רבינו חיים ן' עטר - האור החיים הקדוש

מחולת המחנים

ביום ראשון הבעל"ט יחולו 370 שנה לעלותו לשמי מרום של הרב המופלא חסידא קדישא ופרישא, האשל הגדול המקובל האלקי, דמי לבר אלקין החכם השלם המופלא סיני ועוקר הרים, לו דומיה תהילה, רבינו חיים ב"ר משה ן' עטר זי"ע ועכי"א, שנתקטר בהאי קטירא ביום ט"ו תמוז תק"ג.

מן הענין להביא את דברי [תלמידו] הרב חיד"א בספרו 'שם הגדולים' מערכת גדולים בערכו:
"מוהר"ר חיים ן' עטר. עיר וקדיש מק"ק סאלי בא לעה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמה, ועיני ראו גדולת תורתו עוקר הרי הרים וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד והיה כמעין המתגבר. והן בעון הדור כמעט שכ"ב ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר חפץ ה', ראשון לציון, אור החיים, פרי תאר. וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז ורבו עזוז נוראותיו".
ובמערכת ספרים ערך אור החיים כתב: אור החיים. פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר. ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר.

בשנה שעברה חולקה בבתי כנסיות חוברת בשם 'נר המערבי' על רבינו שיצאה לאור ע"י מכון להוצאת ספריו, ובחוברת זו נידונו ענינים רבים מחייו וספריו של רבינו אור החיים.
ולדוגמא בעלמא אציין כמה נושאים, אודות האזהרה הנוראה שכתב בראש ספרו חפץ ה' לגבי הלומד בספרו שלא לש"ש, כיצד יש להתייחס אליה כהיום, הובאו גם דברי הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע שאמר שמהלימוד בספריו הק' הוא רואה שבעל אור החיים הק' לא זכה לזש"ק, וכמה סיפורים על כך, כמו"כ הסיפור הנודע עם המדפיס שהשמיט את דברי האוה"ח הק' "משיח ה' חיים שמו", ודברי הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע, בנוסף צוין כי למן הדפסת הספר הק' אוה"ח הק' בפעם הראשונה באיטליא, חזר הספר ונדפס בעשרות מהדורות בארצות אשכנז ופולין עד לשואה האיומה, ואף לא פעם אחת בארצות המזרח והמערב.
עכשיו ראיתי כי לרגל יומא דהילולא קדישא יצא לאור ספר 'נר המערבי' לתולדות רבינו זיע"א, שנכתב ע"י הרב חנוך ריגל בהוצאת המכון הנ"ל.

עוד יש לברר האם אכן רבינו אור החיים זי"ע לא זכה לזש"ק, זכור לי שראיתי שער ספר שנדפס באיטליא כמה שנים אחר הסתלקותו ונכתב בו (או ע"י המחבר או המגיה) שהוא מצאצאי האור החיים, כמו"כ כמדומני ישנן משפחות המתייחסות אחר האור החיים הק'.
יצוין עוד כי בספר אמרי פנחס החדש הובאו העתקים מהחומש עם פירוש אוה"ח הק' בו השמיט המדפיס את הדברים הנ"ל, וכן העתק מדברי רש"י שהראה לו הרה"ק מקאריץ למדפיס.

מצאתי שהיה בעבר במטפחת סופרים אשכול על רבינו אור החיים הק', כאן
viewtopic.php?f=7&t=5610&p=46908&hilit=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%98%D7%A8#p46908

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 16, 2013 8:50 pm

יותר נכון כאן:
viewtopic.php?f=7&t=5610

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 16, 2013 9:02 pm

מן הדין להעלות את מאמרו היפה של הרב יחיאל גולדהבר ששיגר לנמעניו ביום השישי האחרון.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 16, 2013 9:59 pm

חכם באשי כתב:מן הדין להעלות את מאמרו היפה של הרב יחיאל גולדהבר ששיגר לנמעניו ביום השישי האחרון.

"קריינא דאגרתא.." לא קבלת?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' יוני 16, 2013 10:00 pm

קיבלתי. אך איני יודע אם הוא מתיר את הדבר...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 16, 2013 10:04 pm

אם מפרסם ברבים ללא הגבלה כלשהי, מדוע שלא יסכים להעלות לכאן?

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ב' יוני 17, 2013 12:14 am

עכשיו י"ל ברוב פאר ספר נר המערבי ע"י המכון להוצאת כתבי האוה"ח

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' יוני 23, 2013 2:14 pm

לרגל יום ההילולא (המקובל - לפי מסמך שגילה הר"י גולדהבר היה זה אתמול ביום שב"ק) מההקדמה לס' אוצר המכתבים ח"ב להר"י משאש:

משה ובני ישראל

לכבוד יום ההילולא נביא קישור לליקוט כל קטעי האוה"ח הקדוש על שבת.
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?159684&

משה ובני ישראל

ליבא לתיובתא

לכבוד יום הילולתו, אמרתי אעלה בתמר ואציגה לפניכם שיר שנכתב עליו ע"י אחד מגדולי מרוקו, רבי יעיש קריספין, מח"ס רבים, ובו רומז מעשיותיו. אבקש את עזרת החכמים דכאן לבאר הרמזים, כי נר' שרומז גם לדברים לא ידועים.

לפניכם צילום השיר כת"י פריז, ופיענוחו על ידי אני הצעיר.

: אוהח א.png (774.89 KiB) נצפה 19137 פעמים

: אוהח ב.png (702.13 KiB) נצפה 19137 פעמים

פיוט לכבוד רבינו חיים בן עטאר זלה"ה
שחובר ע"י המקובל האלהי רבי יעיש קריספין ז"ל
רואה אור לראשונה מכת"י

פיוט סימן אני יעיש בן משה חזק
נועם אני אשיר בשירים
לכבוד הרב חיים ן' עטאר
אני אשיר לאל ח"י. בכתר נעטר. לכבוד הקדוש רבי חיים ן' עטאר.
נתעלה על כל נברא. ברוב קדושה. תמיד עוסק בתורה. לנו מורשה. התלמידים במור"א. עולה קדושה. לומדים בסתרי תורה. פריש פירושא. אשרי עין ראת"ה. הוד זיו יקר וגדולה. אליו שבח יאת"ה. גודל שיר גם תהלה. ישתבח בורא עולם. סתרו מה נפלא. ברא צדיק זה. בכתר שם טוב נעטר. לכבוד.
יעידו הכשירי"ם. נסיו נפלאים. עשה לו צר יצורים. אותות נוראים. בני דורו ראשם הרים. בכפלי"ם. בסתרי תורת אל חי גילו פלאים. מעיינותיו החוצ"ה נפצו. שתו צמאי"ם. ראשי עדה קדושה עדפו. מן הנביאים. אשרי הדור לו ככ"ה. זכים ונקיים. יושב מלכם בראשם מלך מעוטר: לכבוד.
ידוע מקום שבת"ו. במדינת ארבאט. שם זרח אור תורתו. מהם לא נשמט. בכל עת מחשבתו. ללכת לאט. עיר קודש ירושתו. עיר עוז ומפלט. עדתו הטהור"ה. לא רצו להניח"ו. חשקו באור מנור"ה. להיותם עומדים נכח"ו. משתעשעים בשיח"ו. ונבואת רוחו. משיב רוחם בקרבם כרביעית מטר: לכבוד.
על צדיק זה סיפרו. לא זכה לבן. התענה אחז יושרו. עד פניו הלבין. המעד לאיש סתר"ו. בא לו והבי"ן. שכבר זכה בדור הראשון לבן. לא בא לזה העולם. כי אם לישיבת אר"ץ. מקום מחזה סול"ם. מרום מוצב לארץ. שם תתעדן נשמת"ו. כגבור עריץ ירוץ. לפני ה' בחביון נסתר: לכבוד.
ידיד יה ואוהבו. אנשי מקומו. הפצירו עד מאד בו. לבלתי לכת בזאת השנה. חשבו כי יום במקומו. טוב מאלף שנה. כי הוא ראש ממלכת נסי הים. אספר, עלה לשטוף מדינה. יצא שוקל וסופר גזר אומר בבינה. לא תעבור מקום ז"ה אל מול מדינ"ה. ועד היום לא עבר בזכות בן עטאר: לכבוד.
שלח תלמידו הת"ם לירושלים. לקח מכתב בידו אל דר שמים. ביום שנכנס הת"ם אל קריתיים. הלך אל רב הגדול הרמתיי"ם. פתח מכתב וקר"א. לא פנה אלא התלמיד. אזי רוחו נשברה. בוכה יום וליל תמיד. ברוך אשר רגלי חסידיו מעמי"ד. עלה בכיו לפניו כקטורת מוקטר: לכבוד.
במהרה שם בלב"ו. כותל מערב"י. שמה יוליך ויפתח טוהר מכתבו. במהרה נגלה אליו. איש כמו ערב"י. לקח מכתב מידו. תכפר חביבו. נתן לו מתן דמים חריפים גם שלימים. אכול ושמח בן תמים. ציר מפרש נעלמים. עד אשר יבוא רב"ך בקרב ימים. אז אני משירות זה פטור ונעטר: לכבוד.
נפל אפים ארצ"ה. ונתן תודה לנארץ בקדושה. מכין סעודה לכל קורא הוא נרצ"ה. אומה יחידה עונה אותם במצר. עד חרב חדה. ביום בא הרב לעי"ר. כלתה פרוטה מהכי"ס. תלמיד בצער מצעי"ר. הלך אל מקום העיר . אמר לו המלא"ך. לך מותניך שנ"ס. להקביל פני הרב חיים ן' עטאר: [לכבוד].
מורינו בחפצו הלך לאשכנ"ז. שם הראה עוז ידו בכל חכמה. ור"ז משבחים לשמו. כמו מלך מונב"ז. ומנשקים ידיהם בזכרו נפרז. עונים אחריו מקוד"ש. שקדשוהו שמי"ם. בלעדו מתכן יוד"ש. אין לו חלק במי"ם. חכמים שלמים להם פי שני"ם. בחכמה שהאציל אל בכתר ונעטר: לכבוד.
משם תכן צעדיו לעיר טברי"א. לחזות בנועם זוהר אור אספקלרייא. הוא הרב הקדוש הרב אבואלעפייא. הפליא עצה בתורה. הגדיל תושייה. כסא כבוד מלכותו גבה מאד ונש"א. כמלך תוך טירת שם ענוה וקדושה. אשריו אשרי יולדתו אבן הראש"ה. במשפחת דוד המלך הוא נעטר: לכבוד.
שדי מבין כל נעלם גילה את סוד"ו. להרב הקדוש הרב אבולעפייא. הנה הרב אור החיים בא לנגד"ו. ונתקשה יותר באחת הסוגייא. חצב עמודים שבע"ה. ביני ביני והכי בתוך זמן ושעה. תורת אל בעייא. הכי הרב ספר דעה הבי"ן ואסתפ"י. ונתפלא מורינו הרב בן עטאר: לכבוד.
הנה שפתי תבענה. שיר ושבחה לכבוד הרב. זה לו הדר ולו תוא"ר. לספריו היקרים אין ערך. (ולק...) ספר אור החיים וגם פרי תוא"ר. ענה אותי במצר. בצער לידת בת"י. דפק שער לא נעצ"ר. פנה לרוב דמעתי. הכניס בקשתי. ליוצר נשמתי. ובטל גזירה מור חיים בן עטאר: לכבוד.
חכמים שמחו גילו בזאת הילולא. של הרב מורינו הקדוש מה נפלא. זכותו יגין לנו לדור דור סלה. יגביה מזלינו ברום מעלה. קדשו שם חי תמי"ד. יקרב קץ משי"ח. סוכת דוד יעמי"ד. עלינו לשבי"ח. יתברך ויתעלה שיר למנצח. להודות לאל חי הוא בכתר נכתר: תם.

הא לחמא עניא

לרגל יומא דהלולא רבה בהאי יומא ט"ו תמוז תשע"ז אני מעלה פרק אחד מהספר "פרדס אור החיים" של הרב שמעון גוטמן שליט"א מאלעד, פרק על פטירתו של האי צדיק.
כדאי לקרוא את האמור.
זיעועכי"א.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » א' יולי 09, 2017 9:16 pm

הגהמ כתב:לרגל יום ההילולא (המקובל - לפי מסמך שגילה הר"י גולדהבר היה זה אתמול ביום שב"ק) מההקדמה לס' אוצר המכתבים ח"ב להר"י משאש:

מישהו יכול להרחיב ולפרש את הדברים?

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » א' יולי 09, 2017 11:35 pm

הא לחמא עניא כתב:לרגל יומא דהלולא רבה בהאי יומא ט"ו תמוז תשע"ז אני מעלה פרק אחד מהספר "פרדס אור החיים" של הרב שמעון גוטמן שליט"א מאלעד, פרק על פטירתו של האי צדיק.
כדאי לקרוא את האמור.
זיעועכי"א.

הרב שמעון גוטמן משלם לך על הפצת מעינותיו חוצה? איך זה שתמיד אתה מעלה מספריו?

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' יולי 10, 2017 1:15 am

שברי לוחות כתב:
הגהמ כתב:לרגל יום ההילולא (המקובל - לפי מסמך שגילה הר"י גולדהבר היה זה אתמול ביום שב"ק) מההקדמה לס' אוצר המכתבים ח"ב להר"י משאש:

מישהו יכול להרחיב ולפרש את הדברים?

מדברי ר"י גולדהבר שצירף לצילום המסמך הנ"ל:

תעודה זו היא צורת הכתב מהספדו של רבי מנחם עזריה מצליח אב"ד פירנצי, שהיה מקושר אל רבינו, ולא עוד אלא שרבינו לקח ממנו הסכמה לספריו. החידוש בהספד זה, הוא ציון יום פטירתו לי"ד בתמוז! היות ודמות רמ"ע אינה ידועה רבים, אציין לראשי-פרקי תולדותיו:

ר' מנחם עזריה ב"ר יהודה מצליח פאדובה, נולד במודינא בשנת תנ"ה לערך. אביו היה באותה עת מגדולי חכמי העיר. רמ"ע היה חבר בנשיאות הישיבה בפאדובה וממנהלי 'חברת תלמוד תורה' שם. נתמנה לרב בעיר פירנצי, ובשנת תק"ב החל לכהן במשרתו (שו"ת שמש צדקה, ח"ב סי' ד). ושימש בה עד לפטירתו בשנת תקל"ב. חותם על פס"ד לטובת רמח"ל, במודינא כסלו תצ"ו. השאיר אחריו דרושים רבים, ייסד כמה וכמה תפילות ושירים. חכמי דורו מצטטים את פסקיו וחידושיו, ורובם נותרו עדיין בכת"י.

ב. לפי גירסא זו, שיום פטירתו היא בי"ד ולא בט"ו, מיושבת תמיהת העולם על האגדה המפורסמת שהבעש"ט הכריז בעת גישתו לסעודה שלישית ביום פטירתו: "כבה נר-המערבי", בעוד באותה שנה חל ט"ו בתמוז ביום השבת, א"כ איך הרגיש הבעש"ט טרם פטירתו. רבים ניסו ליישב אגדה זו, לדוגמה: מכובדי הגאון ר' מרדכי גנוט ב'לוח דבר בעתו' שלו, חישב את שעת דמדומי החמה באותה שנה בירושלים ביום י"ד בתמוז, שהיה כשעה לפני השקיעה במעז'יבוז', ולכן נניח שנפטר תיכף עם צאת השבת, ובשעה זו ניגש הבעש"ט ליטול את ידיו לסעודה שלישית. אבל אם נקבל את השמועה משלושה עדים נאמנים, מהקרובים אליו ביותר, הלא המה: רבי דוד פראנקו, רבי מלאכי הכהן ורבי מנחם עזריה פאדוה, מתיישבת התמיהה בשופי.

עתניאל בן קנז

חד ברנש כתב:
הא לחמא עניא כתב:לרגל יומא דהלולא רבה בהאי יומא ט"ו תמוז תשע"ז אני מעלה פרק אחד מהספר "פרדס אור החיים" של הרב שמעון גוטמן שליט"א מאלעד, פרק על פטירתו של האי צדיק.
כדאי לקרוא את האמור.
זיעועכי"א.

הרב שמעון גוטמן משלם לך על הפצת מעינותיו חוצה? איך זה שתמיד אתה מעלה מספריו?

כבר קדמך 'פלגינן'
viewtopic.php?f=7&t=34645&p=379232#p379232

שערי חכמה · הודעהעל ידי **שערי חכמה** » ג' יולי 11, 2017 10:04 pm

מחולת המחנים כתב:עוד יש לברר האם אכן רבינו אור החיים זי"ע לא זכה לזש"ק, זכור לי שראיתי שער ספר שנדפס באיטליא כמה שנים אחר הסתלקותו ונכתב בו (או ע"י המחבר או המגיה) שהוא מצאצאי האור החיים, כמו"כ כמדומני ישנן משפחות המתייחסות אחר האור החיים הק'.

בנים לא היו לו, אך בנות היו, וצאצאיו המתייחסים אחריו יצאו מבנותיו.
לדוגמא יש לציין את רבי יעקב בן עטר [מחבר הפיוט "אערוך מהלל ניבי" על רבי יעקב אביחצירא] שהיה מצאצאי אוה"ח הק', כפי שכתוב בהסכמות על ספרו "בית אלהי יעקב".
ואע"פ שנקרא "בן עטר", כנראה שמפני חשיבותו של אוה"ח זיע"א נקראו צאצאיו מבנותיו בשם משפחתו "בן עטר".

מחולת המחנים

שערי חכמה כתב:לדוגמא יש לציין את רבי יעקב בן עטר [מחבר הפיוט "אערוך מהלל ניבי" על רבי יעקב אביחצירא] שהיה מצאצאי אוה"ח הק', כפי שכתוב בהסכמות על ספרו "בית אלהי יעקב".
ואע"פ שנקרא "בן עטר", כנראה שמפני חשיבותו של אוה"ח זיע"א נקראו צאצאיו מבנותיו בשם משפחתו "בן עטר".

יישר כח על ההפניה, עיינתי בהסכמות לספר ואין בהן כדי להכריע שהיה מצאצאיו, ("שור מחצבתי/מחצבתו, מגזע היחס והמעלה הצדיק המפורסם" כלשון הראש"ל הרב יעקב מאיר, "ממשפחת רם קדוש ה' מכובד" כלשון הרב קוק), ויתכן שהיה ממשפחתו, וכבר היה כאן בפורום כיו"ב.

אמנם כאן כותב החוקר מ.ד. גאון כדבר פשוט שר' יעקב הנ"ל היה מצאצאי האוה"ח הק'
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 24_523.pdf

שערי חכמה · הודעהעל ידי **שערי חכמה** » ד' יולי 12, 2017 6:52 pm

מחולת המחנים כתב:
שערי חכמה כתב:לדוגמא יש לציין את רבי יעקב בן עטר [מחבר הפיוט "אערוך מהלל ניבי" על רבי יעקב אביחצירא] שהיה מצאצאי אוה"ח הק', כפי שכתוב בהסכמות על ספרו "בית אלהי יעקב".
ואע"פ שנקרא "בן עטר", כנראה שמפני חשיבותו של אוה"ח זיע"א נקראו צאצאיו מבנותיו בשם משפחתו "בן עטר".

יישר כח על ההפניה, עיינתי בהסכמות לספר ואין בהן כדי להכריע שהיה מצאצאיו, ("שור מחצבתי/מחצבתו, מגזע היחס והמעלה הצדיק המפורסם" כלשון הראש"ל הרב יעקב מאיר, "ממשפחת רם קדוש ה' מכובד" כלשון הרב קוק), ויתכן שהיה ממשפחתו, וכבר היה כאן בפורום כיו"ב.

אמנם כאן כותב החוקר מ.ד. גאון כדבר פשוט שר' יעקב הנ"ל היה מצאצאי האוה"ח הק'
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 24_523.pdf

לשונו של הרב קוק אכן אינה החלטית, אך מדברי הרב אלישר ברור שהיה מצאצאיו. בכל אופן, הדבר הזה ידוע לי בלי קשר להסכמות.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' יוני 27, 2018 5:05 pm

האם יש לאחד החכמים מוכן וזמין איזה רעיון יפה ולא קשה מתורת האור החיים הק' המתאים לרתק את 'עמך' ישראל בסעודת ההילולא?

עדיף כמובן משולב בסיפור או משל וכיו"ב.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ד' יוני 27, 2018 9:27 pm

לבקשתך, דרומי

מתוך גליון 'שמחת שלמה' לפרשתנו:

סימן נוסף לבדוק הרצון הפנימי של האדם הוא לפי שמחתו ועליצותו במצוות, וכמו שאמר בלעם ברוב התפעלותו 'לא ראה עמל בישראל' ומבאר האור החיים הקדוש (שהשבוע היה יום היארצייט שלו) שבלעם משבח את ישראל, שאף על פי שהם עוסקים בכל כוחם בתורה ובמצוות, בתפילה ובגמילות חסדים, בכל זאת אין הם מתייחסים לזה כעמל – טורח ועבודה קשה המוטלת כעול על צווארם, אלא מרגישים הם כאדם המרוויח ממון וכאדם המשתעשע בשעשועים, מרוב חשקם לתורה ולמצוות.
החפץ חיים מסביר כוונת הפסוק 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב – מרוב כל', שאדם צריך לשמוח בעבודת ה' יותר מאשר אילו היה מקבל 'רוב כל' – כל ממון שבעולם!
זהו שממשיך בלעם 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא' ופירש רש"י כשהם עומדים משנתם שחרית הם מתגברים כארי וכלביא לחטוף את המצוות, ללבוש ציצית לקרוא את שמע ולהניח תפילין. הרי שאדם בקומו ממיטתו צריך להרגיש שיש לפניו אוצרות מסולאים בפז שהוא צריך למהר ולחטוף אותם לפני שיאבדו ממנו, כמו ארי המזנק על טרפו לפני שיברח ממנו.
מאידך כאשר בני ישראל בורחים מן העבירות גם כן אינם מרגישים 'עמל' צער והפסד, אלא הם ששים ושמחים על הצלתם מן ההפסד האמיתי. ואילו בלעם אמנם לא עבר על פי ה' אך כולו מלא צער 'אם יתן לי מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי'.

על זה תוכל להוסיף את המשל הבא (מתוך 'שמחת שלמה' ויקרא):

זאת ועוד, מי שמרגיש את מתיקות עבודת ה' אינו מרגיש כלל עמל ויגיעה, אלא עונג ושמחה. אף אם קיום המצוות עולה לו בצער הרי מזה גופא הוא מרגיש שמחה, שהרי 'לפום צערא – אגרא', כולו רווח!
[א"ה, אני מכיר חכם אחד שכאשר אנשים מתפעלים בפניו על מעשיו הטובים וטרחתו לגמול חסדים וכו', הוא מיד מגיב בביטול: 'זה לא כמו שזה נראה, אינני עושה זאת בהתנדבות, משלמים לי על זה משכורת גבוהה!' וכוונתו – שעל כל מעשה טוב נאמן הוא בעל הבית לשלם שכרנו בכפל כפליים, שכר נפלא ועצום, וא"כ מה מקום יש להתפעל על השתתפותנו בעסק מוצלח כזה?!]

המגיד מדובנא המשיל ע"ז משל לשני ידידים סוחרים, ראובן ושמעון, ראובן היה סוחר ביהלומים יקרים ואילו שמעון היה סוחר בברזל. לקראת היריד הגדול שכרו שניהם יחדיו בעל-עגלה להסיעם ללייפציג, שמעון העמיס על העגלה מזוודה גדולה וכבידה של חלקי ברזל ואילו ראובן הכניס תיק קטן מלא ביהלומים יקרים. כשהגיעו לבית המלון בלייפציג ביקש ראובן מהעגלון להביא את תיקיו לחדרו, וישלם לו על זה רובל אחד שכר טירחה. העגלון החליף בטעות בין תיקו של ראובן למזוודתו של שמעון – פרק את המזוודה הכבידה של הברזלים, והחל נושא אותה במאמצים וגניחות אל חדרו של ראובן...
בעודו מטפס במדרגות המלון – הרהר העגלון בליבו, אין זה הוגן לשלם על מאמץ כזה רובל אחד, עלי לדרוש מראובן שתי רובל על מזוודה כבידה כל כך...
הוא נכנס לחדרו של ראובן כשהוא שופע זיעה ומתנשם בכבידות מליאות ומאמץ, הניח את המזוודה, ואמר לראובן 'מגיע לי שני רובל, כי המזוודה היתה כבדה מאד מאד!'
"מזוודה כבדה אומר אתה? אם כן לא מגיע לך אפילו רובל אחד!!"
"מדוע? וכי ככל שהמזוודה כבדה מגיע לי פחות כסף?"
"מכיון שאם המזוודה כבדה, אות הוא שאין זו המזוודה שלי. סחורתי שלי איננה כבדה ואיננה מעייפת כלל וכלל. ממילא לא מגיע לך כלום..."

כך אומר הקב"ה 'ולא אותי קראת יעקב – כי יגעת בי ישראל', מי שהוא מתייגע ונאנח בעבודת ה' סימן הוא ש"לא אותי קראת יעקב", כי העבודה שלי – כלל איננה מייגעת ומעייפת! אדרבה, מפיחה היא שמחת חיים ורעננות! היגיעה לא באה מחמת עבודת ה' אלא מחמת חוסר ידיעתכם איך לעבוד את ה'!

רעיון דומה לזה שמעתי מאאמו"ר רבי אריה זי"ע על הפסוק 'ותענה שרי ותברח מפניה' – וכי יעלה על דעתנו שאמנו הצדקת שרה עינתה את הגר מכיון ש'הקלה גבירתה בעיניה'?
אלא, ביאר אבא זי"ע, כל זמן שהיתה הגר מעריצה את שרה וחפצה להיות שפחה בבית אברהם אבינו לא הרגישה כלל עינוי בעצם עבודתה אצל שרה, שכן היה לה הדבר לזכות כמו שאמרו חז"ל שעזבה בית מלך מצרים על מנת להיות שפחה בבית אברהם. אבל ממתי שהחלה להרגיש עליונה על שרה 'ותקל גבירתה בעיניה' הרי ממילא 'ותענה שרה' – הרגישה הגר עינוי בכך שהיא משועבדת לאשה נחותה ממנה (לפי קוצר הבנתה של הגר).
הוי אומר, הכל לפי נקודת מבטו של האדם - מי שרואה זכות ומעלה לעבוד את הקב"ה איננו מרגיש עינוי ועמל בעבודתו, אדרבה, מי שעובד לפני ה' מרגיש קרבת ה', שלווה, רוגע ובטחון. 'עבדו את ה' בשמחה... ישמח לב מבקשי ה'... אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה...'

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' יוני 27, 2018 9:43 pm

ייש"כ גדול (אני אישית נהניתי במיוחד מהווארט בסוף מרא"ל על ותענה שרי, אולם לציבור השומעים נראה לי שהוא קצת מורכב ולהם מתאימים יותר הדברים שלפני כן)

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' יוני 27, 2018 11:13 pm

מצטרף לה'שכוח'
נהניתי ביותר!

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ה' יוני 28, 2018 12:17 am

הדברים שאומר האור החיים הקדוש זה בוודאי שזה התכלית, אבל להגיע לדרגה הזאת .זה לא בא מאיליו .בפרט למי שחונך ורגיל בזה וצריך להילחם עם המלומדה

יקנה · הודעהעל ידי **יקנה** » ה' יוני 28, 2018 5:32 am

ליבא לתיובתא כתב:לכבוד יום הילולתו, אמרתי אעלה בתמר ואציגה לפניכם שיר שנכתב עליו ע"י אחד מגדולי מרוקו, רבי יעיש קריספין, מח"ס רבים, ובו רומז מעשיותיו. אבקש את עזרת החכמים דכאן לבאר הרמזים, כי נר' שרומז גם לדברים לא ידועים.

לפניכם צילום השיר כת"י פריז, ופיענוחו על ידי אני הצעיר.

האם ידוע באיזה שנה זה נכתב?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' יוני 28, 2018 8:26 am

כדאי להזכיר את הספר - רבי חיים בן-עטר ופירושו אור החיים על התורה / אלעזר טויטו. אלקנה-רחובות : מכללת אורות ישראל, תשע"ב . .2012
זכה המחבר, ר' אלעזר טויטו, שעסק הרבה בתורת האור החיים הקדוש, שאף הוא נתבש"מ ביום ההילולא שלו, טו בתמוז תשע.

הא לחמא עניא

חכם באשי כתב:מן הדין להעלות את מאמרו היפה של הרב יחיאל גולדהבר ששיגר לנמעניו ביום השישי האחרון.

ישנה עדיין אפשרות להעלות את המאמר לקראת יום ההילולא ה-375 של רבינו הקדוש??????

הא לחמא עניא

אעלה כאן את הסיפור עם גוב האריות ואת ההערה מס' שנ"ד שמופיעה בקובץ המצורף בעמוד השני, להפריך סיפור זה.
חומר למחשבה.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ה' יוני 28, 2018 9:38 am

הא לחמא עניא כתב:אעלה כאן את הסיפור עם גוב האריות ואת ההערה מס' שנ"ד שמופיעה בקובץ המצורף בעמוד השני, להפריך סיפור זה.
חומר למחשבה.

שים לב להערה למטה שסיפור זה לא היה אצלו אלא אצל דודו רבי יהודה בן עטר.

הא לחמא עניא

עובדיה חן כתב:
הא לחמא עניא כתב:אעלה כאן את הסיפור עם גוב האריות ואת ההערה מס' שנ"ד שמופיעה בקובץ המצורף בעמוד השני, להפריך סיפור זה.
חומר למחשבה.

שים לב להערה למטה שסיפור זה לא היה אצלו אלא אצל דודו רבי יהודה בן עטר.

זה מה שהתכוונתי להדגיש.

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ו' יוני 29, 2018 1:16 pm

https://www.torahanytime.com/#/lectures?v=63366

https://www.torahanytime.com/#/lectures?v=63365

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ה' אפריל 25, 2019 8:48 am

שערי חכמה כתב:
מחולת המחנים כתב:עוד יש לברר האם אכן רבינו אור החיים זי"ע לא זכה לזש"ק, זכור לי שראיתי שער ספר שנדפס באיטליא כמה שנים אחר הסתלקותו ונכתב בו (או ע"י המחבר או המגיה) שהוא מצאצאי האור החיים, כמו"כ כמדומני ישנן משפחות המתייחסות אחר האור החיים הק'.

בנים לא היו לו, אך בנות היו, וצאצאיו המתייחסים אחריו יצאו מבנותיו.
לדוגמא יש לציין את רבי יעקב בן עטר [מחבר הפיוט "אערוך מהלל ניבי" על רבי יעקב אביחצירא] שהיה מצאצאי אוה"ח הק', כפי שכתוב בהסכמות על ספרו "בית אלהי יעקב".
ואע"פ שנקרא "בן עטר", כנראה שמפני חשיבותו של אוה"ח זיע"א נקראו צאצאיו מבנותיו בשם משפחתו "בן עטר".

ביומן של הרה"ג ר' גרשון שטערן זצ"ל בעל "ילקוט הגרשוני" מצאתי כתוב כדברים האלו:

: ר' יעקב בן עטר; נכד האור החיים הקדוש.PNG (73.86 KiB) נצפה 16079 פעמים

שהדפיס תפלה שחיבר אצל המדפיס "יעקב בן עטר, נין האור החיים הקדוש"
האם הוא אותו ר' יעקב בן עטר שחיבר הפיוט "אערוך מהלל ניבי"?

ארזי הלבנון

אודה לעצתכם/המלצתכם: מכל ספרי הביוגרפיה שנכתבו על רבי חיים בן עטר, מהו הספר המדוייק והטוב ביותר?

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ב' יולי 08, 2019 9:59 am

ארזי הלבנון כתב:אודה לעצתכם/המלצתכם: מכל ספרי הביוגרפיה שנכתבו על רבי חיים בן עטר, מהו הספר המדוייק והטוב ביותר?

הספר שכתב חנוך קפוליוביץ של מכון אור החיים של הרב שווארץ.
מצו"ב עבודה נעימה מקצת שבחי האור החיים ברועי החסידות

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' יולי 08, 2019 10:53 am

רבי חיים בן-עטר ופירושו אור החיים על התורה, מאת אליעזר טויטו, משרד החינוך והתרבות, אגף החנוך הדתי : ירושלים,תשמ"ב .
1981
[המחבר היה פרופ' במחלקה למקרא בבר אילן, עם זאת היה יהודי עובד ה' וירא שמים אמתי, עניו, צנוע ונעים הליכות, הכרתי אותו כשגר ברחובות, אחר כך עבר אאל"ט לאלקנה, נתבש"מ ביום היארצייט של האור החיים טו תמוז תש"ע]

ארזי הלבנון · הודעהעל ידי **ארזי הלבנון** » ב' יולי 08, 2019 4:09 pm

תורה מפוארת כתב:
ארזי הלבנון כתב:אודה לעצתכם/המלצתכם: מכל ספרי הביוגרפיה שנכתבו על רבי חיים בן עטר, מהו הספר המדוייק והטוב ביותר?

הספר שכתב חנוך קפוליוביץ של מכון אור החיים של הרב שווארץ.
מצו"ב עבודה נעימה מקצת שבחי האור החיים ברועי החסידות

לא מכיר. חיפשתיו בגוגל ולא מצאתיו.
היכן ניתן להתרשם ממנו? מה ידוע לך עליו?

תורה מפוארת · הודעהעל ידי **תורה מפוארת** » ב' יולי 08, 2019 5:04 pm

ארזי הלבנון כתב:
תורה מפוארת כתב:
ארזי הלבנון כתב:אודה לעצתכם/המלצתכם: מכל ספרי הביוגרפיה שנכתבו על רבי חיים בן עטר, מהו הספר המדוייק והטוב ביותר?

הספר שכתב חנוך קפוליוביץ של מכון אור החיים של הרב שווארץ.
מצו"ב עבודה נעימה מקצת שבחי האור החיים ברועי החסידות

לא מכיר. חיפשתיו בגוגל ולא מצאתיו.
היכן ניתן להתרשם ממנו? מה ידוע לך עליו?

יש אותו בהרבה חנויות ספרים [אין באוצר], שם הספר 'נר המערבי' כמדומני

בברכה המשולשת

גביר כתב: [המחבר היה פרופ' במחלקה למקרא בבר אילן, עם זאת היה יהודי עובד ה' וירא שמים אמתי, עניו, צנוע ונעים הליכות, הכרתי אותו כשגר ברחובות, אחר כך עבר אאל"ט לאלקנה, נתבש"מ ביום היארצייט של האור החיים טו תמוז תש"ע]

אכן (הכרתי אותו כשהיה מגיע אלינו לאזכרות של בנו הי"ד)

נחלי אפרסמון

מרישמותי.
מתי נפטר רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים"? בספר אוצר הסיפורים (חלק ו') להגאון הבקי המופלא ר' צבי מאשקאוויטש זצוק"ל (עמ' י"א) כתב "דבר ידוע הוא דבט"ו לחודש תמוז שנת תק"ג נפטר האוה"ח הקדוש בירושלים ובשבת פרשת פנחס בעת אשר ישב הבעש"ט בסעודה שלישית כאשר ברך ברכת המוציא אמר "כבה נר המערבי" לאשר כי הבעש"ט לא דיבר רק בלשון הקודש ואך מילים ספורות, לא שאלו ממנו פירוש הדברים ובמוצש"ק פירש דבריו כי כוונתו היה שהרה"ק מוהר"ח בן עטר איננו והוא היה "מערבי" מארצות המערב ויש סוד אחד בנטילת ידים ואין מגלין אותה רק לחד בדרא והיא הייתה לנחלה להר"ח בן עטר ועתה בשעת נטילת ידים לסעודה שלישית נתגלה לי זה האות כי כבה נר המערבי".

ובלוח 'דבר בעתו' שנת תשס"ז כתב דבאותה שנה שנפטר האור החיים הקדוש חל י"ד בתמוז בשבת [יום ט"ו אינו יכול לחול בשבת] ברם י"ד בתמוז תק"ג היה ביום 6 ליולי 1743, שקיעת החמה באותו יום לשעון חורף בירושלים היה בשעה 6:53 בעוד שבעיר מעז'יבוז' היתה השקיעה בשעה 8:18 מכאן שהיתה שהות ניכרת בשל הפרש הזמנים רבינו נפטר עם הלילה אור לט"ו בשעה שבמעז'יבוז' עדיין יום.

ובספר אהל יעקב להגאון רבי יעקב מהוסיאטין סוף פרשת בלק מובא: "ובכתב יד זה שנפטר האוה"ח בשבת ונטמן בט"ו תמוז והעולם טעו וסברי שההילולא בט"ו, ואני ראיתי ביום ראשון בבוקר ט"ו תמוז תרצ"ט בתוס' ר"ה דף יח ד"ה זה, שאין לשנות כפי שסוברים העולם".

ניצוץ נשמת רבינו

בספר גבורת ארי והוא תולדות רבינו הקדוש עמודא דנהורא עמיקא וטמירא איש אלוקים קדוש ונורא ר' ליב שרה'ס זיע"א שנתחבר ע"י הגאון ר' ראובן מרגליות זצ"ל, בעמ' ג' שם כתב שהגאון ר' לייב ימים אחדים קודם פטירתו אמר: "רחוק הוא שיקבל אדם ואפילו צדיק גדול נשמה חדשה לחלוטין שלא היתה עוד בזה העולם, כל הצדיקים קבלו נשמות של צדיקים שקדמו להם, הבעש"ט היתה לו נשמת ר' סעדיה גאון, ולרבינו סעדיה היתה נשמת חזקיהו המלך, ולהר"ר בער היתה נשמת האר"י הקדוש והיא נשמת רשב"י ז"ל והאוה"ח הק' היתה לו נשמת ר' משה קורדובירו ור' משה קורדובירו היתה לו נשמת ר' עקיבא, וגילה הגאון ר' לייב שרה'ס שקיבל תוספת נשמתו של האוה"ח הק' עיי"ש בארוכה כל המעשה.

ודע דלפי כל הנ"ל הבנתי היטב מדוע חל בדרך כלל זמן היארצייט של האוה"ח הקדוש בפרשת פנחס דהנה נודע דפנחס גלגול יוסף עיין בזה להגאון ר' יצחק פאלאג'י בספרו נפש היפה (מערכת היו"ד, אות נ"ח) ובזוהר חי (דף רי"ז), ורבי עקיבא היה גלגול יוסף כנודע עיין בספר הגלגולים פרק מ"ב ובמש"כ בזה הגרי"ח סופר שליט"א בספרו הדר יעקב ח"ב (סימן ב) ולכן דייקא חל זמן פטירתו בפרשת פנחס".

הלימוד בספר אור החיים הקדוש מסוגל ליראת שמים

כתב מהר"י גרינוולד מפאפא בהסכמה לספר אור הבהיר, שהלימוד בספר אור החיים הקדוש מסוגל ליראת שמים, ובספר בקדושה של מעלה כתב: "ידוע כי האדמו"ר ר' יעקב יוסף מסקוירא המליץ למחנכים ומדריכים שיתעסקו עם הצריכים חיזוק שיהגו עמהם בספר אור החיים הקדוש ובאורו יראו אור".

מסוגל לטהרת הנשמה

בספר "דברי דוד" כתב הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב זי"ע שאביו האדמו"ר הק' מרוז'ין אמר כמו שבדורות הראשונים היה הזוה"ק מסוגל לטהרת הנשמה, כן בזמן הזה מסוגל לימוד האוה"ח הקדוש על התורה לטהר את הנשמה וסיים ומעת ששמענו זאת מאבי אדמו"ר מרוז'ין נעשה אצלי כחיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים הקדוש על התורה וכ"כ הרה"ק ר' אברהם מסלונים בעל יסוד העבודה בבאר אברהם (דף שלה) וז"ל הזוה"ק ואור החיים הם מאירים עיני ונשמת האדם.

לימוד בסדר אחרי וקדושים סגולה שלא יפטר בלא תשובה

בספר קיימו וקבלו ח"ב (דף רנ"ו ע"ב) כתב הגה"צ רבי חיים הלברשטאם זצוק"ל דומ"צ דסאטמער, נכדו של הדברי חיים מצאנז, ש"מקובל בידו מצדיקי אמת שיש סגולה שלא למות בלא תשובה ללמוד פירוש אור החיים הקדוש בפרשיות אחרי וקדושים".

מסוגל להנצל בעת צרה

כתב הגר"ח פלאג'י בספרו כף החיים (סימן ל"א אות נ"ה) בשם החיד"א בספרו שם הגדולים, שכתב דראה בצרות פולין שנגלה בהקיץ רבינו מהר"מ אלשיך לחכם אחד להצילו מתוך ההפיכה מחמת שהיה לומד תמיד דרשותיו והוסיף ע"ז מהרח"פ ומעין כיו"ב נגלה אלי בחלום על ס' או"ח להרה"ק מוהר"ח בן עטר זיע"א וע"ע להגר"ח פלאג'י בספרו נפש כל חי מערכת ח' אות פ' ובשו"ת לב חיים (ח"ב דף קנ"ג ע"ג) ולהגרי"ח סופר בספרו תוספת חיים (עמ' כ"ז ועמ' ל"ז) ובהקדמת שו"ת סמיכה לחיים.

סגולה לעושר ושנות חיים

רבינו בסוף ספרו כתב וז"ל, בפירושי תשים בינותיך במראה מקום תן עינים ויאירו דברי באור החיים, ואז תושע מאלוקי השמים "ברוב עושר ושנות חיים" ברכות יחולו על ראשך כאשר תאוה גם נפשך, והובא גם בספר סגולת משה בראש ספרו.

סגולה לרפואה

בספר אמרי פנחס מקוריץ (שנת תשמ"ח) עניני לימוד תורה אות נח' ועב' כתב וז"ל פעם אחת חלה בנו וקיבל על עצמו ללמוד כל יום דף אור החיים בחומשים הגדולים דפוס זאלקאו.

מסוגל לשמירה בבית

בספר אוצר יד החיים דף שכ"ו הביא משם ספר עדן ציון שספר אור החיים הוא שמירה בבית והלימוד בו סגולה לנשמה כמו זוה"ק יען שהיה נשמת משיח בדורו כמו רשב"י בדורו.

סגולה לבנים

הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא זיע"א הראה להגאון ר' דוד שפרבר ז"ל בעל אפרקסתא דעניא מאמר אחד מספר אור החיים הקדוש ואמר לו כי לימוד מאמר זה מסוגל לבנים וכשיתמיד ללמוד מאמר זה בודאי יוושע בזש"ק (כי הגה"ק מדרשוב מתחילה לא היו לו בנים) וכן עשה ולמד כל שבוע זה המאמר ונושע, ואחרי תקופה ארוכה שכח את מאמר האוה"ח הקדוש ושאל את בעל החקל יצחק בנו של האמרי מה הוא המאמר שהוא סגולה לבנים והשיב לו החקל יצחק שמעולם לא שמע שנתן אביו סגולה כזו וכנראה שהיתה סגולה מיוחדת לו לאותו שעה ולאותו ענין כן סיפר הגה"צ ר' יעקב בן ציון רוטנר ז"ל אב"ד חליסה ששמע כן מפי בעל העובדה ובספר יד אוה"ח דף נ"ג הערה מ' הוסיף שהלימוד בספר אור החיים הק' מסוגל לזש"ק כיון שבעל אור החיים לא היו לו בנים וכל כוחו טמון בספרו אור החיים הקדוש וע"ע בזה להגאון ר' ראובן מרגליות בהקדמת ספרו תולדות רבינו האוה"ח הקדוש שהביא בזה כמה עדויות.

הא לחמא עניא

חכם באשי כתב:מן הדין להעלות את מאמרו היפה של הרב יחיאל גולדהבר ששיגר לנמעניו ביום השישי האחרון.

לקראת יומא דהילולא הקרב ובא,
אולי מעלתו יעלה את המאמר??? לזכות את הרבים.
בתודה מראש

פורום אוצר החכמה

מי מחובר