רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות

[נחוניא]

אני מחפש פרטים על רבי יצחק צבי אורנשטיין, דו"ז של הגריא"ז, אשר הביא אותו לירושלים בשנת תרס"ו וגידלו כבן.
מסתמא כתוב פרטים בספר "אזמר בשבחין" לתולדות הגריא"ז.
אשמח לקבל העתק ממה שכתוב שם.

[שברי לוחות]

רבי יצחק צבי ב"ר אברהם חיים אורנשטיין
היה מגדולי חסידי הרה"ק רבי אברהם מטריסק זי"ע
נלב"ע כ"ג ניסן תרע"א, והוא הביא לירושלים את רבי אשר זעליג והתאכסן אצלו
מנ"כ בהר הזיתים
ושם אשתו מרת קרינדל גאלדא ב"ר זאב נלב"ע י' אד"ב תרע"ג
ועובדא בשמו בספר צבי לצדיק דף עט:

[לא ידען]

ושם בתו, אשת רבי יחיאל פישל אייזנבך זצ"ל- שרח. נפטרה לב"ע לפני שבועות אחדים.

מישהו יודע מדוע קרה כך לביתו? אם יש סיפור מאחורי זה, או סבתא בשם זה.

אגב, שרח בת אשר, ראיתי באחד המפרשים המביא מדרש שהייתה בת אשתו, וע"כ כתוב 'ושרח אחותם' ועוד ראיות.

[קאצ'קלה]

זה מה שמצאתי בקונטרס 'צדיק באמונתו יחיה' (עמ' עג), שחיבר אחד מנכדי הגרי"פ אייזנבאך, בשנת תשס"ח, כפי ששמע הדברים מפי סבו:
כשנולדה זוגתי הרבנית שרח שתחיה, ביום זאת חנוכה, ב טבת תרפב, לא ידע מו"ח ריא"ז מרגליות זצ"ל איזה שם לקרוא לה, שכן כבר נולדו לו כמה בנות לפני כן, וקרא אותן על שם הסבתות, ולא נשאר לו עתה שֵׁם עבורה.
בשבת הבא, שבת פרשת ויגש, בהיותו ב'רבי לייבאלע שול' פגש בזקני רבי משה פעסטער, ושאל את עצתו. רבי משה אמר לו: מקרא מפורש הוא: ושם בת 'אשר' – שרח! היום פרשת ויגש, עת אשר בישרה שרח ליעקב אבינו הבשורה הטובה ש'עוד יוסף חי', ונתברכה באריכות ימים ושנים, בכן קרא אותה 'שרח' ותהיה לה אריכות ימים כשרח בת אשר.
מו"ח עשה כדבריו, וקרא את הבת בשם 'שרח'. רק חבל שלא זכה זקני רבי משה לראות איך שאני לוקח את ה'שרח' הזו לאשה...

[מתפעל]

המקובל ריא"ז מספר סיפור מעניין, שבישיבת בית א-ל בעיר העתיקה היה חדר, ובאמצעו היה בור שיורדים לשם למטה ושם יש חדר שמואר בחלונות מלמעלה, וזה היה מקום התבודדות של המקובלים בתקופת הרש"ש, ואחריו.
ומוסיף שם בסוגריים:

"ושם היה המעשה הנורא מה שהיה עם הרש"ש והחבריא, שלא ניתנה לדפוס, אלא למסור בסוד מפה לאוזן".

האם ידוע למישהו מה הוא המעשה הלז?

אגב, ריא"ז מספר שהחזון איש כשהגיע לירושלים, ריא"ז ליווה אותו לכותל וסיפר לו המעשה שהיה בחדר הזה, והחזו"א ביקש ממנו לראות את החדר, ונכנס לשם והתפלל שם.

[בן הרב]

האם ידוע למישהו מה הוא המעשה הלז?

ככל הנראה או תחיית המתים או גילוי אליהו, מה עוד יכול להיות.

[מתפעל]

אוהו
יש לך זמן לקרוא את כל מה שהדמיון שלי מסוגל להמציא?

הבעיה היא שעוד לא המציאו תוכנה שתתרגם דימיון לאותיות מוקלדות ואין לי כח להקליד את האלף לילה ולילה שאצור במוחי.

לו יהיה שמדובר בגילוי אליהו או תחיית המתים או הוצאת דיבוק או פולסא דנורא, או לימוד של מעשה מרכבה,
עדיין מעניינים הפרטים , הלא כן?

[פרנקל תאומים]

הג"ר אשר זעליג מרגליות והג"ר מאיר הלר(סעמניצער) זצ"ל, היו שני הקנאים הגדולים של ירושלים.

[ח''ל קאליסק]

הג"ר אשר זעליג מרגליות והג"ר מאיר הלר(סעמניצער) זצ"ל, היו שני הקנאים הגדולים של ירושלים.

ישנו מכתב ידוע מהחזו''א לריא''ז בקבלה בו כותב עליו תארים נכבדים מאוד.

[פרנקל תאומים]

איה מקום כבודו?

[מתפעל]

בספר שיצא לאור ע"י נכדו, מובאים תצלומים של כמה ממכתבי החזון איש אליו.

שם הספר: אזמ"ר בשבחין, נמצא באוצר ושם גם המעשה עם החזו"א שהבאתי.

[מתפעל]

לבקשת ניק נעים ונחמד

הנה המכתב

מכתב החזון איש לראז.jpg (171.91 KiB) נצפה 9087 פעמים

[העיברי]

בספר חמרא טבא לרבו הרב מבארנוב זצ"ל שיצא לאור מחדש שנת תשע"ה בהתולדות שבסוף הספר יש כמה מעשיות אודותיו, עי"ש.

[דרופתקי דאורייתא]

בלוויתו של השד"ה זצ"ל הספיד הראי"ה, מה שעורר מחאה בשעת ההספד על ידי הקנאים. נעצר "אשר מרגלית" - מסתבר שהכוונה לראי"ז מרגליות, האם ידוע זאת ממקור אחר?
מצו"ב

[דרופתקי דאורייתא]

ועוד בענין זה

[חלמישצור]

הרב דרופתקי, אכן הרב מרגליות, ראה בספר בתוך החומות שהזכרתי כאן, החל מהעמ' הנזכר שם והלאה, ושית לבך לתגובת הרב לייטנר שם (הדברים תואמים למתואר באזמ"ר בשבחין, עמ' לו והלאה).

לשני הקבצים שהוספת, בעיקר האחרון שבהם בו עדות נכד הרב השד"ה דוויך על יחסי סבו והראי"ה, אפשר להוסיף את עדות הרב שמואל ברוך שולמן (כאן). כן תח"י מכתב מהראי"ה אל הקונסול האמריקאי מחודש סיון תרצ"א, בה מאשר את חותמו וחתימת ידו של הרב השד"ה שהיה באותה עת בבית החולים הדסה, הסמוך ונראה לבית הרב קוק, ברח' הנביאים 37. השליח להביא את אישור הרב קוק לקונסול היה ר' מאיר הכהן ארזי, בעל הדירה של הרב השד"ה.

[לא ידען]

עוד לא מצאתי סיפור של קנאות מצד אנשי חצר זו, שלא עמדה בעיקרה על הלבנת פני צדיקים.

[לייטנר]

ועוד בענין זה

אגב, סיפר לי כנ"ל אחיו של החתום (ונכדו של השד"ה, כמובן) ז"ל.

[חלמישצור]

הרב דרופתקי, כעת שמתי לב שהאגרת ששלח האדמו"ר ממונקץ' לעו"ד מרדכי בוקסבוים, מיום כ"ו טבת תרצ"ג, עוסקת כנראה בעניין הנ"ל ממש. "הן שמעתי כי האיש מרדכי הולך ועושה לעמוד לטובה בבית המשפט בעד הרב ... מרגליות ... בקנאו קנאת ה' הבוער בקרבו" וכו' (האגרת מובאת באזמ"ר בשבחין, עמ' קצא-קצב, וכן נדפס צילומה במוסף ש"ק של ית"א, בהעלותך תשמ"ט, עמ' 7).

ביחס למה שציין הרב הידען, נכון להזכיר את מש"כ ראי"ז מרגליות בחיבורו עמודי ארזים, החל מסביבות עמ' מה-מו והלאה, ששפך באריכות חרפות על תלמידי ישיבת סלובודקה-חברון, גידול שערם, לבושם ומנהגם, וסיים "לכן הקולר תלוי רק על צוארו של ראש הישיבה", רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל (יעו"ע כאן).

ובקשר למה שנידון לעיל בעניין הדחיפה אציין לר"י דדון, "אמרי שפר - שמועות שנרשמו מפי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא", ירושלים תשס"ח, עמ' רסה-רסו (מוצש"ק ויקרא תשנ"ט):

שאלתי את מרן אם הכיר את ר' אשר זליג מרגליות ז"ל, והשיב שודאי הכירו ושהיה קנאי גדול. סיפרתי למרן ששמעתי משם הרב הגאון הצדיק רבי יוסף לייב זוסמן זצ"ל שבזמנו היתה לו מחשבה לרא"ז הנ"ל לדחוף את מרן הרב קוק זצ"ל מהגג באיזו הלויה שהשתתף בה, כשהמספידים עמדו על גג של הישיבה ששם, וכך רצה להרוג, ח"ו, את מרן הרב קוק זצ"ל ולהתאבד עמו. ותמה מרן זצ"ל על זה שאולי זה סתם ספור ולשון-הרע לומר שהיה משוגע.* אולם מיד אח"כ אמר לי מרן שבעצם כל הקנאים הם יצאו מהנורמאליות ויש בהם צד שגעון (וכבר כתב הגרי"ח זוננפלד זצ"ל על אחד מראשי הקנאים שמעשה מסוים שעשה נובע משגעון של יראת-שמים. ועיין בספר "כתבי רבי יחיאל יעקב וינברג" ח"א סי' ג - הערת הרב בן ציון שפירא שליט"א).

---
* בחוברת "פירורים משולחנם של גדולי ישראל" - יומנו של הרב שמואל הכהן וינגרטן זצ"ל, אכן מאושרת שמועה שלא הכירה מרן זצ"ל, ושם מספר העורך דברים אלה: ר' אשר זליג מרגליות עסק בקבלה והיה מקנאי ירושלים הקיצוניים ביותר. על פי הידוע הוא כתב כתבי פלסתר על הרב קוק... יש שמועות שרא"ז מרגליות ניסה לפגוע ברב קוק בשעה שנאם על גג ישיבת "חיי עולם". רא"ז ניסה להדפו אך לא הצליח במזימתו. כשחזר לביתו אמר לבנו: לא הצלחתי כי הוא איש כבד... - שם עמ' 22 בהערה.

אגב, יש בידנו תיעוד אחד מאוד ברור של ביקור הראי"ה על גג ישיבת חיי עולם (ראו מש"כ כאן), אך שם כמובן לא מדובר בלווייה.