הרב משה שלמה כשר זצ"ל

[מבקש חכמה]

תמיד אני מוצא קורת רוח מרובה מחיבוריו הנפלאים של האי גברא רבה שהיה בעל מחשבה וכתיבתו מזוקקת.
מהויקיפדיה למדתי שחי בשנים תרע"ו-תשמ"ד והיה חתנו של הרב רבינוביץ מד"א בני ברק.
והיה כמובן לעזר לאביו במפעליו הרבים
אם יש מי שרוצה להוסיף על דמותו יבורך.

[גימפעל]

ראיתי בחנויות הספרים לאחרונה ספר חדש של הנ"ל בשם 'הגיונות' ובהקדמה קצת מתולדותיו.

[לייטנר]

ערכו בויקיפדיה:

הרב משה שלמה כשר (תרע"ו, 1916 – ב' בניסן תשמ"ד, 1984) היה סופר, חוקר ומהדיר תורני. ניהל את מכון "תורה שלמה" שייסד אביו, הרב מנחם מנדל כשר. עורכו של השנתון התורני "נועם" (תשי"ח-תשמ"ד).

ביוגרפיה
נולד בפולין, בנו של הרב מנחם מנדל כשר. בשנת תרפ"ד (1924) עלה עם הוריו ואחיו שמעון לארץ ישראל והם התיישבו בירושלים. אביו הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה, ובמקביל ייסד את מכון "תורה שלמה". בשנת תרפ"ט (1929) היגר עם משפחתו לארצות הברית, שם הרחיב אביו את פעילותו הספרותית והציבורית. נישא לפנינה, בתו של הרב אריה מרדכי רבינוביץ, רבה הראשון של בני ברק.

סייע לאביו בניהול מכון "תורה שלמה". עסק בחקר תנועת החסידות וחיבר סדרת ספרים על משנתה. כמו כן עסק רבות בההדרת ספרות תורנית והוציא מספר ספרים של תורת הראשונים על מסכת אבות. היה בקי בתורת המהר"ל והוציא לאור כמה מספריו. כן עסק בתורת הרוגאצ'ובר ופרסם ספר המבאר את יסודות תורתו, במסגרת מכון "צפנת פענח" שהקים אביו. הוא היה חבר האנציקלופדיה התלמודית והשתתף בכתיבת ערכים רבים.

נפטר בניסן תשמ"ד, כארבעה חודשים לאחר פטירת אביו.

ספריו ועריכותיו
הגיונות - על פרשיות התורה, המועדים ופרקי אבות
פרקי משה - על מסכת אבות
אנשי מעלה - ספורים על אנשי מעלה מדורות קודמים (יחד עם י' י' בלכרוביץ)
אנשי מופת - סיפורים על אנשי מופת מדורות קודמים (יחד עם י' י' בלכרוביץ)

חסידות
שערי החסידות
אור החסידות
דרך החסידות
ערכי החסידות
פרקים בתורת החסידות
פרקים במשנת החסידות
שבילים במחשבת החסידות
פרקים במחשבת החסידות
נתיבות במחשבת החסידות
עיונים במחשבת החסידות

תורת הראשונים
פירושי רבינו יונה מגירונדי על מסכת אבות
פירושי רבנו יוסף בן שושן
פירושי ראשונים למסכת אבות: רש"י, ר"י הפניני, פי’ ר"י חייון
פירוש רבי יצחק בן שלמה מטולידו על מסכת אבות (יחד עם י' י' בלכרוביץ)
פירושי רבנו אברהם פריצול על מסכת אבות (יחד עם י' י' בלכרוביץ)

תורת המהר"ל
מבוא לתורת מהר"ל
דרשות מהר"ל מפראג
פירושי מהר"ל מפראג לאגדות הש"ס (יחד עם י' י' בלכרוביץ)

תורת הרוגאצ'ובר
פרקי מבוא לתורת הרוגאצ’ובי
משנת רבינו יוסף הרוגאצובי
הגאון הרוגאצ’ובי ותלמודו
צפנת פענח על התורה

[מיללער]

איני מוצא אשכול על רמ"מ כשר אז אשאל פה, מה ידוע על חתנו של רמ"מ כשר - הרב דר. אהרן גרינבוים?

מה שידוע לי הרב גרינבוים ההדיר את פירושו של רבנו שמואל בן חפני עה"ת, ושימש כנציג הג'וינט בירושלים, האם היה מפורסם בזמנו כאחד מחכמי ירושלים, מאין היה מוצאו, וכו'

[פלתי]

ראיתי בחנויות הספרים לאחרונה ספר חדש של הנ"ל בשם 'הגיונות' ובהקדמה קצת מתולדותיו.

הספר הגיונות אינו ספר חדש. אולי יצא שוב, אבל כבר יצא לאור בתשט"ו.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?15196&

[מיללער]

איני מוצא אשכול על רמ"מ כשר

רמ"מ כשר בשנת ת"ש בעת שהותו בשיקאגא, ארה"ב

[ציפורן]

כנ"ל, בשבתו בשיקגו.

[ציפורן]

איני מוצא אשכול על רמ"מ כשר -

הרה"ג מנחם מנדל כשר (בקיצור נמרץ)
נולד בוורשה בי"א אדר תרנ"ה.
למד אצל גדולי התורה בפולין
נסמך להוראה בשנת תרע"ג
היה שותף מלא בניהול ה"מתיבתא" בוורשה.
בשנת תרפ"א נתמנה לעורך הירחון דגל התורה (שנוסד ע"י מועצת גדולי התורה שם)
בשנת תרפ"ה עלה לארץ הקודש בשליחות הרבי מגור לייסד את ישיבת שפת אמת בירושלים.
בה כיהן כראש ישיבה לתקופה של שנתיים.
בשנת תרח"ץ הו"ל את ח' כרכים (על חומש בראשית) מתוך פירושו העצום "תורה שלימה "
סביב זמן פלישת הגרמנים ימ"ש לפולין, עמד בראש "וועד ההצלה" כאשר פעל לעלות ארצה את שושלת אדמו"רי גור ובני משפחה נוספים מגיא ההריגה.
בשנת תשי"ג יסד את מכון תורה שלימה בירושלים ובניו יורק.
בשנת תשט"ז גילה אוצר של כתבי יד של הגאון הרוגצ'ובי זצוק"ל לאור התגלית יסד מכון צופנת פענח.
בתשכ"ג זכה בפרס ישראל לספרות (על יצירת המופת תורה שלימה) וכן זכה בפרס הרב קוק.
מלבד זאת הוציא מתחת ידו עשרות חיבורים וקבצים שחותם בקיאותו המבהילה חקוק ומבצבץ מכול שורה.
נלב"ע כ"ז חשון תשד"ם.

[ברזלים]

ידוע ספרו עב הכרס "התקופה הגדולה" שראה בהקמת המדינה וכו' סימנים לאתחלתא דגאולה. במסגרתו פירסם לראשונה את ספר קול התור

[מתון]

ידוע שהרה"ק רבינו יואל מ'סאטמאר זצ"ל החזיק ספרי "תורה שלמה" בביתו (כמובן בחלק המכוסה בארון הספרים...) ואף עיין בהם על אף הדעות חלוקות שהיה ביניו לבין רמ"מ

[מיללער]

ידוע שהרה"ק רבינו יואל מ'סאטמאר זצ"ל החזיק ספרי "תורה שלמה" בביתו (כמובן בחלק המכוסה בארון הספרים...) ואף עיין בהם על אף הדעות חלוקות שהיה ביניו לבין רמ"מ

הדבר ידוע, ובכלל לא היה מכוסה, שמעתי מכלי ראשון שנכנס אליו ביחידות וראה התורה שלימה על שולחנו, ומה נורא? אם אין שלום אתו בדיעותיו בענין מסוים, זה אומר שלא עשה עבודה יפה בספרו?

[מתון]

ידוע שהרה"ק רבינו יואל מ'סאטמאר זצ"ל החזיק ספרי "תורה שלמה" בביתו (כמובן בחלק המכוסה בארון הספרים...) ואף עיין בהם על אף הדעות חלוקות שהיה ביניו לבין רמ"מ

הדבר ידוע, ובכלל לא היה מכוסה, שמעתי מכלי ראשון שנכנס אליו ביחידות וראה התורה שלימה על שולחנו, ומה נורא? אם אין שלום אתו בדיעותיו בענין מסוים, זה אומר שלא עשה עבודה יפה בספרו?

פשוט דכשלמד בתוכו לא הצניעו מהרואים דאז, אך בארון הספרים היה מקומו בתחתיתו במקום שיש דלתות (כך שמעתי מפי הרואה).

זה לא נורא כלל! אבל בכמה רביים היה כזה שאם היה אחד "נתפס" לאיזה דעות לא מקובלים אצלם, לא למדו בספריו כלל. אבל לגבי האדמו"ר מסאטמאר לא כן היה, ואדרבה זה מה שרציתי לפרסם, דעל אף קנאותו לא הקפיד מללמוד בספר טוב מאחד שלא היה שווה בדעותיו (בלשון המעטה ...).

[שיף]

איני מוצא אשכול על רמ"מ כשר אז אשאל פה, מה ידוע על חתנו של רמ"מ כשר - הרב דר. אהרן גרינבוים?

מה שידוע לי הרב גרינבוים ההדיר את פירושו של רבנו שמואל בן חפני עה"ת, ושימש כנציג הג'וינט בירושלים, האם היה מפורסם בזמנו כאחד מחכמי ירושלים, מאין היה מוצאו, וכו'

בנו הוא הרב אפרים גרינבוים מרח' סורוצקין בירושלים - יליד ארה"ב- [גיסו של הרב משה פלג רבה של שערי צדק]

[שיף]

הרה"ג מנחם מנדל כשר (בקיצור נמרץ)

קצת יותר באריכות:
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה". עסק רבות בתורת הרוגצ'ובר, הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח (על הרמב"ם) וצפנת פענח (שאלות ותשובות).

זכה בפרס ישראל לספרות תורנית (1963) ופעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951). בעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. השתייך לחסידות גור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בוורשה לרבי יצחק פרץ[1]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל שישה סדרי משנה בעל פה. בעודו צעיר לימים התכתב עם כמה רבנים ידועים בענייני הלכה. בהם: הרב יוסף רוזין מחבר "צפנת פענח", הרב מאיר דן פלוצקי מחבר "כלי חמדה", הרב מנחם זמבא, הרב אלחנן וסרמן, הרב אברהם ישעיה קרליץ ("החזון איש"), הרב ירוחם פישל פרלא, הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, הרב חיים משה אלישר ועוד. בגיל 19 החל לערוך את הירחון התורני "דגל התורה" בהוצאת אגודת ישראל בפולין, שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף נסמך להוראה על ידו.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת ה'תרפ"ז הוציא לאור את הכרך הראשון[2]. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט.

הרב כשר היה מעורב בעסקי ציבור ובין השאר היה מזכיר מועצת גדולי התורה בפולין, הקים את ה"מתיבתא" בוורשה, והיה חבר ויו"ר של חברת "זיכרון דוד" שפעלה לרכישת קרקעות בין ירושלים לחברון לפני קום המדינה.

עמד בראש הוועד הציבורי שפעל להעלות את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר ועוד כמה מבני משפחתו לארץ ישראל כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ובכך הצילם ממוות.

את עיקר פעילותו הקדיש ליצירה התורנית. מספר נכדו אסא כשר:

"פעם בא אלי רקטור של אחת האוניברסיטאות שהם מעוניינים לתת לסבי ד"ר לשם כבוד. ביקשו שאשאל אותו האם יסכים לקבל תואר זה. עלי להקדים שסבי קיבל ד"ר לשם כבוד מהישיבה יונברסיטי בניו יורק. הלכתי לסבא והוא אמר לי: "אני החלטתי שמגיל שבעים ומעלה אני לא רוצה יותר שום גילוי של כבוד. לא רוצה להקדיש לזה אפילו רגע אחד מחיי, אני אלך לטקס, ושוב יכבדו וישבחו אותי" על קצה המזלג היו לו את הרגעים שהתעסק עם דברים אחרים ולא עם ספרים, וגם זה היה נראה לו יותר מידי. כל עולמו היו הספרים ולא יותר מזה".
מחלוקת עזה הייתה בינו לבין הרב חיים צימרמן בענייני קו התאריך.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר. שני חתניו הם הרב ד"ר אהרן גרינבאום, שהיה מראשי הג'וינט וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. בניו של שמעון הם הפרופסור אסא כשר והפרופסור רימון כשר.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים. מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. ולאחר פטירת הרב משה כשר והרב גרינבוים פסקה לגמרי. עיקר מורשתו היא בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"[3].

עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגוצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגוצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגוצ'ובר על התורה, על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות התלמוד, כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.

[ציפורן]

כאן גם נכתב אודותיו:
ר' מנחם מנדל כשר נולד בשנת ה'תרנ"ה (1895) והלך לבית עולמו בכ"ז מרחשוון ה'תשמ"ד (1983). מגיל צעיר החליף מכתבים עם גדולי התורה של אותה תקופה ואף החל את פירושו לתורה, 'תורה שלמה'. לאחר נישואיו התיישב בעיר דווארט, ובשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה ארצה והקים בשליחות האדמו"ר מגור את ישיבת שפת אמת. הרב כשר עמד בראשה כשנתיים, אולם לאחריהן נאלץ לרדת לארה"ב כדי להמשיך את מפעלו המרכזי 'תורה שלמה', בו החל לעסוק ועודנו בארץ. הרב כשר התעסק אף בצרכי ציבור בצעירותו כך ששימש כמזכיר של מועצת גדולי התורה, פעל לקניית קרקעות בחברון ופעל לעלייתו של האדמו"ר מגור ארצה – מה שבדיעבד הציל את חייו של האחרון. בשנת ה'תשט"ז (1956) גילה הרב כשר אוסף כתבי-יד של הרוגוצ'ובר והקים מכון להוצאת הכתבים על-מנת להוציאם לאור.
נכדו מספר, שבכל משפט שני של הרב כשר היה השורש דפ"ס – "מה אני מדפיס", "צריך להדפיס", "נדפיס". ואין זה מפתיע לאור כמות הכתבים האדירה שהוציא מתחת ידו – כתשעים חיבורים. אין באפשרותנו למנות כל כתביו, מאמריו וקונטרסיו – אך ננסה לעמוד על העיקריים שבהם; מפעלו המפורסם והגדול ביותר הוא 'תורה שלמה', במסגרתו יצאו כמעט ארבעים וחמישה כרכים מקיפים עד סוף ספר במדבר. בכרכים אלו ליקט הרב כשר את כל התורה שבע"פ שהופיעה על פסוקים אלו, כולל עשרות כתבים שלא שזפתן עין עד אז, ועל כל אלה צירף ביאור ארוך בתוספת הגהות וציונים. לכל כרך גם הוסיף עשרות מאמרים למדניים מפרי עטו כ'מילואים'. הרב כשר ניהל חלופת מכתבים מסועפת עם גדולי הדור דאז, ואת החשובים שבמכתבים אלו איגד יחד עם בירורי הלכה לכדי שו"ת – 'דברי מנחם'. יוער כי אמנם רוב מכתביו מצעירותו אבדו, אך עדיין ניתן למצוא בח"א תשובה של הרב אלישר (ה'חכם באשי') שיועדה לרב כשר כאשר היה בן חמש עשרה.
כאמור, הרב כשר היה חלוץ פרשני תורת הרוגוצ'ובר ובמסגרת המכון שהקים – הוציא יחד עם בנו את פירושי הרוגוצ'ובר לתורה, למורה נבוכים ולמסכתות אחדות, וכן את 'מפענח צפונות' – שם ניסה לפרוס לציבור הרחב את תורת הרוגוצ'ובר.
הרב כשר היה ציוני נלהב, ואת כתב ההגנה השלם שלו על הציונות פרש בספר 'התקופה הגדולה'. בנוסף, כתב בספר נפרד, 'ארבעת הרועים' שמו, על דרכם של הגר"א, של הבעש"ט, של אור החיים ושל החת"ם סופר בנושא הגאולה. לאחר שהתהלכו ניל ארמסטרונג וחברו על הירח בתשכ"ט (1969), הוציא קונטרס בן שבעים ושניים עמודים 'האדם על הירח', בו דן על היבטים הקשורים לכך: ברכת הלבנה, שיטת הרמב"ם בגלגלים, החיים על הירח ע"פ ההלכה ועוד. יחד עם הרב יעקב מנדלבוים הוציא רשומה בשם 'שרי האלף' , המרכזת מידע על כל כתבי תנאים, אמוראים, גאונים וראשונים, כולל מספר המהדורות של כל ספר ואף מחקרים שנכתבו על ספרים אלו ולרוב פורסמו במקומות נידחים שאין יד הלומד מגעת. בספר 'הרמב"ם והמכילתא דרשב"י' מוכיח הרב כשר שמול הרמב"ם הייתה ניצבת המכילתא דרשב"י, והוא מפרש כמאה הלכות במשנה תורה על פיה. בנוסף לזאת, ערך עשרים וחמישה מגליונות כתב העת 'נעם' שעסק בבעיות הלכתיות מודרניות, כאשר הוא בעצמו כותב חלק לא מבוטל מן המאמרים.
כתב הר"מ בהלכות דעות (ו, י): "אחד יתום מאב ואחד יתום מאם, ועד אימתי הם נקראים יתומים לענין זה וכו'" – ותמהו כולם מנין לו לרמב"ם שאף יתום מהאם נקרא יתום? והביא הרב כשר על-זה את דברי הרוגוצ'ובר שכתב שמצד אחד בב"מ דף ע' מבואר שבימי שמואל, היו בני מר עוקבא יתומין, אך מצד שני התוס' בנזיר נג ע"א הוכיחו שרבא (שהיה לאחר שמואל) פעל בימי מר עוקבא. אלא תיפתר ע"פ רש"י בסנהדרין כח ע"ב שממנו משתמע שנפטרה אשתו של מר עוקבא בחייו. ומובן שהמקור ה'אמתי' הוא מהמכילתא דרשב"י, ששם נאמר "ויתום, אחד יתום מאב ואחד יתום מאם", אם כי הרב כשר מוסיף רמז ממגילת איכה (ה, ג) "יתומים היינו ואין אב".
לא מעט פעמים אנו מוצאים שהביא הר"מ דרשות מפסוקים, ומקור להם – אין. על-כן החליטו מפרשי הר"מ שדרכו להביא דרשות פסוקים על פי עצמו. אולם הרב כשר מראה מקור להרבה דרשות מהמכילתא דרשב"י, ועל-כן מסתבר יותר לומר שאף שאר הדרשות שלא מצאנו להם מקור – יסודם במקורות חז"ל שעדיין נעלמים מאתנו.

[ציפורן]

רבים מגדולי ישראל עסקו ביצירתו המופלאה "תורה שלימה,
וכך סיפר הרב הגאון צ"י אברמוביץ זצ"ל:
כי פעם הזדמן לו להיות במחיצת רבו הלב שמחה מגור ששהה באותה העת לצורך מנוחה בעיר טבריה,
ובין הדברים אמר לוהרבי : ראתי היום בספר תורה שלמה של הרב מ.מ. כשר שהביא בשם מדרש אבכיר על הפסוק
"את המאור הגדול לממשלת היום, ואת המאור הקטן לממשלת, הלילה ואת הכוכבים"
כי שמש היינו משניות, ירח היינו ברייתות דר"ח, וכוכבים היינו שאר ברייתות,
והוסיף על כך הל"ש ברמ"ז הרומ"ז :
שזהו דאיתא במדרש ויחי יעקב במצרים שבע עשרה שנה,
שקרא רבי על עצמו ויחי יהודה בציפורי שבע עשרה שנה,
וכי פני שחיה שבע עשרה שנה בציפורי יקרא עליו את הנאמר אצל יעקב אבינו?
אלא כי כי יעקב אבינו נקרא שמש..מי גליה לו ששמי שמש
ושמש היינו משניות שסדרם רבי עכדה"ק

[נופל וקם]

האם מחבר הספר "בעלי תשובה" קשור למשפחת כשר המפורסמת?

[דמשק]

האם מחבר הספר "בעלי תשובה" קשור למשפחת כשר המפורסמת?

https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7% ... 7%A9%D7%A8

[נופל וקם]

תודה רבה "דמשק", לא היה לי פנאי פשוט בזמן ששאלתי לבדוק בויקיפדיה. וגם לא קישרתי בעצמי בין שמעון כשר לספר משום שבספר מצוין שם המחבר בר"ת כך - ש"י כשר.
וא"כ נראה שהיה לו עוד שם המתחיל באות י', וזה כבר לא מובא בויקי'.
בכל אופן זה קוריוז מעניין שהוא ערך ספר כזה של סיפורים על בעלי תשובה ודוקא בנו פרופ' אסא כשר הוריד את הכיפה כמה שנים אחרי צאת הספר לאור.

[לייטנר]

viewtopic.php?p=86636#p86636

[הולך בטל]

האם ידוע איפה נמצאים כתביו של ר' מענדל כשר,
וכמו''כ מכתבים של רבנים וגדולים שנשלחו אליו?
בתודה מראש!

[קול מבשר]

איני יודע איך נתגלגו, אבל חלקים מספרייתו האישית של הרב משה כשר ראיתי פעם בבית כנסת במודיעין עילית...

[פרנצויז]

האם ידוע איפה נמצאים כתביו של ר' מענדל כשר,
וכמו''כ מכתבים של רבנים וגדולים שנשלחו אליו?
בתודה מראש!

אולי אפשר לברר אצל בני משפחתו של הרב משה שלמה כשר זצ"ל, ראה בהקדמת ס' תפארת יהושע (מאת הרה"ח רבי יעקב יהושע בלכרוביץ זצ"ל) עמ' 13 שמזכיר את בנו הרב שמחה דוד בלכרוביץ [מירושלים] שהוא חתנו של הרב משה שלמה כשר.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8 ... geid=P0013

[חרסון]

האם ידוע איפה נמצאים כתביו של ר' מענדל כשר,
וכמו''כ מכתבים של רבנים וגדולים שנשלחו אליו?
בתודה מראש!

שמעתי פעם שאצל נכדו הרב אפרים ויתר בני משפ' גרינבאום (מצויים בידיהם גם כת"י רבים של הגאון הרוגצ'ובי, ועוד מיני מטעמים).

[הולך בטל]

האם ידוע איפה נמצאים כתביו של ר' מענדל כשר,
וכמו''כ מכתבים של רבנים וגדולים שנשלחו אליו?
בתודה מראש!

שמעתי פעם שאצל נכדו הרב אפרים ויתר בני משפ' גרינבאום (מצויים בידיהם גם כת"י רבים של הגאון הרוגצ'ובי, ועוד מיני מטעמים).

רב תודות לכל העונים כאן,
האם ידוע פרטים על ר' אפרים גרינבוים,
אימיי''ל, או עכ''פ איפה הוא גר?

[ספרן]

הייתי מיודד עם רמ'ש מכח היותי מבאי ביתו של אביו רמ'מ שהכיר בינינו. פעם הראני רמ'ש כמה וכמה ספרים עם הערות בשוליהם מתוך ספרייתו של הגרי'פ פערלא שרכשו את כולה. חלק מהן התפרסמו אח'כ ב'נעם'. מה עלה בגורל הספריה ?

[ביליצר]

הייתי מיודד עם רמ'ש מכח היותי מבאי ביתו של אביו רמ'מ שהכיר בינינו. פעם הראני רמ'ש כמה וכמה ספרים עם הערות בשוליהם מתוך ספרייתו של הגרי'פ פערלא שרכשו את כולה. חלק מהן התפרסמו אח'כ ב'נעם'. מה עלה בגורל הספריה ?

זה היה מספריתו שלרמ"מ כשר

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 98?lang=he

והנה הגהות של רבי ירוחם פישל וחותמותיו
בתוספת חותמתו האישית של רבי רממ"כ,עיין בתמונה הנוספת ,

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 91?lang=he

[ספרן]

ביליצר,

זכורני שההערות על המנ'ח פורסמו לפני כמה עשורים, עם הערות מעוד גדו'י ב'ספר השלמה' למנ'ח שיצא בניו יורק ע'י האחים שולזינגר. כמובן שהספריה העיקרית והמקיפה ומסודרת מאד בבית תו'ש היתה של רמ'מ.

[ביליצר]

ביליצר,

זכורני שההערות על המנ'ח פורסמו לפני כמה עשורים, עם הערות מעוד גדו'י ב'ספר השלמה' למנ'ח שיצא בניו יורק ע'י האחים שולזינגר. כמובן שהספריה העיקרית והמקיפה ומסודרת מאד בבית תו'ש היתה של רמ'מ.

אכן כנראה הועתקו ההערות מהמנח"ח שהיה ביד רמ"מ ,ביוומ"כ קאמינא.
פריטים רבים מספריתו של רמ"מ שהיו בהם ערך נמכרו במכירות פומביות .

[ארזי הלבנון]

במכירת הספרים בבית כנסת מקור חיים בפ"ת בימי חנוכה, לפני כשנה-שנתיים, הכניסני הרב פיליפ לאחד החדרים בקומות התחתונות לעיין בספרים. ומצאתי שם חבילת ספרים עם כיתוב בעלות של הרב כשר, ובהם פתקים מקופלים עם הערות בכתב ידו.

[פרנצויז]

אולי אפשר לברר אצל בני משפחתו של הרב משה שלמה כשר זצ"ל, ראה בהקדמת ס' תפארת יהושע (מאת הרה"ח רבי יעקב יהושע בלכרוביץ זצ"ל) עמ' 13 שמזכיר את בנו הרב שמחה דוד בלכרוביץ [מירושלים] שהוא חתנו של הרב משה שלמה כשר.

כמדומה שהרה"ח רבי שמחה דוד בלאכערוביץ זצ"ל נפטר לפני כארבע שנים.

[מיללער]

איני מוצא אשכול על רמ"מ כשר

רמ"מ כשר (שני מימין) בשנת תש"ו בישיבה יוניבירסיטי, בניו יארק - השני משמאל הוא הרב דר. בלקין נשיא הישיבה

RMM Kasher.png (199.18 KiB) נצפה 14022 פעמים

http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... k=2771F0A0

[פרנצויז]

שם המשפחה המקורי של רבי מנחם מנדל כשר, היה: "קאשער". כך נהג לכתוב בהיותו בפולין.
ראה שער המאסף "דגל התורה"
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?100828&pageid=P0001L

[שיף]

האם ידוע איפה נמצאים כתביו של ר' מענדל כשר,
וכמו''כ מכתבים של רבנים וגדולים שנשלחו אליו?
בתודה מראש!

שמעתי פעם שאצל נכדו הרב אפרים ויתר בני משפ' גרינבאום (מצויים בידיהם גם כת"י רבים של הגאון הרוגצ'ובי, ועוד מיני מטעמים).

רב תודות לכל העונים כאן,
האם ידוע פרטים על ר' אפרים גרינבוים,
אימיי''ל, או עכ''פ איפה הוא גר?

הרב גרינבוים גר ברח' סורוצקין 18 בירושלים

[חלמישצור]

עוד תמונה של רבינו מנחם מנדל כשר זצ"ל (מכאן; היא שהביא הרב ציפורן לעיל מכאן [וישנה גם כאן וכאן, ועוד])

8.png (355.78 KiB) נצפה 13942 פעמים

ועוד אחת

7.png (363.26 KiB) נצפה 13942 פעמים

ועוד (מכאן)

6.png (771.94 KiB) נצפה 13942 פעמים

התמונה שהביא הרב מיללער לעיל מכאן. ויעויינו עוד תמונות באתר ג'ני (זו וזו).

באמת יש מקום לפתוח אשכול מיוחד לגאון מופלא זה, או למצער לשנות את שם האשכול. יש עמדי מספר מסמכים ארכיונים הנוגעים לשנותיו המוקדמות של רמ"מ בארץ, וכן אפשר עוד להרחיב על עמידתו בראש קבוצת מיישבי מגדל עדר ועוד.

[חלמישצור]

והנה רמ"מ זצ"ל מקבל את פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ג

5.png (1.39 MiB) נצפה 13916 פעמים

אגב, הנה רשימת זוכי פרס ישראל לספרות תורנית לאורך השנים: הרבנים ר"י אברמסקי (תשט"ז), ר"ר מרגליות (תשי"ז), ריא"ה הרצוג, רי"צ הלוי ורי"ל פישמן-מימון (תשי"ח), רש"י זווין (תשי"ט), ר"ש גורן (תשכ"א), רמ"מ כשר (תשכ"ג), ר"י אריאלי (תשכ"ו), רמ"י הלוי אפשטיין מאוז'רוב-חנצ'ין ור"ע הדאיה (תשכ"ח), ר"ע יוסף (תש"ל), מכון התלמוד הישראלי השלם (תשל"ג), רא"י וולדינברג (תשל"ו), ר"א סופר (תש"מ), רע"צ מלמד (תשמ"ז), רח"ד הלוי ור"י בכרך (תשנ"ז), ר"מ ברויאר ור"א שטינברג (תשנ"ט), ר"נ רקובר (תשס"ב), פרויקט השו"ת (תשס"ז), ר"א ליכטנשטיין (תשע"ד). כמו בעוד תחומים, גם כאן מגמת השינוי יציבה וברורה.

[לייטנר]

הרי ברור לך שחלק מזוכי פרס ישראל 'למדעי היהדות', כמו הרב ישראלי זצ"ל או הרב שטיינזלץ יבדל"א, בהחלט יכלו להשתבץ בקטגוריה שפירטת.

[חלמישצור]

התהליך הרבה פחות ברור כשמתבוננים עליו בפרס ישראל למדעי היהדות. בסך הכל זכו זכו בפרס שלושים ואחת אישים. עד שנת תשכ"ט זכו תשע עשרה, אף אחד מהם אינו רב. בתשכ"ט זכה הרב יוסף קאפח, בתשל"א ר' שאול ליברמן, בתשמ"ח הרב עדין שטיינזלץ, ובתשנ"ב הרב שאול ישראלי. זה הכל.

[לייטנר]

כלומר, כיון שלא כל הקטגוריות מופיעות בכל שנה, הרב ליכטנשטיין שזכה בפרס (בלחץ בטרם כבר לא יוכל לקבל, וד"ל), נכנס לקטגוריה לספרות תורנית. אם לא היתה בשנה זו, היה נכנס לקטגוריה ל'מדעי היהדות'.
יש עוד מה להרחיב בכך, אך אכמ"ל.

[פייש]

https://us.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9F?lang=he