פורום אוצר החכמה

לאחר פטירתו של רבינו הגדול והקדוש זצ"ל השתתפתי בהספד שנערך באולמי היכלי מלכות בבני ברק.
הספיד שם הגר"א דינר רב של ביהכנ"ס מעייני הישועה, וסיפר שם את הדברים הבאים: הייתי בבית החיים בהקמת מצבה לראש ישיבה (הרב שך) ואמרו הקברנים שתמיד לאחר מספר ימים מהקבורה הגופה מתחילה להרקיב ולכן באים זבובים, ולראשונה הם עדים לכך שלא באים זבובים לאדם שמת, ואחד הנוכחים אף הכניס אפו פנימה אם יש שם ריח של מת, ולא הרגיש שום ריח רע. עכת"ד.
לאחר מכן השתתפתי בהספד שנערך במוצש"ק (תשס"ב) -לפי זכרוני היה זה במוצש"ק פרשת לך לך-, ושם הספיד הגר"מ גרוס, והגר"מ סיפר גם כן מעשה זה (לא בתור נוכח במקום, אלא שסיפרו לו), ואמר את הדברים הבאים: אין מה להתפלא, אדרבה, אם לא היה כך הייתי מתפלא, מפני שאמרו בגמ' (שבת קנ"ב ע"ב): ורקב עצמות קנאה, כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים כל שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבים עכ"ל הגמ'. ומאחר שרבנו הגדול זצ"ל לא היה בו שום קנאה בחייו, פשוט שעצמותיו לא הרקיבו עכת"ד.
ברור שאינני זוכר מילה במילה מה שאמרו שם, אבל תוכן הדברים זכורים לי בבירור מוחלט.
שאלתי את הציבור: א. מי יודע על מעשה זה פרטים נוספים. ב. על אלו עוד צדיקים בדורות האחרונים אמרו דבר זה. (שמעתי שמועה שמרן החזו"א זצ"ל אמר על אדמו"ר גדול שגופתו לא הרקיבה, אינני זוכר במי מדובר).

מבקש להבין כתב:שאלתי את הציבור: א. מי יודע על מעשה זה פרטים נוספים. ב. על אלו עוד צדיקים בדורות האחרונים אמרו דבר זה.

אם אינני טועה, מסופר כך על א' מגדולי הספרדים, שכחתי את שמו, שגופו הועלה לארץ אחר שנים רבות מקבורתו, והיה הגוף שלם.

בסוף ימיו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל ר"י באר יעקב, הוצרכו ל"ע לקטוע חלק מאצבעות רגליו. האצבעות הובאו לקבורה כדין בפינה סמוכה לביתו. עם פטירתו (כשנה אחרי לערך), נזכרו בני המשפחה בדבר האצבעות הקטועות, ושלחו להוציאם ע"מ לקברם עם הגוף כולו. אף שם, התברר כי האצבעות היו שלמות, ולא שלטה בהם רימה ותולעה.

מבקש להבין כתב: (שמעתי שמועה שמרן החזו"א זצ"ל אמר על אדמו"ר גדול שגופתו לא הרקיבה, אינני זוכר במי מדובר).

בעל "אהבת ישראל" מויזניץ.
בעיתון 'משפחה' היתה פעם כתבה מפליאה על שני הרוגי מלכות מתקופת המנדט הבריטי שנתלו ונקברו במצרים, ואחרי שנים רבות הועלו הארונות לישראל והם היו שלמים.

חיים כתב:

מבקש להבין כתב: (שמעתי שמועה שמרן החזו"א זצ"ל אמר על אדמו"ר גדול שגופתו לא הרקיבה, אינני זוכר במי מדובר).

בעל "אהבת ישראל" מויזניץ.
בעיתון 'משפחה' היתה פעם כתבה מפליאה על שני הרוגי מלכות מתקופת המנדט הבריטי שנתלו ונקברו במצרים, ואחרי שנים רבות הועלו הארונות לישראל והם היו שלמים.

האם כתבו שם שבית צורי היה יהודי קראי?

אם היה כתוב הייתי כנראה זוכר דבר כזה.
בעדינות ובהסתייגות אפשר לציין את הנס שקרה למלך סדום, מה שגרם לאומות העולם להאמין בנס של אור כשדים.

איני בקי גדול, האם בית צורי היה אכן קראי [אין כאן בלבול עם הרוגי עסק הביש]?

חיים כתב:

מבקש להבין כתב: (שמעתי שמועה שמרן החזו"א זצ"ל אמר על אדמו"ר גדול שגופתו לא הרקיבה, אינני זוכר במי מדובר).

בעל "אהבת ישראל" מויזניץ.
בעיתון 'משפחה' היתה פעם כתבה מפליאה על שני הרוגי מלכות מתקופת המנדט הבריטי שנתלו ונקברו במצרים, ואחרי שנים רבות הועלו הארונות לישראל והם היו שלמים.

בס"ד
ראשית יישר כח.
הסיפור עם האהבת ישראל מויז'ניץ כפי הידוע לי הסתיים בכך שהחסידים לא רצו לפותחו.
מה שכתב "ירושלמי" על הגרמ"ש שפירא זצ"ל, במחילה מכבוד "ירושלמי" מגוחך להביא כזה סיפור ללא אדם ספציפי עם שם שראה זאת או ששמע ממי שראה זאת, משום שסיפור זה הוא בתקופינו ממש.
עוד כתב מי ב"נושא חדש" (שמשום מה הוא נמחק), שכן היה עם האמרי יוסף מספינקא, וגם כן כתב זאת ללא מקור, אמנם האמרי יוסף הוא האדמו"ר הראשון לבית ספינקא ונפטר בנשת תרס"ט, וזו כבר לא הדור האחרון.
עכ"פ, אם מישהו יודע מהתקופה של דורנו או הדור הקודם על אדם גדול שישנה עדות שגופתו לא הרקיבה. מענין לשמוע.
וכן אם מישהו יודע על מעשה של מרן הגרא"מ שך זצ"ל פרטים נוספים.
יישר כח למגיבים.

בקובץ בית אהרן וישראל הביאו עדות מפי כמה עידי ראיה שראה גופו של האדמו״ר א׳ יוחנן מסוטולין קארלין זצ״ל כשהביאו לאחר כמה חדשים לארץ ישראל ועיין לאחרונה בסוף הקונטרס החרם על גירוש ספרד מר׳ יחיאל גולדהבר שליט״א

אכן המעשה עם רבי יוחנן מסטאלין מפורסם.
עדויות דומות קיימות רק בנוגע לצדיקים שנאלצו להוציאם מקברם, ויתכן שרק לצורך כך הם נשארו שלמים. מאידך, במקרה והדבר אינו כך, אין זה גורע כלום מגדולת הנפטר.

עם כל הכבוד, אך כל המעשה עם מרן הגרא"מ נשמע קצת מוזר. בקרתי בכמה וכמה קברים טריים ומעולם לא ראיתי זבובים, ודאי שלא חשתי בריח רע. מי שהיה פעם בסתימת הגולל יודע שקוברים עמוק באדמה תחת מעטה של בלוקים. בעצם כל העיסוק בענין, לא מכובד ולא ראוי [לא פחות מאשר לתחוב אף לתוך קבר, במחילה].

בס"ד
יש הגיון בטענתך לגבי עד כמה נכון להתעסק בענין, אלא שהשמועה אומרת שהחזון איש אמר לפתוח את ארונו של אדם גדול (כתבו כאן שוהא אהבת ישראל מויז'ניץ) כדי שיראו שגופתו נשארה שלמה.
בקשר לעצם המעשה , מפני שאני לא נמצא ב"כמה וכמה" קברים טריים, אלא שמעתי את המעשה מפי הגר"א דינר שהיה במקום , והגר"מ גרוס שגם כן שמע זאת והסביר זאת לפי המבואר בגמ'. אם אינך מאמין לנכתב, הנך מוזמן ללכת לגר"א דינר ולשאול אותו מה בדיוק היה שם.

איש_ספר כתב:

חיים כתב:

מבקש להבין כתב: (שמעתי שמועה שמרן החזו"א זצ"ל אמר על אדמו"ר גדול שגופתו לא הרקיבה, אינני זוכר במי מדובר).

בעל "אהבת ישראל" מויזניץ.
בעיתון 'משפחה' היתה פעם כתבה מפליאה על שני הרוגי מלכות מתקופת המנדט הבריטי שנתלו ונקברו במצרים, ואחרי שנים רבות הועלו הארונות לישראל והם היו שלמים.

האם כתבו שם שבית צורי היה יהודי קראי?

בית צורי או מרזוק?
[מרזוק ודאי היה קראי]

מרזוק לא היה מהרוגי מלכות בתקופת המנדט הבריטי, והוא אשר שאלתי לעיל.

צודק. החלפתי את בית צורי עם מרזוק. וצדק ערער שכתב שהוא מהרוגי עסק הביש.
ומחילה מעצמותיו [או עדין גופו...] של אליהו בית צורי, ינוח בשלום על משכבו.

חיים כתב:אכן המעשה עם רבי יוחנן מסטאלין מפורסם.
עדויות דומות קיימות רק בנוגע לצדיקים שנאלצו להוציאם מקברם, ויתכן שרק לצורך כך הם נשארו שלמים. מאידך, במקרה והדבר אינו כך, אין זה גורע כלום מגדולת הנפטר.

עם כל הכבוד, אך כל המעשה עם מרן הגרא"מ נשמע קצת מוזר. בקרתי בכמה וכמה קברים טריים ומעולם לא ראיתי זבובים, ודאי שלא חשתי בריח רע. מי שהיה פעם בסתימת הגולל יודע שקוברים עמוק באדמה תחת מעטה של בלוקים. בעצם כל העיסוק בענין, לא מכובד ולא ראוי [לא פחות מאשר לתחוב אף לתוך קבר, במחילה].

הדבר נעשה היום ל'מודה' חדשה, כל צדיק מהדורות האחרונים נותר שלם, לא פחות ולא יותר. ואינו כמו יהודה בן יעקב, למשל, שהיו עצמותיו מגולגלין בארון, ואינו כתנאים ואמוראים וכו' וכו'.
היום, פאסט נישט. ודאי כולם שלמים...
[ןיש צדיק שהעלוהו לארץ ופרסמוהו שהיה שלם, ואני הק' שמעתי עדויות מאנשים שטיפלו בו שלא היה ולא נברא!]
עכ"פ, כנאמר לעיל, אין בכך שום פחיתות כבוד וכנראה מהמקורות שיש איזה חשיבות בדבר, אבל אי"ז מדד כולל.
אבל היום, פאסט נישט. ודאי כולם שלמים...

כעת לגופו של עניין:
הרבי מקרלין-סטולין היה שלם ורענן ועשו לו טהרה שוב אחרי כשנה מפטירתו. דבר נדיר לכל הדעות.
יש ע"ז עדויות בספרו של י"י קולא שכמדומה היה נוכח.

האהב"י היה שלם ורצה החזו"א שיוציאוהו מארונו ויובילוהו על מיטה אבל האמרי חיים לא רצה. כמדומה לי שמופיע בימים מקדם של רי"ד רזמוביץ'

אחרי הקבורה לא רואים בחוץ שום זבובים. אלי טעות נפלה בהבנת הדברים.
ושמעתי ממי שחפר את קברו של הסטייפלר זצ"ל שכשחופרים קבר אזי בדר"כ צצים כ"מ חרקים ומגיעים זבובים ומרחפים בחלל הקבר הפתוח, ואצל הסטייפלר זי"ע לא היה שום בע"ח. [וסיפר לי שראה כדבר הזה אצל עוד שני יהודים זצ"ל]

ירושלמי כתב:

מבקש להבין כתב:שאלתי את הציבור: א. מי יודע על מעשה זה פרטים נוספים. ב. על אלו עוד צדיקים בדורות האחרונים אמרו דבר זה.

אם אינני טועה, מסופר כך על א' מגדולי הספרדים, שכחתי את שמו, שגופו הועלה לארץ אחר שנים רבות מקבורתו, והיה הגוף שלם.

בסוף ימיו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל ר"י באר יעקב, הוצרכו ל"ע לקטוע חלק מאצבעות רגליו. האצבעות הובאו לקבורה כדין בפינה סמוכה לביתו. עם פטירתו (כשנה אחרי לערך), נזכרו בני המשפחה בדבר האצבעות הקטועות, ושלחו להוציאם ע"מ לקברם עם הגוף כולו. אף שם, התברר כי האצבעות היו שלמות, ולא שלטה בהם רימה ותולעה.

בנוגע לאחד מגדולי הספרדים כנראה הכוונה לחיד"א ולעדותו של הר"מ אליהו שטיפל בו בשעתו ונדפסה אני לא זוכר היכן
חוץ מזה בזכרוני תשובה של הרב הרצוג על הגמרא בשבת שהגוף לא מרקיב בצדיקים ויש בכ"ז נפק"מ להלכה אבל העניין פרח מזכרוני אולי יבוא מישהו וישיב לי אבידתי

הגר"מ אליהו העיד רק על השלד.

גוראריה כתב:הרבי מקרלין-סטולין היה שלם ורענן ועשו לו טהרה שוב אחרי כשנה מפטירתו. דבר נדיר לכל הדעות.
יש ע"ז עדויות בספרו של י"י קולא שכמדומה היה נוכח.

לא בדקתי בספרו של קולא [וממילא גם לא בדקתי אם הוא היה נוכח] אבל כמדומה שאתה הוא המקור הראשון לסיפור עם הטהרה,
אני שמעתי מכמה אנשים שהיו נוכחים שם שעמדו צמוד למיטתו אחר שהוצאה מהארון, ודבריהם היו, כי צורת גופתו היתה שלמה ואף לא נדף שום ריח, וכן שמעתי את התיאור הזה ממי שהוציאו מהביה"ק בחו"ל [רבי יהודה אקרמן שליט"א וירפאהו הש"י במהרה], ולבטח לא היה מפספס את הסיפור עם הטהרה...

נ.ב. לעצם הדבר כמו שכתבת בודאי שלא בדברים אלו נבחנים גדולי ישראל וכל תגובתי היתה רק למען הדיוק, [אם כי ליבי מפקפק שאין תועלת בכך ועיננו תראינה שעוד יתוסף גם הפרט הזה של הטהרה כעובדא מוגמרת...].

וויטעבסקער כתב:

גוראריה כתב:הרבי מקרלין-סטולין היה שלם ורענן ועשו לו טהרה שוב אחרי כשנה מפטירתו. דבר נדיר לכל הדעות.
יש ע"ז עדויות בספרו של י"י קולא שכמדומה היה נוכח.

לא בדקתי בספרו של קולא [וממילא גם לא בדקתי אם הוא היה נוכח] אבל כמדומה שאתה הוא המקור הראשון לסיפור עם הטהרה,
אני שמעתי מכמה אנשים שהיו נוכחים שם שעמדו צמוד למיטתו אחר שהוצאה מהארון, ודבריהם היו, כי צורת גופתו היתה שלמה ואף לא נדף שום ריח, וכן שמעתי את התיאור הזה ממי שהוציאו מהביה"ק בחו"ל [רבי יהודה אקרמן שליט"א וירפאהו הש"י במהרה], ולבטח לא היה מפספס את הסיפור עם הטהרה...

נ.ב. לעצם הדבר כמו שכתבת בודאי שלא בדברים אלו נבחנים גדולי ישראל וכל תגובתי היתה רק למען הדיוק, [אם כי ליבי מפקפק שאין תועלת בכך ועיננו תראינה שעוד יתוסף גם הפרט הזה של הטהרה כעובדא מוגמרת...].

אתקן עצמי: אאל"ט בספר של קולא יש תיאור על ההתרגשות כשגילו שהוא שלם ורענן.
את הסיפור עם הטהרה שמעתי בע"פ. ואני מוכן לקבל שלא היה.[אבל מקור ראשון ודאי שאינני...]
א"א כיום לשאול את ר' יודל?

מבקש להבין כתב:מה שכתב "ירושלמי" על הגרמ"ש שפירא זצ"ל, במחילה מכבוד "ירושלמי" מגוחך להביא כזה סיפור ללא אדם ספציפי עם שם שראה זאת או ששמע ממי שראה זאת, משום שסיפור זה הוא בתקופינו ממש.
.

מחלתי. שמעתי מיבדלט"א נכדו הר' א.ש., שנכח בעת הוצאת האצבעות מקברן.

אקווה, שבסולם הגיחוך דמעכ"ת, עדות ללא שם ומס' זהות, קבילה וכשרה.

לאדמו"ר רבי יוחנן מסטאלין -קרלין זצ"ל לא עשו טהרה פעם שניה. מי שסיפר לך ככה"נ לא שמע נכון - מה שכן היה, שלא ידעו שהוא שלם [אע"פ שבארה"ב כבר ידעו שלכאורה הוא שלם, אז הוא עדיין היה בתוך הארון אבל צד אחד של הארון נשבר בעת שפינוהו, וראו המתעסקים שיש בפנים צורה של גוף ושזה לא מריח בכלל. אבל עם כל המהומה - סיפור ארוך בפנ"ע - המסר שהרבי זצ"ל שלם בגופו לא הגיע.]
משהגיעו לטבריה לא ידעו אם לפתוח ולקבור כמנהג אר"י או להשאירו בארון ולקברו כן. והרה"ק רא"י מסדיגורה זצ"ל היה נוכח, וציווה שיפתחו את הארון ויקברוהו כמנהג א"י. נכנסו חשובי החסידים [רי"ה הלטובסקי, ר' אפרים גוטליב רבי אלעזר בריזל ועוד] לחדר הטהרה שבצד הכניסה לבית העלמין בטבריה, ופתחו את הארון. לתדהמתם הבחינו שגופו של הרבי היה שלם ממש. [ברגלו אחת נקרעו התכריכין, וראו בשרו שלם ממש.]
כיון שלא הכינו החברה קדישא את עצמם להפתעה שכזו, לא היה להם מיטה, ולקחו החסידים את מכסה הארון, ושמו את גופתו הטהורה של האדמור רבי יוחנן זצ"ל, והוציאוהו על גבי המכסה. כשפתחו את הדלת ראו כל העם את גופתו השלימה של הרבי, וגעו כל העם בבכיה. היה זה מחזה נורא, שמעתי את זה מכמה אנשים שנכחו אז בחוץ, וראו את צורתו של הרבי במו עיניהם.
אח"כ אמר רבי משה אהרן הורביץ, וכן אמרו עוד חסידים, שאילו היו יודעים שהרבי שלם, היו טובלים אותו בכינרת לפני הקבורה. מה שכתבת שהיה טהרה שניה, לכאורה המקור הוא אי-הבנה של אימרה זו.
לדאבון לב, את רבי יודל שליט"א כבר אי אפשר לשאול כ"כ.

חיים כתב:אכן המעשה עם רבי יוחנן מסטאלין מפורסם.
עדויות דומות קיימות רק בנוגע לצדיקים שנאלצו להוציאם מקברם, ויתכן שרק לצורך כך הם נשארו שלמים. מאידך, במקרה והדבר אינו כך, אין זה גורע כלום מגדולת הנפטר.

עם כל הכבוד, אך כל המעשה עם מרן הגרא"מ נשמע קצת מוזר. בקרתי בכמה וכמה קברים טריים ומעולם לא ראיתי זבובים, ודאי שלא חשתי בריח רע. מי שהיה פעם בסתימת הגולל יודע שקוברים עמוק באדמה תחת מעטה של בלוקים. בעצם כל העיסוק בענין, לא מכובד ולא ראוי [לא פחות מאשר לתחוב אף לתוך קבר, במחילה].

גם אני הייתי בהלם כשקראתי את זה פה. הייתי כמה פעמים בקבורה ואח"כ בכלות השבעה וחוץ מזה הרבה פעמים בביה"ח ע"י קברים שעדיין לא הניחו עליהם מצבה, והדברים פשוט מופרכים כמו שכתבת, ובושה למי שסיפר זאת בהספד.

ההסבר היחיד הוא אולי מה שהביאו כאן בשם הסטייפלר שכשחופרים את הקבר להכנה לקבורה לפעמים יש זבובים וכו' ואצל צדיקים היו מקרים שלא. את זה לפחות אינני יכול להכחיש כי אינני איש ח"ק.[b][/b]

ישבב הסופר כתב:לאדמו"ר רבי יוחנן מסטאלין -קרלין זצ"ל לא עשו טהרה פעם שניה. מי שסיפר לך ככה"נ לא שמע נכון - מה שכן היה, שלא ידעו שהוא שלם [אע"פ שבארה"ב כבר ידעו שלכאורה הוא שלם, אז הוא עדיין היה בתוך הארון אבל צד אחד של הארון נשבר בעת שפינוהו, וראו המתעסקים שיש בפנים צורה של גוף ושזה לא מריח בכלל. אבל עם כל המהומה - סיפור ארוך בפנ"ע - המסר שהרבי זצ"ל שלם בגופו לא הגיע.]
משהגיעו לטבריה לא ידעו אם לפתוח ולקבור כמנהג אר"י או להשאירו בארון ולקברו כן. והרה"ק רא"י מסדיגורה זצ"ל היה נוכח, וציווה שיפתחו את הארון ויקברוהו כמנהג א"י. נכנסו חשובי החסידים [רי"ה הלטובסקי, ר' אפרים גוטליב רבי אלעזר בריזל ועוד] לחדר הטהרה שבצד הכניסה לבית העלמין בטבריה, ופתחו את הארון. לתדהמתם הבחינו שגופו של הרבי היה שלם ממש. [ברגלו אחת נקרעו התכריכין, וראו בשרו שלם ממש.]
כיון שלא הכינו החברה קדישא את עצמם להפתעה שכזו, לא היה להם מיטה, ולקחו החסידים את מכסה הארון, ושמו את גופתו הטהורה של האדמור רבי יוחנן זצ"ל, והוציאוהו על גבי המכסה. כשפתחו את הדלת ראו כל העם את גופתו השלימה של הרבי, וגעו כל העם בבכיה. היה זה מחזה נורא, שמעתי את זה מכמה אנשים שנכחו אז בחוץ, וראו את צורתו של הרבי במו עיניהם.
אח"כ אמר רבי משה אהרן הורביץ, וכן אמרו עוד חסידים, שאילו היו יודעים שהרבי שלם, היו טובלים אותו בכינרת לפני הקבורה. מה שכתבת שהיה טהרה שניה, לכאורה המקור הוא אי-הבנה של אימרה זו.
לדאבון לב, את רבי יודל שליט"א כבר אי אפשר לשאול כ"כ.

מעיתון 'בקהילה' השבוע.

אכן נראה לי ששמעתי שהגר"י גרוסמן זצ"ל נמנה על אלו שנכנסו לפתוח את הארון.
טעות אחת יש בכתבה, שלא שמוהו על אלונקה, אלא על מכסה הארון, וכמש"כ לעיל.

חיים כתב:הגר"מ אליהו העיד רק על השלד.

הגר"מ אליהו סיפר כי בעקבות תפילתו העצמות הסתדרו לכדי שלד, בנס.

ישבב הסופר כתב:אכן נראה לי ששמעתי שהגר"י גרוסמן זצ"ל נמנה על אלו שנכנסו לפתוח את הארון.
טעות אחת יש בכתבה, שלא שמוהו על אלונקה, אלא על מכסה הארון, וכמש"כ לעיל.

בכתבה מוזכר שהאדמו"ר מלעלוב היה זה שהכריע לפתוח הארון, ולא האדמור מסדיגורא, כנראה שתלוי מי מספר הסיפור... עכ"פ מסתבר שכל הנכבדים שהיו שם דנו ביניהם בשאלה

אני מעיד ששמעתי מר' אברהם הכהן רפאפורט, מחסידי סלונים, בן של רבי יעקב טוביה השוחט ממינסק (הידוע ליודעי קורות העתים בימי ההשתלטות הבולשוביקים ימ"ש), שהגיע להם פקודה מאת שלטון הבולשובים שתוך יום צריך לפנות בית הקברות העתיק במינסק שבו היו קבורים רבני מינסק ותושביה לצורך בניית כביש. היהודים פחדו לעשות כן, ורק ר' יעקב טוביה הנ"ל עם בניו התנדבו להעביר הקברים למקום אחר. וסיפר שני דברים: א. שהגאון רבי דוד טעביל אב"ד מינסק בעל נחלת דוד ונפש דוד היה שלם עם בגדיו תכריכיו כיום שנקבר, למרות שכבר עברו שמונים-תשעים שנה מפטירתו, בערך יתכן שאינני מדייק במספר השנים. אגב, בלי קשר להנ"ל, ידוע שהגאון הנ"ל לא חתם על הח' נגד החסידים, ואפשר להווכח על כך מכתבי הפלסתר הללו ששמו לא מופיע.
ב. קבר אחד פתחו ולא מצאו כלום כי אם נחש באורך הקבר באמצעו כעין שדרה, ועיין ב"ק סוף פ"א. כל זה שמעתי מפיו והיה אדם נאמן ובכלל לא גזמן או בעל דמיונות.

רד"ט ממינסק לא חיבר ספר הנקרא נפש דוד.
אאל"ט בזמן פעילותו לא התפרסמו שום כרוזים נגד החסידים, כך שצריך כנראה להתאמץ ולחפש את המצווה - שבגינה לא שלטה בו רימה - במקום אחר.
הזכרת את רי"ט רפפורט, ראה כאן viewtopic.php?f=19&t=11889#p111894

רבי דוד טעביל ממינסק בעל נחלת נולד בשנת תקנ"ד, ועוד לא הגיעה לעונת הפעוטות בשנים בהן נעשו החרמות האחרונים נגד החסידים, (כמדומני בשנת תקנ"ח אחר הסתלקות הגר"א), אמנם ישנה מסורת חסידית על רבו הגדול של רד"ט - רבי חיים מוואלאזין שלא הסכים להצטרף לחרמות נגד החסידים, ואולי התבלבל המספר בין רד"ט לרבו.

מהגאון ר' חיים ברמן שליט"א שמעתי שראה בעיניו את הסבא מנובהרדוק כשהעלו את ארונו, השלד היה שלם וגם זקנו של הסבא.
שמעתי מאברך בשם ויספיש על דודו הגה"צ ר' שלמה יחיאל ויספיש זצ"ל [שהיה ת"ח עצום, ובעל יסורים גדול], שכרתו את רגלו מפאת מחלה, ונקברה בקברו המיועד. ולאחר זמן כשנפטר ובאו לקוברו, הייתה רגלו שלימה. איש החברה קדישא הכריז על זה בשעת מעשה, וכל העם רואים.

מצפה לרחמי שמים כתב:מהגאון ר' חיים ברמן שליט"א שמעתי שראה בעיניו את הסבא מנובהרדוק כשהעלו את ארונו, השלד היה שלם

סיפור הבאת הסבא מתואר בפרוטרוט ע"י מי שליקט את עצמותיו ה"ה ר"צ ברונשטיין בספרו אל תדום, ומשם תראה שהסיפור בדוי.

מובא שהיו צדיקים שנשארו שלמים בגופם,זה נס גדול שמראה על קדושתם, זכורני שמביאים על הגר"א דבר זה, האם יש מאנשי הפורום סיפורים בדוקים על צדיקים מדורות שעברו עד ימינו, האם גם כדאי לפרסם הדבר ,שזה קידוש השם גדול, שמראה כמה ה" אוהב את הצדיקים, ויכולים להתעורר בתשובה ממעשים אלו

כאן על הסבא מנוברדוק
http://www.otzar.org/aspcrops/148602_64_15675103187-1592013.asp

מהודעה זו ואילך יש קצת חומר.

רבי עבדאללה סומך
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7% ... 7%9E%D7%9A
בי"ח באלול תרמ"ט (ליל מוצאי שבת) נפטר הרב עבדאללה סומך. באותה התקופה השתוללה מגפה בבגדד, ולכן הממשלה הוציאה צו אשר אוסר קבורת מת בתוך העיר. תלמידיו של הרב עבדאללה סומך לא הסכימו לקבור אותו מחוץ לעיר והם החליטו לקבור אותו בסמוך לקברו של יהושע כהן גדול הקבור בצד שני של העיר.
קבורתו של הרב בתוך העיר נודעה לפאשה, אשר החליט להוציא את הרב מקברו. הקהילה היהודית ערערה אצל השולטן בקושטא, ולאחר שלושה חודשים החליטה הממשלה בקושטא להדיח את הפאשה על היחס העוין לקהילה היהודית והחליטה להוציא את הרב מקברו ולקבור אותו בבית הקברות היהודי.
כל שרי הממשלה הגיעו לחלוק כבוד לרב בעת שהוציאו אותו מקברו. תלמידיו של הרב ביקשו ממנו מחילה על הוצאת גופתו, וכאשר פתחו את קברו ראו כל השרים שהרב נשאר שלם, כאילו זה הרגע הוכנס לקברו. אחד מהרופאים ניסה לתלוש שערה מזקנו ולא נתלשה. אלפי יהודי בגדד השתתפו בהלוויה, ולאחר מכן פנו לבית המדרש בית זילכה בו הבן איש חי אמר מילות הספד. הרב יוסף חיים הספידו וגילה כי הרב היה ניצוץ של אחז מלך יהודה ולפי שאחז סגר את בתי המדרש, הרב פתח אותם על מנת לתקן את עוון אחז, וכן הוא אמר שהוציאו את הרב מקברו כמו שעשה חזקיהו לאביו שגרר אותו על מטה של חבלים.

אני מעולם לא שמעתי על צדיק שפתחו את קברו ולא מצאו את גופתו שלימה.... מה שמביא אותי לחשוב שלא כל הסיפורים נכונים.
ד"א שמעתי בעבר [בהקשר אחר לגמרי] בשם הגה"צ רי"א וינטרוב זצ"ל שאמר ששבח שמוצאים בגמרא שנאמר על תנאים ואמוראים רחוק מהדעת לומר שיופיע גם בדורינו, ומכיון שבגמרא מובא על רבי אליעזר שלא עלה רימה בבשרו לכאורה נראה שמעלה נשגבה זו לא שייכת בדורנו.

צולניק כתב:אני מעולם לא שמעתי על צדיק שפתחו את קברו ולא מצאו את גופתו שלימה.... מה שמביא אותי לחשוב שלא כל הסיפורים נכונים.

החיד"א.

ר' משה מזענטא ז"ל, בנו של בעל אור החכמה ז"ל.

הר"ר אלימלך זי"ע כידוע מפי עדים. [אני שמעתי ממי ששמע מעד ראיה שנכח בעת אשר הנאצים אילצו על יהודים לפתוח הקבר].

שלח, אולי גם תפתח אשכול צדיקים אשר טבלו בעצמם אחר פטירתם? על הר"ר בער המגיד ממעזריטש ז"ל מסופר כן.

אמסטרדם כתב:הר"ר אלימלך זי"ע כידוע מפי עדים. [אני שמעתי ממי ששמע מעד ראיה שנכח בעת אשר הנאצים אילצו על יהודים לפתוח הקבר].

שמעתי מפי עד הראיה - אחד היהודים שהוכרחו לפתוח את הקבר ע"י הנאצים ימ"ש.