הרב מטשעבין זצוק"ל

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ו' יוני 07, 2013 1:21 am

עדיין לא נעשה אשכול ראוי לשמו על גדול וקדוש זה. בהזדמנות זו אולי ירימו חו"ר הפורום 'את הכפפה'.
אציין משפט גליצאי עמוק שחזר ואמר חתנו הרה"ח ר' שלמה גולדשטופף ז"ל "חותני, המעלה העשירית שלו שהוא יודע ללמוד".

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יוני 07, 2013 12:42 pm

אני מרים את הכפפה ולוקח את הבושה של כל אותם שמתביישים לשאול: מה פשר המשפט הזה, מה עמוק בו, או לכה"פ מה גאליציאי בו?

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' יוני 07, 2013 4:55 pm

לפה"נ הכוונה ע"ד אמרם ז"ל כל שיראתו קודמת לכחמתו וכו'

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ו' יוני 07, 2013 5:03 pm

ולביאור המשפט שהתכוון: רוצה לומר חותני הוא כליל השלימות. שהתורה היא עוד אחת מפניני כתרו.
עמוק, כי בקל יכול הטועה לחשוב, אולי חלילה לא העיקר התורה ולימודה, ובגליצי' מדדו כל האדם ע"פ הבעסערקייט שלו.
וכמו שאומרים על אדם 'גאון בחסד' ו'גאון במידות', התכוין לומר שגאונותו של הרב מטשעבין בזה הרבה יותר בולטת נדירה ומיוחדת מגאונותו בתורה.
קשה לי לבאר זאת יותר. אולי הועלתי מה.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ו' יוני 07, 2013 5:07 pm

והנה נזכרתי בסיפור על הרב מטשעבין הקשור לר"ש גולדשטופף.
אחר מלחמת העולם השניה ורבינו איבד את רוב בני משפחתו קהילתו והכל הכל. אז נולד נכד ראשון במשפ', אצל ר"ש גולדשטוף.
סיפר ר' יודל רבינוביץ זצ"ל, תלמיד מובהק למרן.
הרב אחז באמצע שיעור כשבאו לבשר לו שהילד, שנולד עם בעי' בריאותית, נפטר. ראיתי שהוא מוריד את הראש ושמעתיו ממלמל לעצמו "לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי". הוא קם והמשיך את השיעור.

(הופיע בהמודיע בחוברת ל40 להסתלקותו)

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' יוני 07, 2013 6:12 pm

נזכרתי בעוד משפט מוזר שכביכול נאמר על הגאון מטשעבין (כמדומני מפי רא"ז מלצר) בספר 'הגאון מטשעבין' מהר' לאנדוי (אאל"ט עמ' 111) לאמר: "לנו יש כיפות (!) ולו הראש".

אבל במקרה זה שוברו בצדו שהובאה שם האימרה במקורו באידיש שבו נאמר "מיר האבען קאפלאך, עהר האט אה קאפ" ופתרונו האמיתי הוא שראשנו (המוח שלנו) לעומת ראשו הגאוני הם קטנטנים למדי (או משהוא כזה).

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » א' יוני 09, 2013 12:19 am

ואגב ר"ש גולדשטוף, ז"ע ראיתי בתוספת התורנית ל'המודיע', שבוע פ' בהעלותך או קרח ש.ז. מאמר מאת רמ"י הלוי קנר, ושם מביא סיפור מופלא על אחי הר"ש הנ"ל - ר' יחזקאל גולדשטוף, עי"ש ותמצא נחת רב.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' יוני 12, 2013 4:59 pm

לא ידען, מילא אילו היה אומר המעלה השלישית שלו, נו, עוד היה אפשר לשמוע. נניח שמקודם יש את יראת החטא ואת המידות הטובות, דרך ארץ קדמה לתורה. אבל בודאי שאח"כ באה התורה. איך תפרנס תשע מעלות לפני גאונות בתורה?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' יוני 12, 2013 5:01 pm

זו תמונה מדהימה (מהספר שר התורה)

מחולת המחנים

תודה על התמונה האיכותית, בצד שמאל נראים הרב מטאקאי והבחור שלידו יבדל"א בנו ר' אליעזר שלמה שיק מהיכל הקודש ברסלב.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' יוני 12, 2013 6:15 pm

מחולת המחנים כתב:תודה על התמונה האיכותית, בצד שמאל נראים הרב מטאקאי והבחור שלידו יבדל"א בנו ר' אליעזר שלמה שיק מהיכל הקודש ברסלב.

ומי מימין?

זאגער ישן · הודעהעל ידי **זאגער ישן** » ד' יוני 12, 2013 7:04 pm

זה לא הגרב"ש שניאורסון?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' יוני 16, 2013 3:02 am

בסוף ההודעה עובדא טבא על גאון עוזינו

viewtopic.php?f=7&t=590&p=49812#p3694
---
שמעתי מר"ח קורנברג ע"ה, שפעם סיפר לו הרב שך את העובדה על הבמ"ח שהיה גובה בראש בשבת, ר"ח הסתכל ברב שך במבט מופתע כאומר מה לו ולסיפורים 'קיצונים' כאלה, הרב שך שהבין את תמיהתו אמר לו, אל תחשוב שזה סתם בבא מעיישס, שמעתי את זה מהטשבינער רב והלה לא היה מספר סתם סיפורים. ר"ח קורנברג הוסיף ואמר לי, לא רציתי לספר לו שהטש' היה מספר כל מוצ"ש סיפורי חסידים לרחצה, כך שאין מיוחד בסיפור מסוים אם סיפרו.
אכן בספר שר התורה מצוין שהיה דייקן מאד בסיפורים אותם סיפר.
ובמקו"א הביא ר' בצלאל דבליצקי התבטאות מעניינת של הטשבינער רב על סיפורי חסידים וגם זו מפי ר"ח קורנברג
http://www.otzar.org/aspcrops/154657_29 ... 662013.asp

-----
אגב, מסקרן אותי איך התקבל הספר שר התורה בציבור החסידי. לטעמי הוא ספר נפלא מאד מאד.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » א' יוני 16, 2013 9:28 am

איש_ספר כתב:אגב, מסקרן אותי איך התקבל הספר שר התורה בציבור החסידי. לטעמי הוא ספר נפלא מאד מאד.

בהחלט נפלא ומרתק! אם כי שמעתי מכמה חסידים, ביניהם גם אלו שהיו שייכים לטשיבינער והביאו לו חומר, שסוכ"ס הספר נעשה 'ליטוויש' מידי...
[מאידך, הם גם לא ציפו שרוזנטל הכ"כ ליטאי ינהג אחרת]

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' יולי 28, 2015 8:56 pm

מכתב המצלת הרב הרצוג על ישיבת הרב מטשעבין זצ"ל

תולעת-ספרים · הודעהעל ידי **תולעת-ספרים** » ד' יולי 29, 2015 5:22 pm

שמעתי מכמה חסידים, ביניהם גם אלו שהיו שייכים לטשיבינער והביאו לו חומר, שסוכ"ס הספר נעשה 'ליטוויש' מידי...

הדבר מתבטא בין השאר גם בטעויות מוזרות ומשונות בשמות האדמו"רים שהובאו בספר (וגם במפתח - שם הוסיף להם לפעמים שמות משפחה כדי להתאים למפתח השמות...), שרק מי שאין לו שיג ושיח עם חסידות וחסידים יכול לטעות בכך!

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' יולי 29, 2015 6:13 pm

מרן הגר''א שפירא זצ''ל היה מעריץ שלו ומדבר עליו בערגה. זכור לי משפט אחד: "לטשיבינר רב היה השגות עצומות בהתמדה והשגות עצומות במידות"

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » ה' אוגוסט 13, 2015 1:42 am

שמעתי פתגם מת"ח זקן אחד. וז"ל: "אצל החזו"א ראו שיכול להיות בכל סוגייא בש"ס - עד הסוף. הטשעבינער רב? הוא היה כל הזמן 'עד הסוף' בכל סוגיא וסוגיא בש"ס!".

ואנכי בעניי לא ידעתי לא בהם זי"ע ולא בתורתם כדי להבין פשר דבר על בוריו. ולא כתבתי אלא מה ששמעתי.

בן ירושלים

שמעתי פעם מאחד החברונר'ס הותיקים שר' חצקל סרנה מנה מעלותיהם של תלמידי ה"סבא", אבל הוסיף שהרב מטשעבין הוא גדול הדור

מבקר-ספר · הודעהעל ידי **מבקר-ספר** » ה' אוגוסט 13, 2015 12:32 pm

לא ידען כתב:עדיין לא נעשה אשכול ראוי לשמו על גדול וקדוש זה. בהזדמנות זו אולי ירימו חו"ר הפורום 'את הכפפה'.
אציין משפט גליצאי עמוק שחזר ואמר חתנו הרה"ח ר' שלמה גולדשטופף ז"ל "חותני, המעלה העשירית שלו שהוא יודע ללמוד".

שמעתי מיהודי שבבחרותו היה באשכבתיה דרבי, ומאחוריו התהלך איזה מנהיג עדה/אדמו"ר עם הדרת פנים [עד היום אינו יודע מי זה היה] עם עדת מעריצים סביבו שהקשיבו למוצא פיו, וזה אמר שהטשעבינר רב היה לפי מהותו יכול להיות גדול מאוד בכל המעלות והמדות, אלא שמרוב אהבתו את התורה נתן את הכל בתורה....

ללמדך, כמה רחוקים שיגם ושיחם של הבריות זו מזה וזה מזו, אף שכל המעיינות ממקור אחד יהלכון...

יערוסלב · הודעהעל ידי **יערוסלב** » א' אוגוסט 16, 2015 7:29 pm

איש_ספר כתב:אני מרים את הכפפה ולוקח את הבושה של כל אותם שמתביישים לשאול: מה פשר המשפט הזה, מה עמוק בו, או לכה"פ מה גאליציאי בו?

קודם כל מי אמר שהבנת את הביטוי הזו, הא 'לא ידען' הקדים "שהוא עמוק" אז מה אתה שואל מה עמוק בו, ובמילים אחרים למה החלטת שהבנת ביטוי זו אבל אינך רואה את העמקות שבו, דילמא לא הבנת בכלל את העמקות שבו ומשום כך אתה אומר שאינך רואה את העמקות אבל באמת בכלל לא הבנת את הביטוי [ואולי גם מה שאני כתבתי לא הבנת!!]
אבל מי שעבר פעם לידו את הספר הנפלא 'שר התורה' לו יהיה האפשרות להבין את הביטוי הזו.

גלעד · הודעהעל ידי **גלעד** » ו' אוקטובר 16, 2015 9:54 am

מצבת קדשו של שר התורה התורה והיראה מרן הרב מטשעבין זיע"א בהר המנוחות בירושלים

: IMG_0454.JPG (398.25 KiB) נצפה 20005 פעמים

ביום ששי הבעל"ט י' מרחשון - יחול יובל שנים להסתלקותו לגנז"מ של מרן הרב מטשעבין זיע"א.

לייבעדיג יענקל

מתפעל כתב:זו תמונה מדהימה (מהספר שר התורה)

התמונה המקורית אמורה להיות תח"י. היא צולמה כשהרב מטשעבין הגיע לסדר קידושין בחופתו של זקיני ז"ל.

א גאליציאנער

מן הראוי להביא קודם את תולדותיו בקצרה של רבנו גאון עוזינו אשר האיר לדורו ולבאים אחריו באור חכמתו ותורתו, וכך מביאים הם מהויקיפדיה [שאגב מי שיכול לערוך שם את הערך ולהרחיבו תבוא עליו הברכה].

הרב דב בריש וַידנפלד (ביידיש: דוב בעריש וויידענפעלד; ה' בשבט תרמ"א, 5 בינואר 1881 - י' בחשוון ה'תשכ"ו, 5 בנובמבר 1965), נודע בכינוי הרב מטשעבין, היה ראש ישיבה, פוסק הלכה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל.
נולד בעיר הרימאיליב שבפולין לרבי יעקב ווידנפלד, מחבר הספר "כוכב מיעקב", שהיה רב העיר ומחסידי הוסיאטין. אחיו הגדול היה הרב נחום ווידנפלד. אביו נפטר בעודו נער, ובשנת תר"ס, בגיל 19, נישא לרבנית יאכט, בתו של הגביר ישראל יוסף קלוגר, ועבר לעיר טשיבין (טשעבין) שבגליציה שבה התגורר חותנו. לצד ניהול בתי העסק של המשפחה שקד על לימודו. עמד בקשר עם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ועוד.
למרות הפצרות סירב לקבל משרת רבנות והעדיף לעסוק במסחר. לאחר שפשט את הרגל ב-1918 נאלץ לקבל משרת מורה-הוראה, ובשנת 1923 התמנה לרב העיר טשיבין. הוא הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "כוכב מיעקב" (על שם אביו).
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין ב-1939 התעורר חשש כבד לחייו, לאחר שבעיתון המפלגה הנאצית "דר שטירמר" הוא תואר כ"גדול התלמודיסטים בעולם"‏. הוא נמלט מפולין ללבוב שהייתה אז בשליטת ברית המועצות, והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין. בקיץ 1940 נעצר בידי המשטרה החשאית כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק בסיביר, שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד תורה בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת 1942 הועבר לבוכרה, ובשנת 1946, כמו יהודים רבים בעלי אזרחות פולנית, יצא מרוסיה והגיע לארץ ישראל עם אשתו ושתי בנותיו ששרדו עמו. בבואו לארץ ישראל התאכסן במלון באב"ד, עד אשר "התגלה" על ידי הרב בצלאל ז'ולטי שהתאכסן אף הוא במלון. וכך סודרה לו דירת מגורים בבניין שבנה ד"ר מרדכי בוקסבוים בשכונת שערי חסד בירושלים, בשכנות לשופט מנחם אלון.

אשתו נפטרה בשנת תש"ז (1947) והוא נישא בשנית לרבנית רייזל, אלמנת הרב יוסף ברנפלד, צאצאית של החתם סופר.

הרב וידנפלד צורף למועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" ונחשב לאחד ממנהיגיה הרוחניים הבולטים של המפלגה. למרות זאת הוא זכה להערכה גם בחוגי סאטמר. בשנת תש"ח מונה לבקשת הרב אליעזר יהודה פינקל לראש ישיבת חיי עולם במקום רבי נפתלי צבי שמרלר.

ייסד את ישיבת "כוכב מיעקב - טשיבין" ביחד עם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון, שמילא את מקומו בראשות הישיבה. חתן נוסף היה שלמה גולדשטוף, שעבד לפרנסתו כסוחר ולא השאיר אחריו ילדים. על שמו הוקם בניין הפנימייה "בית שלמה" בישיבת טשעבין. חתן שלישי נרצח בשואה, הרב ברוך הלברשטאם מזקיקלוב, בנו של רבי סיני מז'מיגראד.

נפטר בירושלים בי' בחשוון תשכ"ו (5 בנובמבר 1965) ונקבר בהר המנוחות, לצדו של רבי אהרן רוקח, הרבי מבעלז.

בברכה נאמנה
א גאליציאנער

א גאליציאנער

עוד יש כאן שני עניינים שהוזכרו בין המגיבים שכדאי לציינם,
הספר שר התורה, מכיון שנכתב על ידי מי שאינו נחשב במשתייך מובהק לציבור החסידי, יש בו הרבה ניואנסים שמעט מקשים על קריאתו בעיקר למי שהכיר או שמע על רבנו ז"ל מאלו שהסתובבו אצלו,
אחד הדברים זהו על דרך הלימוד הליטאית הנהוגה היום בישיבות, שרבנו ז"ל לא היה לו שיג ושיח עימה, ולא אהב שמשתמשים בסגנונה, אך הוא לעולם לא אמר זאת, פעם אחת ויחידה הביע את פליאתו\הסתייגותו וזו היתה כאשר האדמו"ר מאמשינוב נכנס אליו ודיבר עמו בלימוד, והאדמו"ר הרי היה עם בחורי מיר בשנחאי, ושהה עימם תקופה, ומכיון שכך דיבר בלימוד עם רבנו בסגנון הליטאי, ורבנו תמה על כך, באמרו, 'דו האסט זיך אויך אויס געלערנט צו רעדן אזוי?' לאמר, גם אתה למדת את עצמך לדבר כך? - בלימוד, [כי הרי ידוע ומפורסם שגאוני גאליציה לא אהבו את להשתמש בסגנון זה ובדרך הלימוד הנהוגה בישיבות ליטא, מכיון שהם עסקו פחות בלימוד איטי המשתקע ומעמיק רק במקום אחד, אלא דרכם היתה ללמוד הרבה בכמות בבת אחת, ומהבקיאות באה העמקות, שהיתה עמקות בהירה ושונה לחלוטין, נטולת סברות לכאן ולכאן, תהיות וספיקות, אלא בנויה על יסודי ראיות מכל הש"ס והראשונים] שמעתי את הסיפור ממישהו שעמד שם באותו מעמד, ואילו בספר 'שר התורה' רוח הדברים שונה לגמרי... חוץ ממה ששמעתי מאנשים ששמשו את רבנו ז"ל שישנם שם כמה עובדות שאינם אמת ודי בזה, אך ברובו ככולו הספר ערוך בטוב טעם ויש בו הרבה אמרות וסיפורים יפים.

ולגבי המימרא שהרב הידען הזכיר לגבי מה שר"ש גאלדשטאף אמר על רבנו ז"ל שזו היא מעלתו העשירית שידע ללמוד, יש בזה עומק וגליציאניות כאחד, כי מי ששיג ושיח לו בגאליציה של קדמת דנא, יודע שתלמידי חכמים לא חסרו שם, והיו מתגוללים בראש חוצות יהודים שש"ס שגור על פיהם כאשרי יושבי ביתך, וחכמים ונבונים גם כן לא חסרו שם, ולמצוא מאן דהו שתורתו וחכמתו עלו על כולנה, שילוב נדיר של גאונות בתורה ובהליכות החיים, כזה עוד לא נמצא, ולכן היה הוא חידוש גם בגאליציה,
ודוגמאות אינן חסרות, אם לקחת למשל את תהלוכותיו כרב עיירה מפורסם בגאליציה ובכל זאת כשבא האדמו"ר מבאבוב בגבולו שררו ביניהם כבוד והערכה שלא כבמקומות אחרים בהם כשהופיע רבי לחסידים יצאה הבערה ללהב במחלוקת עם המרא דאתרא... שזה כבר לא קשור ל'לדעת ללמוד', יש הרבה שיודעים ללמוד, אבל אין הרבה בעלי דרך ארץ וחכמה במינון כזה ובשילוב כזה שיודעים ללמוד...
קדושתו, חסידותו, נעימותו, רוחב שכלו, כל אלו היו מעלות שאצלו ניכרו ביתר שאת עוד קודם שהגיעו למעלת ה'יודע ללמוד' שבו,
ופרט לכך, גאונותו בתורה היתה הרבה מעבר ל'יודע ללמוד', מי שדיבר איתו פעם בלימוד העיד שגאונות היתה שלכל סברא או חילוק מצא בסיס ומקור בדברי הגמרא, והמעיין בדברי קדשו בתשובותיו יראה כיצד המקוריות והגאונות שאפיינה את אביו ואחיו, אופפת את כל דרך עיונו והמצאת פסקיו, הוא ראה בדף גמרא את מה הרבה תלמידי חכמים יכולים להתייגע ימים ולא לראות,
שמעתי כמדומני בשם האדמו"ר מקלויזנבורג בעל שפע חיים ז"ל, שאמר עליו כך, שעליו יאה לומר, 'אוי לה לספינה שאבד קברניטה', ומהו פשר הדבר, שלכל ספינה בלב ים יש קברניט שהוא היודע מהיכן להיכן להשיט את הספינה, וכיצד הוא יודע? על ידי 'סקסטנט' שהוא מכשיר המראה לו על ידי מיקום הכוכבים וקו האופק וכו' היכן הוא ולהיכן עליו לשוט, אחד מן הנוסעים שאינו בקי בחכמהת הניווט, יביט בכלי זה כתרנגול בבני אדם, רק הקברניט הבקי בחכמה זו, יראה וידע אנה וכיצד, והוא הדין הכא נמי, מנהיג הדור, קברניט הספינה, הביט בתורה, וידע כיצד ומה, איך להנהיג, מה להחליט ולהיכן להשיט את הספינה במים רבים של תהפוכות הזמן, את אשר הוא ראה בתורה, אסתכל באורייתא וברא עלמא, ראה בתורה עולמות שלמים שאנו רחוקים מהם שנות אור, בין אם במה שנוגע להנהגת הדור בדעת תורה תמימה, ובין אם במה שנוגע לפסק הלכה בהכרעת העניינים, ובין אם במה שנוגע לציצים ופרחים שהעלה מעמקי ים התלמוד כשחשף זרוע עוזו וכאשר עינינו יכולות ראות נכוחה בתשובותיו,
זהו מקצת ההסבר באמרתו של ר"ש גאלדשטאף... ותן לחכם ויחכם...
בברכה נאמנה
א גאליציאנער

מן הדרום

נושא מעניין הוא הגעתו של הרב מטשעבין לארץ, לפי מה שפורסם לפני שנים ביתד נאמן הגיע למלון בירושלים ואף אחד לא ידע מיהו עד שדיבר עימו הרב זולטי ומענין לענין הבין שזהו אדם גדול ושאל מיהו, ואז פרסמו וכו'. לעומת זאת המעיין בספר שר התורה יראה דברים אחרים ולדעתו [ גם מתוך שיחה בע"פ] אין זה נכון וכולם ידעו שעומד להגיע [ויש עוד נפ"מ בין הגירסאות ואולי יש מי שיכול לאלפנו בינה בזה]

א גאליציאנער

לגבי הגעת הרב ז"ל לארץ, ממה שהבנתי משיחות עם אלו שיודעים מעט כיצד התרחשו הדברים, הרב הגיע לארץ והתאכסן במלון באב"ד ורבי בצלאל פגשו ולא הכירו כי לא ידע מיהו, והבית ישראל שמע מרבי בצלאל מאוחר יותר באותו יום על כי פגש אדם גדול הבין מהתיאור כי זהו הרב מטשעבין, וידוע ידעו כי הוא אמור להגיע אך לא הכירוהו כי לא ראוהו (אפילו הרב מבריסק שדיבר עמו בלימוד לא זיהה אותו אף על פי שנפגשו במרחצאות לפני המלחמה), רק הבית ישראל שהכירו מקודם לכן כנראה, ידע מייד מיהו, אבל עצם הגעתו לארץ לא היתה מפורסמת מייד באותו הזמן כפי המשתמע.
בברכה נאמנה
א גאליציאנער

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ד' אוקטובר 21, 2015 11:21 pm

א גאליציאנער כתב:לגבי הגעת הרב ז"ל לארץ, ממה שהבנתי משיחות עם אלו שיודעים מעט כיצד התרחשו הדברים, הרב הגיע לארץ והתאכסן במלון באב"ד ורבי בצלאל פגשו ולא הכירו כי לא ידע מיהו, והבית ישראל שמע מרבי בצלאל מאוחר יותר באותו יום על כי פגש אדם גדול הבין מהתיאור כי זהו הרב מטשעבין, וידוע ידעו כי הוא אמור להגיע אך לא הכירוהו כי לא ראוהו (אפילו הרב מבריסק שדיבר עמו בלימוד לא זיהה אותו אף על פי שנפגשו במרחצאות לפני המלחמה), רק הבית ישראל שהכירו מקודם לכן כנראה, ידע מייד מיהו, אבל עצם הגעתו לארץ לא היתה מפורסמת מייד באותו הזמן כפי המשתמע.
בברכה נאמנה
א גאליציאנער

ברחבי ירושלים נתלו כרוים גדולים מטעם 'איחוד תלמידי ישיבת חכמי לובלין'
תנו כבוד לתורה היום יום ד' ט' ניסן יגיע ירושלימה כ"ק הגאון האדיר שר התורה שהעמיד תלמידים לאלפים צדיק וחסיד וכו' כקש"ת מרן דוב בער וידנפלד שליט"א אב"ד ור"מ ובעהמח"ס שו"ת דובב משרים שהי' מנשיאי שלטון הרוחני של ישיבת חכמי לובלין העולמית
קבלת פנים תערך בשעה 12.30 במלון באבאד
העתק הכרוז שמור אצלי. על כן הסיפור לא נכון כנראה.

גם עיתונות הימים ההם הקדישה עמודים לכבודו.

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » ד' אוקטובר 21, 2015 11:46 pm

א גאליציאנער כתב:לגבי הגעת הרב ז"ל לארץ, ממה שהבנתי משיחות עם אלו שיודעים מעט כיצד התרחשו הדברים, הרב הגיע לארץ והתאכסן במלון באב"ד ורבי בצלאל פגשו ולא הכירו כי לא ידע מיהו, והבית ישראל שמע מרבי בצלאל מאוחר יותר באותו יום על כי פגש אדם גדול הבין מהתיאור כי זהו הרב מטשעבין, וידוע ידעו כי הוא אמור להגיע אך לא הכירוהו כי לא ראוהו (אפילו הרב מבריסק שדיבר עמו בלימוד לא זיהה אותו אף על פי שנפגשו במרחצאות לפני המלחמה), רק הבית ישראל שהכירו מקודם לכן כנראה, ידע מייד מיהו, אבל עצם הגעתו לארץ לא היתה מפורסמת מייד באותו הזמן כפי המשתמע.
בברכה נאמנה
א גאליציאנער

מתוך ראיון שנערך עם הרב יעקב אהרן לוי שליט"א בנו של הרי"מ לוי שהיה מהפועלים להבאת הרב מטשעבין לארץ (מוסף שב"ק י.נ. תשע"ג פר' תצוה):

: הרב מטשעבין.PNG (165.14 KiB) נצפה 19677 פעמים

בן טובים

סיפור מוסמך: הרב השתתף בהלוי' וההספדים התארכו ... ועל פניו ניכרו אותות מורת רוח, מקורב שהבחין בכך אמר: הרי בגמ' ובפוסקים דברו בשבח ההספד ... נענה הרב ואמר: אבל רואה הנך שאצל רבותינו הק' מרוז'ין לא נאמרו הספדים ... אמר אותו מקורב - אני הבאתי לו גמ' והוא ענה לי ברוז'ין, מוכרח הדבר שאצל הרב צדיקי רוז'ין היו בבחינת גמרא.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ה' אוקטובר 22, 2015 6:26 pm

הערב יום ההילולא י' חשון. יובל שנה לפטירתו.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ש' אוקטובר 24, 2015 8:22 pm

דברים שנשמעו במשך השנים מהגר"ש אויערבך שליט"א על להבחל"ח מרן הרב מטשעבין זצ"ל

עושה חדשות

צולניק כתב:קבצים מצורפים
על הגאון מטשעבין.pdf
(229.08 KiB) הורד 10 פעמים

על המסופר בעמוד השלישי לדמות ספק קלב"מ לחי"מ שוגגין,
עי' פמ"ג סי' רעח ובפתי' כוללת לאו"ח ח"א אות ב, דאולי ספק גרע משוגגין, כיון דאילו אתרו ביה נמי פטור.
ובתש' בסו"ס ברוך טעם נחלק עם מוהר"מ מלבוב, האם פטור והצילו העדה בספק חיוב מיתה הוא עדיף מפטור שוגג.
וע"ע שו"ת תורת חסד סי' נא אות ז ומנ"ח מצוה לו.

ואגב, אציין ד' רגמ"ה התמוהים לכאו', בחולין פא, ב, ז"ל:
כי לא אתרו ביה נמי פטור דמלקות דבר חמור הוא וגזרינן כי לא אתרו ביה אטו כי אתרו ביה דאי אמרינן כי לא אתרו ביה משום ע"ז יהא חייב מלקות הוה אמרינן כי אתרו ביה נמי דיהא חייב מלקות לפי' גזרינן כי לא אתרו ביה דלא יהא מלקות אטו כי אתרו ביה.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' אוקטובר 25, 2015 9:00 am

יש למישהו כאן את הספר: בצלו חמדתי של הגאון ר' יידל רבינוביץ זצ"ל?

כבר שנים שאני מנסה להשיגו ללא הצלחה.

למה אינו באוצר?

השאח הפרסי סידר לו מטוס מיוחד מאירן לסוריה?
האם הסיפור הזה נמצא בשר התורה?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' אוקטובר 25, 2015 9:03 am

עוד תמונה

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' ינואר 03, 2016 3:46 pm

ראה ראיתי באחד הקבצים מאמר של הגרמ"מ שולזינגר על הרב מטשעבין,
ומביא בקיאותו העצומה,
דהנה הדין ידוע בסוכה שנפסלת אם היא גבוהה מעשרים אמות, וניתן להכשירה ע"י שיגביה הקרקע,
אמנם אם הניח על הריצפה כרים וכסתות, אינם בטלים להקרקע וממילא לא מכשירים.
אבל יש גם דין של שיעור מינימום של סוכה, עשרה טפחים, והשאלה היא אם אחד היתה לו סוכה כשרה של י' טפחים אבל הניח בריצפה כרים וכסתות,
האם גם כאן נאמר שלא מתחשבים בזה, והסוכה לא התמעטה וכשרה.
והנה דין זה כלל לא נתבאר בגמרא ובפוסקים.
כאשר שאלו את הרב מטשעבין על כך, ענה מיד, הרי זה תוס' מפורש שלא ממעט.
והחכמה היא שהתוס' הזה לא נמצא במקומו, ורק בסוף התוס' מזכיר זאת בדרך אגב,
ולזה קוראים א טשעבינער תוס', היינו, שבקי נפלא כהגאון מטשעבין, היה מסוגל לזכור משפט קצר זה בתוס' שלא במקומו, ולקחת מזה הדין הלכה למעשה שלא נמצא בספרים.

מביא שם גם כמה סיפורים על 'בחור אחד' ששאל את הרב מטשעבין כדת מה לעשות ומה שענה לו,
ושמעתי שהכוונה לו עצמו, כשהיה בא לבקר את דודו הגאון ר' וועלוועל צ'צ'יק זצ"ל, נכנס לגאון מטשעבין גם כן.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' ינואר 04, 2016 1:29 pm

איפה נמצא הטשעבינער תוס' על מיעוט כרים וכסתות בסוכה גבוהה י'?

(לכאורה אפ"ל כדברי רבא שם בסוכה דהוי דירה סרוחה)

מה שנכון נכון

מיללער כתב:איפה נמצא הטשעבינער תוס' על מיעוט כרים וכסתות בסוכה גבוהה י'?

(לכאורה אפ"ל כדברי רבא שם בסוכה דהוי דירה סרוחה)

התוספות בסוכה כא:
המקור: משמר הלוי סוכה בסוף הספר עמוד תמו.
ומשם מתבאר שלא היה מעשה כן עם הרב מטשבין, אלא הרממ"ש שמע כן מלומדי דף היומי המשימים לב מחשבה ושקידה. [וע"ש בעמוד קעז].
וכינה זאת שם כ'טשעבינר תוספות' ע"פ עובדא דומה שהיתה עמו שסיפר לעיל שם.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' ינואר 04, 2016 1:57 pm

מה שנכון נכון כתב:
מיללער כתב:איפה נמצא הטשעבינער תוס' על מיעוט כרים וכסתות בסוכה גבוהה י'?

(לכאורה אפ"ל כדברי רבא שם בסוכה דהוי דירה סרוחה)

התוספות בסוכה כא:
המקור: משמר הלוי סוכה בסוף הספר עמוד תמו.
ומשם מתבאר שלא היה מעשה כן עם הרב מטשבין, אלא הרממ"ש שמע כן מלומדי דף היומי המשימים לב מחשבה ושקידה. [וע"ש בעמוד קעז].
וכינה זאת שם כ'טשעבינר תוספות' ע"פ עובדא דומה שהיתה עמו שסיפר לעיל שם.

תודה

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' ינואר 04, 2016 2:35 pm

יישר כח מה שנכון,

אני חשבתי שזה סיפור מהרב מטשעבין.

אז מה הסיפור עם הרב מטשעבין?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר