פורום אוצר החכמה

בעמח"ס שמירת שבת כהלכתה, מראשי ישיבת ‘קול תורה’, ישיבת ‘חכמה שלמה’, ישיבת ‘פני שמואל’ ישיבת ‘נתיבות חכמה’
נלב"ע הבוקר (5:30)
הלוויה תצא הבוקר בשעה 11:30מביתו ברחוב ברגמן בבית וגן לעבר הר הזיתים

למגינת לב, הערב היתה אמורה להתקיים שמחת הבר מצוה לנכדו בן לבנו הצעיר ר' יעקב שיבלחט"א בק"ס

ב"ה

ברוך דיין האמת!
היה תלמיד מובהק למרן פוסק הדור הגרש"ז אויירבך זצ"ל וכל הבסיס של השש"כ היה לפי פסקיו.
לצערנו, לא נזכה למהדורה חדשה של ח"ב של שש"כ, וחבל על דאבדין!

עיקר ההרגשה בשעה זו, היא של גודל הכרת הטוב של כלל האומה ושל כל יחיד ויחיד כלפי האי גברא רבה, שרחמנא זיכהו
("מגלגלין זכות ע"י זכאי") לזכות נשגבה כל כך כ"שמירת שבת כהלכתה",
והוא מעין ההרגשה בפטירת מורו ורבו המובהק, ש"כלל ישראל" לזרמיו השונים שותף לאבל בפטירת "פוסק הדור" שלא היה שייך פוליטית לאף זרם

[וכשמזכירים מעלותיו הנפלאות של השש"כ, א"א שלא להזכיר את עורך המפתחות המצויינות ר' אשר וסרטייל ז"ל, שבהחלט בלעדיו היה הספר חסר רבות במעלת השימושיות המיידית]

אוסיף הנהגה אחת ששמעתי לפני שנים מתלמיד קול תורה, שהגרי"נ היה מקבל שבת בדיבור "הריני מקבל על עצמי וכו', מיד לאחר אמירת קדושה של מנחה [דהיינו שנקט שעד שם עדיין קשור למנחה של היחיד, וא"א לקבל לפניה, ומאידך מכאן ואילך הש"ץ מתפלל, ואין סיבה לחכות עד שיסיים כל חזרת הש"ץ]

שלחו לי מתוך פורום רבנים:

אספר כי שנים רבות היה הרב יהושע נויבירט זצ"ל נותן שיעור בשבת הגדול בהלכות פסח,
הוא היה חורז את כל ההלכות הנוגעות להכנות ולכשרות, בשפה נעימה וברורה.
בסוף השיעור היה מוסיף משהו גם בענייני מוסר, זכורני כילד, שהוא דיבר אז על השכונה בה גר
שכונת בית וגן.
הוא אמר: בשכונה שלנו יש הרבה ישיבות, הרבה תלמידי חכמים, הרבה בתי כנסת, קולות של תורה
נשמעים בשכונה ב"ה.
אבל ברחוב התחתון שבשכונה, רחוב עוזיאל הוא רחוב שבו גרים תושבים חילוניים, (אז.. היום כבר לא)
האם שם מרגישים בתורה שברחובות מעל? האם התורה שלנו משפיעה שם? איך יכול להיות שרחוב מעל
כולו תורה, ומתחת לא מרגישים?
הוא תמיד דיבר בשקט, זה היה שקט רוגש.

2.לצערי לא זכיתי להכיר אישית את הרב נויברט, אבל אספר על פגישה מקרית אחת,.
נזדמנתי לפני כמה שנים לקיבוץ חפץ חיים באחד מימי הקיץ., וכידוע בחפץ חיים יש בית הארחה המאכלס רבים מהציבור החרדי. נכנסתי כמה דקות לפני תפילת ערבית וראיתי יהודי מבוגר יושב ולומד חברותא עם נער צעיר, כנראה נכדו. התישבתי בספסל לפניהם, ולפתע אני שומע מנגינה שמעולם לא שמעתי, והייתי מוקסם ומהופנט.
היהודי שמאחורי למד משנה ברורה חלק ג', וקרא כל מילה בנעימה ובמנגינה מתוקה מדבש. כל מילה במשנה ברורה היתה כאילו זה החבר הכי טוב שלו, שאי אפשר לתאר את גודל האהבה והשמחה שלו בכל מילה ומילה מהמשנה ברורה. מעודי לא שמעתי מישהו לומד בכזאת נעימות משנה ברורה.
לא יכולתי ללמוד וישבתי מהופנט למה שאזני שומעות, כעבור כמה דקות קמתי ושאלתי את אחד האנשים מי הוא זה ואז נתברר לי שזה הרב נויברט מחבר הספר שש"כ. אז הבנתי שרק מי שכל כך אוהב כל ס"ק במ"ב הלכות שבת יכול לכתוב ספר כל כך נפלא על הלכות שבת

חכמת האוצר כתב:ב"ה

ברוך דיין האמת!
היה תלמיד מובהק למרן פוסק הדור הגרש"ז אויירבך זצ"ל וכל הבסיס של השש"כ היה לפי פסקיו.
לצערנו, לא נזכה למהדורה חדשה של ח"ב של שש"כ, וחבל על דאבדין!

בעז"ה נזכה ונזכה אך המחבר זצ"ל לא יוכל לראותו בחייו.

סליחה, בעז"ה גם המחבר יראהו בקרוב בביאגו"צ.

זה גם הגיע מפורום הרבנים:

לפני כמה שנים עשיתי "שימוש" אצל הרב יהושע נויבירט שליט"א, מחבר ´שמירת שבת בהלכתה´. (מי שרוצה לקבל סמיכה כרב ברמה מסויימת, צריך לשמש ת"ח ולראות כיצד הוא פוסק בפועל לאנשים). במשך 3.5 שנים בכל יום שישי, הגעתי לביתו בירושלים וראיתי כיצד הוא פוסק בשאלות שונות לציבור, טומאה וטהרה וכו´.

הרב נויבירט הקים גמ"ח שנקרא "זכרון יוסף" על שם בנו שנפטר מיתת עריסה כשהיה תינוק. בתקופת החגים הבית היה הומה אדם, אנשים באו לקבל צדקה והרב היה מחלק. במקום לראות כיצד הרב פוסק, אני ועוד 2 רבנים עזרנו לו לחלק את הכספים.

הרב נויבירט הוא טיפוס ´יקה´, ויש לו שיטה מסודרת ומדוקדקת לחלק צדקה - רק מי שמגיע עם המלצות מסודרות מעשרה רבנים שהרב מכיר אותם וסומך עליהם - מקבל את הסכום, ע"פ דירוג מיוחד. הכל מסודר ומדודק. אנחנו היינו כמו הטלרים בבנק, היינו בודקים ומעבירים לרב בצד פתק - למשל דרגה 3, הרב היה מכניס את היד לכיס מסויים, מוציא סכום כסף ונותן לעני. דרגה אחרת - כיס אחר. הכל מאורגן.

(הערת ביניים - בפורים מניחים בביתו של הרב ארגז ענק, שמתמלא עד גדותיו בשטרות כסף שהציבור נותן, הרב עצמו יוצא ומחלק מתנות לאביונים בו ביום, וכשהוא חוזר הוא צריך לצאת עם עוד ארגז שהתמלא זה עתה...)

יום אחד הגיעה אשה קשת יום ועניה לחלוקת הצדקה. היא הושיטה לי מכתב המלצה שנראה קרוע ומטושטש, מהשנה שעברה, עם כתב לא ברור, רבנים לא מוכרים. לא ידעתי מה לעשות, ופניתי לרב שיחליט לבד. הרב בדק את הנייר, ואמר לאשה- מצטער, אני לא יכול לתת לך כסף.

התחילה האשה להתחנן - באתי לרב שיעזור לי, והרב דוחה אותי ?
ענה הרב - אני נאמן ע"י האנשם שנותנים לי כסף - שיש לי תנאים מיוחדים וקריטריונים מוקפדים. אני פשוט לא יכול, מאוד מצטער.

האשה התחילה לכעוס מאוד, והתחילה לדבר דברים קשים.
הרב נכנס לחדרו, יצא עם שטר 100 ש"ח, נתן לאשה ואמר - זה מהכסף שלי, זה מה שאני יכול לתת.
אמרה האשה - לא ! אני רוצה שטרות ירוקים כמו כולם, ובסכום של כולם !

אמר הרב - אני מאוד מצטער, אני לא יכול. נותני הכסף סומכים עלי, הם נתנו לי ע"מ שאני אקפיד על הכללים שאני ידוע בהם. מצטער.
האשה התחילה לקלל את הרב , לצעוק ולקלל. אני וחברי רצינו להשתיק אותה ולסל מהבית, זה לא נעים ולא מכובד, בלשון המעטה.
הרב מיד אמר לנו - לא! אל תעשו דבר. נעמד הרב ליד החלון, מסתכל לרצפה, בתנוחה מיוחדת, שומע ושותק. והאשה מקללת ומקללת, ולא התקררה דעתה עד שהטיחה - הלוואי שימותו כל בניך עוד בחייך ! (הגמ"ח שהיא באה אליו קרוי ע"ש בנו הנפטר של הרב).


אשת הרב שמעה את הצעקות, נכנסה לחדר ואמרה לאשה בואי בבקשה, יש לי משהו לומר לך, וכך היא הצליחה להוציא אותה מהחדר והדלת נסגרה אחריה.

אמר לנו הרב נויבירט:
עד היום לא ידעתם מה זה ´שימוש´. רק היום למדתם. אתם חושבים שכשתהיו רבנים תהנו מהכבוד שיחלקו לכם ? לא ולא. להיות רב או איש ציבור זה אומר לסבול מהבזיונות ומהחשדות, ולספוג הכל. רק עכשיו אתם יודעים שזה מה שאתם הולכים לקראתו, ורק אם אתם אומרים - אף על פי כן ולמרות הכל אנו רוצים להיות רבנים ואנשי ציבור - רק אז זה נקרא קבלת עול הציבור באמת.

חכמת האוצר כתב:לצערנו, לא נזכה למהדורה חדשה של ח"ב של שש"כ, וחבל על דאבדין!

המהדורה המחודשת של חלק שני של שש"כ נמצא מוכן ומזומן לדפוס במשך כמה וכמה שנים, אבל מחמת מחלוקת שעשו בניו של הרב זצ"ל עם עורכי הספר עד שנתגלעו הדברים לדין תורה, נגזר דינו של הספר לגניזה. ולא אוסיף דבר.

גאולה בקרוב כתב:שלחו לי מתוך פורום רבנים:


2.ל ולפתע אני שומע מנגינה שמעולם לא שמעתי, והייתי מוקסם ומהופנט.
היהודי שמאחורי למד משנה ברורה חלק ג', וקרא כל מילה בנעימה ובמנגינה מתוקה מדבש. כל מילה במשנה ברורה היתה כאילו זה החבר הכי טוב שלו, שאי אפשר לתאר את גודל האהבה והשמחה שלו בכל מילה ומילה מהמשנה ברורה. מעודי לא שמעתי מישהו לומד בכזאת נעימות משנה ברורה.
לא יכולתי ללמוד וישבתי מהופנט למה שאזני שומעות, כעבור כמה דקות קמתי ושאלתי את אחד האנשים מי הוא זה ואז נתברר לי שזה הרב נויברט מחבר הספר שש"כ. אז הבנתי שרק מי שכל כך אוהב כל ס"ק במ"ב הלכות שבת יכול לכתוב ספר כל כך נפלא על הלכות שבת

יש בנותן עניין להזכיר מה שכתב הרב זצ"ל בזכרונותיו מהשואה שבשנות הזעם היו להם 2 ספרים, מסכת כתובות אותה למדו יחדיו בני המשפחה, ומ"ב ח"ג שהיה לומד לבדו

ידידיה כתב:

גאולה בקרוב כתב:יש בנותן עניין להזכיר מה שכתב הרב זצ"ל בזכרונותיו מהשואה שבשנות הזעם היו להם 2 ספרים, מסכת כתובות אותה למדו יחדיו בני המשפחה, ומ"ב ח"ג שהיה לומד לבדו

וכידוע הרי מזה נולד כל הרעיון של השש"כ, לימוד המ"ב בשואה הוא זה שהביא אותו להחלטה ללכת על הלכות שבת עד הסוף, כמדו' שבזה תלה ענין הצלתו שקיבל החיזוק בהלכות שבת

נערי האוצר כתב:המהדורה המחודשת של חלק שני של שש"כ נמצא מוכן ומזומן לדפוס במשך כמה וכמה שנים, אבל מחמת מחלוקת שעשו בניו של הרב זצ"ל עם עורכי הספר עד שנתגלעו הדברים לדין תורה, נגזר דינו של הספר לגניזה. ולא אוסיף דבר.

הספר אמור לצאת לאור בקרוב?
אולי עכשיו לעילוי נשמתו?

מאירי כתב:

ידידיה כתב:

גאולה בקרוב כתב:יש בנותן עניין להזכיר מה שכתב הרב זצ"ל בזכרונותיו מהשואה שבשנות הזעם היו להם 2 ספרים, מסכת כתובות אותה למדו יחדיו בני המשפחה, ומ"ב ח"ג שהיה לומד לבדו

וכידוע הרי מזה נולד כל הרעיון של השש"כ, לימוד המ"ב בשואה הוא זה שהביא אותו להחלטה ללכת על הלכות שבת עד הסוף, כמדו' שבזה תלה ענין הצלתו שקיבל החיזוק בהלכות שבת

הרעיון לא נולד מזה, המחבר עצמו מספר בהקדמה למהד"ח הרעיון.

נערי האוצר כתב:

חכמת האוצר כתב:לצערנו, לא נזכה למהדורה חדשה של ח"ב של שש"כ, וחבל על דאבדין!

המהדורה המחודשת של חלק שני של שש"כ נמצא מוכן ומזומן לדפוס במשך כמה וכמה שנים, אבל מחמת מחלוקת שעשו בניו של הרב זצ"ל עם עורכי הספר עד שנתגלעו הדברים לדין תורה, נגזר דינו של הספר לגניזה. ולא אוסיף דבר.

אם הדברים נכונים ישנה שאלה קשה מאוד: איך ייתכן שבניו של הרב עשו מחלוקת נגד העורך כשאביהם בחיים, מדוע לא נתנו לו להכריע? ואם אכן כך היו הדברים, אז חבל שבגלל מחלוקת מיותרת ומביישת, נגנז ספר חשוב, אף שיש מהדורה קודמת, אך בהחלט היה חשוב להוציא את המדורה החדשה הכולל את המילואים והתיקונים שבכרך ג' שלא לכל אחד יש, וקשה להשיג אם בכלל.

חכמת האוצר כתב:

נערי האוצר כתב:

חכמת האוצר כתב:לצערנו, לא נזכה למהדורה חדשה של ח"ב של שש"כ, וחבל על דאבדין!

המהדורה המחודשת של חלק שני של שש"כ נמצא מוכן ומזומן לדפוס במשך כמה וכמה שנים, אבל מחמת מחלוקת שעשו בניו של הרב זצ"ל עם עורכי הספר עד שנתגלעו הדברים לדין תורה, נגזר דינו של הספר לגניזה. ולא אוסיף דבר.

אך איך ייתכן שבניו של הרב עשו מחלוקת נגד העורך כשאביהם בחיים, מדוע לא נתנו לו להכריע?
חבל שבגלל מחלוקת מיותרת ומביישת, נגנז ספר חשוב, אף שיש מהדורה קודמת, אך בהחלט היה חשוב להוציא את המדורה החדשה הכולל את המילואים והתיקונים שבכרך ג' שלא לכל אחד יש, וקשה להשיג אם בכלל.

ומי אמר שזה מדויק? בש"ק נאמר לי שהרה"ג ר' יפ"ר מחשובי רבני בו"ג (ולא לבקש ממני פתיחת הר"ת...) עובד על זה ובעז"ה יראה אור!

הכהן כתב:

חכמת האוצר כתב:אך איך ייתכן שבניו של הרב עשו מחלוקת נגד העורך כשאביהם בחיים, מדוע לא נתנו לו להכריע?
חבל שבגלל מחלוקת מיותרת ומביישת, נגנז ספר חשוב, אף שיש מהדורה קודמת, אך בהחלט היה חשוב להוציא את המדורה החדשה הכולל את המילואים והתיקונים שבכרך ג' שלא לכל אחד יש, וקשה להשיג אם בכלל.

ומי אמר שזה מדויק? בש"ק נאמר לי שהרה"ג ר' יפ"ר מחשובי רבני בו"ג (ולא לבקש ממני פתיחת הר"ת...) עובד על זה ובעז"ה יראה אור!

אם זה נכון, אז נצפה להוצאתו לאור בכליון עיניים!

כולנו נשמח למהדורה חדשה. אבל אין זה מן הראוי לדון כאן בפורום על נושא סכסוך פרטי בין אנשים שהיה או לא היה. כך שבנושא זה אין לכתוב הודעות ואם ייכתבו ניאלץ למחקם.

באחד משיעוריו הרבים שמסר לבנות ישראל, נשאל על ענין התפילה באוטובוס, בדרך לעבודה או ללימודים, [מי שמכיר... אוטובוס שלם בית כנסת נוסע ה"י]
הגר"י השיב שעד ברוך שאמר מותר באוטובוס...
כשהשואלת התעקשה לגבי שמונה עשרה אם בעמידה או בישיבה, השיב הגר"י בכאב: איך אפשר לומר את המילים 'ה' שפתי תפתח' באוטובוס?!

מתוך פורום רבנים

מאי האי?

שיבר כתב:

מתוך פורום רבנים

מאי האי?

הרב יואל קטן הקים פורום רבנים סגור לרבנים בלבד

האיך אפשר להגיע להפורום הזה (בהנחה שאני בכלל רב)?

פתרון פשוט. תנסה לפנות להרב יואל קטן ולשאול אותו (אולי גם בפרטי כאן, כידוע לכל הוא כותב כאן בשם הקיק)

הגר"י זצ"ל נראה בסוף המזרח בין להלבל"ח הגר"א פינקל לגרב"מ אזרחי

ייש"כ. ממש מעניין וייחודי.

דבר חידוש לגבי מצות יישוב ארץ ישראל

הרב אומר שאם הוא בא לפקח על מקוה במקום מסויים, ואינו גר שם, אזי בעת שהותו שם אינו מקיים מצות יישוב ארץ ישראל.

וכי מצות יישוב ארץ ישראל זה רק כשגר בביתו? לכאורה, גם כשאדם מטייל בכל רחבי הארץ ואינו בביתו, מקיים המצוה.

הרב היה מחמיר לעצמו שלא לפתוח פריזר בשבת.


יש הבדל מבחינה טכנולוגית אם פותחים את המקרר או את הפריזר?

יש הבדל מבחינה טכנולוגית בין סוגי מקררים שונים וכן בין סוגי מקפיאים שונים ובחלקם יש הבדל בין המקרר למקפיא.
לענ"ד יתכן שההבדל לא היה טכנולוגי אלא בצורך דהיינו שאפשר להתארגן בשבת בלא צורך לפתוח את המק'פיא ואולי המקרר יותר נצרך

מתפעל כתב:דבר חידוש לגבי מצות יישוב ארץ ישראל

הרב אומר שאם הוא בא לפקח על מקוה במקום מסויים, ואינו גר שם, אזי בעת שהותו שם אינו מקיים מצות יישוב ארץ ישראל.

וכי מצות יישוב ארץ ישראל זה רק כשגר בביתו? לכאורה, גם כשאדם מטייל בכל רחבי הארץ ואינו בביתו, מקיים המצוה.

359.jpg

אין כוונתו שזו לא מצוה לטייל אלא שהמצוה שהוא בא לעשות היא רק לבדוק את המקוה

אבל הוא חילק בינו ובין התושבים שרק עליהם יש הגנה להיות שם. ולו אין הגנה.

הכוונה פשוטה, שהתושבים הגרים שם מגינים בעצם התיישבותם על שאר אזורי הארץ (הן במובן הפיזי ממש והן במובן המוראלי וכו'), אך הוא שאינו גר שם מה מועיל.

למה אתם מסתבכים. מי אמר שטיול בא"י הוא קיום מצוות יישוב ארץ ישראל?

שתי תמונות מאותו אירוע בתל קטיפא תובב"א (מתוך סדרת תמונות שחלקן קיבלתי מאליעזר אורבך)

הרב עם הרבנים הרב שמחה קוק והרב מרדכי אוירבך


הרב מסיר את הלוט

אוצר החכמה כתב:למה אתם מסתבכים. מי אמר שטיול בא"י הוא קיום מצוות יישוב ארץ ישראל?

הקב"ה

איפה?

דער לעצטע צוויי בילדער זענען נישט פון הרב נויווירט. מ'זעט בכלל נישט הרב נויווירט אויפען בילד

בס"ד
אכן התמונה היא של ר' שלמה גוטפריד ז"ל שהיה מגדולי התורמים לבנין מקוואות בא"י

קראתי את קובץ העובדות - אכן נזכרו בו דברים מאלפים. אך המילה החוזרת על עצמה שהיתה להגר"י "גאוה" מענין כזה או אחר אינה מתאימה כלל לדמותו הגדולה.

קרית מלך כתב:בס"ד
אכן התמונה היא של ר' שלמה גוטפריד ז"ל שהיה מגדולי התורמים לבנין מקוואות בא"י

היינו שתי התמונות מתל קטיפה שכתוב בטעות שזה הרב זצ"ל