פורום אוצר החכמה

אני מחפשת מידע מי היו הוריו של ר' יוסף ביגון הי"ד 1901-1942. נרצח באושוויץ. נודע לי מפי הרב שטינמן הבן שהיה נין של ר' שלום מנשה מבריסק.
אבי הוא נין של ר' שלום מנשה ומכאן ההתענינות. למרות המידע המשפחתי הרב שיש לי זו הפעם הראשונה שאני שומעת את השם ביגון !!!

תודה דינה

יש עליו ערך בויקי
וע"ע כאן:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2750447

בן הרב כתב:יש עליו ערך בויקי.

יוסף ביגון
הרב יוסף ביגון (תרס"א, 1901 – תמוז תש"ב, 1942) היה איש תנועת המוסר ואיש חינוך יהודי ליטאי שפעל בפולין. כיהן כמשגיח בישיבת עץ חיים בהיידה שבבלגיה. נספה בשואה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בליטא. בשנות ה-20 למד בישיבת גרודנה ובישיבת מיר, והיה מתלמידי המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ.

בשנות ה-30 עבר להתגורר בוורשה והיה פעיל מאוד בתחום החינוך היהודי והתורני בעיר. במשך תקופה התגורר בקרקוב, ואף בה המשיך בפעילותו החינוכית והמוסרית. היה בקשר קרוב עם האדמו"ר רבי משה'ניו פרידמן מבויאן-קראקא. באותה תקופה העלה על הכתב, ביידיש, תוכנית הצלה רוחנית חינוכית לנוער היהודי בזמננו והפיץ אותה במטרה לעודד נדיבים יהודים בארצות הברית לממנה. לימים היא יצאה כחיבור בעברית, תחת השם "עינא פקיחא" - "הבו גודל", בעריכתו ותרגומו של תלמידו אליהו כי טוב.

ראש ישיבת עץ חיים בהיידה שבבלגיה, הרב שרגא פייבל שפירא, הזמינו לכהן כמשגיח בישיבתו. במשך תקופה הוא שהה בישיבה ומסר שיחות מוסר לתלמידים.

היה בקי בתורת הרמח"ל. בשנת 1934 ההדיר והוציא לאור את ספרו של הרמח"ל "דרך השם", והוסיף עליו את פירושו "אור הדרך" וכן "שבילי הדרך" – מקבילות משאר ספרי הרמח"ל. בשנת 1936 הוציא לאור את "ילקוט ידיעות האמת" בשני חלקים, הכוללים כמה מספרי הרמח"ל.

נספה במחנה ההשמדה אושוויץ, בתחילת חודש תמוז תש"ב (1942).

ר' אליהו כי טוב הוציא אחד הספרים שלו על חינוך, עם מבוא, אולי שם יש מידע עליו.

זה הספר
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?150730&page=P15073000100
אך לא מוזכר שם אביו ואמו

דינהי כתב:אני מחפשת מידע מי היו הוריו של ר' יוסף ביגון הי"ד 1901-1942. נרצח באושוויץ. נודע לי מפי הרב שטינמן הבן שהיה נין של ר' שלום מנשה מבריסק.
אבי הוא נין של ר' שלום מנשה ומכאן ההתענינות. למרות המידע המשפחתי הרב שיש לי זו הפעם הראשונה שאני שומעת את השם ביגון !!!

תודה דינה

כדאי להתעניין אצל הרב שטיינמן עצמו, יתכן מאוד שהוא יודע יותר.

אולי כדאי לבדוק ביד ושם.

---

בדקתי ואין שם פרטים אלו.

תודה למגיבים. נכנסתי לאתר של אוצר ולצערי גם שם אין מידע על הוריו.
קבלתי מידע ממקור אחר ששם אביו ר' בנימין אני מניחה ששם המשפחה ביגון או כפי שנכתב ביאגון.

דינה

היה בבחרותו מראשי הועד שיסדו לראשונה את לימוד הנערים בביהכנ"ס בעיירה גרודנה, מה שנהפך אח"כ להיות ישיבת שער התורה של הגרש"ש זצ"ל

בסדרת הספרים 'אלה אזכרה' לזכר גדולי התורה שנהרגו על קידוש ה' בימי השואה נדפס מאמר הערכה מיוחד מאת ד"ר הלל זיידמן בו היטיב לשרטט את דמותו הנשגבה של הק' רבי יוסף ביגון הי"ד מפארי גידולי ישיבת מיר לדורותיה, (כרך א' עמודים 228-238)

במאמר צוין שר' יוסף נולד בשנת תרס"א בעיירה ויסוקי ליטבסקי, בליטא שבפולין, לאביו ר' בנימין.

(באשכול זה viewtopic.php?p=64218#p64218 ניתן לבקש את המאמר מתוך כרכי 'אלה אזכרה' הנמצאים באוצר החכמה).

כדאי לנסות לבדוק עם הרב יוסף בן ארזה - בנו של ר' חנוך - חתנו של רבי אליהו כי טוב - שהוציא את ספרו 'עינא פקיחא' ואף צרף אליו מבוא מעניין - בו העלה קווים לדמותו. מתגורר בהר נוף ירושלים

פרק עליו ישנו גם בספר "אישים שהכרתי : דמויות מהעבר קרוב במזרח אירופה", מאת הלל זיידמן, ירושלים :מוסד הרב קוק, תש"ל

תודה לכל המגיבים.
נמצא ששם אמו רחל.
רחל אם כן היא נכדתו של ר' שלום מנשה מבריסק. אני מחפשת מי הם הוריה כדי לחברם לר' שלום מנשה.

דינה

אולי תנסי אצל צאצאי הגרד"א ספקטור זצ"ל שעסק הרבה בייחוסי צאצאי הצדיק ר' שלום מנשה

זכיתי להפגש עם הרב דוד ספקטור ז"ל ולקבל ממנו את המידע שהיה לו.
במידע אין על חלק זה של המשפחה

דינה

רבי יוסף דוד עפשטיין במאמרו לקורות ישיבת מיר ייחד כמה מילים לזכרו של הק' רבי יוסף ביגון הי"ד.
http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/mir1-2.htm

סמוך לפסח שנת תרפ"ד, חזר ר' ירוחם לבוביץ למיר, אתו יחד באה חבורת תלמידים מישיבת פוניבז' מקום שם פעל כמנהל רוחני. הם הביאו אתם מפנה חדש ברוח הישיבה. האריות שבחבורה זו, מבחינה החינוכית מוסרית, עמדו לו לר' ירוחם לכבוש את הישיבה ב"סערה", השפעתו השתלטה תכף על הישיבה. בחבורה זו היו אלה שנעשו אח"כ לאבני פנה בהתפתחותה של הישיבה ולגדולים בעלי שם: ר' דוד פוברסקי ("דוד לובאנער" קראו לו בישיבה), שהיה לרבים דוגמא של הרמונית התמדה דינמית ועדינות לבבית גם יחד, מחבר הספר "ישועת דוד" על חושן משפט, אשר כיהן פאר עד פטירתו בו' אדר תשנ"ט, כראש הישיבה של ישיבת פוניבז' בבני ברק; רבה של לונינץ לעתיד, ר' משה מילשטיין הי"ד ("משה ווארשאווער") שכיד ימינו של המשגיח, אישיות אצילית רבת קסם, מעורב בין הבריות ובעל לשון לימודים, עמד תמיד במרכזה של הישיבה; ר' זיידל מפיעסק הי"ד, נפש שוקטה, בעל היקף ומעוף ועם זה מתון, שמר על רשימת "שיחותיו" באידית, כמו שהורצו בישיבה, ורבים העתיקון מכתביו. הוא היה אחד מחבורת תלמידי גרודנה לשעבר שלמדו בפוניבז' בהיות שם ר' ירוחם. על חברה זו השתייך גם ר' איסר מאלין הי"ד, בעל מדות תרומיות ובעל מוסר אדוק. הוא שהיה הגורם הראשון באותה שורת המאמרים שנעתקה מ"שיחותיו" של המשגיח ונכללו בשנים הבאות ב"חבר מאמרים" - ספרו של ר' ירוחם שיצא לאור ע"י תלמידיו.
על חבורה זו נמנה גם אותו בחור קטן הקומה ודל הבשר שנתפרסם אח"כ לאחד מצדיקי הדור, ר' יוסף ביעגון ז"ל, ושעליו הראה ר' ירוחם אז לר' יחזקאל לונשטיין - "איהר זעהט אט דעם קליינעם, דאס איז א ריעז". כל אחד מהנזכרים נעשה לו כ"משפיע" קטן בחוג חבריו, אולם זה האחרון הגדיל לעשות ככוח מיוחד בישיבה, וכאישיות בעולם החרדי החינוכי, כדאי ליחד עליו את הדיבור.
ר' יוסף ביעגון, בחור קטן קומה זה, רזה וחיוור, בעל עיניים שחורות, עמוקות ומלאי פזיזות, משך עליו תשומת לב. ניכר היה שאינו מ"הרגילים". משהו סודי רחף על פניו הצנומים. מיד הובלט מבין האחרים. היה קונה "בולי דואר" ו"גלויות" ומוכרם לבני הישיבה בעת הצורך. בהמשך הזמן "נודע" כי אצל יוסף ביעגון אפשר להשיג הלוואה לזמן מה. מהיכן כסף לבחור זה? הוא פשוט משיג הלוואות מאחרים ומלוון לבני הישיבה. אט אט הוסיפו להתבלט בו עוד דברים המעידים על "אוריגינליות". זקנו גדל, תפלתו ארכה, מהלכו ברחוב שונה. ככל מה שהוסיפו לשים לב אליו, נגלו בו יותר ויותר ענייני גדלות. לא חזון בלתי נפרץ היה כי בני ישיבה יספרו על טיבו של אותו צדיק שנתגלה בישיבה, ר' יוסף ביעגון, על תפלתו, על מיעוט שינה שלו, על האור הדולק כמעט כל הלילה במעונו, על מיעוט אכילתו, על חומרותיו בבשר, בלחם, באפית מצה וכדומה, על עסקו בבולי הדואר כדי למנוע ביטול תורה מבני ישיבה בלכתם לבית הדואר בכל פעם, על גמילות חסדים שלו, ועם זה גם על ידיעותיו בשפה רוסית וספרותה - איש פלאים. נודע גם כי בחור צנום וחיוור פנים זה הוא הוא שהיה ראש מייסדי דגרודנה בימי המלחמה - "ישיבת שער התורה", שנוסדה תחת כיבוש הגרמנים של מלחמת העולם הראשונה למען בני התורה שלרגל נדידת הישיבות לאוקראינה נשארו ללא מקום תורה מרכזי. (ראה המכתב מ"ישיבת שער התורה" בגרודנה לאגודת הרבנים באמריקה - "זכרון בספר" הוצאת "עזרת תורה" בניו יורק תרפ"ב דף 201. מכתב היסטורי זה היה חתום ע"י ר' יוסף ביעגון בתור יו"ר הועד. וכן ראה עליו בפרק על ישיבת היידע).

לתולדות רבי שלום מנשה רוזנבלום מבריסק באריכות בקובץ חצי גבורים פליטת סופרים האחרון [ניסן ע"ו]

והאם רבי יצחק ביגון גם קשור למשפחה זו?
viewtopic.php?f=19&t=13184&p=123363#p123176

הוא נישא לאחת מראשונות תלמידות שרה שנירר בקרקוב. יצאו כמה ספרים שכתבו ניצולות שואה תלמידות שרה שנירר, באחת מהם מובא בארוכה על נישואיו ועל מגוריו בקרקוב, כמדומה לי

אשמח לקבל יותר פרטים אלו ספרים והיכן ניתן למצוא את הספרים.

דינה

שמשון כתב:הוא נישא לאחת מראשונות תלמידות שרה שנירר בקרקוב. יצאו כמה ספרים שכתבו ניצולות שואה תלמידות שרה שנירר, באחת מהם מובא בארוכה על נישואיו ועל מגוריו בקרקוב, כמדומה לי

שאוני בלבכם?

בברכה המשולשת כתב:

שמשון כתב:הוא נישא לאחת מראשונות תלמידות שרה שנירר בקרקוב. יצאו כמה ספרים שכתבו ניצולות שואה תלמידות שרה שנירר, באחת מהם מובא בארוכה על נישואיו ועל מגוריו בקרקוב, כמדומה לי

שאוני בלבכם?

מובא גם בספר הרוח שגברה על הדרקון מגב' פרל בייניש חניכת בית יעקב בקרקא.

ח''ל קאליסק כתב:

בברכה המשולשת כתב:

שמשון כתב:הוא נישא לאחת מראשונות תלמידות שרה שנירר בקרקוב. יצאו כמה ספרים שכתבו ניצולות שואה תלמידות שרה שנירר, באחת מהם מובא בארוכה על נישואיו ועל מגוריו בקרקוב, כמדומה לי

שאוני בלבכם?

מובא גם בספר הרוח שגברה על הדרקון מגב' פרל בייניש חניכת בית יעקב בקרקא.

למיטב זכרוני היא גם חיברה את שאוני בלבכם

תודה על ההפניות לספרים

דינה

יש כאן משפחת בוגן
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 7300000009
יכול גם להיות קשור?

ח''ל קאליסק כתב:

בברכה המשולשת כתב:

שמשון כתב:מובא גם בספר הרוח שגברה על הדרקון מגב' פרל בייניש חניכת בית יעקב בקרקא.

בד"ה מרת פרל בניש ע"ה

אמו של מחבר סדרת ספרים מעניינים ומעולים, ר' חיים בניש.

היא אינה אמו, אלא נישאה לאביו ר' שמעון בניש לאחר שהתאלמן בגיל צעיר מאשתו.

אם זה עוד רלוונטי, ממליץ לשוחח עם ר' משה גרילק. אביו, ר' אלי' זצ"ל, היה מקורב לרב ביגון.

פעם ראיתי פירוש על מסילת ישרים בעילום שם המחבר, וכתב בהקדמה שבלמדו בישיבת מיר היה ר׳ יוסף ביגון חוזר כל שנה לישיבה לחודש אלול. וכתב שעצם הראיון שעליו חיבר את הפירוש (שהברייתא דרפב"י ובעקבותיו הרמח"ל בנויים על עשר הספירות) שמע אז מר׳ יוסף דנן. (והמחבר עבד על כל ספירה במשך מ׳ יום כשהיה בארץ גזירה)
מי שיוכל להזכיר לי באיזה ספר אני נזכר, וביותר, מי המחבר עלום השם, אודה מאד.

כוונתך לצמאה נפשי (ישנו באוצר). המחבר עלום השם הוא ר' צבי מאיר אינהורן.