פורום אוצר החכמה

נולד באוקריינה למשפחה חבדי"ת בתרס"ד ולמד בקרמנצוג אצל הרב שלמה היימאן, וכשרצה אח"כ לנסוע לליטא ללמוד בישובתיה קיבל המלצה נלהבת ממנו באלול תר"פ. אח"כ למד בסלבודקה ששם נתקרב להסבא ולהגרמ"מ עפשטיין. כשחלק מישיבת סלבודקה עלה ארצה להשתקע בחברון עלה אף הוא עמהם. באלול תרפ"ח נתחתן עם בת הרב יוסף גרשון הורוביץ מו"צ בירושלים וראש ישיבת מאה שערים. אחרי חתונתו היגר לארה"ב ונתקבל כרב בעיר מישאווקא אינידיאנא (הקרובה לסאוטבנד אינדיאנא) ואחרי עבור זמן מה נתקבל כרב בס"ט לואיס וכיהן שם הרבה שנים עד חזרתו לארץ בערך בשנת תשכ"ה. עם שובו ארצה בחר להסתופף בצל ישיבת פוניביז' ונתקרב לראשיה ומנהליה ולמבחר לומדיה. יחד עם זה כיהן כרבה של רמת גן וכה עברו עליו שנות שיבתו עד פטירתו בשנת תשכ"ט.

בשנת תר"צ, בהיותו בן כ"ו שנה ומכהן כרב צעיר בארה"ב, הוציא לאור ספרו 'שבט בנימין'. ספר זה הכולל חידושים על מגוון רחב של נושאים תלמודיים בד בבד עם הגות מוסריים מקוריים מרשים בהברקותיו ולמרות שאין בו שום סדר פנימי ואף לא תוכן עניינים המעיין בו ימצא די סיפוקו דברים חריפים ומחודשים. גם יש בו דברים מאד מעניינים כמו הגנה על הפלפול הנהוגה בישיבות, ואבחנה בין שיטות החסידים והמתנגדים לאור ההיסטוריה, ועל כולן אמרתו הנעוזה בדבר קונטרוס הסמיכה שבשו"ת מהרלב"ח (עמ' 93) ע"ש. בשנת תשי"א הציא לאור ספרו זיר זהב ובו מאמרים מוסריים ממנו ומרבותיו מישיבת סלבודקה. עקבתי אחר ספריו האחרים (שרובם נמצאים באוצר אבל יש גם קונטרס 'חידושי תורה' וקונטרס 'מיהו יהודי' ו'יומן חולה' שאינם זמינים ברשת למיטב ידיעתי), ונתרשמתי שבמדה מרובה הם לקוחים מדברים שכבר נתפרסמו בספרו הראשון ולא מצאתי בהם מה שקוויתי לראות בהם לאור ספרו הראשון.

זה מה שהעליתי מתולדותיו בחיטוט בן שעה ברשת ויבואו החכמים לתקן ולהוסיף כנדרש.

בהזדמנות אוסיף.
רק תיקון קל, לא היה רבה של ר"ג מעולם.
ערך את כתה"ע אפריון (מצוי באוצר).

איש_ספר כתב: רק תיקון קל, לא היה רבה של ר"ג מעולם.

רק תיקון קל, הי' רב בביהכ"נ פא"י בר"ג.

יחי ההבדל...

בנו ר' ישראל שימש כר"מ בישיבה קטנה בעיר סינסינטי תחת נשיאות הגר"א סילבר (?)

כן מודיע רבי בנימין לרגל חתונת בנו הנ"ל ביחרון "המאור" חודש חשון תשי"ח

בצפת תובב"א מתגורר נכדו יבלחט"א העילוי העצום רבי יוסף טרכטמן שליט"א.

היה מיודד מאד עם ר' נתן דוד פרידמן שליט"א.
כמדומה שהיה חתן של הרב וכטפויגל ממא"ש.

אגב אציין שיש בן להרב יצחק יעקב ווכטפויגל שהוא בין החיים, לאויוש"ט הרב נחום אליהו ווכטפויגל. מתגורר בבורו פארק. ידען גדול וזוכר המון מימי קדם.

איש_ספר כתב:היה מיודד מאד עם ר' נתן דוד פרידמן שליט"א.
כמדומה שהיה חתן של הרב וכטפויגל ממא"ש.

כתב לי חכ"א:
אני רוצה להעיר על מה שכתבת שר"ב טרכטמן היה חתן הרב וכטפויגעל. ונראה לי שזה לא נכון.
כבר כתבו לעיל שר"ב טרכטמן היה חתן רבי יוסף גרשון הורוויץ ממאה שערים
viewtopic.php?f=19&p=234774#p234453
וכן כתוב מפורש בספר שבט בנימין שיש שם הסכמה ממנו.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?28529&page=P2852900004
(ושם עמ' 5 יש הסכמה מהרב יצחק יעקב וכטפויגעל שאינו קרובו]

וכן ראה בספרו קונטרס פורים עמ' [2] שמזכיר את זוגתו ושם אביה רבי יוסף גרשון הורוויץ.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?180388&page=PP0002

בברכת התורה

הצדק עמו והטעות עמי.

מכתב מהרב טרכטמאן לה' חיים בלוך

1. תח"י כעת מכתב מהרב בנימין טרטמן, 'מתלמידי ישיבת סלובודקה חברון עיה"ק חתן הרי"ג הורביץ', אל 'אדמו"ר הרב הגאון הגדול והאמיתי גאון הגאונים פאר הדור ראש רבני ארץ ישראל מרן' הראי"ה קוק, אליו מצורף 'קונטרס אחד מהחידושים אשר חדשתי בענין ערי הלוים בזה"ז', הכולל 11 עמודים בכתב נאה ומסודר. קונטרס זה נדפס בספריו 'שבט בנימין' ו'פלפולא טבא'. עילת המכתב בקשת סמיכה הרב"ט מהראי"ה, 'כי כעת אני עומד במשרה קטנה מאד' וכו', 'וכ' הרם הבטיח לי בעת הפרדי מ"כ אשר לעת הצורך אזכה להיות מוסמך'. אין תאריך אך המכתב מראשית שנותיו במישוואקה, כנראה סביב תר"צ. בשולי המכתב הוסיף ומסר 'פ"ש חמה' לרב שלמה נתן רענן.


2. כתבה עם פטירת הרב טרכטמן (הצופה, כ"ה אלול תשכ"ט, עמ' 5)

היום התפרסם באחד מאתרי החדשות כי ברחוב בגבעת שמואל נמצאה זרוקה הכתובה של הרב טרכטמן.
למעשה לא מדובר בכתובה אלא בשטר התנאים שלו. צילום השטר הובא בכתבה:

שתי הסכמות שקיבל לספריו - ממרנן הקהילות יעקב והאבי עזרי זצ"ל
ולא פרסמן בספריו.
רק ב"אפריון".

מכל החומרים שהועלו באשכול, נראה שהשם יצחק המופיע בכותרת האשכול נוסף בטעות.

לכבוד יום הדין, יום יבבא יהא לכון

דברי התעוררות לפני תקיעות שאמר הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל
בישיבה בסלבודקא , כפי שהביא דבריו הרב בנימין טרכטמן שלמד שם, הנ"ל היה רב במיזורי ארה"ב, והו"ל קובץ "שבט בנימין". אח"כ עלה ארצה וגר בבני ברק ולמד בכולל של ישיבת פונביז.

"התוספות (ר"ה ל"ג) כתבו שמה שתוקים מאה קולות, הוא מכיון שכתוב "ותיבב אם סיסרא", ושם היו מאה קולות.
לכן גם בתקיעת שופר שכתוב בתורה יום תרועה ומתרגם התרגום יום יבבא, צריך להיות מאה קולות.
וצריך ביאור, שכשרצו חז"ל להביא ראיה על המאה קולות, הביאו מהטמאה הזאת שבנה ערך מלחמה עם ישראל?
ומה זה קשור לתקיעות של יום הדין.
אכן בסיסרא נאמר ותיבב אם סיסרא על כי בושש רכבו לבא. נתבונן נא, על מה פחדה כל כך, בעת שידעה כי בודאי
ינצחו במלחמה, שהרי באמת בדרך הטבע, לא היה מקום למפלתו, שהיו לו תשע מאות רכב ברזל, עד כי הוצרכו להילחם
איתו מן השמים, ככתוב "מן השמים נלחמו כוכבים ממסילותם". וכוכב אחד שלא בא לעזרה, נאמר עליו בשירת דבורה:
"אורו מרוז", על אשר לא בא לעזרת ה' בגיבורים, ואחרי גבורה שכזו, האם היה לה לפחד שמא לא ינצח?
אבל הפחד שלה היה, כי אמנם ברור שינצח, אולם סוף כל סוף מלחמה היא מלחמה, ואי אפשר לדעת.
ועל צד אחד של ספק, לעומת אלף אלפי צדדים שינצח, כבר כתוב ותייבב מאה פעיות.
ומזה למדו חז"ל, איך צריכים לחוש ביום הדין. הרי דוד המלך ממשיל את יום הדין ליום מלחמה,
"אם תחנה עלי מחנה", אורי בראש השנה, המעשים והמחשבות שלנו עורכים אתנו מלחמה ביום דין,
ואנו אין לנו את אותו בטחון של אם סיסרא שננצח במלחמה, ואם כן דברים קל וחומר, אם אדם מייבב מאה פעיות כשנצחון מובטח לו בדרך הטבע במאת אחוזים, ומשום שמכל מקום הוא מבין שמלחמה זו היא מלחמה, אם כן מה נענה אנו כשכתוב בתורה "יום תרועה" יום יבבא יהיה לכון , ולכן העם בכו כל כך, כי הבינו עד כמה עומק הדין כשהקב"ה בעצמו מכריז יום יבבה יהיה לכם ".

[מוסף ש"ק ר"ה תשס"א]


האם אין תמונה ממנו?

לא מכבר, [כמה חודשים], נפטר בפתח תקווה, בנו, ר' שמואל טרכטמן.

גלאגוזים כתב:מכל החומרים שהועלו באשכול, נראה שהשם יצחק המופיע בכותרת האשכול נוסף בטעות.

באחד מספריו "זיר זהב" כתוב שמו "בנימין יצחק".
https://tablet.otzar.org/#/book/149040/ ... /0/end/0/c

וונדרבר כתב:

גלאגוזים כתב:מכל החומרים שהועלו באשכול, נראה שהשם יצחק המופיע בכותרת האשכול נוסף בטעות.

באחד מספריו "זיר זהב" כתוב שמו "בנימין יצחק".
https://tablet.otzar.org/#/book/149040/ ... /0/end/0/c

אתה צודק בהחלט.
המסקנה שלי לעיל היתה מוטעית.
כפי שצויין לעיל נפטר לאחרונה בנו ר' שמואל ז"ל, ובמודעות האבל כתבו בן ר' בנימין יצחק.

מאתר בחדרי חרדים
ברוך דיין האמת: בעיר צפת הלך לעולמו הרב הגאון רבי ישראל מאיר טרכטמן זצ"ל חמיהם של ראשי הישיבות הגאון רבי שאול גבאי ר"י אמרי דעת ונשיא איחוד הקהילות והגאון רבי מנשה אביעזרי תופיק ר"י טלז סטון, והגאון רבי יהודה אליהו ראש כולל שערי ציון ברוקלין ורב קהילת אור התורה בניו יורק.

המנוח ע"ה נולד בתוך השבעה להסתלקותו של מרן ה'חפץ חיים' זיע"א לפני תשעים שנה ועל כן נקרא על שמו "ישראל מאיר".

המנוח נולד בשיקגו לאביו הרב בנימין טרכטמן ז"ל רב קהילה בשיקגו ומגדולי המשגיחים. בגיל עשרים עלה לארץ הקודש ולמד בישיבות באר יעקב ופוניבז' באותה תקופה זכה ללמוד עם החזון איש. נכדיו מעידים כי היה שגור בפיו בעת שלמד עמם, "החזון איש אמר לי כך בסוגיא הזו".

ובשליחותו של מרן ה'חזון איש' היה מכתת את רגליו להסתובב במעברות בכדי להציל נפשות בעם ישראל. לאחר נישואיו פתח ישיבה בשיקגו הישיבה הצטיינה בכך שקירב רחוקים לאביהם שבשמיים אנשי מדע, פרופסורים ואקדמאים וכל זה מתוך חוכמתו הגדולה. בין תלמידיו נמנו פרופסורים ונשיא האוניברסיטה העברית.


לפני כשלושים וחמש שנה עלה לארץ ישראל וקבע את מגוריו בעיר צפת. השאיר אחריו ספרייה שלמה של קלסרים שבחייו לא הסכים שיגעו בהם כלל וכעת מייד לאחר שנסתלק לבית עולמו גילו שמדובר בספרי קבלה וכתבים שעסק בהם בלי שידעו כלל וכלל.

בתקופה האחרונה נחלש מאוד, ובמוצאי שבת נפרד מהמשפחה בטלפון אישי לכל אחד ואחד. ביום ראשון נמצא המנוח בדירתו ללא רוח חיים כשספר שולחן ערוך הלכות אבלות פתוח על שולחנו והיה זה לפלא.

נכדיו מציינים שהיו מדברים עמו תמיד על כל הסוגיות בש"ס והיה מדבר איתם כשהוא מונח בכל סוגיא וסוגיא בלי לפתוח ספר כלל.

הלוויתו נערכה ביום ראשון בערב, בני משפחתו ונכדיו ציינו בהספד את הקשר האישי ואת הדרך העמוקה שהנחיל להם בפרט מה שנודע מאד בגאונותו והבנתו העמוקה בכל מערכות החיים.

המנוח הותיר אחריו ארבעה בנים בתוכם בנו הגאון רבי יוסף ראש כולל בצפת ובניו רבי משה, איש החסד רבי אברהם ור' מיכאל ושלושה בנות אשר זכו להקים בתים מפוארים של תורה, לאשי הישיבות הגאון רבי שאול גבאי ר"י אמרי דעת ונשיא איחוד הקהילות, הגאון רבי מנשה אביעזרי תופיק ר"י באר יצחק טלז סטון, והגאון רבי יהודה אליהו ראש כולל שערי ציון ברוקלין ורב קהילת אור התורה בניו יורק.

מבקש חכמה כתב: בגיל עשרים עלה לארץ הקודש ולמד בישיבות באר יעקב ופוניבז' באותה תקופה זכה ללמוד עם החזון איש. נכדיו מעידים כי היה שגור בפיו בעת שלמד עמם, "החזון איש אמר לי כך בסוגיא הזו".

ובשליחותו של מרן ה'חזון איש' היה מכתת את רגליו להסתובב במעברות בכדי להציל נפשות בעם ישראל.

על הפרטים הנ"ל, קיבלתי מבני משפחתו בזה"ל:
הוא עלה בגיל 17-18
הוא לא למד בפוניבז אלא בבאר יעקב
והוא למד חברותא עם ר' דוד שמידל שהוא היה אוהב לשגע את החזו"א עם שאלות מסובכות וכל פעם הוא היה סוחב את הסבא ואז היו מדברים בלימוד
בנוגע למעברות הבנים שלו אמרו שזה לא מתאים לו והם לא מכירים את זה

מעניין שכל חתניו ספרדים

אליסף כתב:מעניין שכל חתניו ספרדים

מעניין יותר ששלושתם בבלים! המכונים הייקים של המזרח
חתניו הראשונים ידועים ומפורסמים לגאונים, מישהו יודע מידע על השלישי, רב יהודה אליהו?