כהמשך לתגובתו של "מה שנכון נכון" אביא ערכו בויקיפדיה של מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל:הרב מרדכי גיפטר (ז' בחשוון תרע"ו או תרע"ז, 1915 או 1916 - כ"ג בטבת תשס"א, ינואר 2001) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד[1] באוהיו שבארצות הברית.
תולדות חייונולד למהגרים מליטא בפורטסמות' בוירג'יניה. הוריו דאגו לחינוך היהודי של ילדיהם ועל כן עברו בצעירותו לבולטימור. למד בישיבה התיכונית שעל יד ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. רבותיו היו הרב משה אהרן פולייב (מתלמידי הרב איסר זלמן מלצר), והרב משה סולובייצ'יק. בגיל 15 פרסם מאמר בקובץ "תורת ארץ ישראל" שיצא לאור בפתח תקווה. בסביבות גיל 17 השתתף בכתיבת מאמרים בביטאון "הדנו" של תלמידי ישיבת רבנו יצחק.
לפי עצת דודו, הרב יהודה לייב זר, שהיה ממנהלי ישיבת רבי יצחק אלחנן, נסע בחורף תרצ"ב לליטא ללמוד בישיבת טלז, לאחר שאביו מכר את פוליסת ביטוח החיים שלו כדי שיוכל לקנות כרטיס נסיעה לבנו. היה מתלמידיו המקורבים של ראש הישיבה, הרב אברהם יצחק בלוך ולמד גם מפי הרב עזריאל רבינוביץ, ראש הישיבה השני, ומהרב מרדכי פוגרמנסקי. בקיץ תרצ"ט התארס עם שושנה, בתו של הרב זלמן שמואל בלוך שכיהן כמנהל הרוחני של הישיבה, בנו של הרב יוסף יהודה לייב בלוך. הזוג התחתן בארצות-הברית בחורף ת"ש.
היה מקורב לרב מיכאל הכהן פורשלאגר, תלמיד האבני נזר שהתגורר בבולטימור. כשגדלה ישיבת נר ישראל בבולטימור נענה לבקשתו של ראש הישיבה הרב יעקב יצחק רודרמן והעביר שיעורים לחבורות תלמידים במסכת הנלמדת ובספר שב שמעתתא של הרב אריה ליב הכהן הלר.
בתש"ג נבחר לכהן כרבה של הקהילה היהודית בווטרברי שבקונטיקט. בתש"ד הקימו דודיו הרב אליהו מאיר בלוך והרב חיים מרדכי כץ את ישיבת טלז בקליבלנד והוא נעתר לבקשתם לשמש שם כמשגיח. בתשל"ו עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת טלז בקריית טלז-סטון, אך בתשל"ט חזר לארצות הברית לאחר פטירתו של הרב ברוך סורוצקין, ראש ישיבת טלז בקליבלנד, והחליפו בתפקיד, זאת לאחר שנועץ בסטייפלר. הוא מילא תפקיד זה עד פטירתו. כראש ישיבה העביר שיעורים גם בספר מנחת חינוך.
חיבוריוחיבר ספרים ומאמרים תורניים מגוונים בהלכה ואגדה, תורה שבכתב ושבעל פה. מאמריו התפרסמו בכתבי עת כמו "מוריה", "ישורון", "הפרדס", "תלפיות" ועוד. אחד המאמרים המפורסמים שלו עוסק בתולדות ישיבת טלז בספר "מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם". חידושיו על הש"ס נכתבו בידי תלמידיו.
ספרים:פרקי תורה: הערות, הארות וביאורים בפרשת השבוע, חלק ראשון ברוקלין תש"ל, חלק שני ירושלים תשל"ג. בחלק השני נוספה השלמה לפרשיות שהושמטו בחלק הראשון וכן קונטרס "מצותן של אבות" שבו הערות וביאורים לדרוש הראשון בספר "פרשת דרכים" של הרב יהודה רוזנס. החיבור יצא לאור במהדורה חדשה בוויקליף תשנ"ג (1992) בעריכת תלמידיו חיים-יהודה נוסבוים וראובן-דוד גרשון. כמו כן יצא תרגום לאנגלית בהוצאת "מסורה", ניו-יורק תשנ"ח (1998).
פרקי אמונה: שעורי דעת - בהוצאת פלדהיים, שני כרכים, ירושלים תשכ"ט-תשל"ח
פרקי מועד: הערות והארות בהלכה ובאגדה על המועדים, שני כרכים, בויקליף תשנ"ב-תשנ"ה. החלק הראשון עוסק בפסח ובשבועות והשני בחודשים אלול עד אדר.
פרקי עיון על מסכת מכות, ויקליף תשנ"א, נכתב בידי תלמידים.
סדרת נתיבות מרדכי על הש"ס. הסדרה כוללת שיעורים כלליים, שיעורים על הדף וכן הערות ובירורים. בסדרה זו יצאו שני כרכים בהוצאת "מכון אופק" בירושלים, על מסכת גיטין בתשס"ה וקידושין בתשס"ט. על מסכת יבמות יצאו שני כרכים. על הפרק הראשון בהוצאת המשפחה, ויקליף תשס"ד, וכרך נכון בהוצאת מכון "נהור ספרא", קליבלנד תשע"א.
ספר לשון הים על מס’ כתובות, בהוצאת תלמידי ישיבת טלז-ריברדייל, ניו-יורק תשס"ב
פתי מנחה : הערות הארות וביאורים בס' החינוך ובס' מנחת חינוך - על בראשית ושמות בלבד, בהוצאת "ארטסקרול מסורה", ניו יורק תשמ"ד
הרהורי תשובה : הערות הארות וביאורים ברמב"ם הלכות תשובה, יצא לראשונה בהוצאת "ארטסקול מסורה", ניו-יורק תשל"ז
קובץ אגרות מרן הגר"מ גיפטר זללה"ה - 62 מכתבים המחולקים לפי נושאים. יצא לאור בהוצאה מיוחדת לכבוד חתונת נכדו בתשע"א
דברי תורה ומכתבים שלו מופיעים בספרים שונים, ובהם:שיעוריו על פרק ראשון של מסכת גיטין נדפסו בתוך "יד רמה... ושיטות קדמונים על מסכת גיטין", "מכון אופק", ירושלים תשס"ב, חלק א'
חידושי תורה על מסכתות חלה ופאה, בתוך: "אור חיים על מסכת פאה וחלה" מאת הרב חיים לייב חרל"פ, בהוצאת ישיבת בית זבול, ירושלים תשס"ו
הערות וחידושים על מסכת מועד קטן בעריכת תלמידו הרב שוויכה, בתוך: "עטרת אבי על מסכת מועד קטן", מאת מנחם קאהן, קליבלנד תשס"ה
ויכתוב מרדכי: מכתבי תורה, מהרב מרדכי גיפטער ואליו, השער השני של "בינת זקנים", בעריכת הרב יעקב צבי פרייל, ירושלים ובולטימור תשס"ח
קונטרס קובץ אגרות מהגאון רבינו מרדכי גיפטר זללה"ה - חלק שלישי, בראש לשון הים: כתובות גיטין (מהדורא תנינא), הוצאת "חד וחלק", ניו-יורק תשס"ז. בקונטרס שמונה-עשר מכתבים.
מאמריםישיבת טלז, בתוך: "מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם" (בעריכת פרופ' שמואל קלמן מירסקי), הוצאת "עגן", ניו-יורק, תשט"ז, עמ' 188-169
ההלכה במדרש ר' אליעזר בנו של ריה"ג - פורסם בחלקים בכתב העת תלפיות בחלקים בשנים תש"ד-תשט"ו והובא שוב ב"קונטרס עטרת מרדכי", כתב העת ישורון, חלק י', אדר תשס"ב, עמ' תע"ז-תפ"ה.
על הספר 'הרמב"ם והמכילתא דרשב"י - מדובר בעצם במכתב שנשלח לרב מנחם מנדל כשר. פורסם ב"קונטרס עטרת מרדכי", ישורון, חלק י', עמ' תפ"ו-תפ"ט.
יחס הרב והתלמיד - למעשה מדובר בשיחה ששוכתבה. הדברים הושמעו לפני ועידת המלמדים והמנהלים, שנערכה על ידי איגוד מנהלי ישיבות, בכ"ו בשבט תשכ"ח בישיבת "מגן דוד" בברוקלין שבניו-יורק". הדברים יצאו כחוברת בהוצאת "מסורה", ניו-יורק תשכ"ח.
תורה בגויים אל תאמין, "שבענט", גיליון 4
קונטרס ברכת אירוסין ונשואין - 'לרגל שמחת נשואין של החתן דוד צבי והכלה אביבה לאנדא, כ"ח מנחם אב תשנ"ט' (בשער המעטפת), ניו-יורק תשנ"ט.
ריכוז של מאמרים קצרים ומכתבים שלו מופיע בקונטרס "עטרת מרדכי" לזכרו, בתוך ישורון, כרך י', אדר תשס"ב, עמ' תכ"ד-תנ"ב.
משפחתוילדיו:זלמן שמואל גיפטר - מזכיר בישיבת טלז בקליבלנד
מרת חסיה - אשת הרב יעקב רייזמן, אב"ד של אגודת ישראל בלונג-איילנד.
אחותה של אשתו שושנה, נעמי, נישאה לרב פסח יצחק שטיין שכיהן כראש ישיבה לצדו של הרב גיפטר. אחות נוספת, רבקה, נישאה לרב עקיבא הכרמי, רבה של קריית שמואל (בקריות הצפוניות לחיפה - הערה שלי).
הערות שוליים1. בשלב מסוים עברה הישיבה מקליבלנד לעיירה ויקליף הסמוכה.
מקורות לזכרו (בערך בויקיפדיה הם חלק מ"קישורים חיצוניים")
הקונטרס "עטרת מרדכי" לזכרו בעריכת דניאל נוישטט וראובן גרשון, ישורון י', אדר תשס"ב, עמ' ש"ה-של"ד, אדר תשס"ב:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=319 (אחרי הדברים עליו מובאים בהמשך הקונטרס דברי תורה שלו ובהם משיעוריו על מסכת פסחים, הערות וביאורים לספרים שונים, מכתבים של דברי תורה ומאמרים קצרים בנושאים שונים, בעמ' של"ה-תצ"ג)
א' שרייבר, "ספעציעלע ביילאגע צו דער 10 יאר יארצייט פור הגאון ר' מרדכי גיפטער זצ"ל : פון אמעריקא קיין טעלז און צוריק מיט א גרויס און הייליק לעבנס שליחות", "דאס אידישע ווערט", גיליון 422, טבת-שבט תשע"א, עמ' 45-44:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7&pgnum=44אברהם בירנבוים, "א לבענסלאנגער ריקוד מיט דער תורה, אדער: 'מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", שם, עמ' 49-46:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=46