אבד חסיד מן הארץ - הגאון ר' חיים פריימן זצ"ל

[איש_ספר]

היום נפטר בב"ב ר' חיים פריימן, גאון, צדיק וחסיד, במלא מובן המילה. שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה ממש. בנעוריו קבל עליו עול תורה, וכל ימיו למד ועמל בתורה בכל כוחו, בצניעות ומתוך הדחק. לימוד התורה בעמל ובמיצוי היו משוש חייו. כילד זוכרים אנו את דמותו המאירה כרב בית הכנסת "פוניבז' צעירים" בב"ב. כעבור שנים היינו רואים אותו מידי ערב בישיבת פוניבז' עם החברותא האגדי הגרא"י צוקר ישלח ה' דברו וירפאהו, (ביתו היה דבוק לישיבת סלבודקא, והוא היה גם מבאי הישיבה, ואולי יש כאן מתלמידי הישיבה שירחיבו) ושאר הזמן היה יושב בביתו, בימים ההם אחד הבתים הישנים והעלובים ביותר בבני ברק, שם היה יושב בין תנור לכיריים ממש, מעל ראשו היו יריעות ניילון שסתמו חורים בתקרה, ולומד ושונה ללא הרף.

שמעתי מת"ח אחד שעסק בדברי אחד מרבותינו הראשונים בסוגית פסולי קהל ביבמות, דברים שלא רבים יחכמו בהם, והציע מעותיו לפניו, והוא ז"ל עיטרם בהערותיו המדויקות פרי יגיעה ובירור הסוגיא עד תומה.

מוצאו מגזע קודש חסידי אשכנז, בן נין של הערול"נ. ושם אשה גדולה ורבת פעלים, היא הרבנית בתיה פריימן שתחי', איה שוקל ואיה מונה לתאר את חסדיה, דברים שלא שמעתן אוזן מעולם. (אסיפת ילדים פגועים וסופניים לביתה ועוד כיו"ב, מתי מצוה וגחש"א).

לפני שנים הרבה הו"ל ספר שהיה נפוץ בעבר: הטיפול בתינוק בשבת ויו"ט.
ההדיר את כתוב שם לראב"ד במהדורה מדוקדקת ומוערת.
לפני איזה שנים הו"ל תוספתא קדשים וטהרות מכ"י ווינה עם ח"נ מכתי"ע וקטעי גניזה, וחלק מהמסכתות הוסיף עליהם ביאור קב ונקי.
הספרים כולם באוצר


הלוויתו תצא מחר בשעה עשר מביתו ברחוב בן פתחיה ותעבור דרך ישיבת סלבודקא להר המנוחות שע"י ירושלים.

[קלונימוס הזקן]

אהה!

[קומי_אורי]

איש נפלא וישר דרך, ישר כסרגל. חבל על דאבדין.

[פנחסויפלל]

אויה. עוד כמה אהובים כאלו יש להקב"ה בעולמו?!

[גאולה בקרוב]

אם יש כתבות בעיתונים עליו, נשמח אם מישהו יעלה. אין לנו כאן הפלס או יתד...

[צולניק]

[quote="איש_ספר"] כילד זוכרים אנו את דמותו המאירה כרב בית הכנסת "פוניבז' צעירים" בב"ב.
היכן נמצא בית כנסת זה? [הביהכ"נ הידוע כיום בשם זה גילו אינו עולה על עשרים שנה ולא נראה לי שהגאון זצ"ל כיהן שם כרב?!

[איש_ספר]

משהו מציק לך בוותק של הבית הכנסת הזה שאתה צובע את שאלתך באדום?
ובכן, בית הכנסת "פוניבז' צעירים" שתחת ניהולו של ר' צבי רוט שליט"א קיים ארבעים שנה ויותר!
(אני לא בטוח שר"ח היה "מרא דאתרא" אבל הוא היה אומר שם בקביעות שיעורי הלכה בין קבל"ש למעריב, (ובנו היה מרביץ תורה בזאטוטים על ערימת מזרונים של בתי אבות...)

[איש_ספר]

אם יש כתבות בעיתונים עליו, נשמח אם מישהו יעלה. אין לנו כאן הפלס או יתד...

תמונתו וכתבה לתולדותיו מעיתון הפלס:

ר' חיים.jpg (119.82 KiB) נצפה 12525 פעמים

הגאון רבי חיים פריימן זצוק"ל
מאת י. שכטר

המוני תלמידי חכמים ובני תורה ובראשם הגאונים הגדולים ראשי ישיבת פוניבז' שליט"א ליוו למנוחות, אתמול בשעות הבוקר, את הגאון רבי חיים פריימן זצ"ל, מחשובי תלמידי החכמים שבדור, ומוותיקי הלומדים בישיבת פוניבז'. אשר כל ימיו עמל בתורה ודקדק בהלכה, הרביץ תורה והלכה, זקן ויושב בישיבה, שנפטר בליל יום רבעי לאחר סדר לימודו, בדרכו לתפלת ערבית.

הגאון רבי חיים פריימן זצ"ל, נולד בברלין בט"ו אייר תרצ"א לאביו החבר ר' ישראל מאיר ז"ל בן הגאון רבי יעקב פריימן זצ"ל רבה של העלישויא, ולאמו הצדקנית מרת חוה בת רבי אברהם הקשר זצ"ל, מצאצאי בעל הערוך לנר.
בהיותו ילד צעיר לימים עלה לשלטון הצורר ימ"ש, רוח של אנטישמיות החלה לנשב ברחבי גרמניה. הוריו מיהרו להפעיל קשרים בכדי להינצל מחרבו המאיימת של הצורר הנאצי ימ"ש, בחסדי שמים הצליחו לשולחו לבריטניה ברכבת של ילדים שיצאה אל מחוץ לחומות גרמניה בתחילת המלחמה, לאחר המלחמה העתיקו מגוריהם לאמריקה.

בהגיעו לאמריקה שהייתה באותם ימים מדבר שממה רוחנית התגוררו במנהטן למד בישיבת תורה ודעת שעמדה בראשות הגאון הגדול רבי אליהו חזן זצ"ל, חשקו הגדול לתורה וליראה נשאהו אל בית המדרש גם בשעות הפנאי שם עמל בתורה ברציפות ימים כלילות, בבית מדרש זה פגש את מורו ורבו הגאון הישיש רבי ישראל זאב סת"ם זצ"ל מקעלם, שגלה לארה"ב וכיהן כרב בית הכנסת האזורי, בשיחות שהיה מוסר הגרי"ז סת"ם בימי חודש אלול ועשי"ת היו משתתפים מרן הגר"א קוטלר והגאון רבי מענדל זקס זצוק"ל.

במשך המלחמה הצליחו כל בני משפחתו בסייעתא דשמיא מופלאה להינצל מציפורני הנאצים ולקיים את חייהם מחדש בארה"ב, את משכנם קבעו במנהטן בשכנות למרן הגר"א קוטלר זצוק"ל שהיה שוהה בליקווד משבת לשבת ואת שבתותיו היה שובת בביתו שבמנהטן, אהבה עזה נקשרה בין הנער רבי חיים זצ"ל לבין ראש גולת אריאל, ומדי שבת בשבתו היה מרצה בפניו את שאלותיו, ורבי אהרון זצוק"ל חנן אותו שלא כדרכו בחיבה יתירה.
בגיל צעיר בהוראת ראשי ישיבת תורה ודעת, נכנס ללמוד בישיבת ראדין שנוסדה ע"י הגאון רבי מנדל זקס זצ"ל, יחד עם בניהם של גאוני ראדין ה"ה הגאונים רבי משה לנדינסקי ורבי נפתלי טרופ זצוק"ל. שם הגה בתורה בחברותא עם מי שנודע לימים כהגאון רבי צבי קושלבסקי שליט"א, במשך כמה שנים לא פסק פיהם מגירסא ומבוקר ועד ערב הגו בתורה בחשקה רבה, ידידיו מאותם שנים מספרים כי ראשי הישיבה לא הרשו לתלמידי הישיבה לשוחח עמם באומרם חוסו על זמנם של גדולי הדור הבא.

עוד בטרם עזב את ישיבת ראדין קיבל סמיכה מהגאון רבי מנדל זקס זצ"ל, היו שתמהו על נתינת סמיכה בגיל כה צעיר וניסו למנוע את רבי מנדל מהצעד הזה אך הגר"מ היה איתן בדעתו כי אם לו לא ניתן סמיכה למי כן אפשר לתת.
בהיותו כבן עשרים נקרא לשרת בצבא האמריקאי למשך שנה במהלך שנה זו עמדו לפתחו ניסיונות רבים של שמירת שבת וכשרות אך כבן תורה ותלמיד חכם אמתי עמד בהם בגבורה ובעוז ולא בוש מפני המלעיגים עליו עד שהיה נקרא בפי החיילים האמריקנים החייל המשוגע.

מיד לאחר שחרורו מהצבא האמריקני אושרה לו ע"י הצבא מלגת לימודים היכן שיחפוץ ליבו ללמוד בדבר זה נועץ עם מורו ורבו הגאון הישיש רבי ישראל זאב סת"ם זצ"ל אשר הורה לו ליטול את מקל הנדודים בידו ולעלות לארץ ישראל אל ישיבת פוניבז' שבבני ברק שם החל לכהן באותם ימים כמשגיח מרן הגר"י לוינשטיין זיע"א שבצעירותו היה תלמידו של הגרי"ז סת"ם בקעלם, הגרי"ז סת"ם שיגר מכתב למשגיח זיע"א בדבר העלם הצעיר אשר עדיו לגדולות וכך בקיץ תשי'ז נכנס בשעריה של ישיבת פוניבז' המעטירה בבני ברק.

חדור שאיפות החל את צעדיו בישיבה כשהוא דבק בכל הליכותיו במרן המשגיח זיע"א. משעות מוקדמות של בוקר ועד שעת לילה מאוחרת לא מש ממקום מושבו בבית המדרש. תוך תקופה קצרה נודע הנער הצעיר כמתמיד של הישיבה ונתחבב בחביבות גדולה אצל ראשי הישיבה שרחשו לו כבוד והערכה לא רק בשל התמדתו והליכותיו הנעימות ולא רק בשל ידיעותיו המופלגות אלא גם על כך שהשליך מאחוריו את חיי העוה"ז הרהבתניים של אמריקה וביכר עליהם את לימוד התורה הקדושה מתוך דוחק גדול. אפיזודה מענינת הראויה לציון כי באותם ימים נמכרה בחנויות גלויה של היכל ישי' פוניבז' כאשר ההיכל כולו ריק ורק תלמיד אחד בלבד יושב שם ה"ה רבי חיים זצ"ל.

בהגיעו לפרקו נבחר ע"י מרן הגאב"ד דפוניבז' זצ"ל להיות חתן לביתה של הגברת מונק ע"ה אלמנת הר"ר אליהו הכהן ז"ל איש אמונו ויד ימינו של מרן בעל החזון איש זיע"א אשר נפטר בדמי ימיו והותיר אחריו שלושה יתומים. הגברת מונק ניהלה ביד רמה את מוסד בתי אבות של פוניבז' ומרן הרב זצ"ל ראה בה חלק ממשפחת פוניבז' אשר על כן ראה לנכון לזווג את בחיר הישיבה רבי חיים לביתה שהגיעה לפירקה.

בר"ח מרחשון תשי"ט התקיימה שמחת הנישואין בחדר האוכל של בתי אבות כשכל ילדי המוסד מסבים לשולחן כבני משפחה. לאחר נישואיו התגורר בבית משפחת אשר ששכן במרומי גבעת רוקח סמוך ונראה לישיבת סלבודקא, התנאים הגשמיים בבית זה לא היו מזהירים במיוחד בלשון המעטה ובפרט לא ביחס לביתו בארה"ב אך מתוך אהבת תורה העצומה שפעמה בקרבו לא שת ליבו לכל עניני עוה"ז והיה שוהה בישיבת פוניבז' מבוקר ועד ליל ברציפות.
את חיבתם המיוחדת של ראשי הישיבה אליו היה ניתן לראות בביקורים שערכו בביתו כשבליל שבת הופיע בביתו לא אחת מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל. רבנו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצ"ל חיבבו חיבה יתירה ובתחילת השיעור כללי היה תר בעיניו אחרי רבי חיים ופעם אף עיקב את השיעור למספר רגעים עד שמצא אותו.

מיום שהקים את ביתו הייתה דלת הבית פתוחה בפני כל מאן דבעי מעולל ועד יונק כל דך ונדכא מצא בביתו מקום מפלט מצרותיו כשרעייתו תליט"א בטוב ליבה מקבלת ומקשיבה פותרת ויועצת בכל נושא ותחום, סעודות השבת בביתו היו עמוסות באורחים בלתי קרואים כאלה שבכל בית אחר הם בלתי רצויים אך בביתו הייתה ניתנת להם תחושת אחווה עד שחלקם קראו את שם משפחתם פריימן.

במשך אותם שנים היה מרבה לדון בד"ת עם הגאונים הגדולים רבי אברהם גינחובסקי זצ"ל ולהבחל"ח רבי דב לנדו ורבי אהרון יהושע צוקער שליט"א כאשר השיחות ביניהם מלוות בקודים בלתי מובנים לסובבים, ועיקר שיגם ושיחם היה במראי מקומות בכל רחבי התורה.

להלכה פסק לעצמו כשיטת הרמב"ם שאסור ליטול שכר על תלמוד תורה, משום כך מימיו לא לקח את המלגה הניתנת לאברכי הכולל בפוניבז'. כאשר הכביד עול הפרנסה, פנה ללמד דינים בסמינר הרב וולף בבני ברק, במשך כחמש עשרה שנים היה מלמד דינים שלוש שעות ביום בארבע כיתות לימוד שונות, שיעורים אלו מהווים עד היום אבן דרך במקצוע דינים בכל הסמינרים בארץ, כאשר רוב המורות המלמדות דינים בסמינר הם תלמידות או תלמידות של תלמידות והמחברות משיעוריו מסתובבות בכל רחבי תבל, ההיקף העצום של הרבצת התורה מאותם ימים חזר אליו לא אחת. לדוגמא כאשר מורה בסמינר חיפה לימדה בשיעור דיני שבת כי אסור לטאטא את הבית בשבת, אביה של אחת התלמידות שהשתומם למראה הפסק המוזר יצר קשר עם המורה שהפנתה אותו למורה שלה בסמינר בארה"ב. לטענתה של המורה בארה"ב, כך לימד אותה הרב פריימן בעת שהותה בארץ ללמוד בסמינר הרב וולף, האב התקשר לרבי חיים ובירר את פשר הדבר רבי חיים הפטיר לא ידעתי שכשבת אחת לא מקשיבה טוב בשיעור יכולה כ"כ הרבה להזיק.

מרן הקהלות יעקב זיע"א הורה לנכדותיו שאין לערער אחר דבריו ויש להם להסתמך על הפסקים שלמדו אצל רבי חיים פריימן בסמינר ללא עוררין.
בשנים האחרונות נעשה נסיון לערוך ספרי דינים עבור בנות הסמינר, ע"י מו"ץ באחד מבתי ההוראה בבני ברק, כשהגיע הדבר לשלבים מעשיים הודיעו המורות בסמינר כי הם ימשיכו ללמד מהמחברות של הרב פריימן, גם במחיר פיטורין. לאור זאת התבקש הגר"ח זצ"ל ע"י הנהלת הסמינר לעבור על הספר החדש בכדי להפיס את דעתם של המורות, לאחר שהגיע הספר לידיו אמר רבי חיים זה ספר חומרות ולא ספר דינים.
לאחר חמש עשרה שנים משהעמיד דור של תלמידות עזב את הסמינר והחל לכהן כר"מ בישיבה לצעירים 'אור התלמוד' בבני ברק שיסד ידידו ורעו הגאון רבי חיים אלעזר צוובנר זצ"ל בישיבה זו העמיד מאות תלמידים במשך תריסר שנים עד פטירתו של הגרי"י ארנטרוי זצ"ל שכיהן יחד עמו בצוות הישיבה.

מאז ועד יומו האחרון עסק בההדרת תורתם של ראשונים, מתוך עמל גדול הוציא מתחת ידו תוספתא על סדר נזיקין קדשים וטהרות, כשהוא משקיע הון ואון רב בכל הליך העריכה והעיון בסוגיות, כמו"כ ההדיר את ספרו של הראב"ד 'כתוב שם'. אנקדוטה מעניינת המלמדת על ענוותנות מופלאה, כאשר התפלא ותמה מדוע אין ביקוש לספרי התוספתא שההדיר וכיצד הוגים אברכי הכוללים בספרי התוספתא הישנים המלאים בשיבושי דפוס ובענוות צדקו לא הכיר בכך שהוא מן היחידים שבדור העמלים בדברי התוספתא כשאר חלקי התורה.

בכל העת בין יתר פועליו ועיסוקיו לא זנח לרגע את כלי חמדתו התורה"ק ולא מש ספר התורה משפתותיו, אף שכבר היה בקיא בבקיאות מופלאה בפרטי פרטים בכל חלקי התורה לא פסק מלשנן עוד ועוד בחזרות ע"ג חזרות כל ימיו לקיים דברי הגמ' 'שאם ישאלך אדם אל תגמגם לו'.

לפני מספר שנים חלה במחלה האיומה, במשך השנים למרות ייסוריו ניהל את סדר יומו כבימים ימימה. כשאינו מחסיר מסדר יומו העמוס אף כמלא נימה. בראשית חודש אלול החמיר מצבו הבריאותי והגיע עד שערי מוות, מאותו יום החל להכין את עצמו ליום פקודתו.

בתקופת חוליו נהג לסיים בכל מוצאי שב"ק את קריאת השמו"ת, שלא כדרכו להשלים פרשיותיו עם הציבור מידי יום את דברו, לתמיהת בני משפחתו השיב 'אינני יודע מה ילד יום'. כמו"כ סידר את כל עניני הכספים בפרוטרוט.
בערב ראש השנה אושפז במצב קשה בבית החולים מעיני הישועה, כשבני משפחתו ותלמידיו מקיימים מנינים סמוך למיטתו, בסיעתא דשמיא מרובה הצליח לגבור על יסוריו ושוחרר לביתו. משך כל עשרת ימי תשובה לא החסיר יום מאמירת הסליחות עם הציבור בישי' סלבודקא הסמוכה לביתו.

היה זה מחזה מוסרי נורא הוד לראותו בשארית ימיו אוסף את שרידי כוחותיו ומתעלה בגבורה על ייסוריו הקשים ודבק בתלמודו בעוז ותעצומות . בשבועות האחרונים לחייו חזר והזכיר שוב ושוב למשוחחים עמו מדבריו של רבנו הגדול מרן הגראמ"מ שך זיע"א לעת זקנותו 'תנו לי מהכוחות הצעירים שלכם'.

בחג הסוכות האחרון הרבה לשמוח בשמחת החג ולא מש מתלמודו אפי' לרגע קט. בשמחת תורה רקד מתוך חולשה קשה יחד עם הציבור בישיבת סלבודקא כשבמאמצים גדולים אחז את ספר התורה בידיו, בבוקר יום שמחת תורה התפלל במנין הנץ שבישי' סלבודקא ועלה ל'חתן תורה' של המניין.

בימים האחרונים גברה חולשתו ובשעת ערב לאחר סדר לימודו, בדרכו לתפילת ערבית בבית הכנסת, הורם הנזר והוסרה העטרה, למגינת לב בניו נכדיו וניניו מאות תלמידיו ותושבי שכונת גבעת רוקח והסביבה, אשר הוא היה רבם ומורה הוראה שלהם במשך כששה עשורים.

עם פטירתו נעקרה דמות מופת של תלמיד חכם אמיתי שקדן מופלג נעים הליכות ובן ישיבה בכל מהותו, עולם התורה נתעטף ביגון באבדו את אחד מן היקרים שבבניו שכל חייו עמל בתורה ביגיעה רבה.

בהלוויתו שיצאה מביתו השתתפו המוני אברכים ובני תורה שליווהו לעבר ישיבת סלבודקא בה קבע את תורתו ותפלתו במשך השנים האחרונות, שם ספדו לו תמרורים ידידו ראש ישיבת סלבודקא הגאון רבי דב לנדו שליט"א שקונן עליו מדברי הירושלמי במסכת ברכות פ"ב ה"ח "כד דדמך רבי סימון בר זביד עאל רבי ליא ואפטר עלייה, ארבעה דברים תשמישו של עולם וכולם אם אבדו יש להם חליפין כמ"ש באיוב כ"ח כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו, ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה אלו אם אבדו יש להם חליפין אבל תלמיד חכם שמת מי מביא לנו חליפתו מי מביא לנו תמורתו. והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה ונעלם הוא מעיני כל חי. הדברים הגשמיים הנצרכים לבריות יש להם תמיד חליפין אם לא מכאן אז ממקום אחר, כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב אבל ברוחניות אין חליפין ואין תמורה אבדה רוחנית היא אבדה בלתי חוזרת אין לה חליפין אין לה תמורה תלמיד חכם אמיתי שכולו רוחניות ואבד לנו אנו אומרים מי מביא לנו תמורתו מי מביא לנו תמורתו. הגאון הצדיק השקדן הגדול מורנו רבי חיים פריימן זלל"ה שכל כולו וכל ימיו היו ללימוד התורה ללא הרף וללא הפסק פומו לא פסק מגירסיה גם בימים הקשים לא מש מלימודו כך ראינו כאן כולנו בעינינו וכן היה ממש סמוך להסתלקותו היה דבק בתורה בלימודו ללא הרף וללא הפסק. גם זכינו כולנו למקחו הטוב שהשיב לכל שואל מתוך בקיאותו העצומה בכל חדרי תורה בכללות ובפרטות והכל בנועם בסבר פנים יפות ובענות חן תפארת לעושיה. גם עשה אזניים לתורה בההדרת התוספתא על סדר טהרות לא חסך עמל ויגע להוציאה מוגהת שתועלתה חשובה לכל לומד ועוד ספרי קמאי שעמל ויגע להוציאם בבירור לתועלת הלומדים ועוד ספרי הלכה במקצועות שונים בהלכה. הגמרא במגילה דף ט"ו אומרת אמר רבי אלעזר ברבי חנינא צדיק אבד לדורו אבד משל לאדם שאבדה לו מרגלית כל מקום שהיא מרגלית שמה לא אבדה אלא לבעליה אומר על זה המהר"י שהכוונה לומר שהצדיק אחר מותו נפשו נצחית וקיימת וחשובה לפני המקום כמרגלית אבל אבד מדורו שהיו נהנים ממנו כמו שאבדה המרגלית לבעליה.מרגלית הייתה עמנו שהיינו נהנים ממנה ונאותים לאורה והגנה עלינו בצדקתה ובכל דרכיה ובעוה"ר אבדה מאתנו המרגלית ונסתלקה לשמי מרומים לאור באור החיים לא זכינו ואנו אבלים ודווים על האבדה הגדולה שאבדה שאין לה תמורה וחליפין. המקום ינחם את הרבנית האלמנה תחי' שעמדה לימינו כל השנים ואת הצאצאים הברוכים זרע ברך ה' ההולכים בדרך אבותיהם והנלווים עליהם וכל המשפחה הרוממה. בסיום הדברים הנני לבקש בזה מחילה בשמי ובשם כולנו כאן שהכרנוהו והיינו במחיצתו שנים ע"ג שנים אולי לא נהגנו בכבודו כראוי לתלמיד חכם וצדיק רם ונשא כזה. דרכו היה טוב ומטיב וכולו חסד וענות חן במידותיו הנעלות והאציליות ובודאי לא שת לבו לכל זאת אבל אנו חייבים לבקש מחילה ומבקשים מחילה בכל לבנו והקב"ה ימחול לעוונותינו ובלע המוות לנצח".

ראש ישיבת סלבודקא הגרמ"ה הירש שליט"א קרא עליו את הפסוק במשלי ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה, אפשר לומר על הגאון הצדיק זצ"ל שלא היה לו ענין עם שום דבר חוץ מתורה ורוחניות הכל היה אורח חיים למעלה למשכיל. כמו"כ הדגיש את ניצול הזמן שכל רגע ורגע של הגאון המנוח זצ"ל היה מוקדש לעסק התורה.את צניעותו וענותנותו שהיו לשם דבר את צנועים חכמה.
בסיום דבריו העתיר שיהא המנוח למליץ יושר לבטל את הגזירות העומדות על עולם התורה ומאיימות לכלותו.

ראש ישיבת רבנו חיים עוזר הגרמ"צ ברלין שליט"א הזכיר את הפסוק אל יתהלל החכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וביאר השל"ה שקודם יצירת הולד מכריזין על אדם אם יהיה עשיר ואן יהיה חכם ואם יהיה גבור והדבר היחידי שיש לאדם להתהלל זה ביראת אלוקיו בלבו בהשכל וידוע אותי. והגר"א מוסיף לבאר שאז יוכל גם להתהלל בחכמה ובגבורה. עוסקים פה באדם שניצל את כל הגבורה והחכמה שהייתה בו להרבות כבוד שמים וכאשר נפטר ידידו של המנוח לפני כעשרים שנה, בא אלי ואמר הרי מי יזכו אותו הלא אין לו צאצאים, והרים סכום נכבד לישיבה בכדי שיזכירו את שמו ביזכור. ויתקיים בנו ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים שנזכה לגאולה השלמה בקרוב, אמן.

גיסו הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א מו"ץ באופקים ציין כיצד ההביל את תענוגות העולם הזה וזנח מאחוריו את העולם החומרני של אמריקה בכדי לעמול בתורה בטהרתה בישיבה הק' בפוניבז' לאורם של רבותינו מרנן זיע"א.

בבכי קורע לב נפרד ממנו בנו הרה"ג ר' אליהו שליט"א מחשובי בני התורה במודיעין עלית קונן בקול מר ווי להאי שופרא דבלי בארעא כולם ראו את ההתמדה העצומה ואת דברי התורה שהיו מחודדין בפיו, ובכל הזדמנות שנפגשו כל הדיבורים היו רק בתורה, השליטה העצומה בכל ס"ק במשנ"ב הייתה לשם דבר אני זוכר שלפני כארבעים שנה אבא אמר לי שעל דברי תורה צריכים לחזור בלי גבול ועשה לי חשבון שהוא עצמו למד את הלכות שבת יותר ממאה פעמים הפעם הראשונה שראינו את אבא יושב ובוכה זה כשלאחרונה מפאת חוליו נבצר ממנו להתפלל במנין, תמיד היו דברי תורה מוסיפים לו קורת רוח ומרוממים את מצב רוחו לאין ערוך. ראינו את אבא שומר בכל כוחו על זמני התפלה ועל מקום קבוע לתפלתו היה לו שו"ע קטן שבכל פעם שהמתין בתור לרופאים יכל לשוב ולשנן ולהתייגע עוד ועוד בעמל התורה. אנו מתפללים שתהיה מליץ יושר על המשפחה ועל עולם הישיבות שישאר בטהרתו כצורתו המסורה מדור דור.

בנו הגאון רבי יעקב יוקב שליט"א ראש כולל 'עטרת שלמה' באופקים פתח בהרגשה אישית שהייתה לו תמיד "זכורני בילדותי שאלתי את אמא האם אבא עשוי מברזל ההרגשה שלי הייתה שהדין של יתגבר כארי אינו רק לקום בבוקר אלא כל היום כולו צריכים כסדר להתגבר כארי, אבא נפטר כשהלך בשארית כוחותיו לתפלת ערבית במנין והמציאות שלו הייתה תמיד להתגבר ולעמול בתורה בכל הכח בכל מצב. כאן ראינו לנגד עינינו אדם אשר בכל ישותו היה עובד ה' ממש כארי ועתה כאשר אנו נפרדים ממך אנו מבקשים מחילה על שמרוב הצניעות והענות חן שלך היה לבנו גס ולא השכלנו להכיר את גדלותך הנוראה גודל ענותך גרמה לנו. יתן ה' שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן.

בתום דברי הבכי והמספד החל מסע ההלויה להר המנוחות בירושלים, שם סמוך לקברו נשאו דברי פרידה חתנו הרה"ג ר' מאיר גוטמן ושאר בשרו הרה"ג ר' אברהם ברוך זכריש שליט"א.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית הצדקנית מרת ביתי'ה פריימן תליט"א אשת חסד וצדקה, בניו הרה"ג רבי אליהו מחשובי בני התורה במודיעין עלית רבי יעקב יוקב מראשי כולל 'עטרת שלמה' באופקים רבי יחיאל מחשובי האברכים בשכונת נווה יעקב והבה"ח יוסף שלמה מלומדי ישי' רבנו חיים עוזר וחתניו הרה"ג ר' מאיר גוטמן מלומדי ביהמ"ד צעירים ב"ב רבי משה מרצבך מרבני כולל נחלת משה ר' זאב שלזינגר מאברכי רמת שלמה ורבי שמחה הולנדר שליט"א מחשובי תלמידי החכמים במודיעין עלית, נכדים ונינים כולם זרע ברך ה' והמוני תלמידים המבכים את פטירתו ודבקים בתורתו.
ת. נ. צ. ב. ה.

[נוטר הכרמים]

דומני שהכותרת המתאימה יותר על האי גברא רבא ויקירא היא סיפיה דהאי קרא 'וישר באדם אין'. אחד ומיוחד היה בישרותו הגדולה, וישרות זו שכוללת עזיבת כל החשבונות הרבים אשר בקשו להם בני האדם, גידלתו ורוממתו על כל המעשים.

ישרות זו היתה מן הסתם אבן היסוד באישיותו המושלמת: ישרות בלימוד; ישרות בהנהגה; וענוה גדולה מכולן.

גדולה האבידה ואין לה תמורה.

[אלכסנדרוס]

במה למשל התבטאה ישרות זו?

[מבקש חכמה]

בכתבה נאמר שהוציא גם תוספתא נזיקין, לא ראיתיה באוצר.

[איש_ספר]

בכתבה נאמר שהוציא גם תוספתא נזיקין, לא ראיתיה באוצר.

הוא עבד ע"ז שנים הרבה (ליברמן הו"ל רק על ג"ב) אבל לא זכה לברך על המוגמר, והיא בכתובים. נקוה שיהיה מי שידאג להו"ל.

הכתבה שפרסמתי היא מאחד מבני המשפחה ששלחה להפלס, בהדפסה עצמה שונו כמה דברים ותיקנו כמה טעויות ע"י בן משפחה אחר.

בינהם נולד בפפד"מ ולא בברלן, בשנת תרצ"ב ולא תרצ"א, למד בישיבת ח"ח ולא ראדין.

[מה שנכון נכון]

עוד ספר שלו שלא נזכר בכתבה לעיל.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?60295&

[איש_ספר]

השבוע במוסף ש"ק של עיתון הפלס.

לקראת שבת 117 וישלח_Page_08.jpg (529.02 KiB) נצפה 12238 פעמים

לקראת שבת 117 וישלח_Page_09.jpg (692.42 KiB) נצפה 12238 פעמים

לקראת שבת 117 וישלח_Page_10.jpg (593.11 KiB) נצפה 12238 פעמים

לקראת שבת 117 וישלח_Page_11.jpg (727.35 KiB) נצפה 12238 פעמים

[הרועה]

מי ערך את 'מקורות וציונים' להלכות דעות ועבודת כוכבים?

[איש_ספר]

ר"ד שמידל אמר לי שהסיפור לא מוכר לו ומוזר בעיניו.
הוא הציע לפנות למי שלדעתו היה העורך הראשי של מדע, ה"ה ר' עזרא קורח שליט"א.

[צולניק]

בכתבה נאמר שהוציא גם תוספתא נזיקין, לא ראיתיה באוצר.

הוא עבד ע"ז שנים הרבה (ליברמן הו"ל רק על ג"ב) אבל לא זכה לברך על המוגמר, והיא בכתובים. נקוה שיהיה מי שידאג להו"ל.

י"ל זה עתה, סקירה ע"כ נתפרסמה בהפלס ביום ו'

[הראשון לציון]

בבני ברק נפטרה בשעה האחרונה הרבנית הצדקנית מרת בתיה פריימן עליה השלום אשת חבר להגאון האדיר ר' חיים פריימן זצוקל אשר ביתה היה פתוח לכל צר ונדכא מביתה אבן ופינה ליסוד המוסדות 'על"ה' 'אהל שרה' ההלויה תצא בשעה 8:00 בערב מביתה רחוב בן פתחיה 15 בגבעת רוקח בבני ברק

[מוישי]

זכורני כד הוינא טליא, התגוררנו בבית מולם, ואמי היתה שולחת אותנו להביא מנות אוכל מוכנות שהיתה אוספת לנזקקים. ראינו את הרב זצ"ל תמיד יושב ולומד בבית הקטן והמט ליפול ממש כפשוטו עם חורים וסדקים. ואת הילדים המפגרים שגידלה ואימצה בביתה ןהכל בחיוך ובשמחה. לא יאומן כיסופר.

[פלוריש]

השבוע סיפר לי ידיד כי בעת שלמד בפוניבז' היה שואל את ר' חיים פריימן בהלכה.
פעם פנה אליו עם איזה מאכל ושאל: יש בזה בעיה של ברכת המזון?
ר' חיים ענה: לא, יש בזה ברכת המזון...

[איש_ספר]

אם הרבנית בתיה (בית חרוקה) היתה איש, היו רצים אחריה מסוף העולם ועד סופו, ואם היתה בין האומות היו מפארים אותה כדרך שהם עושין מהמכונה "אמא תרזה". להבדיל בין קודש לחול.

אבל אצלינו היתה מהלכת בצידי דרכים!.

איה סופר לתאר צדקת פלאית שכזו...!

[פלוריש]

לפני כמה שנים, כשראיתי לראשונה את התוספתא מהד' הרב פריימן, לא הבנתי את הרעיון והתועלת (מפני קוצר דעתי ומפני הקיצור המופלג של המחבר). לכן ראיתי לנכון לפרט, ואולי יעזור לעוד שכמותי:
א. הנוסח הפנים הוא כת"י וינה (וכאשר הוא חסר, הושלם ע"פ דפוס ראשון או הגהות הר"ש).
ב. חילופי נוסח ע"פ ציטוטים בראשונים, כת"י מהגניזה, דפוס ראשון [הגהות הגר"א והחסדי דוד לא הובאו במדור חילופי נוסחאות אלא צויין להם במדור מראה מקומות].
ג. מראה מקומות למקבילות והפניות למקורות בחז"ל וכן בראשונים.
ד. במסכתות כלים ואהלות לוקטו מפירוש הר"ש למשנה כל ביאוריו לתוספתא.
ה. בכלים ואהלות הובאו ביאורים נרחבים.

הערות המחבר, בעיקר במדור חילופי הנוסח ומראה המקומות הובאה בקיצור גדול ובלי פירוש, וההתכתבות שבתחילת כרך טהרות א' (עם הגר"ח קנייבסקי וגדול אחד [מי?]) עוזרים בהמחשה כיצד להשתמש בספר. במכתב הראשון הוא מביא הגהה שהגיה החזו"א בתוספתא בעקבות קושיה, ומציין לספרי זוטא שבעזרתו יש לפרש הסבר חדש המיישב את הגירסה שלפנינו. במכתב השני הביא סיוע להגהה אחת של החזו"א מכתבי היד, וסתירה מהם להגהה אחת של החזו"א, ועוד הוסיף שהפירוש נתון במחלוקת ראשונים (מיוחס לרש"י בנזיר, שיטה לחכמי איוורא שם, תורי"ד שם, רא"ש שם, רא"ש בידיים ותוס' בסוטה).
מעניין לראות תקלה שאירעה במכתבים לגרח"ק, בהם מופיעים המשפטים: "והחזון איש במכתב *(לבן דודו המומחא בתוספתא אלא שאין מזכירים שמו בבית המדרש כי שנה ופרש כידוע,) [להשמיט]", וגם: "*(ואיך לא הרגיש החזון איש בזה) [להשמיטו לכתוב: ויש לעיין בכל זה]".

גם בתחילת סדר קדשים הובאה הקדמה (אף היא, כמובן, בקיצור רב) ובה כמה דוגמאות - הביא מחלוקת חזו"א ואור שמח והראה שהיא מחלוקת רש"י וראב"ד; הביא הגהת חזו"א בתוספתא בעקבות דברי הרמב"ם, שהחזון יחזקאל בנה עליה בנין, והראה שלפי כתבי היד של הרמב"ם הגירסה אחרת; הראה כמה מקומות שגירסת כת"י וינה תמוהה ויש להעדיף את הגירסה בדפוס ראשון וכדומה; וגם "עוד תועלת מידיעה זו לבחון הראיות שהביאו האחרונים מן התוספתא אם מקורן בדברי חז"ל או מדברי הראשונים או מדברת העורכים", והוא מביא דיוק שדייק אחד האחרונים מהתוספתא והראה שנוסח זה מקורו בהגהת מדפיסי ש"ס וילנא, אך סיים שלמרות זאת "הדברים ראוים למי שכתבם גם אם אין להם מקור". ולאחר ההקדמה הובאו עוד מכתבים.

ההקדמות והמכתבים ממחשים את השימוש בספר, אך לצערנו הדברים עדיין חתומים. רואה אתה לפניך הפניה לשבעה ראשונים בקשר למשפט אחד בתוספתא, ואין אתה יודע למה צויינו - האם הם מקיימים את גרסתנו, מביאים גירסה אחרת, מקשים על התוספתא, מוציאים ממנה נפקא מינא?

[נ"ב. כתבתי את התרשמותי בכרכי קדשים-טהרות. את נזיקין לא זכיתי לפגוש עדיין]

[עץ הזית]

א. הנוסח הפנים הוא כת"י וינה (וכאשר הוא חסר, הושלם ע"פ דפוס ראשון או הגהות הר"ש).

בכתב יד ערפורט הוא לא השתמש? או שהוא לא נזכר מפני שחסר בו חלק מקדשים וכל טהרות?

[מרחביה]

בכתב יד ערפורט הוא לא השתמש? או שהוא לא נזכר מפני שחסר בו חלק מקדשים וכל טהרות?

השתמש:

קדשים.jpg (79.23 KiB) נצפה 4130 פעמים

נזיקין.jpg (106.21 KiB) נצפה 4130 פעמים

[אליסף]

בלמדי אהלות אתא לידי (באוצה"ח) ספרו על התוספתא ושמחתי בו שמחה גדולה. גם שמחתי להתוודע מאשכול זה מיהו בעל השמועה זצ"ל.
הספר נמכר בחנויות? ובארה"ב?

[אליסף]

ומה גם שאר ספריו על הל' לה"ר והל' שבת?