פורום אוצר החכמה

הרב יוסף לייכטר פרסם רשימה יפה בגליון שבת בשבתו
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=6718 :

מפענח צפונות הראשונים / הרב יוסף לייכטר
הרב משה הרשלר, כפר סבא, י בטבת תרפ"ב – ירושלים, ל בניסן תשנ"א (1922-1991)

הזיכרונות הראשונים שלי מהרב משה הרשלר הם מלילות כל נדרי בישיבת הכותל. אחרי תפילת ערבית, היה הרב הרשלר מרצה שיעור מעמיק במסכת שנלמדה בישיבה, או בהלכות עבודת יום הכפורים. עברו מספר שנים, התקבלתי לעבודה כספרן בבית אריאל בבית וגן שבירושלים. שם נפגשתי עם ר' משה, כמעט מדי יום, בשעות אחר הצהרים. בענוותנותו הרבה קרבני אליו ושיתפני בנושאי עיסוקיו, הרבים והמגוונים. סדר יומו החל לפני עלות השחר, שיעור לפני התפילה ושיעור מיד לאחריה. בשעת בוקר מוקדמת כבר ישב ליד שולחנו ב'יד הרב הרצוג', שם עמד בראש מפעל ה'תלמוד הישראלי השלם', ועסק בחשיפת ספרי הראשונים. בשעות אחר הצהריים הדריך קבוצת אברכים צעירים ומוכשרים בההדרת ספרי ראשונים ובכתיבת מאמרים תורניים. בשעות הערב עוד ישב והגה בתורה בביתו במשך שעות רבות.

יגדיל תורה ויהדיר
בשנות חייו הוציא הרב הרשלר כ-50 ספרים, רובם הופיעו לראשונה מכתבי יד, בהם: ספרי ראשונים מפורסמים כרבינו יונה, הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרא"ש, הר"ן והמאירי. ולצידם ספרי ראשונים שלא היו מוכרים בציבור הלומדים כמו: רבי דוד כוכבי, רבי משולם מבדרש, רבי ישמעאל בן חכמון, רבי וידאל קרשקש, רבי שלמה בן שמשון מגרמייזא, רבי משה חלואה ורבי פרץ מקורביל. ספרים על הש"ס וספרי הלכה של הראשונים כמו: 'קרית ספר' על הלכות ספר תורה לרבינו המאירי, 'תורת הבית' להרשב"א, ספרי ה'אגור' וה'חזון' לרבי יהודה לנדא. פירושים על התפילה כפירוש הרוקח על התפילה וסדור רבי שלמה מגרמייזא. כמו כן היה העורך הראשון של כתב העת התורני 'מוריה'.

הרב הרשלר נתן דעתו גם לענייני הלכה אקטואליים. הוא ערך 5 כרכים של קבצי 'הלכה ורפואה'. ובהם מאמרים חשובים שכתב בנושאים אלו. כתב עם חתנו הרה"ג אליהו רפאל היישריק ספר שימושי להלכות רבית בשם 'תורת רבית'. בשנותיו האחרונות עמל על 'סדר גט' מעודכן, הוא סיפר לי שבהרבה בתי דינים ברחבי תבל מתקשים הדיינים להתמודד עם בעיית השמות של האנשים והנשים הבאים להתגרש. כמו כן ישנם ספקות רבים ביחס לשמות המקומות השונים, צורת כתיבתם, תיאור מקומם ביחס לימים ולנהרות הסמוכים אליהם. מידע רב הצטבר בספרים שונים, חלקם העוסקים בהלכות גיטין וחלקם כתשובות בודדות מתוך ספרי שו"ת וספרי פוסקים. חלומו היה לרכז את הכל בספר גדול שיעמוד לרשותם של בתי הדין. תוכנית זו לא יצאה עדיין לפועל.

ובלכתך בדרך
מפעם לפעם נסע לספריות שונות ברחבי העולם, במטרה למצוא כתבי יד לא ידועים. במסעותיו עבר על פני קהילות יהודיות רבות ולמד מקרוב את הבעיות ההלכתיות שעל סדר היום. מספר שנים שימש כראש ישיבה בבית מדרש לתורה בשיקאגו. שם רקם קשרים עם משפחת רגנשברג שעזרה לו במימון פעולותיו. באחד הימים הראה לי צילום של כתב יד. ותוך כדי דיבור התחיל לפענח את הכתוב. מייד התיישב להעתיקו ולציין את מראי המקומות. אחרי מספר שבועות מסר לי ספר מודפס וכרוך של תוספות רבינו פרץ על מסכת ברכות. יום אחד התגלגלה שיחה על הש"ס המוקלט שהחל בו אז הרב שבתי סבתו שליט"א. להפתעתי סיפר לי שרכש לעצמו את הש"ס המוקלט, שאלתיו לאיזה צורך? ובתמימות ענה לי: 'אני יכול להקשיב לשיעורים בזמן שאני נוהג במכוניתי'.

ספרא וסייפא
ר' משה נולד בכפר סבא, בגיל צעיר הבחינו הוריו בכישרונותיו הברוכים ושלחו אותו ללמוד תורה בירושלים. הוא התגורר בבית הסב, בשכונת שערי חסד. הסבא ,הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מלמד בישיבת 'עץ חיים'. הילד הצעיר למד בתלמוד תורה של 'שערי חסד'. לאחר מספר שנים עבר ללמוד בישיבת 'עץ חיים', אצל מורו ורבו רבי איסר זלמן מלצר. כאשר הגיע לארץ ראש ישיבת מיר רבי אליעזר יהודה פינקל, שלח הרב מלצר קבוצת בחורים מצטיינים ובהם ר' משה ללמוד אצלו בישיבת מיר. בתקופת מלחמת העצמאות עסק בביצורה של ירושלים בגדוד בני הישיבות שנקרא 'גדוד טוביה'. כשתוך כדי עבודת הביצורים המשיך לשנן דפי גמרא. נשא לאישה את מרת רחל בת הרב אלתר יהודה יברוב, זוגתו הייתה מחנכת ומפקחת בבית יעקב, ויחדיו הקימו בית לתפארת. בניהם, בנותיהם וחתניהם ממשיכים בלימוד והפצת התורה בעם ישראל.

אשמח לשמוע עוד על חכם זה.

לא הוזכר שהיה מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, והעומד מאחורי רעיון "אוצר מפרשי התלמוד".

והיוזם והעומד בפועל בראש רעיון "רפואה והלכה" - סדרת ספרים בנושאי ההלכה העיונית הנושקת לבעיות אקטואליות ברפואות ימינו, ד' או ה' כרכים שיצאו לאור במשך כמה שנים, והם למעשה בעיקר קבצי מאספים של גדולי הדור, מהאדמורי"ם ועד הפוסקים.

הוא היה אחד משלושת השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית ע"ש הרב קוק של עיריית ירושלים.

יש לי חוברת של שנת תשל"ג שבה מופיע יחד עם הגאון רבי חיים צימרמן זצ"ל [שהיה יו"ר] והגאון רבי ז. דרוק זצ"ל.

נ.ב. יש למישהו מושג אם יש איזה הקלטה מטקס הענקת הפרס?

הרב הרשלר נחשב כפורץ דרך בההדרת תורת הראשונים, וזכויות רבות לו!
ורק הערה קטנה לנרשם לעיל: את פירוש הרוקח לתפילה הוא ההדיר בצירוף בנו, שלא זכה לסיימו ובנו השלים את מחצית המלאכה.

הרב הרשלר למד במשך שנים רבות בישיבת מיר המעטירה בירושלים, ובספרים הראשונים שההדיר ישנן הסכמות מראשי הישיבה.
בנערותו היה חברותא של ר' חיים ברים בישיבת 'עץ חיים', והגרא"ז מלצר אמר על שניהם שאחד הוא פני יהושע ואחד קצות החושן (אך כידוע עזב הגר"ח ברים את דרך הלימוד הקלאסית ועבר לשיטת הלימוד של החזו"א).

בכמה מקומות התפרסם עליו הסיפור המפורסם [שיכל להיות] עם הספרנית וה"לא נכשל" בברכהמ"ז. סיפור זה סופר על אנשים רבים נוספים, אך מקור הסיפור הוא [הרבה קודם] של ... ש"י עגנון.

שיף כתב:בכמה מקומות התפרסם עליו הסיפור המפורסם [שיכל להיות] עם הספרנית וה"לא נכשל" בברכהמ"ז. סיפור זה סופר על אנשים רבים נוספים, אך מקור הסיפור הוא [הרבה קודם] של ... ש"י עגנון.

מקור...
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=352

היה מדמויות ההוד של שכונת בית וגן ומשפחתו עדיין מהמיוחסים בשכונה. ה"ה בנו שליט"א, חתנו הגרר"א היישריק ,חתנו הגרמ"ל קצנלנבוגן מהדיר ומו"ל הרבה ספרי ראשונים ע"י מוסד הרב קוק, הגר"מ לב שליט"א מח"ס מאור הקודש ומרבני ביהמ"ד "מנין אברכים".

עשוי לנחת כתב:

שיף כתב:בכמה מקומות התפרסם עליו הסיפור המפורסם [שיכל להיות] עם הספרנית וה"לא נכשל" בברכהמ"ז. סיפור זה סופר על אנשים רבים נוספים, אך מקור הסיפור הוא [הרבה קודם] של ... ש"י עגנון.

מקור...
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=352

הסיפור מובא כעת גם בספר המברך יתברך של הגרי"מ שעכטער שליט"א ....

שמעתי פעם מהגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א שבאותם ימים היה רבי משה מטובי הלומדים בישיבת מיר וכנזכר למעלה, והנה כאשר החל לעסוק עם ההדרת כתבי רבותינו הראשונים (וכמדומני שהמפורסמים שביניהם הם עליות דרבינו יונה על ב"ב וחידושי הרמב"ן על הש"ס) ניגש מרן רה"י הגרא"י פינקל זצ"ל אל רבי משה בפנים מוכיחות והחל להטיף לו מוסר באומרו, היתכן שאתה שהינך מבחירי ישיבתנו ומטובי לומדיה תחל להתעסק עם ההדרת כת"י, הרי יש בזה כמין ביטול תורה, ונפנה ממנו בגערת חכם.

ומעודי תמהתי על סיפור זה שהרי בראש הספר עליות דרבינו יונה שרבי משה ההדיר נמצאת הסכמתו הנלהבת של ראש הישיבה הגרא"י פינקל, בצירוף דברי נרגשים ומלאי הערצה שכתב רבי משה על הגרא"י, ואולי היתה בזה איזה הבחנה דקה מן הדקה.

בלי לפגוע בכבוד תלמידי חכמים,
אם אפשר לעלות המאמר של ר' יחיאל גולהאבר שי' שיצא לטעון שהפירוש של ר' יצחק סגי נהור על חנוכה, שנדפס בקובץ זכרון לבעל פחד יצחק, הוא מזייפת.

מ.ל. כתב:לא הוזכר שהיה מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, והעומד מאחורי רעיון "אוצר מפרשי התלמוד".

זכורני שב'המעיין' פירסם קונטרס לדוגמה, על תחילת פרק 'שנים אוחזין' בדרך שונה מזו שהתקבלה בסופו של דבר באוצמה"ת. מעניין להשוות.

יישר כח לעונים, החכמנו.

השבת נפטרה בתו הרבנית שולמית ע"ה אשת יבלחט"א הרב חיים פרוש שליט"א בעל 'פירוש חי' על עירובין ועוד.

ר' הרש'ל שכטר (ר"י ישיבת רי"א) סיפר שהרב הרשלר הגיע לארה"ב בשנת תשכ"ז לצורך אסיפת כספים להקל מעליו עול החובות הרבות שהיו לו אז, והציע לו דר. בלקין נשיא הישיבה לקבל עליו משרת ר"מ בישיבה עם תשכורת יפה. וכך עשה הרב הרשלר עד סוף השנה שבה נפרצה מלחמת ששת הימים וכמעט יצא מדעתו בדאגה עבור משפחתו שנשארו בא"י והחליט לחזור לארץ. דר. בלקין חשב שעוד מעט הוא יחזור מהחלטתו ועד שישוב למשמרתו הפקיד במקומו ר' הרש'ל והוא נשאר שם עד עצם היום הזה.

זה מעשה יפה- אבל הגר"צ שכטר הוא ראש הכולל שם ולא רק ר"מ.

מחולת המחנים כתב:שמעתי פעם מהגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א שבאותם ימים היה רבי משה מטובי הלומדים בישיבת מיר וכנזכר למעלה, והנה כאשר החל לעסוק עם ההדרת כתבי רבותינו הראשונים (וכמדומני שהמפורסמים שביניהם הם עליות דרבינו יונה על ב"ב וחידושי הרמב"ן על הש"ס) ניגש מרן רה"י הגרא"י פינקל זצ"ל אל רבי משה בפנים מוכיחות והחל להטיף לו מוסר באומרו, היתכן שאתה שהינך מבחירי ישיבתנו ומטובי לומדיה תחל להתעסק עם ההדרת כת"י, הרי יש בזה כמין ביטול תורה, ונפנה ממנו בגערת חכם.

ומעודי תמהתי על סיפור זה שהרי בראש הספר עליות דרבינו יונה שרבי משה ההדיר נמצאת הסכמתו הנלהבת של ראש הישיבה הגרא"י פינקל, בצירוף דברי נרגשים ומלאי הערצה שכתב רבי משה על הגרא"י, ואולי היתה בזה איזה הבחנה דקה מן הדקה.

לפני הרבה שנים היה שייך לבקר מישהו ועדיין לאחוז ממנו.

אגב אציין שנהניתי מאד לראות כיצד בחיבורו המצויין (והבלתי נתן להשגה כיום, וחבל) על הלכות ריבית הרב הרשלר מציג את עצמו בשווה יחד עם חתנו שליט"א, איני יודע כיצד נכתב החיבור ומה חלקו של כל אחד מהם בספר אך מהשוואה עם מקרים המצויים בעולמנו אין זה דבר של מה בכך שת"ח מבוגר יותר מכבד את הצעיר ומעניק לו מעמד שקול.

בשמחה יחד עם מחותנו הגר"י לב ומרן הגרש"ז אויערבאך

פניני כתב:בלי לפגוע בכבוד תלמידי חכמים,
אם אפשר לעלות המאמר של ר' יחיאל גולהאבר שי' שיצא לטעון שהפירוש של ר' יצחק סגי נהור על חנוכה, שנדפס בקובץ זכרון לבעל פחד יצחק, הוא מזייפת.

היכן נתפרסם מאמרו של רי"ג?

כיוון שעלה זכרו וזכר ספרו תורת ריבית, ארשה לעצמי לבקש שוב מצוות האוצר לעשות מאמץ להכניס את ספרו שכתב עם חתנו שליט"א תורת רבית לאוצר החכמה. ישנה היתכנות לכך?

מחולת המחנים כתב:שמעתי פעם מהגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א שבאותם ימים היה רבי משה מטובי הלומדים בישיבת מיר וכנזכר למעלה, והנה כאשר החל לעסוק עם ההדרת כתבי רבותינו הראשונים (וכמדומני שהמפורסמים שביניהם הם עליות דרבינו יונה על ב"ב וחידושי הרמב"ן על הש"ס) ניגש מרן רה"י הגרא"י פינקל זצ"ל אל רבי משה בפנים מוכיחות והחל להטיף לו מוסר באומרו, היתכן שאתה שהינך מבחירי ישיבתנו ומטובי לומדיה תחל להתעסק עם ההדרת כת"י, הרי יש בזה כמין ביטול תורה, ונפנה ממנו בגערת חכם.

ומעודי תמהתי על סיפור זה שהרי בראש הספר עליות דרבינו יונה שרבי משה ההדיר נמצאת הסכמתו הנלהבת של ראש הישיבה הגרא"י פינקל, בצירוף דברי נרגשים ומלאי הערצה שכתב רבי משה על הגרא"י, ואולי היתה בזה איזה הבחנה דקה מן הדקה.

כל מי שעוסק בתחום מבין היטב 'גערת חכם' מהי

''לא להסחף''...
לדעת ולשנן תמיד כי אין תחליף ללימוד התורה כפשוטו
ו''כל חפצים לא ישוו בה'' - 'אפילו חפצי שמים'!!!

(ובזה תשובה לנידון באשכול סמוך ''מי עושה שטייגען על המחשב'', ואכמ''ל)

אוי ר' משה זצ"ל, איזה יהודי יקר שביקרים, שפל ברך, זכיתי לגור ברחוב שלו כמה שנים טובות בתור ילד.
נזכרתי כעת אפיזודה, היו מודעות של אסיפת בחירות לטובת האגודה, והדרשנים היו ר' קלמן כהנא, שאז פא"י רצו יחד עם ג', ואחריו הגאון הגרפ"מ אלתר ר"י שפ"א.
בתור נער צעיר הלכתי לראות ולשמוע ולהפתעתי ראיתי בשורה שלפני את הגאון ר' משה. זה היה בבית אסתר ברחוב הפיסגה, היה שם מעון לבנות במשך שנים רבות. חיכינו להרצאות שיחלו. ר' משה הסתובב וראה אותי, הכיר אותי כשכן, ומיד התחיל לדבר איתי בחביבות כחבר אל חבר. ממש כך. יהודי גאון מבוגר בגיל של אבי ואולי יותר, בכזו פשטות בכזו חביבות. שאל אותי מה אני לומד, כמדומני שאמרתי ב"ק, ומיד שאל שאלה יפה, חבל שאיני זוכר התוכן כעת, והספיק לבאר לי את הענין במתיקות. חבל על דאבדין.
בתו שהוזכרה כאן, הרבנית שולמית ע"ה, אשה צדיקה, מאירת פנים, בעלת חסד, ובעלה ר' חיים פרוש, יבדל לחיים ארוכים, צדיק ועניו. באמת משפחה מיוחדת במינה, בלי שטיקים בלי שום גינוני כבוד, רק טוב לב חסד ופשטות. אשריהם ואשרי חלקם.

מתפעל כתב:בתו שהוזכרה כאן, הרבנית שולמית ע"ה, אשה צדיקה, מאירת פנים, בעלת חסד, ובעלה ר' חיים פרוש, יבדל לחיים ארוכים, צדיק ועניו. באמת משפחה מיוחדת במינה, בלי שטיקים בלי שום גינוני כבוד, רק טוב לב חסד ופשטות. אשריהם ואשרי חלקם.

מחבר "פירוש חי" על כמה מסכתות. גיסו של הגר"ח קמיל זצ"ל.

אני כותב שוב: כיוון שעלה זכרו וזכר ספרו תורת ריבית, ארשה לעצמי לבקש שוב מצוות האוצר לעשות מאמץ להכניס את ספרו שכתב עם חתנו שליט"א תורת רבית לאוצר החכמה. ישנה היתכנות לכך?

השבוע בעיתון כפר חב"ד נכתב אודותיו.

שיף כתב:היה מדמויות ההוד של שכונת בית וגן ומשפחתו עדיין מהמיוחסים בשכונה. ה"ה בנו שליט"א, חתנו הגרר"א היישריק ,חתנו הגרמ"ל קצנלנבוגן מהדיר ומו"ל הרבה ספרי ראשונים ע"י מוסד הרב קוק, הגר"מ לב שליט"א מח"ס מאור הקודש ומרבני ביהמ"ד "מנין אברכים".

מונה לאחרונה לדיין בבית הדין הגדול

ביתו של הרב הרשלר בסוף ימיו

לפנ"כ היה גר בבית וגן 63
תיקן להגיד את המי שברך של התוי"ט בביהכנ"ס 'חניכי' בכל שבת מברכין

מה פתאום, היה גר ברחוב וויסבורג 4 באותו בנין גר המשגיח ר' גדליה אייזמן,
ר' גדליה גר בקומת קרקע, ר' אריה בינה קומה שניה, ור' משה קומה שלישית.

יכול להיות שזה היה עוד קודם. חתנו הרב חיים פרוש היה גר בויסברג 3 בבנין של הרב נחצ'ה רוטנברג, ובויסברג 4 גר המשגיח הרב בורודיאנסקי שליט"א
דרך אגב שם השיכון המקורי שם הוא נוה עוזר.
בכל אופן בתשמ"ח הייתי שכנו בבית וגן 63 ואחר שגמרו לבנות את הבנין החדש של בית וגן 51 עבר לשם עד פטירתו
דרך אגב, הצופר המתלוגי של שבת היה עומד תמיד במרפסת ביתו, לאחר פטירתו עבר לבית חתנו הרב מאיר אריה לב ברח' החיד"א, עד שהתקינו את המערכת המשוכללת של היום

מה הסיפור של המבנה הזה ?

זה לא מאגר המיים?

ידידיה כתב:זה לא מאגר המיים?

זה מאגר המים

משה ובני ישראל כתב:מה הסיפור של המבנה הזה ?

זהו רח' בית וגן 101
הילדים היו מטפסים בסולם בפנים [אם הדלת היתה פתוחה] כמדומני שלמעלה יש צופר לשעת חרום

משה ובני ישראל כתב:

ידידיה כתב:זה לא מאגר המיים?

זה מאגר המים

תודה!

מזכיר לי את "התשליך"

מתפעל כתב:מה פתאום, היה גר ברחוב וויסבורג 4 באותו בנין גר המשגיח ר' גדליה אייזמן,
ר' גדליה גר בקומת קרקע, ר' אריה בינה קומה שניה, ור' משה קומה שלישית.

אגב, המחנך הדגול, הרב דוד פוקס (דמות מופלאה שראוי שייפתח אודותיו אשכול, הגם שב"ה הרב פוקס חי והגיע לגבורות) סיפר על הרב בינה מהכרותו איתו, וציין ש: "ר' חיים שמואלביץ אמר לי פעם שאם ר' אריה יעזוב את 'נתיב מאיר', הוא ייקח אותו להיות ראש ישיבת 'מיר'" (לנטוע שמים עמ' 32).

על ר' גדליה אייזמן סיפר הרב פוקס שפעם במהלך שיחה ביניהם הקשה לו הרב אייזמן את הקושיה הידועה על כך שלא אמר אדם צר לי המקום, וענה תוכ"ד:

אם מגלים לך עכשו שזכית בעשרים מיליון בפיס, ובאותו רגע ממש מישהו דורך לך על הרגל, האם תרגיש את הדריכה? לא! אתה לא תרגיש. ההתרגשות מהזכייה תאפיל על תחושת הכאב שברגל. כך, בבית המקדש, השמחה הייתה גדולה כל כך, שאף אחד לא הרגיש באותם רגעים שום צפיפות, ובוודאי לא התלונן עליה במהלך חוויה שכזו

(לנטוע שמים, עמ' 89-90)