פורום אוצר החכמה

המקום ינחם את משפחתו הרוממה וכלל תלמידיו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

אישי כתב:המקום ינחם את משפחתו הרוממה וכלל תלמידיו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

מיהוא זה ואיזהו???

מלך זקן וכסיל כתב:

אישי כתב:המקום ינחם את משפחתו הרוממה וכלל תלמידיו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

מיהוא זה ואיזהו???

משגיח ישיבת תפארת ציון.
גבאי צדקה.
הקים דור ישרים מבורך.

יבואו התלמידים ויוסיפו.

עשרות שנים היה משגיח בישיבה קטנה תפארת ציון, כולל כמה גלגולי שמות שהיה לישיבה.
לפני זה, לפני קרוב ליובל היה משגיח בישיבת רוז'ין.

תנצב"ה.
דמות קמאית של צדקות ודקדוק הלכה, דחיל חטאין.
זרק מרה בתלמידים והעמידם בקרן אורה של תפילה כצורתה וידיעת ההלכה על בוריה.
יבוא אי"ס ויוסיף.

ישיבת תפארת ציון התאחדה עם הישיבה המפורסמת של 'רוזין' לצעירים, ונמצא כי בתפקיד אחד שימש מרישא ועד גמירא.

אכן אנשי אמנה אבדו.

גם לפני עשרים שנה ויותר בעת לימודי אצלו, שיטות החינוך שלו היו בלתי מקובלות לחלוטין בעולם הישיבות, ואעפ"כ רוב ככל תלמידיו, וחלקם רק במרחק של זמן, רחשו לו רגשות הערצה, כי ידעו כולם כי אמת אמת תפסיה לההוא גברא. ישיבת תפא"צ לא היתה מן הישיבות הראשונות במעלה, אבל בזכות סגל רבניה (ויזכר לטוב הגאון המופלא רש"ח טכובר שליט"א, אשר חדל אף הוא מאמירת השיעורים בשנים האחרונות) נשבה בה רוח גדולה, שהיתה שונה מאוירה האופינית ליש"ק. מידת האמת שלו, התבטאה בכל הליכות חייו, תלמידיו שהו עמו במשך רוב שעות היום, והיו שנים שאף היה ישן בישיבה כדי לא לבטל מזמנו. זכורני שפעם בשיחה מוסרית אחת אמר: פלוני ממרר את חיי, אבל מה אעשה שיש בו אהבת תורה, ומי שיש לו אהבת תורה אני לא אפגע בו". כל השיח שלו היה שונה לגמרי משיח דיפלומטי של משגיח. לא נשא פנים לאיש, זקן כצעיר, זכורני שבשיעור מ"ב לימד את אופן פסיעת ג"פ בסיום שמונ"ע, וסיים בקול רועם, ואל תלמדו מהרב ההוא, (והצביע לכיוון חדר תפילתו של אותו צדיק שמקום תפילתו בישיבה עד עצם היום הזה), הפוסע ג"פ שלימות! אני לא יודע אם זכר שהנכד שלו יושב שם, אבל הנכד מעיד שלא חש שום רגשי עלבון, כי כולם הכירו את טוהר כוונותיו. כשחש צורך לא היה מהסס להתנצל בפומבי על חשד שוא שהטיל בפלוני, וכך גם אויביו לא יכלו להתכחש למידותיו. בין שאר הדברים שהיה חריג בהם בנוף הישיבות, היה שיחותיו הישירות בעניני קדושה. הוא היה יקה במלא מובן המילה, ואם חשב שהדברים צריכים להאמר, אמר אותם בלי הרבה ערפול. עוד פן המלמד על חריגותו, משתקף בכך, שהוא היה הדמות הדומיננטית בישיבה, והרי זה דבר יוצא מגדר הרגיל שהמשגיח הוא מרכז הישיבה, וכ"ז אע"פ שהיו בישיבה מג"ש באים בימים, שחלקם נחשבו לראשי ישיבה, ומ"מ בעיני התלמידים הוא היה פני הישיבה.

לפני כשמונה עשרה שנה, הישיבה גוועה לאיטה, והשתקמה מחדש כאשר הרה"ג ר' שלמה קנייבסקי קיבל את הבעלות על הישיבה, לא למדתי בישיבה בשנים ההם, אבל כשכן המציץ בין החרכים, נראה היה כי מבחינתו של הרמ"ע, מדובר בהחייאה מלאכותית, הנהגתו השתנתה, ונראה היה שהוא נאלץ להתאים את עצמו לאוירה החדשה שביקשה ישיבה ככל הישיבות... כ"ז בנוסף לזקנה שקפצה עליו שמנעה ממנו להמשיך את הנהגתו התקיפה כמאז.

כאבות לילדים, כולנו מהרהרים בשאלה הטורדנית, מי הם הדמויות שישפיעו על ילדינו הצעירים, בשנים המעצבות, האם ראשי ישיבות קרייריסטים, אשר כל מטרתם היא רק לגדל עצמם ולפסוע על ראשי עוללינו, או שמא אנשי אמת, אשר אחת היא מגמתם, לתת מכוחם וחילם לחניכיהם, בתורה בירא"ש ובתיקון המידות, לנח"ר לפני אבינו שבשמים.

הורי התלמידים אשר הופקדו בידיו של הרמ"ע, היו סמוכים ובטוחים.

"נשמתו" הטהורה צרורה בצרור זכרונתיהם של תלמידיו לעולם.

מה היה הסיפור הרממ"ש?

[אמרת אהבת תורה אמרת רממ"ש].

איש_ספר כתב: אני לא יודע אם זכר שהנכד שלו יושב שם, אבל הנכד מעיד שלא חש שום רגשי עלבון, כי כולם הכירו את טוהר כוונותיו.

הרב איש ספר, אין צורך לכתוב בגוף שלישי.
כמדומה שכתיבה בגוף ראשון נשמעת אמינה יותר.

נראה שהיה מקורב לחוג חזו"א [הגרח"ג וכו'], בהלוויה נצפו הגאונים האדירים תלמידי מרן זללה"ה.

ראיתי בעלון פרי חיים דהאידנא שהוקדש לזכרו עובדות מעניינות עליו, יבואו המלנקקים ויורדיהו ומשכורתם שלימה מעם ה'.

הלוויתו

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=86380&cat=6

איש_ספר כתב:אכן אנשי אמנה אבדו.


לפני כשמונה עשרה שנה, הישיבה גוועה לאיטה, והשתקמה מחדש כאשר הרה"ג ר' שלמה קנייבסקי קיבל את הבעלות על הישיבה, לא למדתי בישיבה בשנים ההם, אבל כשכן המציץ בין החרכים, נראה היה כי מבחינתו של הרמ"ע, מדובר בהחייאה מלאכותית, הנהגתו השתנתה, ונראה היה שהוא נאלץ להתאים את עצמו לאוירה החדשה שביקשה ישיבה ככל הישיבות... כ"ז בנוסף לזקנה שקפצה עליו שמנעה ממנו להמשיך את הנהגתו התקיפה כמאז.

כאבות לילדים, כולנו מהרהרים בשאלה הטורדנית, מי הם הדמויות שישפיעו על ילדינו הצעירים, בשנים המעצבות, האם ראשי ישיבות קרייריסטים, אשר כל מטרתם היא רק לגדל עצמם ולפסוע על ראשי עוללינו, או שמא אנשי אמת, אשר אחת היא מגמתם, לתת מכוחם וחילם לחניכיהם, בתורה בירא"ש ובתיקון המידות, לנח"ר לפני אבינו שבשמים.

הורי התלמידים אשר הופקדו בידיו של הרמ"ע, היו סמוכים ובטוחים.

"נשמתו" הטהורה צרורה בצרור זכרונתיהם של תלמידיו לעולם.

דברים נוקבים מאוד מאוד

מלך שלם כתב:מה היה הסיפור הרממ"ש?

[אמרת אהבת תורה אמרת רממ"ש].

איך השתרבב פה הרממ"ש?
דברי המשגיח על ההוא שממרר את חייו התייחסו לחד מתלמידי הישיבה דאז.

מלך שלם כתב:נראה שהיה מקורב לחוג חזו"א [הגרח"ג וכו'], בהלוויה נצפו הגאונים האדירים תלמידי מרן זללה"ה.

הוא בעצמו זכה לקבל הוראות ממרן החזו"א, וכן חמיו הרב טוביה שפיגל זצ"ל היה שואל כל דבר קטן כגדול את מרן החזו"א
בנוסף, הגר"מ גריינימן שליט"א - מחותנו
הגרי"י בויאר שליט"א - מחותנו
הגר"ב פכטהלט שליט"א - מחותנו
כמו"כ היה בעצמו תלמיד ישיבת סלבודקא (והיה גם שותף בחבורת המצות של רבני הישיבה עשרות שנים) ומכאן מן הסתם סיבת השתתפות הגרד"ל שליט"א בהלוייה
בנוסף בהיותו איש אמת במלוא המובן, אשר ההלכה לאשורה היתה נר לרגליו, הדבר היה מובן מאליו מבחינתו שבפרט לאחר שנעשה מחותן עם הגאונים הנ"ל הכניס לביתו חומרות הנהוגות בחוג החזו"א, ע"י בניו וחתניו אשר גם הם משתייכים לחוג זה.

קטע מצוואתו (שבחלקו הוקרא ע"י בנו בלוייה):

בתרגום לטקסט:
הריני בזה להביע רצוני ולקיים מצוות 'למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט'. ב"ה שהניחני עד הלום אשר כל עיוור יכול לראות החסדים הגדולים והנאמנים אשר גמלני טובות אשר א"א לפורטם כי רבים ועצומים הם, וטובות אלו כל המשפחה שותפים בהן שזכינו לראות בית אשר ממנו יצא כבוד שמיים וחיזוק לתורה וליראת ה'.
ראשית בקשתי אשר תעשו כל אשר בכוחכם למען לזכות בהמשך של סייעתא דשמיא לחיות חיים אשר עליהם נאמר 'אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא'.
מאוד אבקשכם לעשות כל מאמץ ללכת בדרך המלך - ז. א. א') דרכו של מלכו של עולם. ב') דרך בו דורכים ומדריכים זקני הדור ולא להתחכם. נסיוני בחיים אומר לי כי כל מי שהולך בדרך חריגה לקוי הוא או בחיסרון דעת או בחסרון ענווה, וסוף דבר יצא שכרו בהפסדו.
עוד אבקש כי כל יו"ח שיחיו ישימו כל מגמתם להיות ת"ח גדולים ותעשו כל מאמץ להמריץ את הילדים לזה.
והבסיס לטווח ארוך: ש"ס עם תוס', משניות עם תוי"ט, תורה עם רש"י, ובתנ"ך עכ"פ נביאים ראשונים וחמש מגילות עם המפרשים המקובלים, והמדרשים - בחלקם. סיכום הסוגייות בש"ס עם ביאור הגר"א דוקא. ידיעת מ"ב עם שונה הלכות על בוריים, ושאיפה לדעת כל חלקי השו"ע. וזאת ביחד עם לימודי הסוגייות ולאו דוקא לפי סדר השו"ע.
עוד אבקש לעשות כל מאמץ לדעת לפני מי מתפללים וממי מבקשים ומה מבקשים ואיך לבקש.
עוד אבקש להיות מהנעלבים ואינם עולבים, ותמיד להיות מעביר על מידותיו אשר אין ערוך למעלת מי שזוכה לזה.
עוד אבקש להיות רודף שלום, ובשום פנים ואופן לא להכנס למחלוקת, אא"כ למחות על כבוד התורה, ולהשאיר את המחלוקת לשם שמיים לזקני הדור. (סוף סוף כל אלו שגרמו לחורבנות, אם ע"י החייאת אמונה במשיח שקר, ואם ע"י חיפוי על הפושעים בהשארת הנפש, ואם ע"י בנין מסגרת בכח הזרוע או בדרך של מסיון, כל אלו אינם מכוונים למרוד בהקב"ה ובמדה מסויימת מנחת אבותיהם בידיהם, וחייבים אנו לדונם לכף זכות, ואעפ"כ להתרחק מהם ומהמונם עד קצה האחרון).
עוד אבקש תמיד להיענות לבקשה לעשות חסד, אא"כ אסור ע"פ דין או ע"פ דיני קדימה. ושיהיה הן שלכם הן ולאו שלכם לאו

כידוע היה הגרמ"ע מיחידי סגולה אשר זכו לקיים דברי חז"ל כפשוטם במ"ש "יזכיר לו יום המיתה", ומלבד מה שקנה חלקת קבר לפני שנים רבות והיה מספר לתלמידיו שמידי פעם הוא נוסע "למדוד את עצמו" במקום... (שמעתי מא' מתלמידיו), עוד מפורסם התכריכים שרכש לפני שנים רבות, והיה ממשמש בהם תדיר (וי"א שגם היה מתעטף בהם מידי פעם...), והנה כשהגיע שעתו, מכיון שמקום מנוחות בירושלים אשר שם מנהגי הקבורה ע"פ הח"ק דשם, ממילא לא אפשרו הח"ק מצידם להשתמש בתכריכים שאינם משלהם, ומשכך החליטו בני המשפחה שבכל מקרה התכריכים שכ"כ הכין את עצמו ליום פקודה, יקברו עמו בין שלבוש בהם ובין אם לאו, ושלחו התכריכים בידי אחד מחתניו שליט"א, שהשליכם לקבר בטרם סתימת הגולל (כאשר חזו עיני).

צניעותו ובריחתו מכל בדל של כבוד ידועה לכל, וכמה היה נוהג פחיתות בעצמו, ומשכך לא פלא שכאשר החליט לקיים מצוות כתיבת ס"ת, אסף פרוטה לפרוטה יחד עם רעייתו תליט"א, בלא ידיעת אף אחד מילדיו, ובבוא היום כשהיה הספר מוכן (כמדו' ליל ל"ג בעומר, לפני כ12-14 שנה), קיבלו ילדיו בהפתעה מוחלטת טלפון מהאב הדגול שהיום בערב מתקיימת הכנסת ס"ת לישיבת תפארת ציון ושלא יפרסמו הדבר, וכך התקיימה השמחה עם ילדיו וחתניו נטו! מנין מצומצם, הכל שלא יהא פרסומי מילתא.
מצו"ב תמונה מאותו אירוע מרטיט:

עם בעל האבי עזרי בתפארת ציון (כידוע היה מגיע לבחון בישיבה כל שנה, כהמשך למה שהיה מרן החזו"א זללה"ה מגיע כל שנה בזמנו)

עוד כנ"ל

מאירי כתב:עוד אבקש להיות רודף שלום, ובשום פנים ואופן לא להכנס למחלוקת, אא"כ למחות על כבוד התורה, ולהשאיר את המחלוקת לשם שמיים לזקני הדור. (סוף סוף כל אלו שגרמו לחורבנות, אם ע"י החייאת אמונה במשיח שקר, ואם ע"י חיפוי על הפושעים בהשארת הנפש, ואם ע"י בנין מסגרת בכח הזרוע או בדרך של מסיון, כל אלו אינם מכוונים למרוד בהקב"ה ובמדה מסויימת מנחת* אבותיהם בידיהם, וחייבים אנו לדונם לכף זכות, ואעפ"כ להתרחק מהם ומהמונם עד קצה האחרון).

צ"ל מנהג...
[למה הכוונה בנין מסגרת בכוח הזרוע]?

ברקים רב כתב:

מאירי כתב:עוד אבקש להיות רודף שלום, ובשום פנים ואופן לא להכנס למחלוקת, אא"כ למחות על כבוד התורה, ולהשאיר את המחלוקת לשם שמיים לזקני הדור. (סוף סוף כל אלו שגרמו לחורבנות, אם ע"י החייאת אמונה במשיח שקר, ואם ע"י חיפוי על הפושעים בהשארת הנפש, ואם ע"י בנין מסגרת בכח הזרוע או בדרך של מסיון, כל אלו אינם מכוונים למרוד בהקב"ה ובמדה מסויימת מנחת* אבותיהם בידיהם, וחייבים אנו לדונם לכף זכות, ואעפ"כ להתרחק מהם ומהמונם עד קצה האחרון).

צ"ל מנהג...
[למה הכוונה בנין מסגרת בכוח הזרוע]?

ייש"כ על התיקון
לגבי השאלה, אם הכוונה 'מה הפירוש', ניתן לקבל תרגום לכך גם במושגים של היום ואכמ"ל, אך אם הכוונה למה 'הוא' התכוין, צריך לנבור מעט בהסטוריה מכיון שהדברים נכתבו כמדו' לפני כ25 שנה

שבר על שבר בפטירת רעייתו ע"ה ביום שב"ק