פורום אוצר החכמה

אשמח לקבל פרטים על הגאון החסיד ר' נחום ליבערזאן הרב מקלושקעוויץ [היה נקרא בארץ ישראל "רבי נחום יאסער"].

מצאתי סיפור נפלא מרבי נחום יאסער ז"ל:
סיפר ר' נטע ציינווירט שראה את ר' נחום יאסער ז"ל מנקיי הדעת שבירושלים, שפעם בתו היחידה היתה במצב קשה, והרופא אמר שזה מצב קשה, אז הוא הלך למקוה שבימי אבלות לא יוכל ללכת והנה למד הלכות קבורה וכו' וכו', ואח"כ בדרך שכח את הסכין של קריעה וחזר לקחת זאת ועל הדרך אמר לר' נטע ציינווירט שצריך להכין את עצמו לומר ברוך דין האמת א"כ אם אני חייב לברך על זה, התבוננתי שאמת הוא שהכל מאבא בשמים א"כ אני כל כך בשמחה שהקב"ה מדבר ממני ומתעסק עמי, והתחיל לקפוץ משמחה מדברים ממנו בשמים מתעסקים דייקא איתי, רק כשהגיעו לבית החולים היה צריך להתאפק כדי שאשתו לא תדע מה הולך איתו ועל כן התאפק מלהראות את השמחה, והנה איך שהגיע לשם, בא אליו ד"ר וולך ואמר לו בתך היתה לוה שינוי לטובה ויצאת מכלל סכנה, והנה היא העמידה דור שלם, ואמר ר' נחום, לר' נטע, אני באמת הייתי עכשיו צריך לברך את דיין האמת בשמחה, והנה אם לא הייתי מקבל בשמחה אז היה קורה הדבר הכי גרוע, אבל היות וכבר קבלתי בשמחה אז כבר מחלו לי על הכל.

בקובץ תבונה טבת תש"ז נדפס ידיעה על פטירתו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=64

נחוניא כתב:מצאתי סיפור נפלא מרבי נחום יאסער ז"ל:
סיפר ר' נטע ציינווירט שראה את ר' נחום יאסער ז"ל מנקיי הדעת שבירושלים, שפעם בתו היחידה היתה במצב קשה, והרופא אמר שזה מצב קשה, אז הוא הלך למקוה שבימי אבלות לא יוכל ללכת והנה למד הלכות קבורה וכו' וכו', ואח"כ בדרך שכח את הסכין של קריעה וחזר לקחת זאת ועל הדרך אמר לר' נטע ציינווירט שצריך להכין את עצמו לומר ברוך דין האמת א"כ אם אני חייב לברך על זה, התבוננתי שאמת הוא שהכל מאבא בשמים א"כ אני כל כך בשמחה שהקב"ה מדבר ממני ומתעסק עמי, והתחיל לקפוץ משמחה מדברים ממנו בשמים מתעסקים דייקא איתי, רק כשהגיעו לבית החולים היה צריך להתאפק כדי שאשתו לא תדע מה הולך איתו ועל כן התאפק מלהראות את השמחה, והנה איך שהגיע לשם, בא אליו ד"ר וולך ואמר לו בתך היתה לוה שינוי לטובה ויצאת מכלל סכנה, והנה היא העמידה דור שלם, ואמר ר' נחום, לר' נטע, אני באמת הייתי עכשיו צריך לברך את דיין האמת בשמחה, והנה אם לא הייתי מקבל בשמחה אז היה קורה הדבר הכי גרוע, אבל היות וכבר קבלתי בשמחה אז כבר מחלו לי על הכל.

‏שאלה. על אחד מגדולי הדור שמת לו בן ולא הוריד עליו דמעה אחת אם זו מדה טובה או לא: תשובה זו ‏מדה רעה מורה על קושי הלב ועל רוע תכונת הנפש והיא מדת אכזריות והוא דרך הפילוסופים האומרים כי ‏זה העולם הכל הוא מעשה תעתועים והמה מהבל ימעטו וזכרונם משלי אפר תועבה יבחר בהם ולכן אל ‏יפתוך חטאת שלהם ומשליהם כי כולם בנויים על ההקדמה הזו אבל אנחנו מקבלי התורה יש לנו להאמין ‏ולדעת כי העולם הזה ענין נכבד מאוד למסתפקים ממנו כראוי ולמתנהגים בו כשורה ובו ישיג האדם חיי ‏העוה"ב והשארות הנפש כי הוא נקרא עולם המעשה ולכן אין ראוי לההביל ענייניו ולתלות צרותיו ברוע ‏הנהגתו ולהתאונן על הזמן כאשר עשו רוב המשוררים הראשונים. אלא ראוי להתאונן ולהתאבל ולקונן על ‏מעשיו דכתיב מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו והבוכה ומתאבל ומוריד דמעות על קרובים וכ"ש על אדם ‏כשר מדת חסידים ונביאים ואנשי מעשה היא ומורה על טהרת נפשו והכנעת לבו לפני קונו ויתאונן על ‏חטאיו ויתאבל על עוונותיו אשר היו לזה סבה ולא לחנם ארז"ל שלשה לבכי ז' להספד שלשים לגיהוץ ‏ותספורת ואם היה הדבר בלתי נאות לא היו מתקנין לו ג' ימים וכן אברהם אבינו ע"ה כתיב ביה לספוד ‏לשרה ולבכותה וכן יעקב וכן דוד המלך ורבים כאלה אין מספר ועיין בהקדמת ספר תורת האדם להרמב"ן ‏ז"ל ותמצא מה שיש בו די לשאלה זו. ומ"מ אין ראוי להתקשות על המת יותר מדאי והכי איתא בהדיא בגמ'. ‏והנראה לע"ד כתבתי: (שו"ת הרדב"ז ח"ג סימן תקנ"ה)‏

אצל חסידי רוז'ין בכלל ובאיאן בפרט באה"ק משוקעות שמועות רבות בע"פ משמו.

לע"ע ראה ב"הנאדר בקדושים" בקנרוט לפי המפתח, טיב האמונה רבינוביץ עמ' קסד, מילין קדישין רחמ"ס תשס"ד-תשס"ה עמ' רפז על היותו חסיד שטפנישט, תמונתו בקובץ תפארת ישראל רוז'ין א עמ' 20; שם עמ' 22 שמועה בשמו; דברי דוד מהדורת תשכ"ד עמ' קטו; מסילות - סא"ג יד-טו עמ' 32; מסילות כ עמ' 28; על צדיקים ועל חסידים - שפיגל - ח"א עמ' 241.

משפחת בויאר בב"ב הם נכדיו.

בתמונה במרכז אדמו"ר רבי נחום מאטיני'ו מטשורטקוב בסוכה, לימינו יושב עם כובע בנו אדמו"ר הדברי שלמה, ולשמאלו רבי נחום יאסער.

לשמאלו גיסו הזלטיפולר זי"ע
משפחת בויאר אינם צאצאיו של ר' נחום?

זלמניו כתב:משפחת בויאר אינם צאצאיו של ר' נחום?

כתבתי זאת למעלה.

ר' תוכן, שאלתך נכבדה היא,
אבל אולי ניתן ליישב,
דבאמת אילו היתה בתו הולכת לעולם שכולו טוב, בודאי היה מקיים ג' ימים לבכי, וכולי.
אבל כעת ששמח ורקד, זה הרי היה בכל זאת לפני פטירתה, ועדיין אינו חייב בשום דיני אבילות, וממילא לא קשה מידי שהיה בשמחה על שהקב"ה 'מתעסק' עמו.

ולדבריו, עצם זה ששמח על המצב הקשה של בתו וקיבל צרה זו בשמחה, זה הועיל בשמים שבתו תתרפא.

זלמניו, הוגה כשכתב לשמאלו, התכוון לזקן הנראה מאחור. וק"ל.

נחוניא, כתבת שמצאת סיפור נפלא, אבל לא כתבת היכן מצאת אותו. אם תוכל לספר לנו, יישר כח,


רציתי להכניס בענין טשורטקוב דבר מעניין מאד שראיתי לגבי הצדיק ר' דוד משה זי"ע , ראש השושלת:




האם הנר תמיד הזה קיים שם היום? יש שם שילוט שהתקין את זה אדמו"ר הזקן מטשורטקוב?

הנר תמיד שתולה מעל הציון ידוע שנוסד ע"י האדמו"ר הראשון מטשורטקוב ועד היום צאצאיו אחראים למימון הנר תמיד, וכשאחד מהם מגיע ארצה הוא מתכבד בהדלקתו

מה הכוונה מתכבד בהדלקתו? מכבים כדי שיוכל להדליק או שנותנים לו להוסיף שמן?

וכי אדם אחר שבא ורוצה לתרום שמן לנר, לא יכול לבא ולשפוך שמן?

ידוע פרטים על רבי יעקבקא אביו של רבי נחום יאסער?
למה שינה רבי נחום שם משפחתו לליבערזאן?

הוגה ומעיין כתב:בתמונה במרכז אדמו"ר רבי נחום מאטיני'ו מטשורטקוב בסוכה, לימינו יושב עם כובע בנו אדמו"ר הדברי שלמה, ולשמאלו רבי נחום יאסער.

טשורטקוב.jpg

יש עוד תמונות מרבי נחום יאסער?

מאמר לתולדותיו
https://www.academia.edu/35439546/%D7%A ... 7%A2%D7%97

אספתי בקצרה קורות חייו על פי המאמר ביידיש שלונקק כאן ע"י נחוניא::
אודה להערות ותיקונים


הרב נחום ליברזון זצ"ל, שנקרא בפי חסידים רבי נחום יאסער, נולד בשנת תרל"ג לאביו הרה"צ רבי שלום יעקבקא רוקח, נין ונכד לבעל הרוקח זי"ע. אביו היה גר בצ'רנוביץ, והתפרסם כאדם גדול. האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זצ"ל, היה אומר כי כדאי הוא רבי שלום יעקבקא ליתן לו קוויטלאך.
מלבד ר' נחום, היה לר' שלום יעקבקא עוד בן בשם ברוך משה רוקח. רבי שלום יעקבקא היה מגדולי חסידי טשורטקוב. רבי נחום נשא את בתו של הרב יואל יהודה שיינפעלד, רבה של העיר זינקוב. כאשר נפטר חותנו, לחצו עליו אנשי זינקוב שיקבל את הרבנות מכיוון שהרב שיינפעלד חותנו, לא השאיר בנים. רבי נחום לא רצה לקחת המישרה אבל רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב ציוה עליו לקבל את הרבנות. אמנם הוא לא נשאר שם זמן רב ועבר לבסרביה וכיהן כרב בעיר קלישקוביץ. לא ידוע מדוע עזב. לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחרבה העיר קלישקוביץ ורבי נחום השתקע בעיר יאס, על פי עצתו של הצדיק רבי אברהם מתתיהו משטיפנשט זצ"ל.
ועל שמה נקרא רבי נחום יאסער. בשלב מסוים שינה רבינו שמו לליברזון כיוון שהיה נין ונכד לרבי ליבר הגדול מברדיטשוב זי"ע.
בשנת תרצ"ה, עלה רבי נחום לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיה"ק. שם חי כ 12 שנים עד לפטירתו בעשרה בטבת תש"ז. נטמן בהר הזיתים.