19&t=20314&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F
viewtopic.php?f=7&t=9076&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F
viewtopic.php?f=7&t=22333&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ב' אפריל 18, 2016 4:49 am

י. אברהם כתב:מהו מקור תוארו "הצדיק הירושלמי" ?
הרי לא חסרו צדיקים בירושלים
שמא בעיני מי שהוליד את התואר, רק ר' ארי' נחשב צדיק מפני סיבות מסויימות ?

מקור השם הוא מחוגים ציוניים שראו ברבי ארי' כחלק מהם בכך שביקר את אסיריהם וכדו', צדיקים בירושלים מהזרם הציוני חסרו גם חסרו ולכך הולבש עליו כינוי זה, ולא מאומה מעבר לכך.

לעומקו של דבר

זה לא נכון, גם המציעתא צדיקים וכו' חסרו וגם הסיפא ולכך הולבש וכו' לא נכונים. אולי הרישא נכונה מקור השם וכו'. אבל העניין נטחן כבר ולכן לא אאריך.

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ג' אפריל 19, 2016 1:58 pm

ואני לתומי חשבתי שבדקת את הנושא ''לעומקו ל דבר''.

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ג' אפריל 19, 2016 2:00 pm

?[/quote]

מקור השם הוא מחוגים ציוניים שראו ברבי ארי' כחלק מהם בכך שביקר את אסיריהם וכדו', צדיקים בירושלים מהזרם הציוני חסרו גם חסרו ולכך הולבש עליו כינוי זה, ולא מאומה מעבר לכך.[/quote]
זה לא נכון, גם המציעתא צדיקים וכו' חסרו וגם הסיפא ולכך הולבש וכו' לא נכונים. אולי הרישא נכונה מקור השם וכו'. אבל העניין נטחן כבר ולכן לא אאריך.[/quote]

ואני לתומי חשבתי שבדקת את הנושא ''לעומקו של דבר''.[/quote]

האיד · הודעהעל ידי **האיד** » ג' אפריל 19, 2016 8:25 pm

שמעתי בעבר שהיה לר' אריה ברשותו כת"י של ארונים.
יש מי שיודע היכן הם ומי מטפל בהם??
(אני לא מתכוין לכתביו שחלקם י"ל כבר)

האיד · הודעהעל ידי **האיד** » ג' אפריל 19, 2016 8:26 pm

*אחרונים

בעצם · הודעהעל ידי **בעצם** » ד' אפריל 20, 2016 9:50 am

י. אברהם כתב:מהו מקור תוארו "הצדיק הירושלמי" ?
הרי לא חסרו צדיקים בירושלים
שמא בעיני מי שהוליד את התואר, רק ר' ארי' נחשב צדיק מפני סיבות מסויימות ?

מי שראה את אור פניו החיוך האוהב והאמיתי
לחיצת ידו הרכה והחמה שחדרה לתוך הלב ונתנה כוח וחיזוק
המילים המתוקות המתאימות והחכמות שהתירו את הספקות
חש אמונה
טעם קדושה
ראה דמות צדיק שבלט גם בירושלים

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' יולי 15, 2018 9:48 am

מי כאן עם ר' אריה?

: 16.jpg (53.01 KiB) נצפה 17915 פעמים

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » א' יולי 15, 2018 2:12 pm

בנו ר' שמחה שלמה זצ"ל

דן בן יעקב · הודעהעל ידי **דן בן יעקב** » א' יולי 15, 2018 3:53 pm

ר' אריה לוין נולד בתרמ"ה, ולכן אין סיכוי שלמד אצל הנצי"ב (שנפטר בתרנ"ב).

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » א' יולי 15, 2018 9:57 pm

דן בן יעקב כתב:ר' אריה לוין נולד בתרמ"ה, ולכן אין סיכוי שלמד אצל הנצי"ב (שנפטר בתרנ"ב).

ר' אריה למד אצל חתנו ר' רפאל שפירא

דן בן יעקב · הודעהעל ידי **דן בן יעקב** » ב' יולי 16, 2018 5:40 pm

הוא זה מה שאמרתי, עניתי תשובה לר' צביב ששאל -

צביב כתב:יש אשכול
וגם שם לא הבנתי באיזו שנים למד בולאז'ין
האם אצל הנצי''ב או אצל רבי רפאל

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ב' יולי 16, 2018 11:32 pm

תודה

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ד' מרץ 20, 2019 9:36 am

מכתבים מעניינים מרבי אריה.
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 93?lang=he

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' מרץ 26, 2019 10:54 am

מעשה והוזמנתי לחתונה של ידיד, הואיל והלה סיפר לי שחמיו אדם פשוט הופתעתי לראות שהאדם שעמד לידו, שאותו חשבתי לאבי הכלה, הוא בעל הדרת פנים נדירה. אמרתי לעצמי שמראה חיצוני עלול להטעות וגם אדם עממי עשוי להיראות כרב גדול אם רק יגדל את זקנו, יכסה את ראשו במגבעת מתאימה ויעטה מעיל ארוך. עודני עומד ומהרהר בדבר תפשני אחד מידידי, כיום משגיח בישיבה חשובה מאד ואז אברך מקורב אצל רבים מגדולי ירושלים, והוליכני אצל אותו אדם כשהוא אומר לי - בא וקבל את ברכתו של הצדיק רבי רפאל לוין. איני זוכר במה ברך אותי אך זכורה לי היטב לבביותו ולחיצת ידו [בשתי ידיים] החמימה.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ה' מרץ 28, 2019 11:00 pm

אני מחפש מישהו שיכול לדבר / לספר על ר' אריה ,עדיף בגוף ראשון אבל לא קריטי, לילדים בני 9-12 בדרום הארץ מהציבור הדתי -לאומי[אפשר לסדר הסעה]
אשמח להצעות

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ב' אפריל 01, 2019 12:56 pm

להלן מעשה מעניין ומאלף שסיפר רבי אריה אודות סגולת כבוד או"א להצלחה בלימוד, כפי שקיבלתי בעבר מהמחבר רבי יחיאל שליט"א, ונשמט מאיזה סיבה מהספר. [אולי בספרו הגדול על הגר"ש יובא סיפור זה] ולמען לא יחסר המזג הנני מציב הסיפור באשכול זה לזיכרון.

"רבי אריה סיפר להגר"ש אויערבאך זצ"ל מעשה נורא מימי בחרותו אצל רבי ברוך בער, שפעם אחת באמצע הזמן הפסיק הגרב"ב מלימודו בפתע ובלא סיבה ונסע לעשרה ימים לבקר את אמו. וכששב לישיבה שאלוהו תלמידיו בפליאה מה ראה להפסיק פתאום מלימודו בכדי לבקר את אמו בלא סיבה מיוחדת, השיב להם הגרב"ב כי נתקשה מאד באיזה סוגיא ועל אף שעמל בה רבות לא הצליח ליישבה כראוי, 'והיה צריך זכות של מצוות כיבוד אם בשביל שיהיה סייעתא דשמיא להבין את הגמרא', ובשל כך נסע אל אמו ומיד שב בחזרה".
אגב אורחא, כעין זה ראיתי פעם (איני זוכר היכן) שמישהו שואל את רבינו הגרח"ק שליט"א באיזו זכות זכה הגריש"א לדרגתו הגדולה (משהו כזה), והוא משיב: בזכות הכבוד אם שלו, שבמשך שנים ארוכות היתה אמו האלמנה מתגוררת בביתו והיו מכבדים אותה בצורה מופלגה.
אנחנו היינו משיבים מסתמא בזכות השקידה העצומה, וכדומה, אבל הגרח"ק תיכף אמר בזכות הכבוד אם. אין לנו מושג כמה גדול כוח מצות כבוד אב ואם.

ועוד אגב, אחד מידידי שליט"א למד בימי בחרותו בישיבת הנגב, באחד השנים נאלץ אביו ז"ל לעבור השתלת כליה בתאילנד, תהליך שהצריך שהות של כמה שבועות/חודשים בארץ זו. הוא תכנן לנסוע שמה עם אשתו, וביקש שגם בנו הבחור יצטרף אליהם. כאשר בא הבחור לבקש רשות מראש הישיבה רבי יששכר מאיר זצ"ל נתקל בהתנגדות, אין זה ראוי שבחור צעיר יסע באמצע זמן לתקופה של שבועות ארוכים ויסתובב בארץ זרה וכו', והרי אין כאן צורך דחוף לנוכחותו של הבחור וכו'. אך מכיון שהאבא מאד התעקש, אמר רה"י שיסע להגרח"ק ומה שיאמר לו יעשה. כאשר שטח הבחור בפני הגרח"ק את שאלתו, ענה רבי חיים בהחלטיות: כמדומה שכל חייך לא תקיים מצוה יותר חשובה מהנסיעה הזו, אל תפסיד אותה!... (האמת שלפו"ר אין זה סגנון דיבורו של ר' חיים, אבל כך חוזר וטוען אותו ידיד שבדידיה הוה עובדא).

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ב' אפריל 01, 2019 3:14 pm

א.
ידענא מעשה שמרן החזו"א בחן ילדים בתלמוד תורה של בני ברק, ולאחר המבחן שאל ילד אחד את החזו"א איך הרב זכה לגדלות כזו, [יש לשער שמסתמא הרבי הכין את הילדים לפני כן ודיבר עמם על גדלותו], הרבי רצה לעצור בעד הילד, אבל החזו"א רמז שרצונו להשיב, וענה לילד שהוא עצמו לא יודע בוודאות, אבל הוא משער שזה בגלל כיבוד אם.

דומני שהמעשה הזה כבר נדפס.

ב.
גם נודע שפעם אמרו להחזו"א שאמו אמרה שהיא מתפלאה ששעיה עוד לא נכנס באותו יום. מיד כששמע יצא מביתו בחולצתו ורץ כל עוד נפשו בו לבית אמו.

ג.
וזה מזכיר לי עוד מעשה, [אולי זה שייך טפי לאשכול על החזו"א], שסיפר לי הגה"צ רבי זאב איידלמן זצ"ל, [מסתמא זה עדיין לא נדפס], שנכנס פעם אצל אמא של החזו"א, ושהה אצלה בנה הגדול. הסתובב שם נכד קטן (ר' מאיר גריינימן שיבלחט"א), והסבתא אמרה, שעיה, מאירקה משועמם אולי תשמח אותו קצת...

החזו"א הניח את מקלו על כתפיו, רכן ארצה והראה למאירקה לטפס על זה ולהחזיק חזק, התרומם ורץ בחדר מסביב לשולחן ! ומדי פעם הביט בפני אמו עד שראה בפניה שמסכימה שמאירקה כבר מבסוט דיו, ואז רכן והורידו.

ד.
בלי קשר. [זה כבר בוודאי שייך לאשכול על החזו"א, או על ר' זאב].

מעשה רב שסיפר לי הגה"צ ר' זאב שהלך יחד עם החזו"א, והגיעו לרחוב בן פתחיה. ר' זאב בצעירותו היה גיבור חיל ועמד להמשיך ללכת בעלייה בקצב הרגיל. לחזו"א זה היה קשה והוא נעמד לרגע. ואמר לר"ז, אמור נא מה יותר קשה, ללכת במישור או לעלות בהר? ר' זאב כמובן אמר שלעלות יותר קשה. אמר לו החזו"א טעות בידך, הבעיה היא שמנסים לעלות באותה מהירות כמו במישור, אילו מבינים שבעלייה יש לעלות יותר בנחת, זה לא יותר קשה.

ואז הוסיף החזו"א, אני לא מתכוון רק להר פיזי, אני מתכוון לומר זאת ככלל לתקופות קשות...

ה.
ואם כבר עסקינן בתקופות קשות אצל ר' זאב [שעבר כל חייו תקופות קשות מאד], אז אגב דאגב עוד מעשה נורא שסיפר לי על עצמו.

פעם נכנס אצל יהודי חסיד גור בענייני גמ"ח, ללוות או לפרוע, ועד שבעה"ב נכנס לסלון ראה ר"ז את הסה"ק שפ"א על השולחן, פתחו והביט בו וראה ווארט קצר במזמור לדוד ה' אורי, שכתוב שם אם תקום עלי מלחמה "בזאת" אני בוטח, ולא נתפרש [עכ"פ להדיא] מה הוא אותו בזאת שבו דוד בוטח. [כמובן דיש לפרש בזה שה' הוא האור והישע וכן על זה הדרך].

ומשיב השפ"א שכוונתו בזאת גופא שהמלחמה קמה עלי, אני בוטח שאוכל לעמוד בה, כי אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואיננו מביא עליהם דברים שלמעלה מכוחם.

סיים ר"ז ואמר: אמנם חונכתי בחיידר אחר והורגלתי לקבל מספרים אחרים ולא התחלתי מאז ללמוד שפ"א, אבל היסוד הזה נהיה הרבי שלי בכל התקופות הקשות שעברו עלי !

העירוני שמסתמא הכוונה לדברי השפ"א שופטים תרל"ד ד"ה כי תצא:
"נמצא שכל שיש לאדם מלחמה מכלל כי לו יש כח להלחם וכתיב אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, שע"י המלחמה עצמה רואה שיש לו במה לבטוח".
וראה עוד שם בשנת תרמ"ה.

ו.
בשנותיו האחרונות היה ר"ז מאושפז בקביעות במחלקה הגריאטרית של מעייני הישועה. ולמרות תנאי בית החולים ויסוריו שאפפוהו, הוא ניהל את חייו כעבדא קמיה מריה ללא שום שינויים. עבד ה' ממש ללא גוזמא כלל.

פעם בשבוע היה תורי לשמשו בשעות הבוקר. [הרבנית היתה דודה של אמי, וגם נעשינו שוב קרובים על ידי חיתון]. בשנים ההם התפילה שלו התמשכה כל יום מלפנות בוקר עד הצהרים. אני הייתי מגיע רק ב9 בערך, וזה היה עוד נמשך כמה שעות. בכל פעם שהיה איזה צורך בנקיות או דברים אחרים, הוא היה עושה כדרכו הכל בשיא היישוב הדעת, הנטילת ידיים אחרי בית הכסא, הניגוב וכו', והברכה כשהיה אפשר, וכשהיה מסיים כמובן בשתיקה וכו', היה ממשיך מאותה המילה שאחז בה כמונה מעות ממש. וזה כלל את כל ה"הוספות" האפשריות. וכל אותו הזמן לא בא לפיו טיפת מים ! לשתות לפני גמר התפילה? גם אחרי שמו"ע, לא עזרו שום תחנונים, למרות הצורך הרפואי הגדול.

כשהיה מסיים, היה אוכל מעט מהחומר המזין (אינשור בלעז, בערך) ושותה מעט. הכל עם כל ההכנות והמתינות. אם סיימנו שחרית ב1 וחצי. הוא כבר ביקש ללמוד מעט, ולא הכניס לפיו טיפת מים. היות שב2 כבר מנחה בבית הכנסת, וכבר אין זמן לאכול ולשתות כמו יהודי בנחת וכראוי....

לקראת 2 הוא היה עולה (או יורד) לבית הכנסת. והיה מבקש לעמוד לידו ולעקוב אחריו לראות ולוודא שמפאת העייפות והחולשה הוא לא מדלג אף מילה...

לא יאומן באיזו מתינות ובאיזה יישוב הדעת התנהל המנחה הזה אחרי בוקר שכזה ללא שתייה ואכילה. וכי מה שייך להקל או לזלזל, הרי אנחנו עבדים וצריכים לעשות הכל כראוי במקסימום האפשרי.

[בצוואתו הוא ביקש לחלק מחפציו האישיים למשמשיו. הציעו לי לבחור. בחרתי את הטלית שלו שסימלה בעיניי את העבדות הנוראה הזו, בראותי אותו מעוטף בה קרוב לחצי יממה במצב קרוב לעילפון ועובד את בוראו בדביקות.

אני משתדל, בל"נ כמובן, ביום כיפור להחליף טלית אחרי ההפסקה בגלל ספק ברכה, ולמנחה ונעילה אני לובש טלית זו. ואז הנעילה בעמוד נראית אחרת לגמרי...].

ז.
בשנים שעוד היה בבית, מדי פעם היה צריך עזרה. פעם התקשר אליי וביקשני לבוא לסייע לו לקדש את הלבנה. היות שהוא צריך להביט בה קודם הברכה, ומכיון שהוא כפוף מאד הוא לא יכול לעשות זאת בלי ליפול אחורה אם לא יסייעו בידו.

כמובן באתי והייתי עמו כל הקידוש לבנה, כולל שירת טובים מאורות, עם ריקוד כמובן כדת וכדין.

אמר לי, אשלם לך על טירחתך בווארט.

וכך אמר. ידוע שאיתא בגמרא ברכות ענין וגילו ברעדה. והדבר קשה להולמו גילה ורעדה יחד. וכבר איתא שם בתלמידי רבינו יונה מאי דאיתא ויש עוד דרכים. הוא מרגיש שהתשובה היא שבאמת בשעת העבודה ממש אין כל כך מקום לשמחה. כשעומדים ומשרתים את המלך זה בהכרח כולו רעדה. אבל לפני המצוה ובסיומה, אז ניכרת השמחה הגדולה. וכמו שרקדנו עכשיו וכו'. וסיים שיש לרמוז זאת בנוסח הפייט, שמחים "בצאתם", לפני, וששים "בבואם", אחרי, אבל כשעושים רצון קונם זה "באימה" !

[א.ה. קצת מזכיר לי את המסופר ממליצת הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע, שאמר: רבש"ע וכי אשקר שיהודים לא חוטאים חלילה, אבל אשאלך ריבוני, הראית יהודי לפני עבירה הולך למקוה, לובש גרטל, ואומר לשם יחוד, וכשמסיים העבירה עושה סעודה לכבוד סיומה?...]

ח.
שמעתי כשסיפרה הרבנית ע"ה לאמי שתחיה לאוי"ט.
ר' זאב נוהג להסתגר לו באחד החדרים הפנימיים כל ערב ראש חודש להרבה זמן. אני כרגיל מניחה אותו לכל ענייניו. פעם אחת נזדמן לי להציץ שם וראיתי שהוא הדביק 2 נרות ברצפה, ולבש את התכריכים אשר הכין לו, ושכב בארץ וכיסה כמעט את כולו בטלית, ושכב שם מעוטף זמן רב... [אפשר רק לנסות לשער שעסק ב"יזכיר לו יום המיתה", בהידור כדרכו בקדש].
נו, עכשיו כבר הבנתי פשר הלכלוך הקבוע שם מדי פעם... [למרות שכמובן הוא חשב שגירד היטב..].

ט.
באמת כבר יצא עליו ספר נפלא, דער איידל מאן, [אני כבר לא זוכר מה סיפרתי בשעתו למחבר שליט"א. אולי חלק מהנ"ל כבר נמצא שם]. אפשר לראות שם מעט מגודל עבודתו. צם כל שני וחמישי. תענית דיבור כל חמישי ושבת, וביום ששי עד סוף העברת הסדרה, בלי דיבור באמצע ישר מהנץ, כל פסוק פעמיים הכי לאט שתוכלו לדמיין, תרגום ורש"י מילה במילה בקצב הנ"ל... כך שחלק הארי של יום הששי יצא גם הוא בשתיקה. כידוע מר"ח אלול עד יוכ"פ שתיקה מוחלטת. יש אצלי מעט פתקים מהוראותיו בימים אלו.

כהכרת הטוב אציין שהוא ורעייתו היו השדכנים שלנו ובביתם גמרנו למזל טוב, למרות שהיה זה באלול. וזה סיפור מתוק אבל אין בו שום מוסר השכל...

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ב' אפריל 01, 2019 5:56 pm

נפלא מאד

כל דבריך יקרים אחת לאחת.

אגב, הגה"צ רבי זאב היה מיודד עם רבי אריה לוין.
הוא היה השדכן של בנו זקני רבי שמחה שלמה לוין זצ"ל.

נוטר הכרמים

.השוחט כתב:ה.
ואם כבר עסקינן בתקופות קשות אצל ר' זאב [שעבר כל חייו תקופות קשות מאד], אז אגב דאגב עוד מעשה נורא שסיפר לי על עצמו.

פעם נכנס אצל יהודי חסיד גור בענייני גמ"ח, ללוות או לפרוע, ועד שבעה"ב נכנס לסלון ראה ר"ז את הסה"ק שפ"א על השולחן, פתחו והביט בו וראה ווארט קצר במזמור לדוד ה' אורי, שכתוב שם אם תקום עלי מלחמה "בזאת" אני בוטח, ולא נתפרש [עכ"פ להדיא] מה הוא אותו בזאת שבו דוד בוטח. [כמובן דיש לפרש בזה שה' הוא האור והישע וכן על זה הדרך].

ומשיב השפ"א שכוונתו בזאת גופא שהמלחמה קמה עלי, אני בוטח שאוכל לעמוד בה, כי אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואיננו מביא עליהם דברים שלמעלה מכוחם.

סיים ר"ז ואמר: אמנם חונכתי בחיידר אחר והורגלתי לקבל מספרים אחרים ולא התחלתי מאז ללמוד שפ"א, אבל היסוד הזה נהיה הרבי שלי בכל התקופות הקשות שעברו עלי !

כמים קרים על נפש עייפה.

להבנתי, הכוונה לדברי השפ"א שופטים תרל"ד ד"ה כי תצא:

נמצא שכל שיש לאדם מלחמה מכלל כי לו יש כח להלחם וכתיב אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, שכע"י המלחמה עצמה רואה שיש לו במה לבטוח.

וראה עוד שם בשנת תרמ"ה.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ב' אפריל 01, 2019 11:47 pm

ייש"כ הרב השוחט, נפלא

הספר 'איידלמאן' שהזכרת, נמצא באוצר

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' אפריל 02, 2019 12:50 am

הוספתי בס"ד עוד כמה סיפורים בקטע על רבי זאב.

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ג' אפריל 02, 2019 12:58 am

הרב השוחט כב' מחיה לא שוחט,

בן ירושלים

אליסף כתב:הספר נמכר בארה"ב?

כן

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ו' אפריל 12, 2019 12:13 am

געוואלדיג!
את המעשה ב'עיניך יונים' כמובן ראיתי עוד לפני שנים רבות, אך הסיומת המופלאה יקרה מפז!

ובדרך אגב, המנהג הירושלמי המתוק לקרוא שיר השירים מתוך קלף בפניא דמעלי שבתא יש בו הרגשה מופלאה של קדושה והתעלות. מומלץ.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' אפריל 12, 2019 8:45 am

.השוחט כתב:הוספתי בס"ד עוד כמה סיפורים בקטע על רבי זאב.

זה מסרבל את הקריאה בדבריך, לדפדף אחורה ולחפש בתוך הודעתך מה התחדש. כדאי לענ"ד לכתוב כל פעם בהודעה נפרדת

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ו' אפריל 12, 2019 3:29 pm

תוך כדי סידור ערימות ניירותיו של זקני רש"ש לוין זצ"ל לקראת פסח, מצאתי את הדף המצורף בזה, תמלול מה שתכנן לומר [ואולי גם אמר] ב'שירות השידור' על אביו רבי אריה, כמה חודשים לאחר פטירתו.

לקראת יום הזכרון החמישים לרבי אריה, אני מעלה את הדף ואת תמלולו.

[האם הסיפור פורסם כבר? האם השמות הללו מוכרים?]

אבקש את סליחת השומעים על אי-שליטתי המלאה בעברית.
היות ונתבקשתי מטעם שירות השידור לספר מעט ממעשיו הכבירים של מר אבי זצ"ל הכ"מ, לא יכלתי לסרב. אף שבחייו אהב את הצניעות אבל לאחר פטירתו, כשחייבים הבנים לכבדו במותו במעשים לעילוי נשמתו, נדמה לי שסיפור מעשיו הגדולים יעורר אנשים לתשובה ולמעשים טובים, ויהיה בזה עשיית נחת רוח לנשמתו הטהורה בגנזי מרומים.
מר אבי זצ"ל מוכר בשם 'אבי האסירים' מפני שהאסירים הכירו לו תודה על מה שעשה עבורם. האבא זצ"ל העריך מאד את מדת הכרת הטוב. היה מזכיר תמיד את מאמרי חז"ל המדברים על הכרת הטוב. והאסירים, ובפרט אסירי אצ"ל ולח"י ומפקדיהם לא שכחוהו, לא בשמחתם ולא ח"ו בצרתם, אשר בצרתם לו צר.

אבל האמת היא שהיה אפשר לעטרו בתואר "אבי תינוקות של בית רבן" על המעשים אשר עשה לטובת ילדי ישראל, ובפרט ילדי הת"ת "עץ חיים". מסירות שלא רואים אפילו מההורים עצמם. יש עובדות למאות, עם שמות, האנשים החיים אתנו עדים למעשים נפלאים.

אני רוצה לעמוד רק על עובדה ששמעתי בימי ניחומי, אחרי שאחד המנחמים סיפר על עצמו מימי ילדותו בזמן היותו תחת חסותו של מר אבא זצ"ל הכ"מ, קמה אשה אחת – היא הרבנית ברמן מרחובות – וסיפרה מעשה שהיה בנוכחותה:
בשבת אחה"צ היה מנהגו לבקר בבתי החולים שבעיר, והרבנית הנ"ל עמדה ליד מטתה של ידידתה, אשה חשובה בשם חיה וויס, והחולה היתה גוססת והרופאים קבעו ששעותיה ספורות. כשעבר האבא זצ"ל ליד מטתה נגשה אליו הרבנית ברמן בתחנונים: רבי! הסתכל! הגוססת הזאת היא אלמנה, אמא לשלשה יתומים קטנים! בקש רחמים עליה! מיד – היא מספרת – הניח האבא זצ"ל את ידו על המזוזה וקרא בזעקה: רבונו של עולם! לא ארשה לך לעשות זאת, כתוב 'לב אלמנה ארנין', ועל מי תיטוש את הצאן הזה?! לא... לא אסכים לזאת! אבי יתומים ודיין אלמנות שלח מהרה רפואה שלמה לחולנית חיה בת - - - במהרה. לא עברו כעשר דקות והאשה פקחה את עיניה ולאט לאט חזרה לאיתנה. וכעת היא ב"ה מגדלת את בניה בדרך התורה והמצוות.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' אפריל 12, 2019 4:07 pm

להעיר מהפס"ד בשו"ע (או"ח סי' רפח ס"י):

נרדף מפני רוח רעה שאמרו לאו דוקא דהוא הדין לכל חולה שיש בו סכנה היו זועקים ומתחננין וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום:
הגה: וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום (ליקוטי מהר"י ברי"ן ובית יוסף בשם הר"ן פרק ג' דתענית):

כ"ק אדה"ז נ"ע, בשולחנו (או"ח סי' רפח ס"ט), כתב:ואפילו שאלת צרכיו התירו אם הוא חולה המסוכן סכנת היום שזועקים ומתחננים עליו בשבת אפילו בצבור וכן מותר לברך על החולה המסוכן בו ביום וכן המקשה לילד שהיא מסוכנת בו ביום . .

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ו' אפריל 12, 2019 11:51 pm

בן ירושלים כתב:
אליסף כתב:הספר נמכר בארה"ב?

כן

חפשתי בשתי חנויות ספרים בלייקווד ולא היה.

בן ירושלים

הלילה ומחר הוא יום היארצייט החמישים של רבי אריה לוין זצ"ל. לפי מה ששמעתי העליה המרכזית על קברו תהיה בשעה 10 בבוקר בבית הקברות בסנהדריה, אם כי בשנים האחרונות היתה עליית רבים במשך כל שעות היום. שנשמע ונתבשר בבשורות טובות.
בכניסה לבית הקברות תהיה אי"ה מכירת הספרים משנת אריה ודרך אבות.

תם מה הוא אומר

בן ירושלים כתב:הלילה ומחר הוא יום היארצייט החמישים של רבי אריה לוין זצ"ל. לפי מה ששמעתי העליה המרכזית על קברו תהיה בשעה 10 בבוקר בבית הקברות בסנהדריה, אם כי בשנים האחרונות היתה עליית רבים במשך כל שעות היום. שנשמע ונתבשר בבשורות טובות.
בכניסה לבית הקברות תהיה אי"ה מכירת הספרים משנת אריה ודרך אבות.

האם לא עושים את העליה בערב ראש חודש ניסן?

בן ירושלים · הודעהעל ידי **בן ירושלים** » א' אפריל 14, 2019 1:11 am

תם מה הוא אומר כתב:
בן ירושלים כתב:הלילה ומחר הוא יום היארצייט החמישים של רבי אריה לוין זצ"ל. לפי מה ששמעתי העליה המרכזית על קברו תהיה בשעה 10 בבוקר בבית הקברות בסנהדריה, אם כי בשנים האחרונות היתה עליית רבים במשך כל שעות היום. שנשמע ונתבשר בבשורות טובות.
בכניסה לבית הקברות תהיה אי"ה מכירת הספרים משנת אריה ודרך אבות.

האם לא עושים את העליה בערב ראש חודש ניסן?

לא. מידי שנה היו עולים ביארצייט. שנה אחת פרסם מאן דהוא שהעליה בערב ראש חודש ניסן, והצליח להכעיס את הבנים.

אגב קרוב משפחתי נפטר בר"ח ניסן הגאון ר' ישראל יעקב פישר הורה למשפחה לעלות על קברו בר"ח עצמו ולא בערב ר"ח.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' אפריל 14, 2019 8:35 am

אברהם כתב:תוך כדי סידור ערימות ניירותיו של זקני רש"ש לוין זצ"ל לקראת פסח, מצאתי את הדף המצורף בזה, תמלול מה שתכנן לומר [ואולי גם אמר] ב'שירות השידור' על אביו רבי אריה, כמה חודשים לאחר פטירתו.

לקראת יום הזכרון החמישים לרבי אריה, אני מעלה את הדף ואת תמלולו.

[האם הסיפור פורסם כבר? האם השמות הללו מוכרים?]

אני רוצה לעמוד רק על עובדה ששמעתי בימי ניחומי, אחרי שאחד המנחמים סיפר על עצמו מימי ילדותו בזמן היותו תחת חסותו של מר אבא זצ"ל הכ"מ, קמה אשה אחת – היא הרבנית ברמן מרחובות – וסיפרה מעשה שהיה בנוכחותה:
בשבת אחה"צ היה מנהגו לבקר בבתי החולים שבעיר, והרבנית הנ"ל עמדה ליד מטתה של ידידתה, אשה חשובה בשם חיה וויס, והחולה היתה גוססת והרופאים קבעו ששעותיה ספורות. כשעבר האבא זצ"ל ליד מטתה נגשה אליו הרבנית ברמן בתחנונים: רבי! הסתכל! הגוססת הזאת היא אלמנה, אמא לשלשה יתומים קטנים! בקש רחמים עליה! מיד – היא מספרת – הניח האבא זצ"ל את ידו על המזוזה וקרא בזעקה: רבונו של עולם! לא ארשה לך לעשות זאת, כתוב 'לב אלמנה ארנין', ועל מי תיטוש את הצאן הזה?! לא... לא אסכים לזאת! אבי יתומים ודיין אלמנות שלח מהרה רפואה שלמה לחולנית חיה בת - - - במהרה. לא עברו כעשר דקות והאשה פקחה את עיניה ולאט לאט חזרה לאיתנה. וכעת היא ב"ה מגדלת את בניה בדרך התורה והמצוות.

מר העלה אצלי זיכרונות ילדות מדמות יקרה ואהובה ההולכת ונשכחת. הרבנית לאה ברמן ע"ה, היתה אחותו של יעקב פיטלוביץ' ונלוותה אליו בחלק ממסעותיו לאתיופיה. בזיוו"ר היתה נשואה לפרופ' אשר גולאק ולאחר שנפטר בקציו"ש נישאה בזוו"ש לרב יעקב ברמן מיסד המכללה למורים ברחובות הקרויה כיום על שמו. הרבתה במעשי חסד, בייחוד לטובת ילדים ממשפחות הרוסות, אותם סדרה במוסדות שונים, כשהיא פועלת לשם כך במרץ ובתקיפות שאפיינו אותה. לא זכתה לילדים משלה ואהבה נוכחות של ילדים בסביבתה, שזכו ממנה לחום ולאהבה שתובלה גם בהערות ובנזיפות. היינו מבקרים אותה [עם ההורים ועוד כמה משפחות שהיא אז צעירות יחסית, כיום מוותיקי העיר] הרבה בעיקר בשבתות אחר הצהריים, היתה מגישה תה בכוסות הנתונים במעין תחתיות מתכת גבוהות עם ידיות, כנהוג ברוסיה [היתה ילידת לודז', בפולין הקונגרסית שהיתה אז חלק המאמפריה הרוסית] מביעה בנחרצות את דעותיה בנושאים שונים ומספרת על קורות חייה.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » א' אפריל 14, 2019 8:52 am

"לקראת יום הזכרון החמישים לרבי אריה, אני מעלה את הדף ואת תמלולו.

[האם הסיפור פורסם כבר? האם השמות הללו מוכרים?]"

הרבנית ברמן מרחובות- שמא אשתו של הרב יעקב ברמן שהקים שם מכללה למורים [אולי בטעות- אשתו של הרב בר שאול היתה לבית ברמן, דודת משפחת ברמן מפוניבז]

פורום אוצר החכמה

מי מחובר