תלמידי ישיבת וולוז'ין

[בן מלך]

היכן ניתן למצוא רשימה של תלמידי ישיבת וולוז'ין?

אני מחפש מעשרים השנים הראשונות של הישיבה (תקס"ב-פ"ב).

[מחולת המחנים]

עץ חיים
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147840&

תולדות בית ה' בוואלאז'ין
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144962&

[יאיר]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7.99.D7.9D

תלמידים בולטים

בישיבת וולוז'ין למדו הרבה תלמידי חכמים שהתפרסמו אחר כך, ובהם:
בתקופת הגר"ח מוולוז'ין

הרב יוסף זונדל מסלנט - רבותם של הרבנים ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר, שמואל סלנט (חתנו), רבה של ירושלים, ונתן פרידלנדר, מהפעילים הבולטים למען יישוב ארץ ישראל. באחרית ימיו שימש כמורה הוראה של העדה האשכנזית בירושלים.
הרב יעקב ברוכין בעל "משכנות יעקב".
הרב יצחק מינקובסקי. בעל "קרן אורה". אחיו הצעיר של בעל "משכנות יעקב".
הרב דוד טביל ממינסק בעל "נחלת דוד".
הרב דוד מנובהרדוק בעל "גליא מסכת".
הרב יוסף מסלוצק.
הרב דוב בר יפה מטורץ - חותנו של הרב נחום הכהן קוק (שינה מכ"ץ בגלל החשש מגיוס לצבא הרוסי), שהיה סבו של הרב קוק ואבי אביו, הרב שלמה זלמן הכהן קוק.
הרב מנחם מנדל - ר"מ בישיבת מינסק
הרב יוסף מקריניק
הרב שמואל סלנט - רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים, ואב"ד של הקהילה האשכנזית בירושלים במשך כ-70 שנים.
הרב אליהו מקאליש בעל "יד אליהו" שהתפרסם כ"רבי אליהו רגולר".
הרב מרדכי מינסקר עמד בראש ישיבה (קלויז) בעיר מינסק ועלה לירושלים בשנת תקצ"ו (1836).
הרב יעקב יוסף (חריף) מי שלימים רבה הראשי (והיחיד) של ניו-יורק


בתקופת הנצי"ב והגר"ח מבריסק

הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק - שימש גם כר"מ ומגיד השיעור המרכזי לצד הנצי"ב, וחיבר חידושים על ספרו ההלכתי הגדול של הרמב"ם, "משנה תורה". מגדולי הדור.
הרב שמעון שקופ - מחבר שערי יושר ומגדולי ראשי הישיבות.
הרב שמואל מוהליבר - ממבשרי הציונות, ממייסדי תנועת "חיבת ציון", מאבות הציונות הדתית. הקים את בני ציון - אחד הארגונים הראשונים של חיבת ציון ואת קבוצת חובבי ציון הראשונה בוורשה.
הרב חנוך אייגש מווילנה - מחבר ה"מרחשת", מגאוני הדור שנספה בשואה.
הרב מלכיאל צבי טננבוים - רבה של לומז'ה ומחבר שו"ת "דברי מלכיאל" מגדולי המשיבים בדורו.
הרב זליג ראובן בנגיס - מגדולי הדור במזרח אירופה. עלה לארץ בתרצ"ח לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים, ולאחר פטירת הרב יוסף צבי דושינסקי כיהן כגאב"ד "העדה החרדית". מחבר "לפלגות ראובן".
הרב אברהם יצחק הכהן קוק - למד בישיבת וולוז'ין כשנה ושלושה חודשים עד חתונתו. לאחר עלותו לארץ בכ"ח באייר תרס"ד שימש כרב יפו והמושבות עד תרע"ד, ובתפקידיו האחרונים כיהן כרבה של ירושלים (טבת תר"ף-ג' באלול תרצ"ה), הרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל (מתרפ"א) וראש ישיבת מרכז הרב (מתרפ"ד) מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים.
הרב יצחק יעקב ריינס - מגדולי התורה ביהדות ליטא, ומייסד תנועת "המזרחי".
הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי - מחבר שו"ת אחיעזר ופוסק הדור.
הרב ברוך דוב ליבוביץ - ראש ישיבת "כנסת בית יצחק" (שבמקורה מסלבודקה והתפרסמה כישיבת קמניץ) ומגדולי ראשי הישיבות.
הרב איסר זלמן מלצר - ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ומחבר ספרי "אבן האזל" על "משנה תורה" של הרמב"ם. מגדולי ראשי הישיבות.
הרב משה מרדכי אפשטיין - ראש ישיבת חברון (שמקורה בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, שעלתה כולה לחברון, ואחרי פרעות תרפ"ט, עברה לירושלים), ומגדולי ראשי הישיבות. גיסו של הרב מלצר.
הרב שלמה פוליצ'ק - שנודע בכינויו "העילוי ממייצ'יט". כיהן כראש ישיבה בישיבת "תורה ודעת" בלידא לצד הרב יצחק יעקב ריינס שהקימה, ואחר כך כראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן שבמסגרת ישיבה-אוניברסיטה בניו יורק שבארצות הברית.
הרב יוסף זונדל הוטנר - רבה של איישישוק.
הרב ברוך הלוי אפשטיין - מחבר ה"תורה תמימה" ו"מקור ברוך", בנו של הרב יחיאל מיכל אפשטיין בעל "ערוך השלחן".
הרב מאיר בר-אילן (ברלין) - בנו של הנצי"ב, ממנהיגי תנועת המזרחי.
הרב מנחם נחום קפלן (רבי נחומק'ה מהורודנא) - רבו של החפץ חיים.
הרב יצחק ניסנבוים - מרבני הציונות הדתית ונשיא המזרחי בפולין.
הרב שלום רקובסקי - מגדולי התלמידי חכמים בירושלים, ואחר כך ראש ישיבה ב"ישיבת רבנו יצחק אלחנן".
הרב אברהם דוב כהנא שפירא - רבה האחרון של קובנה.
הרב יהודה ליב דון יחיא - מראשי תנועת המזרחי, ומרבני הציונות הדתית, שימש ברבנות תחת אביו בדריסה, ואחר כך בשקלוב ובצ'רגינוב.
הרב נתן מיליקובסקי - רב ומחנך ועסקן ציוני מפורסם. סבו של בנימין נתניהו.
הרב שמואל יצחק הילמן - לימים רבה הראשי של גלאזגו - חותנו של הרב יצחק הלוי הרצוג.

[בן מלך]

תודה רבה.
האם ידועים מקורות נוספים?

[כל דצריך]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%96'%D7%99%D7%9F#.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.95.D7.9C.D7.98.D7.99.D7.9D

תלמידים בולטים

בישיבת וולוז'ין למדו הרבה תלמידי חכמים שהתפרסמו אחר כך, ובהם:
בתקופת הגר"ח מוולוז'ין

הרב דוב בר יפה מטורץ - חותנו של הרב נחום הכהן קוק (שינה מכ"ץ בגלל החשש מגיוס לצבא הרוסי), שהיה סבו של הרב קוק ואבי אביו, הרב שלמה זלמן הכהן קוק.

ר' דב בר היה רב גם באוטיאן וקרליץ והיה תלמיד-חבר לר"ח מוולוז'ין ומעשרת התלמידים הראשונים של הישיבה.
בתו שנישאה לר' נחום הייתה מרת בתיה-פריידה.
אח שלה היה גם הוא רב מפורסם כאביו הלא הוא הרב מרדכי גימפל-יפה מרוז'ינוי (נולד בתק"פ באוטיאן-נפטר בכ"ה בחשוון תרנ"ב ביהוד מקדחת) שהיה מראשוני החברים ב"חובבי ציון" ולאחר 40 שנים כרבה של רוז'ינוי שעל שמה התפרסם עלה לא"י בתרמ"ח והתיישב במושבה עקרון ולאחר מכן ביהוד שבה הקים ישיבה בשם "עץ חיים" כשמה הרשמי של ישיבת וולוז'ין. מסופר עליו שכאשר ראה את ראשון לציון לראשונה, כעשר שנים אחרי היווסדה, לפני שבירך "ברוך מציב גבול אלמנה", אמר: "אמנם היא קצת חצופה, ובכל זאת היא אלמנה. ברוך מציב גבול אלמנה". בין הרבנים ואישיה ציבור הרבים שהגיעו ללווייתו היה המהרי"ל דיסקין הישיש, בניגוד למנהגו שלא לצאת את ירושלים ועמד במשך כל ההספדים אשר נמשכו שלוש שעות. חיבר את "הגדת מרדכי", "תוספת ביאורים והגהות הרמ"ג" על מדרש "שוחר טוב" לתהלים (הודפס עם המדרש ועם ביאורים אחרים), "תכלת מרדכי" על פירוש הרמב"ן לתורה, "אלף המגן" על מסכת הוריות (יחד עם גיסו הרב נתן נטע לוריא), וכן יצאו לאור מכתביו "זכרונות מרדכי " (מכתבים לשניים מבניו ולברונים הירש גינצבורג ובנו דוד ולשר מונטיפיורי והספד על מונטיפיורי וצוואתו ועוד וכן נדפס בו גם "הספד מר" של הרב ירוחם פישל פינס על הרב גימפל-יפה עצמו) ו"מבחר כתבים" הכולל גם את "זכרונות מרדכי". חתניו הם הרב יוסף זכריה שטרן משוועל (בעל "זכר יהוסף") והרב צבי הירש הכהן וואלק מפינסק.
יש לציין שגם אביו של הראי"ה, הרב שלמה זלמן, למד בוולוז'ין ואף היה שליח שלה לאיסוף כספים.

[גיורא בשמי שמיא]

עוד מתלמידי הגר"ח.
-הרב שכנא ב"ר נפתלי מסקידל, נ' ה' שבת תרלד בירושלים, בן שמונים שנה. תלמיד הגר"ח בוולאזין (כך עפ"י 'חבצלת' 6.2.1874).
-הרב אליקים שהיה משגיח [נקרא 'מנהל'] בישיבת וולאזין בימי הנצי"ב והבית הלוי. למד בוולאזין ביחד עם הגאון ר' זונדל מסלאנט. היה מופלג בתורה. ראה אודותיו בהמודיע 21.11.1913, ועוד יותר ב6.3.1914, וכן בהצופה 17.11.39.
אגב, בהמודיע הנ"ל (הראשון) מזכיר את ר' יוסף באליצער אב"ד איישישוק, שהיה ג"כ תלמיד הגר"ח, ונדמה לי שהוא הוא ר' יוסף אב"ד קריניק הנזכר למעלה (תשובה אליו בגליא מסכת).
-הרב יחיאל מיכל מניסביז, גם ניהל הישיבה, וגם תלמיד הגר"ח (בעמ"ח זכר לישראל על אבות). עי' הצופה הנ"ל.

[פרנקל תאומים]

בתקופת הנצי"ב והגר"ח מבריסק

הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק - שימש גם כר"מ ומגיד השיעור המרכזי לצד הנצי"ב, וחיבר חידושים על ספרו ההלכתי הגדול של הרמב"ם, "משנה תורה". מגדולי הדור.
הרב שמעון שקופ - מחבר שערי יושר ומגדולי ראשי הישיבות.
הרב שמואל מוהליבר - ממבשרי הציונות, ממייסדי תנועת "חיבת ציון", מאבות הציונות הדתית. הקים את בני ציון - אחד הארגונים הראשונים של חיבת ציון ואת קבוצת חובבי ציון הראשונה בוורשה.
הרב חנוך אייגש מווילנה - מחבר ה"מרחשת", מגאוני הדור שנספה בשואה.
הרב מלכיאל צבי טננבוים - רבה של לומז'ה ומחבר שו"ת "דברי מלכיאל" מגדולי המשיבים בדורו.
הרב זליג ראובן בנגיס - מגדולי הדור במזרח אירופה. עלה לארץ בתרצ"ח לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים, ולאחר פטירת הרב יוסף צבי דושינסקי כיהן כגאב"ד "העדה החרדית". מחבר "לפלגות ראובן".
הרב אברהם יצחק הכהן קוק - למד בישיבת וולוז'ין כשנה ושלושה חודשים עד חתונתו. לאחר עלותו לארץ בכ"ח באייר תרס"ד שימש כרב יפו והמושבות עד תרע"ד, ובתפקידיו האחרונים כיהן כרבה של ירושלים (טבת תר"ף-ג' באלול תרצ"ה), הרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל (מתרפ"א) וראש ישיבת מרכז הרב (מתרפ"ד) מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים.
הרב יצחק יעקב ריינס - מגדולי התורה ביהדות ליטא, ומייסד תנועת "המזרחי".
הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי - מחבר שו"ת אחיעזר ופוסק הדור.
הרב ברוך דוב ליבוביץ - ראש ישיבת "כנסת בית יצחק" (שבמקורה מסלבודקה והתפרסמה כישיבת קמניץ) ומגדולי ראשי הישיבות.
הרב איסר זלמן מלצר - ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ומחבר ספרי "אבן האזל" על "משנה תורה" של הרמב"ם. מגדולי ראשי הישיבות.
הרב משה מרדכי אפשטיין - ראש ישיבת חברון (שמקורה בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, שעלתה כולה לחברון, ואחרי פרעות תרפ"ט, עברה לירושלים), ומגדולי ראשי הישיבות. גיסו של הרב מלצר.
הרב שלמה פוליצ'ק - שנודע בכינויו "העילוי ממייצ'יט". כיהן כראש ישיבה בישיבת "תורה ודעת" בלידא לצד הרב יצחק יעקב ריינס שהקימה, ואחר כך כראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן שבמסגרת ישיבה-אוניברסיטה בניו יורק שבארצות הברית.
הרב יוסף זונדל הוטנר - רבה של איישישוק.
הרב ברוך הלוי אפשטיין - מחבר ה"תורה תמימה" ו"מקור ברוך", בנו של הרב יחיאל מיכל אפשטיין בעל "ערוך השלחן".
הרב מאיר בר-אילן (ברלין) - בנו של הנצי"ב, ממנהיגי תנועת המזרחי.
הרב מנחם נחום קפלן (רבי נחומק'ה מהורודנא) - רבו של החפץ חיים.
הרב יצחק ניסנבוים - מרבני הציונות הדתית ונשיא המזרחי בפולין.
הרב שלום רקובסקי - מגדולי התלמידי חכמים בירושלים, ואחר כך ראש ישיבה ב"ישיבת רבנו יצחק אלחנן".
הרב אברהם דוב כהנא שפירא - רבה האחרון של קובנה.
הרב יהודה ליב דון יחיא - מראשי תנועת המזרחי, ומרבני הציונות הדתית, שימש ברבנות תחת אביו בדריסה, ואחר כך בשקלוב ובצ'רגינוב.
הרב נתן מיליקובסקי - רב ומחנך ועסקן ציוני מפורסם. סבו של בנימין נתניהו.
הרב שמואל יצחק הילמן - לימים רבה הראשי של גלאזגו - חותנו של הרב יצחק הלוי הרצוג.

ר' מאיר בר אילן לא למד בישיבת וולוז'ין, אפילו שכך כתוב באנציקלופדיה של תדהר (ומשם לויקי').
הוא היה בסה''כ בן 12 כשהישיבה נסגרה (ובן 14 כשאביו נלב''ע).
הוא למד בישיבת טלז.

[גיורא בשמי שמיא]

גם ר' דוד מנובהרדוק (גליא מסכת) כמעט בטוח שלא למד בוולאזין, כאשר נראה בעליל מתוך הספדו על הגר"ח, שכל השבחים הם עפ"י השמועה.

[גיורא בשמי שמיא]

עוד מתלמידי הגר"ח
-ר' יהונתן משה דב בן ר' אפרים הלוי מלובץ' (לובאטש), בעל מרגניתא טבא (נדפס ע"י הח"ח באהבת חסד).
-ר' אריה ליב בן ר' מנחם זונדל שפירא (ר' לייב'לה קובנר המפורסם, אבי ר' רפאל שפירא ושאר הרבנים הגאונים).
-ר' שמואל באקשטר מלובץ'
-ר' יקותיאל זלמן הלוי אבד"ק זאגר (זאגער) ישן

[גיורא בשמי שמיא]

עוד מתלמידי הגר"ח בוולאזין:
- הרב ישראל בן הרב אהרן העליר (חריף), אחיהם הגדול של ה'עמודי אור' וה'חוסן יהושע', מחבר 'נחלת ישראל' ב"ק וב"מ.
- הרב משה חריף אב"ד וואבולניק (תקמ"א-תרל"ד)
- הרב ישראל איסר מפאנאוויז, מחבר 'מנוחה וקדושה'
- הרב אשר הכהן אב"ד שערשאב וטיקטין, מחבר 'ברכת ראש' ו'כתר ראש'
- הרב יעקב מאיר ישורון מו"צ בוורשא, מחבר 'אמרי יעקב'
- הרב שמואל אב"ד דאליהנוב ובסוף ימיו בירושת"ו, מחבר 'מנחת שמואל'
- הרב אליהו גאלדבערג אב"ד באברויסק
- הרב שמואל דוד מוואלקאוויסק
- הרב מאיר שניפישקער מווילנא, [רבו של הח"ח?]
- הרב יהושע העשיל עפראן מאוויעניץ, שהיה מו"צ בוולאזין ופנה לחסידות.
- הרב ישעיה ברדקי, חתן (בזוו"ש) ר' ישראל משקלאוו בעל פאת השלחן.
- הרב מאיר שלום הכהן, מו"צ דק"ק איוויא ובעוד ערים, עי' עליו בשער ספרו של בנו שו"ת ראשי בשמים.
- הרב פרץ רייפמאן, שו"ב בווילנא
- הרב מאיר יאקובשטעטער מווילנא (שנים אלו חברים היו, ונודעתי מהם מספר אבי הישיבות, ומסתמא הרבה מאוד מן הנזכרים כאן מופיעים שם, לא בדקתי. ומ"מ ענין יש בהקבץ השמות יחד אל פונדק אחד.)
- הרב אהרן אהרעלע ממינסק אחיו הגדול של הרד"ל, שנסע לאדה"ז הרש"ז לשם השכנת שלום בין החסידים ומתנגדיהם. (שלשה אלו האחרונים היו מתלמידיו הראשונים)

תלמידים מתקופת הגריי"צ
- הרב יהודה יודיל הלוי עפשטיין, מחבר 'מנחת יהודה' [אף שבהקדמת הרב אברהם שי"ק לפירושי קנמן בשם על עין יעקב משמע שהיה תלמיד מוהר"ח, לא כן הוא. אלא שלמד עם הנח"ד בעודו אברך בחיי מוהר"ח, ומוהר"ח הדריך לימודם, כמש"כ בהקדמת ספרו מנחת יהודה הנ"ל. ובפירוש כתב בספרו שהגיע לוולאזין בשנת תקפ"ו, כחמש שנים אחרי פטירת מוהר"ח.
- הרב מרדכי גימפל יפה הנ"ל אב"ד ראזינאי
- חתן הגריי"צ (ואחיינו) הרב אליעזר יצחק פריד
- חתן הגריי"צ הנצי"ב
- הרב שמואל מוהליבר
- הרב יחיאל מיכל אפשטיין מנובהרדוק, מחבר 'ערוך השלחן'
- הרב אליהו חיים מייזל אב"ד לאדז'
- הרב שאול בנימין הכהן קארעליץ, אב"ד ראדישקאוויץ ובשנת תרי"ז עלה ירושלימה ושימש כמנהל בישיבת עץ חיים דשם. חתן הרב מאיר שלו' הכהן הנ"ל תלמיד מוהר"ח.
- הרב נחמן ראובן בן הרב אליהו מסמארגאן רב ומו"צ בק"ק דויקשיץ, מחבר חלקת ראובן
- הרב ליב גוטמאן, שהיה ראש ישיבה בדווינסק

[ברשילא]

ב"אהלי שם" - גוטליב, ניתן למצוא בתולדות הרבנים השונים את ציון לימודם בוולוז'ין.
יש לחפש: וואלאזין (באיות זה דייקא - עם אותיות מקדימות כמובן).

רצוי לעשות חיפוש הן בגירסה שבאוצר, והן בגירסה שבהיברובוקס - מנסיון, יש שעולה בחיפוש בזה שלא עולה בזולתו ולהיפך.

[גיורא בשמי שמיא]

יש להסיר מרשימת תלמידי מוהר"ח את הרב יעקב יוסף (חריף) מ"מ דווילנא ורב הכולל של נוא יארק, אשר נולד בשנת ת"ר, ולכן כמובן לא היה מתלמידי מוהר"ח שנלב"ע בשנת תקפ"א, ואף לא מתלמידי הגריי"צ שנלב"ע בשנת תרי"ג.