הגראי"ל שטיינמן - תקופת שוויץ

[החזן]

מועטות הידיעות על קורותיו של הג"ר אהרן ליב שטיינמן בתקופת שהותו בשוויץ ובבלגיה. הלום מצאתי תשובה ממוענת אליו בשו"ת מהר"י שטייף, והיא מצטרפת לשתי תשובות (אאל"ט) בשו"ת חלקת יעקב, כנראה מאותה תקופה.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9498&&page=128

[לא ידען]

על מי הוא כותב שזה 'אתרא דמר' ?

[הוא היה אומר]

אומרים שהאדמו"ר ר' יואל מסאטמאר זי"ע פגשו שם ואמר עליו דברים נוראים על גדלותו , האם מי שהוא יכול להוסיף פרטים??

[ישעיהו לוריא]

מי ה'אומרים' ?

[שיף]

על מי הוא כותב שזה 'אתרא דמר' ?

כתוב שם שמסתמא יש שם בעיר רבנים שיכול לשאול מהם.

[אחדהעם]

אומרים שהאדמו"ר ר' יואל מסאטמאר זי"ע פגשו שם ואמר עליו דברים נוראים על גדלותו , האם מי שהוא יכול להוסיף פרטים??

יש צילום מהרב מסטמר עם הרב שטינמן, שמעתי בשם ר' דוד הלר, חותן הרב לייב גרליק, שהרב שטינמן היה אדוק עם הרב מסטמר בשוויץ,
ומעניין להוסיף שבאמריקה יש כזה שמועה, שכשביקר הרב שטינמן את האדמו''ר ר' מטל'ה מוויזניץ, לאחר כמה מאמצים, שאלו האדמו''ר האם הוא הכיר את הרב מסטמר, וענה הרב שטינמן דלא הכיר אותו כלל

[ישבב הסופר]

הנה

[אחדהעם]

תודה, תראה באיזה הערכה הוא מסתכל על הרב מסטמר
האם אתה יכול לזהה את ר' דוד הלר גם? שמעתי שגם הוא נראה על הצילום

[מצפה לרחמי שמים]

מה מקור התמונה?

[קולמוס הסופר]

בס"ד
מתוארי הגר"י שטייף נראה שהכיר את הרב שטיינמן שליט"א, לכן מעניין שהוא קורא לו 'ארי' ליב' ולא 'אהרן ליב'.

[גאולה בקרוב]

לטובת "עמי ארצות" בענין, כמוני, אולי יקדימו כאן מספר מילים ל"תקופת שויץ" זו מה טיבה, מנין ולמה הגיע לשם הגראי"ל, כמה זמן וכו'.

[מ.ל.]

מויקיפדיה:
בקיץ 1938 נסע ללמוד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה שבשווייץ, כדי שלא להתגייס לצבא הפולני‏. בהמשך שימש שם כר"מ והמשיך בתפקידו גם לאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופת שהותו בשווייץ נישא לתמר לבית קורנפלד.

[מ.ל.]

המקור של ויקיפדיה, הוא באתר של 'קדם':
בקיץ 1938 נסעו מבריסק לשוויץ, הבחורים משה סולובייציק ואהרן לייב שטיינמאן, כדי ללמוד בישיבת מונטריי ולהמלט מגיוס לצבא הפולני. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ כנס הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בדורנו: הגאון רבי משה סולובייציק בעיר ציריך, שהנהיג את כל עולם התורה באירופה, והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א מנהיג עולם התורה בארץ ישראל. בני משפחותיהם שנותרו בעיר בריסק, הושמדו כולם בשנות השואה ע"י הרוצחים הנאצים, ה' יקום דמם.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
להלן מה שליקטתי מאוצה"ח.
הגראי"ל ברח מבריסק לישיבת מונטרה שבשוויץ מחמת מורא הצבא בשנת תרצ"ז, שם שהה במשך שנות השואה הארורה.
(שוייץ היתה מדינה ניטרלית, ולא הייתה מעורבת במלחמה למרות קרבתה לגרמניה, אבל את כל הפליטים נתיני המדינות המעורבות במלחמה שהיו בתחומה כלאו במחנה.)
במשך הזמן גם נתמנה לר"מ בישיבת מונתרה ומסר שם שיעורים.
לאחר מכן עבר ללוגנו ושם מצא את זיווגו.

מצורף הקדמה לתשובה אל הגראי"ל בתקופה זו בספר חלקת יעקב לר' מרדכי יעקב ברייש חלק ג' סי' כ"ז.

ז.JPG (22.22 KiB) נצפה 9734 פעמים

[כנסת ישראל]

ראה בגליון זה על נסיעת מרן הגראי"ל לשוויץ נסיבותיה וקורותיה.
[נא לתקן את כותרת האשכול].

[מאיר סובל]

בתקופת השואה כל הפליטים הזרים היו במחנות עבודה מבודדים,
יש סיפור על שניהם [הגר"מ ולהבחל"ח הגראי"ל] שמופיע בספר של רבי ועלוול אידלמאן [בן גילם מבריסק באותה כיתה בת"ת ובישיבת האמרי משה, ואח"כ בקמניץ]

[מצפה לרחמי שמים]

עוד סיפור על הקשר בין מרן הגראי"ל שליט"א ובין להבחל"ח מרן מסאטמאר זי"ע בתקופת שוייץ, מצאתי עכשיו בעלון כאיל תערוג הנ"ל בפרשת וישב (עמוד 4, בדברים על הגה"צ מהרח"א ערלאנגער זצ"ל).
נמצא בגליונות לדעת, ורצו"ב.

[שפה ברורה]

בדרך אגב, מה שמבואר בקונטרס המצורף שעיקר הבקשה הוא להיות מרכבה לשכינה, עי' בישמח משה פ' כי תצא על הכתוב אם חבול תחבול, שהאריך בענין זה, והביא שם בקוצר דבר זה מר' סעדיה גאון

[מחשבה אחת]

http://www.kedem-auctions.com/Items/%D7 ... 7%99%D7%A5

[משולש]

סיפור מעניין שקשור לנושא:
בקהילות שווייץ נהוג (כמו בכל קהילות אשכנז) לנגן "יגדל" בליל יו"ט בניגון מיוחד. לאחרונה פנו בשם הגראי"ל למכון מורשת אשכנז אם הם יכולים להביא לו את הניגון הזה שנשכח ממנו מאז תקופת שווייץ. ומתוך עשרות הניגונים הוא זיהה את הניגון ההוא שמאוד מעורר אותו, ומאז שרים את זה אצלו מידי פעם.

[מאיריחיאלק]

]למכירה מכתב נדיר שכתב הרב הגאון מרן אריה ליב שטינמן בהיותו במאנטרעי שווייץ אל רבו הרב באטשקע
יכולים להתקשר
[email protected]

[תוכן]

הר' עלזאס סיפר שבישיבה במונטרה היו נוהגים בני הישיבה לטייל כל יום ראשון אחה"צ ביחד עם רבותיהם ראי"ל ורמ"ש, ומטיולים אלו נשאר לו יר"ש לכל חייו.

[מלך שלם]

פרטים מלאים בקונטרס הזה: https://docs.google.com/file/d/0Bxg-b7i ... vX080/edit

[סכינא חריפא]

עוד סיפור על הקשר בין מרן הגראי"ל שליט"א ובין להבחל"ח מרן מסאטמאר זי"ע בתקופת שוייץ, מצאתי עכשיו בעלון כאיל תערוג הנ"ל בפרשת וישב (עמוד 4, בדברים על הגה"צ מהרח"א ערלאנגער זצ"ל).
נמצא בגליונות לדעת, ורצו"ב.

viewtopic.php?f=17&t=17233&p=164069&hilit+#p164069

[נהר שלום]

לטובת "עמי ארצות" בענין, כמוני, אולי יקדימו כאן מספר מילים ל"תקופת שויץ" זו מה טיבה, מנין ולמה הגיע לשם הגראי"ל, כמה זמן וכו'.

מתוך הספר כאי"ל תערוג

הבריחה לשוויץ * הפגישה עם הגרש"ש * ההמלצה מרבי ברוך בער
כשהגיע עת טרום-המלחמה (שנת תרצ"ז) בהיות רבינו בחור כבן 23 הבינו כולם כי צריך לברוח מבריסק, והחליטו הוא וידידו הטוב הגאון רבי משה סאלאויצ'יק זצ"ל לברוח לשוויץ (ע"פ גורל הגר"א שעשו אם יצליחו שם – כפי שסיפר פעם מרן שליט"א), ובשביל כך הוצרכו לאישור מיוחד – להיכנס לשוויץ כסטודנטים המעוניינים להשתלם במדע. לאחר שקיבל את האישורים – סיפר מרן שליט"א – כי הדרך הייתה מסובכת, שהוצרכו לעבור דרך וורשא ובברלין – אך הדבר היה משמים ובזכות כך זכה שם לקבל את פניו של מרן הגאון רבי שמעון שקאפ זצ"ל בעל ה"שערי יושר"; ומרן שליט"א אומר שהרושם שנותר לו מראיית פני הגרש"ש הוא רב, לכל ימי חייו!
בהגיעו לשוויץ הוצרך לעבוד במחנה עבודה "שאונברג", שהונהל מטעם השוויצרים – על כל השוהים שאין להם אזרחות מקומית, הם היו צריכים לסלול כביש באורך עצום. באותם התקופות מסר שם את נפשו כפשוטו שלא לאכול מאכלות אסורות. וכן בשבתות לא היו עובדים כלל, ואדרבה היו כולם יושבים יחד ומנעימים בזמירות שבת. וסיפר הגר"מ סאלאויצ'יק שמרן שליט"א שמעודו חלוש היה בטבעו כמעט לא הועיל לעבודה כלום, ומנהל המחנה התבטא עליו כי הוא 'רוחני' יותר, ופטר אותו מעבודה, מה שנתן לו את היכולת לשבת בצד, ולרכון על ספריו ולהתפלל לשלום אחיו – הסובלים בשוויץ ובשאר מקומות העולם. – בתקופה בה חששו שיש לו את מחלת השחפת ואשפזו אותו בביה"ח המקומי, הצליח אף שם בעזרת אחות חרדית שעבדה במקום וסייעה בעדו להשיג כדי אוכלו מאכלים כשרים בלבד, ולשמחתו לא הייתה גבול. (כעבור שישים שנה כאשר נסע מרן שליט"א לארגנטינה נכנסה אותה אחות לקבל את ברכת מרן שליט"א, מרן שליט"א הודה לה מאוד ובירכה בחום).
לאחר מספר חודשים מבואו לשוויץ – הגיע גם הג"ר משה סאלאויצ'יק זצ"ל מצוייד בהמלצתו של מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל – בו ביקש רבי ברוך בער מהגאון רבי ירחמיאל אליהו בוצ'קו זצ"ל ראש ישיבת "היכל אליהו" במונטריי שבשוויץ, שיתן למרן שליט"א ולרבי משה סאלאויצ'יק משרות רמות בישיבה הק', במכתב זה הוא משבחם בתוארים מפליגים ביותר. ואכן בגיל 23 בלבד בהיותו עדיין בחור צעיר לימים – נתמנה אחר כבוד כר"מ בישיבת מונטריי שבשוויץ.
בשהותו בשוויץ זכה להתקשר בקשרי תורה עם כמה גאונים מפורסמים, ביניהם הגאון בעל ה"שרידי אש" – רבי יעקב יחיאל וינברג זצ"ל (– עליו ציין מרן שליט"א בשם ה"חזון איש" זצ"ל כי הוא אחד מבין השלושה היחידים שהם אנשי אמת). מרן שליט"א שוחח עמו רבות בסוגיות שונות בש"ס, ובהערצתו הרבה כלפי מרן שליט"א היה קורא לו בחיבה - 'דער הארלכער עילוי'. כמו כן נקשר בקשרי אהבה וחיבה גדולה – לרבה של ציריך הגאון רבי יעקב שאול ברייש זצ"ל בעל ה"חלקת יעקב" שהתכתב עמו רבות בדברי תורה והוראה, אחדים מהם נכתבו בספרו שו"ת "חלקת יעקב" (סי' כ"ט) בו כותב לו: "האברך כמדרשו, גדול בתורה וביראה, חריף ובקי בחדרי תורה וכו' ר' אהרן ליב שטיינמן ר"מ דישיבה "עץ חיים" במונתרה השוויצרית". וכן בשו"ת (יו"ד סי' נ') "ידידי אברך כמדרשו מופלג גדול בתורה וביראה הרב אהרן לייב שטיינמאן בישיבת מונתרה השוויצרית". וכן בשו"ת (יו"ד סי' קצ"ו): "כבר נשאלתי ע"ז מהמופלא ר' אהרן לייב שטיינמאן נ"י".
באותם השנים בתקופה בה שהה המשגיח הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל בשוויץ, זכה להתקרב אליו ורבות לשוחח עמו ביחידות כשעות מרובות בענייני תורה ומוסר. שנים מרובות לאחר מכן, היה מזכיר מרן שליט"א בערגה ובזיכרון מופלא – דרשה אחת ששמע אז מהמשגיח על הפסוק המובא בהפטרה של בלק 'הגיד לך אדם מה טוב', וחזר על כל הדרשה מילה במילה בפרוטרוט! כאילו שמע זאת אתמול... את יחס הערכתו כלפי שיחותיו של הרב דסלר התבטא מרן שליט"א, ש'יתכן ואולי רק הגר"ש רוזובסקי ירד לסוף דעתו...".
המשפיע הגה"צ רבי סנדר ארלנגר שליט"א – מספר בשם אביו הרה"צ המקובל רבי חיים אריה זצ"ל מלוגאנו, שמרן שליט"א שימש בעבורו כמו לרבים אחרים באותה התקופה (בהיותו כבן כ"ד! בלבד) כדמות רוחנית – רבת השפעה, וברצותו לתאר את ההשפעה ואת הדרגות שרצה מרן שליט"א להנחיל לצעירים בישיבה, הוא מספר דוגמא: כי שאל בשעתו את פי יבדלח"ט מרן שליט"א 'מה צריכה להיות השאיפה בחיים'?! פתח לו מרן שליט"א את הפרק האחרון ב'מסילת ישרים' והראהו אריכות דבריו ב'חובת האדם להיות מרכבה לשכינה'.
זו היה התביעה שלו (לבחורים שהרגיש שהם בני דרגה הראויים לכך), ומושגים אלו החדיר בהצלחה מרובה בבחורים...
* * *