הגאון רבי הלל זקס זצ"ל

[חכם הרזים]

הגאון רבי הלל זקס ראש ישיבת כנסת הגדולה קרית ספר נכד מרן החפץ חיים זי"ע
נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש היום יום כ"ב טבת תשע"ה.

[ברוך ברגר]

עולם התורה והישיבות התעטף אתמול באבל ויגון כבד עם הגיע השמועה הקשה והמרה על הסתלקותו הפתאומית של הגאון המפורסם רבי הלל זקס זצ"ל, ראש ישיבת 'כנסת הגדולה', ומזקני ראש הישיבות, משרידי נכדיו של מרן ה'חפץ חיים' זי"ע. בימים האחרונים אושפז בבית החולים בעקבות חולשה, ואתמול בשעות הצהרים הידרדר לפתע מצבו. הידיעה על ההידרדרות הפתאומית התפשטה במהירות בין המוני תלמידיו שפתחו בתפילות נרגשות לרפואתו, אך נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, וראש הישיבה הנערץ, השיב את נשמתו ליוצרו למגינת לבם של המוני תלמידיו ומעריציו. בהסתלקותו נעקר מעמנו אחד מגדולי וחשובי ראשי הישיבות בדור האחרון, אשר העמיד תלמידים לאלפים במשך למעלה מיובל שנים ונודע במסירותו ואהבתו אליהם. הגאון האדיר בכל מכמני התורה, הנסתר והנגלה כאחד, ויחד עם זאת ענוותן כהלל וברח כל ימיו מכל פרסום וכבוד. איש האמת שברח כמטווחי קשת מכל פרסום ומכל נדנוד של מחלוקת לשה"ר ורכילות, אוהבן של ישראל ודורש טובתם באמת ובלבב שלם. עריסתו של ראש הישיבה זצ"ל הוצבה בעיירה ראדין ביום ט"ו שבט תרצ"א לאביו הגאון רבי מנחם מנדל זקס זצ"ל ראש ישיבת ראדין ולאמו הרבנית פייגה ע"ה, בתו הצעירה של מרן בעל ה'חפץ חיים' זי"ע.
מסופר כי בשעת לידתו היתה אמו בסכנה גדולה עד מאוד והגיעה עד שערי מוות ר"ל. בני המשפחה באו למרן החפץ חיים לזעוק מרה שיעתיר עבורה. החפץ חיים היה בעת מסירת שיעור לאחר תפלת שחרית בבית המדרש. וכאשר שמע על מצבה הפסיק לרגע ואמר שני מזמורי תהילים, הוסיף "מי שברך" לחולה, ואח"כ המשיך בלימודו כרגיל. כל העומדים סביבו נסערומאוד לראותו ממשיך בלימודיו כרגיל למרות מצבה הקשה של בתו. לאחר כ־ 15 דקות באו לבשר לו כי ב"ה הכל כשורה, והרים את שני ידיו בדברי שבח והודיה להשי"ת.
עוד מקטנותו ניכרו עליו ני־
צני גדלות, כאשר כבר בילדותו
הפליא את כל רואיו שהכירו כי
זרע ברך ה' הוא ולגדולות נוצר.
בגיל שמונה, בעקבות פלישת
הצבא האדום לפולין, עברה
משפחתו לעיירה איישישוק,
ולאחר מכן לוילנא.
לאחר קבלת אשרת כניסה
לארצות הברית חצתה משפחתו
את ברית המועצות לרוחבה,
ומשם עברה ליפן, והניחה את
כף רגלה בארה"ב של אמריקה.
כבן תשע שנים היה ר' הלל
כאשר הגיעו הוריו לארה"ב.
ואביו הכניסו ללמוד אצל מרן
הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל
בישיבת תפארת ירושלים. כבר
אז שבחוהו רבותיו ביותר בגין
כשרונותיו הברוכים והתמדתו
הנדירה, וזאת לצד צדקותו
המיוחדת, אצילותו ומידות
טובות שניכרו בו והיו נדירים
ביחס לבני גילו, ואף התבטאו כי
ללא ספק הילד הזה לימים עתיד
להאיר את עיני ישראל בתורתו
ובצדקותו. לאחר מכן למד אצל
הגאון רבי ראובן גרוזובסקי
זצ"ל.
את עיקר תורתו ומשנתו
למד בישיבת לייקווד המעטירה
אצל מורו ורבו מרן הגאון רבי
אהרן קוטלר זצ"ל. בתקופת
זוהר זו התקשר בלב ונפש למו־
רו ורבו וקנה ממנו מלוא המידה
תורה דעת וחכמה, ואישיותו
הרוממה של הרב הקרינה על
נפש תלמידו עד למאוד במ־
שך כל ימיו. הגר"א קוטלר אף
צירף אותו באותם ימים לאחד
מנסיעותיו לארץ ישראל, וכך
זכה לראות ולהתראות עם גדולי
הדור שבארץ ישראל, ובראשם
מרן הרב מבריסק זי"ע.
בישיבת לייקווד נחשב
ל"ארי שבחבורה" בשקידתו
העצומה ובמוחו החריף כשידע
לפשט ולבאר כל סוגיא בפני
הבחורים עד שהיתה מונחת
כקופסה ביניהם. כבר אז באותם
ימים, היה בז לפילפולי סרק
וחתר להבנת הפשט של דברי
הגמרא והראשונים. למד שנים
ארוכות בחברותא עם הגאון
רבי שניאור קוטלר זצ"ל, בנו
של ראש הישיבה הגר"א קוטלר
זצ"ל.
לצד גדלותו בתורה וכש־
רונותיו הברוכים שהפליאו את
רבותיו וחבריו כאחד, שימש ר'
הלל דמות למופת ודוגמא לבחור
השומר על פיו ולשונו משמץ של
לשה"ר ורכילות ומכל נדנוד של
מחלוקת, עד שהכל הצביעו
בהערכה ובהערצה על נכדו של
מרן החפץ חיים זי"ע האוחז במ־
עשה אבותיו. כן התעלה ביראה
טהורה ובעבודה שבלב כשעמד
לפני קונו בתפילת שמונה עשרה
זמן רב בדביקות ובמחשבה.
כבר אז באותם ימים היה עו־
סק רבות בלימוד תורת הרמח"ל
כשהוא מתעמק שעות ארוכות
במחשבה בכוונת דבריו. לימים
נודע כאחד מגדולי הלומדים
של תורת הרמח"ל, וממוסרי
מורשתו הרוחנית.
שמו הטוב של העילוי
מלייקווד הלך לפניו לתהילה
בכל מקום, ובהגיעו לפרק האיש
מקדשו נשא בו עיניו ראש ישי־
בת חברון מרן הגאון רבי משה
חברוני זצ"ל, והועידו לבתו
הרבנית תחי', שעמדה לימינו
כל השנים בלב ונפש למען יוכל
להתמסר להרבצת תורה והעמ־
דת תלמידים. בשנים הראשונות
לאחר נישואיו התגורר בארה"ב
והמשיך שם לשקוד על דלתות
התורה כשחבורת בחורים ואב־
רכים תלמידים התאגדה סביבו
ולמדה ממנו תורה הרבה.
בשנים שלאחר מכן עלה
לארץ ישראל והתיישב בשכונת
גאולה בירושלים, סמוך לישיבת
חברון. כאן החל פרק חייו בלי־
מוד תורת ארץ ישראל, ועד מה־
רה נודע כאחד מגדולי תלמידי
החכמים שבירושלים. הכל סחו
אחר האברך המופלא חתנו של
רבי משה חברוני זצ"ל, אשר כל
שבילי אורייתא נהירין לו, לצד
אצילותו ומידותיו הנדירות, עם
השקפה ברורה ועצמאית בכל
דבר וענין.
בהמשך השנים התמנה
כראש ישיבה בישיבת חב־
רון, לצד ראשי הישיבה מרנן
הגאונים רבי שמחה זיסל
ברוידא זצ"ל ורבי אברהם
פרבשטיין זצ"ל. כאן החלה
תקופת הזוהר בחייו כשהעניק
לתלמידיו מכל הטוב שאצר כל
השנים באוצרותיו הבלתי נד־
לים והעמיד את תלמידיו בקרן
אורה. שיעוריו נודעו לשם דבר,
כשהיה יחיד מומחה לפשט כל
סוגיא קשה, ולא זז משם עד
שהיו הדברים ברורים ושמחים
לתלמידיו כנתינתן מסיני.
כבר אז בכהנו כראש ישיבה
בישיבת חברון נודע רבי הלל
בקשריו ההדוקים עם תלמידיו,
עד שהפך להם למורה דרך בכל
נבכי החיים להורותם את הדרך
אשר ילכו ואת המעשה אשר
יעשו, ואף הם החזירו לו אהבה
כמים פנים אל פנים.
בירושלים של אותם ימים
היה ידוע ר' הלל כדמות קמאית,
איתן ודבק באמונתו ולא זז ממנה
כמלוא נימה. מסופר כי בימי
מלחמת ששת הימים, כשירו־
שלים היתה נתונה תחת הפגזה
מאש האויב, התגורר ר' הלל
בשכונת הכרם, ובו בזמן שכל
יושבי השכונה ירדו למקלטים
מפחד אויב, היה ר' הלל היחידי
שהוא ומשפחתו לא ירדו למטה,
ואף במקום להעמיד שקים בח־
לונות הבית לשם מיגון, העמיד
שם ספרי קודש, באומרו כי רק
התורה תגן עליהם.
עוד מסופר כי למרות הל־
חץ הכבד שהפעילו עליו בני
משפחתו בארה"ב באותם ימים
לשוב לארה"ב ואף שלחו לו
כרטיסי טיסה, סירב לעזוב את
ארץ ישראל, והרגיע את הוריו
ומשפחתו כי הכל כשורה ולא
תיפול שערה אחת מראשו, וה'
יעשה לעמו ניסים ונפלאות.
גולת הכותרת ושנות הזהב
של תקופת ימי חייו החלו בשנת
תשנ"ו כאשר הקים וייסד את
ישיבתו, ישיבת 'כנסת הגדולה'
במודיעין עילית. מכל קצווי ארץ
החל צורבים לנהור אל ישיבתו,
ודבקו בו בכל עוז בבקשם
ליהנות מזיו תורתו וחכמתו.
כדרכו בכל מקום, אף כאן
מסר את עצמו כפשוטו לכל
תלמיד ותלמיד באופן אישי
ופרטני, ביתו היה פתוח לכל
אחד משעות הבוקר המוקדמות
ועד שעות הלילה הקטנות. לא
הסכים לקבוע שעות קבלת קהל
או לערוך תורים. נשא אותם על
לוח לבו בכל עת כאומן הנושא
את היונק, עד כי נתן לתלמידיו
את ההרגשה כי הוא אביהם
הרוחני והגשמי כאחד, ופתח
את לבו עבורם כפתחו של אולם.
באותן שנים העמיד המוני
תלמידים בארץ ובעולם, בשי־
עוריו הנודעים, בכוח התמדתו
ועומק עיונו בתורה. שיעוריו היו
ידועים בעולם התורה והישיבות
כשיעורים למדניים וייחודיים,
כשהוא חותר להבנת הפשט כד־
רכו כל ימיו. בכל סוגיא שמסר
עליה שיעור היתה דרכו להקיף
אותה החל מהמקורות, והיה
מדייק ומתעמק במיוחד בלשו־
נות של רבותינו הראשונים.
יחד עם זאת התמדתו בתורה
לא ידעה גבולות, היו תקופות
שהיה משכים קום ללמוד תורה
בשעות הקטנות של הלילה וכך
למד בהתמדה עד שעת התפלה
ולאחר מכן שוב היה מוסר את
שיעוריו העמוקים לבני הישיבה
וכמעט שלא נתן תנומה לעיניו.
התמדתו המופלאה נמשכה עד
לשנותיו האחרונות.
לצד גדלותו בתורה והת־
מדתו הנדירה נודע היה ראש
הישיבה זצ"ל כחכם וכפיקח
נדיר היודע לרדת לעומק כל
שאלה שעמדה על הפרק. את
חכמתו ותבונתו המיוחדת ניצל
בכדי למצוא מסילות ללבם של
בחורי הישיבה שהתקשו לפע־
מים בדרכם ולהעלותם על דרך
המלך.
מלבד חלק הרבצת התורה
לתלמידים נשא ראש הישיבה
את עול הישיבה על כתפיו, ונדד
ברחבי העולם בכדי להחזיק את
מקום התורה הגדול שהקים
בזיעת אפיו למרות חולשתו
וגילו המבוגר.
כאמור בתחילת השבוע חש
ברע והתמוטט בביתו שבמודי־
עין עילית. לאחר טיפול רפואי
ראשוני החליטו צוותי ההצלה
לפנותו לבית החולים 'מעייני
הישועה' בבני ברק. תלמידיו
נשאו תפילות לשלומו, אך לא
נשקפה סכנה לחייו.
אתמול בשעות הצהריים
חלה הידרדרות חמורה במצבו
וצוותי הרפואה בבית החולים
פתחו בפעולות החייאה, אך
כעבור שעה קלה במעמד מצו־
מצם של בני משפחה, תלמידים
ומקרובים השיב את נשמתו
לבוראה.
תלמידי הישיבה שעקבו
בדאגה אחר ההידרדרות הח־
מורה במצבו פתחו בתפילות
נרגשות ואמירת פרקי תהילים
לרפואתו השלמה. כל סדרי
הלימודים הופסקו, והבחורים
התכנסו בהיכל הישיבה לזעוק
ולהתחנן למען יזכו עוד ליהנות
מאור תורתו וחכמתו של רבם
האהוב והנערץ.
אולם כבר נגזרה גזירה,
ובעודם עומדים בתפילה קיבלו
כעבור זמן קצר קיבלו את הב־
שורה המרה כי נצחו אראלים
את המצוקים ונשבה ארון הקו־
דש. משגיח הישיבה בירך בדמ־
עות ובקול שבור את ברכת "דיין
האמת" ואחריו תלמידי הישיבה
פצחו בזעקות שבר על פטירת
ראש הישיבה ששימש להם
כאב רוחני וגשמי יחד. הפרוכת
הוסרה מארון הקודש, והאבל
והיגון ניכר על פניהם ההמומים
של תלמידי הישיבה.
שעה קלה לאחר מכן הובאה
מיטתו של ראש הישיבה זצ"ל
להיכל הישיבה שכבר היתה
מלאה בהמוני תלמידים ורבים
מתושבי העיר. כאשר התלמי־
דים קורעים קריעה בדש בגדם,
כדין תלמיד על רבו. לקראת
צאת מסע הלוויה הגיעו אלפים
רבים מכל רחבי הארץ להשתתף
באשכבתי דרבי.
מסע ההלוויה נפתח באמי־
רת פרקי בתהילים על ידי הגאון
הרב נתן שינקר, מרבני הישיבה
ומתלמידיו של ראש הישיבה
זצ"ל.
את מסכת ההספדים פתח
בנו ראש הישיבה הגאון רבי
יצחק זאב זקס שליט"א, שעמד
בהספדו על ההפסד של הדור
שאיבד את אחד מגדוליו שכל
שבילי התורה היו נהירין לו.
אולם יותר מכל איבדו את איש
חמודות שכל עני מצא אצלו
נחמה והיה אביהם ואוהבן של
ישראל בכל נימי נפשו ונשמתו.
הגאון רבי ברוך מרדכי אזר־
חי שליט"א, ראש ישיבת 'עטרת
ישראל', תינה את האבל הכבד
והחלל העצום שנפער עתה
בעולם התורה והישיבות בסי־
לוקו של אחד מגדוליו ואדיריו
שכל ימיו התייגע והתאמץ
להגיע לחקר האמת וזו היתה
מהותו.
מחותנו הגאון רבי צבי רו־
טברג שליט"א ראש ישיבת בית
מאיר בבני ברק, הזכיר את אצי־
לותו ורוממותו והיותו אביהם
ולבם של המוני תלמידיו.
רבה של מודיעין עילית
הגאון רבי מאיר קסלר שליט"א
ביכה על כך שהעיר איבדה
היום את זוהרה ואורה, האיש
שכל ימיו התרחק מכל פרסום,
אך כעת גדלותו האדירה עולת
וזועקת על החסרון העצום.
חתנו הגאון הרב חיים מן
שליט"א סיים את שורת ההס־
פדים וביקש שיהיה חותנו ראש
הישיבה זצ"ל מליץ יושר על
הישיבה ועל בנו ראש הישיבה
שליט"א שימשיך הלאה את
דרכו ומורשתו.
בתום שורת ההספדים
ולאחר אמירת הקדיש יצא מסע
ההלוויה לירושלים לבית הל־
וויות שמגר שם נערכה הטהרה.
במקום המתינו קהל אלפים מת־
למידיו ובני ירושלים שהתאספו
להשתתף באשכבתיה דרבי.
את מסכת הספדים פתח
מרן הגר"ש אויערבאך שליט"א:
"שר וגדול נפל בישראל", הגאון
רבי הלל היה שר וגדול בידיעת
התורה וחכמתה והיה בקי בכל
מכמניה. מעלתו וייחודו היתה
שכל חייו היה נחבא והסתיר
את הגדלות העצומה שלו בתו־
רה ובחסד. היה נכדו של רבינו
החפץ חיים זצ"ל, לא רק נכד
בייחוס משפחה אליו, רבי הלל
זכה להיות נכד אמיתי של החפץ
חיים, שלמד את כל תורתו והמ־
שיך את דרכו בהנהגה, אם זה
בגדלות העצומה בתורה ואם זה
בכבוד הבריות שנהג בתלמידיו
ובכל אחד, וכך גם בהצנע לכת
שנהג בחייו. הגאון רבי הלל היה
מספר הרבה מרבותיו בדורות
הקודמים ובמיוחד מרבו הגדול
הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל,
וחי על פי זה, הוא היה דמות
מהדורות הקודמים.
הגאון רבי יצחק שיינר
שליט"א ר"י קמניץ, ביכה על
סילוקו של אותו צדיק, שגילה
טפח וכיסה טפחיים וכל ימיו
דבק באמת ובתורת אמת, וזכה
להעמיד תלמידים הרבה ולה־
קים מבצר לתורה.
הגאון הרב צבי פרצוביץ
שליט"א מר"י מיר ברכפלד,
הזכיר את גודל שקידתו העצו־
מה יחד עם ענוותנותו העצומה
שאין בדומה לה וחתירתו כל
העת למידת האמת והיושר.
אחיו הרב יעקב יהושע זקס
שליט"א, ביכה על הילקחו של
פארה והודה של כל המשפחה,
שהזכיר בהליכותיו ובהתנהגותו
בבואה של זקנו הגדול מרן הח־
פץ חיים זי"ע.
בתום ההספדים ולאחר אמי־
רת הקדיש יצא מסע ההלוויה
בדרכה להר הזיתים – שם נטמן
בחלקת ישיבת חברון, בסמוך
לקבר חותנו ראש ישיבת חברון,
הגאון רבי משה חברוני זצ"ל.
הותיר אחריו דור ישרים
מבורך: בנו הגאון רבי יצחק זאב
זקס שיכהן כראש הישיבה תח־
תיו, בניו הרבנים הגאונים רבי
ישראל מאיר, רבי אהרן, רבי צבי
הירש, רבי דוד, ורבי מנחם מנדל
יוסף, חתניו הם הגאון רבי חיים
מן רב במודיעין עילית, והגאון
רבי צבי וילנסקי המשמש ראש
ישיבה לבני חו"ל.

[שיף]

viewtopic.php?f=19&t=4894&p=204923#p204923

[טוב לי]

viewtopic.php?f=17&t=20839&start=40#p205546

[אויצר_ניק]

בעז''ה יתקיים במוצאי שבת הקרובה פרשת בא הספד על הגאון ר' הלל זקס זצ''ל בביהכנ''ס יוצאי פוניבז' ברחוב אבן האזל בירושלים בשעה 8:30 יספידוהו תלמידיו הרבנים הגאונים:
הגאון רבי אברהם סטפנסקי שליט''א ראש ישיבת נתיבות יעקב
הגאון רבי שלמה פלאי שליט''א משגיח בישיבת חברון
חתנו הגאון רבי חיים מן שליט''א ראש ישיבת באר התלמוד
הגאון רבי בנימין כהן שליט''א ר''מ בישיבת מאור התורה
הגאון רבי אהרון רוט שליט''א רב ביהמ''ד יוצאי חברון בב''ב

[יענק'ל]

בעז''ה יתקיים במוצאי שבת הקרובה פרשת בא הספד על הגאון ר' הלל זקס זצ''ל בביהכנ''ס יוצאי פוניבז' ברחוב אבן האזל בירושלים בשעה 8:30 יספידוהו תלמידיו הרבנים הגאונים:
הגאון רבי אברהם סטפנסקי שליט''א ראש ישיבת נתיבות יעקב
הגאון רבי שלמה פלאי שליט''א משגיח בישיבת חברון
חתנו הגאון רבי חיים מן שליט''א ראש ישיבת באר התלמוד
הגאון רבי בנימין כהן שליט''א ר''מ בישיבה הגדולה ביתר

אאל"ט ר"מ ישיבת מאור התורה (סלים) ירושלים. ועכ"פ בעבר ר"מ בישיבת כנסת הגדולה ישיבתו של רבינו הלל

[אויצר_ניק]

הערב מוצאי שבת קודש פרשת בא ייערך הספד נוסף על הגאון ר' הלל זקס זצ''ל בהיכל כולל חזון איש בבני ברק בשעה 8:45 יספידוהו הרבנים הגאונים:
הגאון רבי דוד כהן שליט''א ראש ישיבת חברון כנסת ישראל
הגאון רבי צבי פרצוביץ' שליט''א מראשי שיבת מיר מודיעין עלית
הגאון רבי מנחם צבי ברלין שליט''א ראש ישיבת רבינו חיים עוזר
בנו הגאון רבי יצחק זאב זקס שליט''א ראש ישיבת כנסת הגדולה

[דודי]

בעז''ה יתקיים במוצאי שבת הקרובה פרשת בא הספד על הגאון ר' הלל זקס זצ''ל בביהכנ''ס יוצאי פוניבז' ברחוב אבן האזל בירושלים בשעה 8:30 יספידוהו תלמידיו הרבנים הגאונים:
הגאון רבי אברהם סטפנסקי שליט''א ראש ישיבת נתיבות יעקב
הגאון רבי שלמה פלאי שליט''א משגיח בישיבת חברון
חתנו הגאון רבי חיים מן שליט''א ראש ישיבת באר התלמוד
הגאון רבי בנימין כהן שליט''א ר''מ בישיבת מאור התורה
הגאון רבי אהרון רוט שליט''א רב ביהמ''ד יוצאי חברון בב''ב

תימא לי מדוע הספד על ר' הלל שהיה ראש ישיבה בחברון מתקיים בבית הכנסת יוצאי פוניבז'
החסרו בתי כנסיות של יוצאי חברון?

[מלאעולם]

שנה בלי ר' הלל..

במלאת שנה להסתלקותו של הגאון רבי הלל זקס זצ"ל ראש ישיבת 'כנסת הגדולה' במודיעין עילית הוקמה מצבה על קברו שבהר הזיתים בהשתתפות בני המשפחה וקבוצה מתלמידיו.
על מצבתו נחרט נוסח מיוחד המשקף את דמותו של ר' הלל זצ"ל: "ציון לנפש איש האמונה ירא האלוקים שחותמו אמת אבינו מורנו ורבינו הגאון רבי הלל זקס זצ"ל בן הגאון רבי מנחם מנדל יוסף זצוק"ל ראש ישיבת כנסת הגדולה נכד מרן החפץ חיים".
"היה כמעיין המתגבר בכל חלקי התורה הרביץ תורה באלפי ישראל והעמיד תלמידים הרבה במשך יותר מחמישים שנה, עבד את בוראו עבודה תמה בלא החשבונות הרבים אשר ביקשו בני אדם והלך ישר כמו שעשאו האלוקים התחסד עם כל אדם השכיל אל דל ושם ביתו כמדבר וכל מעשיו בהצנע עלה לישיבה של מעלה כב טבת תשעה".
בשל המצב הביטחוני, לא התאפשרה עליה המונית לציונו שבר הזיתים, בני המשפחה עלו לקברו עם קבוצה מצומצמת של תלמידים בליווי אבטחה צמודה.

[אהרון 37]

חבל על דאבדין ולא משתכחין, דמות נדירה של גאון יחודי,מקורי, שהיה לו דעה מוצקה משלו, שאיננה נושבת אחר הרוח, כמה חסרים אנחנו דמויות כאלו.

[אויצר_ניק]

אין איזה עצרת ככלות השנה?

[משוש דורים]

ר' הלל נקבר בהר הזיתים בחלקת הנביאים בקבר שהיה מיועד בתחילה למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, בצמוד לגר"א אלישיב מהומלא ולחותנו בעל הלשם זיע"א.

[גיזונטע קאפ]

ר' הלל נקבר בהר הזיתים בחלקת הנביאים בקבר שהיה מיועד בתחילה למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, בצמוד לגר"א אלישיב מהומלא ולחותנו בעל הלשם זיע"א.

יש לציין שמהצד השני קבור אביב הגרמ"מ, שהיה מקורב לבעל הלשם, בהיותו בהומל, ומן השמים סובבו שיקבר במחיצתו

[קומי רוני]

ראיתי מביאים מהקדמה שכתב הרב זקס למאמר הגאולה לרמח"ל שבתוך דבריו עמד על אי-הבנה נפוצה בדברי הגרי"ז בגדר חובת צפייה לישועה?
האם ידוע באיזה הדפסה של מאמר הגאולה באו הדברים הנ"ל, ואם נמצא ביד א' מחברי הפורום אם יעלה לנו?

[דוב גרין]

ראיתי מביאים מהקדמה שכתב הרב זקס למאמר הגאולה לרמח"ל שבתוך דבריו עמד על אי-הבנה נפוצה בדברי הגרי"ז בגדר חובת צפייה לישועה?
האם ידוע באיזה הדפסה של מאמר הגאולה באו הדברים הנ"ל, ואם נמצא ביד א' מחברי הפורום אם יעלה לנו?

המבוא של הגר"ה הודפס גם בישורון חלק ל"ג עמ' רס"ט. [וראה אריכות בדעת הגרי"ז בישורון הנ"ל עמ' עת"ר].