הרב מבריסק הקים בית ליתומים בגלל שאנשי המסיון היו מכניסים במוסדות שלהם ילדים עזובים, הוא דגל בלימוד תורה עם דרך ארץ, ובמוסד למדו גם מלאכה.
במרוצת הזמן יצא המוסד מן חומות העיר והשתכן ברחוב מליסנדה [הלני המלכה והקים בנין גדול שיוכל לקלוט מאות ילדים. במרוצת הזמן גם בנין זה היה צר מלהכיל את יתומי ירושלים.
בנו של הרב ר' יצחק ירוחם, רכש שטח אדמה ליד גבעת שאול ושם הקימו את המוסד הקיים עד עצם היום הזה בשם "בית יתומים דיסקין".
---
מתי יש לקרוא את המגילה
בימים ההם היה מרחק רב מהישוב היהודי בתוך החומות.
בשנת תרפ"ז כשהגיע הפורים הראשון התעוררה בעיה הלכתית, מתי לקרוא את מגילת אסתר, האם כבעיר מוקפת חומה כמו בירושלים העתיקה בט"ו באדר, או בעיר פרוזה בי"ד באדר, או משום ספק, בשני הימים ?
שאלה זו העסיקה תלמידי חכמים בעיר, וראשי הנושאים ונותנים בעניין זה היו הרב רפאל קצנלבוגן דמות ידועה שהיה תלמידו של הרב דיסקין, שדגל בדעה שיש לקרוא את המגילה כמו בירושלים דהיינו בט"ו באדר לעומתו טען הרב מיכל טוקצינסקי ראש ישיבת עץ חיים ועורך הלוח "ארץ ישראל" שיש לנהוג כבעיר פרזות. כאשר שניהם לא באו לידי עמק השווה סוכם ביניהם כי כל אחד יפנה לסמכות רבנית בנפרד.
ר' רפאל יפנה אל הרב חיים יוסף זוננפלד רבה של העדה החרדית ואגודת ישראל ואילו הרב טוקצינסקי אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק רבה הראשי של ארץ ישראל. ונקבע להיפגש אחרי ההתיעצויות הנפרדות שלהם עם הרבנים.
למחרת נפגשו ודווחו אחד לשני. פתח ר מיכל ואמר - הרב קוק הוא בדעה שהמגמה של הרב דיסקין הייתה להרחיב את ירושלים ולכן צריך לקרוא בט"ו באדר. הרב ר רפאל אמר כי הרב זוננפלד אמר כי הרב מבריסק שהקים את המוסד בעיר הקודש ירושלים ולא מחוצה לה ואם ינהגו שם לא כמו בירושלים אז צריך להקים מוסד דומה נוסף ולכן יש להגדיל ולהרחיב את ירושלים.
אגב הרב זוננפלד שהיה חי בעיר העתיקה בחודשי הקיץ, היה יוצא מן חומות העיר ומתאכסן בבית היתומים דיסקין, והיה נוהג לא לנהוג למעלה מ 30- יום מחוץ לחומות העיר בגלל קדושת ירושלים.
ההוספה שבסוף המאמר לא הועתק מפאת כבודו של השרף מבריסק ז"ל.