הגה"צ רבי חייקל מילצקי זצוק"ל

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » א' אפריל 21, 2013 4:08 pm

כבר בקשתי באשכול אחר, ולא נעניתי, ע"כ פתחתי אשכול חדש בענין.

אני זקוק לתמונתו של הגה"צ רבי חייקל מילצקי זצוק"ל ראש ישיבת חיי עולם ומלפנים תלמיד הסבא מסלבודקא זצוק"ל, איש פלאי שסיפורים רבים ומופלאים נכרכו בדמותו ובייסורים הרבים מהם סבל.

אודה לכם על עזרתכם במציאת תמונתו (אם קיימת), או לכל הפחות תמונת מצבתו.

מחולת המחנים

באחד מכרכי "סיפורים ירושלמיים" שנכתבו ביד-אמן ע"י הרב נתן אנשין נכתב בארוכה אודות רבי חייקל מילצקי, כמדומני שמופיעות שם גם תמונות, הספר אינו תחת ידי.

אפשר גם לפנות לנכדיו, לדוגמא רבי חייקל מילצקי ראש ישיבת רש"י, ועוד.

גאולה בקרוב

לאחרונה היתי ליד קברו בהר המנוחות, סמוך לקבר מרן הגרצפ"פ זצ"ל. נוסח המצבה גורם התעוררות רבה.

מזכרון בערך כך:
"פ"נ חיים חייקל מילצקי (לא כתוב אפילו "הרב")
אשר היה מדוכא ביסורין
ולא הגיע להמדרגה שהיה יכול להשיג"

כל אחד יש לו איזו מדרגה שיכול להגיע אליה אם באמת היה רוצה ומתאמץ, השאלה כמה מתוך זה יוצא לפועל, השם ירחם.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' אפריל 22, 2013 9:00 am

באיזו שנה נפטר הרב מילצקי הנ"ל?

יש איזה סיפור ממקור חבדי על שהיו צריכים לקטוע לו רגל, ושלח ידידו ר' לייב הצדיק מכתב לרבי מליובאוויטש זי"ע על מצבו הרפואי העגום והרבי הורה שיתחיל ללמוד חת"ת והוא עשה כן ונרפא. שלחתי לשאול את ראש ישיבת רש"י הנקרא על שמו, ר' חיים חייקל שליט"א יבדלח"א, ואמר שכל הסיפור להד"ם.

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ב' אפריל 22, 2013 10:11 am

הסיפור הפלאי אודות קטיעת שני רגליו:

מידי יום חמישי נהגו חמשת הבחורים, מבחירי תלמידי ישיבת סלבודקה, להתבודד בבית הכנסת שבקצה העיירה. הם חיפשו מקום שקט ללמוד בו בהתמדה כל הלילה, ובית הכנסת הזה ענה על הצורך.

שבוע אחד ישבו החמישה ולמדו, כשמלבדם ישן שם בפינה ליד התנור יצחק, שהיה שיכור באופן קבוע, ומוכר בעיירה בשם 'יצחק השיכור'. כעבור שעה ארוכה של לימוד, נפתחה הדלת, ואל בית הכנסת נכנס עגלון רועד מקור ורטוב מכף רגל ועד ראש. הוא פנה לבחורים וביקש בתחנונים שייצאו לעזור לו, שכן סוסו שקע בשלג העמוק ואם לא יצילו אותו בהקדם, הסוס יקפא למות. הבחורים התחילו לדון בינם לבין עצמם האם מוטלת עליהם החובה לצאת ולעזור ליהודי האומלל, שהרי כעת הם לומדים והדבר כרוך בביטול תורה, וכן ישנו חשש שכתוצאה מהקור הנורא השורר בחוץ עלולים הם לחלות. לאחר שהעלו עוד טיעונים נוספים בעד ונגד, הכריעו שלא לצאת לעזור. העגלון נאנח ויצא לבדו לנסות שוב לחלץ את סוסו. בתוך בית הכנסת נשמע לפתע קולו של 'יצחק השיכור': "בחרתם שלא ללכת לעשות חסד?! אז דעו לכם שבסופכם לא תזכו ללכת על רגלכם". הבחורים התייחסו בזלזול לדבריו של יצחק והמשיכו בלימודם. אולם לאחר שעה קלה נקפם ליבם והחליטו לצאת לחפש את העגלון ולסייע בידו. כשהגיעו למקום ראו את העגלון יושב ליד נבלת הסוס ובוכה.

אחד הבחורים, ר' חייקל מילצקי זצ"ל, סיפר כי כעבור מספר ימים קרא לו 'יצחק השיכור' וביקש ממנו לבוא בערב לביתו היות והוא עומד למות באותו לילה. ר' חייקל התייחס בביטול לדבריו של יצחק מפני שהיה בטוח כי הוא אומר זאת מתוך שכרותו. אולם יצחק חזר שוב על הדברים עד שר' חייקל הבין כי יצחק כעת אינו שיכור כלל, והבטיח לו שיבוא. בשעה היעודה הגיע ר' חייקל לביתו העלוב של יצחק, שקיבל אותו במאור פנים. יצחק נשכב על מיטתו וביקש כי ר' חייקל ידאג שיקברוהו בחלקת הרבנים של העיירה. ר' חייקל ניסה להסביר לו שזה לא ילך כי קוברים שם רק רבנים. יצחק הצביע על ארגז ישן ואמר כי שם מונחים כתבי היד שלו, ואם הרב יראה את תוכנם ידאג כבר למלא את בקשותיו. ר' חייקל הבטיח ליצחק שיקח את הארגז לרב, ואז אמר יצחק 'שמע ישראל' ונפטר. ר' חייקל לקח את הכתבים לרב שיעיין בהם. לאחר שעה קלה קם בבהלה ממקומו כשהבין כי 'יצחק השיכור' היה מל"ו צדיקים שבדור, ואכן ציוה לקברו בחלק הרבנים כפי שביקש.

"אמנם אינני יודע מה עלה בגורלם של ארבעת חברי", סיפר בזקנותו ר' חייקל לילדיו ונכדיו, "אולם כעת שאתם כבר יודעים מי היה 'יצחק השיכור', אתם יכולים להבין מדוע כרתו לי את הרגל החולה, וכעת אמרו לי הרופאים כי לא נותרה ברירה וחייבים לכרות גם את הרגל השניה"...

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ב' אפריל 22, 2013 10:26 am

מתפעל כתב:שלחתי לשאול את ראש ישיבת רש"י הנקרא על שמו, ר' חיים חייקל שליט"א יבדלח"א, ואמר שכל הסיפור להד"ם.

במחכ"ת, מה חשבת שיגיד?! תמים.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' אפריל 22, 2013 10:41 am

טוב לי, מנין הבאת את הסיפור הזה?

עשוי לנחת, הכל פוליטיקה? רציתי לברר אם לכל הפחות היה מכתב מידידו ר' לייב הצדיק להרבי מחבד ואם אכן כך ענה הרבי.
מה שהבנתי מהבחור ששאל הוא שהרב מכחיש את כל הפרטים כולם.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ב' אפריל 22, 2013 10:45 am

מתפעל כתב:עשוי לנחת, הכל פוליטיקה? רציתי לברר אם לכל הפחות היה מכתב מידידו ר' לייב הצדיק להרבי מחבד ואם אכן כך ענה הרבי.
מה שהבנתי מהבחור ששאל הוא שהרב מכחיש את כל הפרטים כולם.

די באזכור חב"ד כדי למחוק ק"מ אחורה וק"מ קדימה... ואכמ"ל.

דגל ישראל · הודעהעל ידי **דגל ישראל** » ב' אפריל 22, 2013 2:06 pm

גאולה בקרוב כתב:לאחרונה היתי ליד קברו בהר המנוחות, סמוך לקבר מרן הגרצפ"פ זצ"ל. נוסח המצבה גורם התעוררות רבה.

מזכרון בערך כך:
"פ"נ חיים חייקל מילצקי (לא כתוב אפילו "הרב")
אשר היה מדוכא ביסורין
ולא הגיע להמדרגה שהיה יכול להשיג"

כל אחד יש לו איזו מדרגה שיכול להגיע אליה אם באמת היה רוצה ומתאמץ, השאלה כמה מתוך זה יוצא לפועל, השם ירחם.

אם הוא היה ראש ישיבה של ישיבה חשובה אז זה אומר שכן הגיע לדרגה חשובה ובוודאי שראוי היה לכתוב "הרב" ויותר מכך. לכן הדברים האלו כפי שנכתבו תמוהים ביותר!

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ב' אפריל 22, 2013 2:35 pm

ברוך בואך לשלו' ר' דגל לרגל הודעתך הראשונה.

זה שהסיפור להד"ם, ז"פ מפני שהרי כן קטעו לו ב' הרגליים, א"כ היתכן שהרבי יאמר שיתוקן ע"י חת"ת ולא כך הוי??
המצבה על פי צוואתו, הרי היה ציס"ע וחרדו לכל מילה שלו וקיימוהו בדיוק כפי שביקש.

ממנו יראו וילמדו מהו חסד ומהי ענווה.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' אפריל 22, 2013 3:18 pm

אם לדין יש תשובה מאיר.
יתכן וזה היה כמה שנים קודם לכן ובאותו הזמן הבריא ולא היו צריכים לנתחו.
אבל לאחר מכן החמיר המצב והמופת של הרבי מחב"ד הועיל לכמה שנים.

על אלו שנים מדובר? מישהו יודע קצת פרטים ביוגרפיים עליו?
מתי נולד, מתי עלה ארצה ומתי נפטר וכולי

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ב' אפריל 22, 2013 3:20 pm

מתפעל כתב:טוב לי, מנין הבאת את הסיפור הזה?

את הסיפור שמעתי כבר בילדותי, אולם לא הבאתיו כי לא הייתי בטוח בפרטים. בשיטוט 'גוגלאי' מצאתי את הסיפור ככתבו וכלשונו, והבאתי אותו לפניכם.
בטעות השמטתי המקור שהוא אתר בשם http://www.yeshiva.org.il/. כותב הסיפור הרב שמואל הולשטיין.

נכון לעכשיו טרם נעניתי אודות תמונה שלו או של מצבתו. מי יואיל לעשות עמדי חסד?

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ב' אפריל 22, 2013 3:39 pm

ידיד יקר מבאי הפורום שלח לי באישי מאמר נהי ומספד על ר' חייקל מילצקי שכתב הסופר ר' דוד זריצקי ז"ל. ברשותו אצטט לפניכם כמה קטעים מהמאמר המרטיט (המאמר כולו יופיע בעז"ה בספר ובו אוסף מאמריו של רד"ז על גדולי ישראל הנמצא בשלבי עריכה):

כי מי אנחנו, שנכתוב על אדם גדול שהיה יותר גדול מיסוריו, יותר גדול משתיקתו, יותר גדול מהאור הבוקע מתוך מלחמה נפשית, גופנית, עם אנקת יסורים שאין לתארה. ואנו — לבלרים עלובים, שאין מוחנו פולט אלא מלים בלבד, ואין ידינו מייצרת את הכוח האדיר שהמכונה האטומית הייסורית — מייצרת; ואין לנו הגנרטור המוסרי שפעל אצלו ללא הרף, בהתמדה איומה; ואין לנו כוח האלם האדיר, להחביא אף מעצמנו, מחיק אהבתנו העצמית — את הכאב הנורא שפילח במשך למעלה מעשרים שנה את כל הישות, החיים, השמחה, לימוד התורה — הכל!

כי הוא לא נתייסר ביסורים, אלא הם נתייסרו בו, לא מצאו בו מקום להתגדר, לא הוציאו ממנו את האנחה השוברת גופו של אדם. הוא לא נשבר אף פעם, הוא שבר את יסוריו. אולי נתייסרו אחרים שנבצרה מבינתם להבין כיצד אדם זה עולה על מושגיהם.

רק יסוריו ליווהו לקברו. והם, יותר ממישהו אחר ידעו להספידו, לספר את כל שבחו בפניו. רק הם ידעו מה גדול היה האיש, מה גדולה היתה נשמתו, מה רב היה כוחו, מה גדולה ואיומה היתה מלחמתו במשך עשרות בשנים עם הגופניות, עם מאוויו של אדם.

אותו מוצש״ק, קרה היתה. אנשים עמדו מכורבלים וחיכו עד שיוציאו את המיטה כדי ללוותה בדרכה האחרונה. הם לא דיברו עליו, מעטים הכירוהו, צאצאיו לא הלכו להלויה, כמנהג ירושלים. מאות רבות של אנשים הלכו דוממים בחוצות העיר, והוא נישא ביניהם. בוודאי תמה רבי חייקל, על שמכבדים אותו, אולם מעטים, מעטים בלבד, שמעו את ההספד שיסוריו השמיעו עליו:

— רבותינו! לפני כמה שעות עזבנו לנצח גופו הקדוש של רבי חייקל, הוא לא ביקש שנבוא אליו. נשלחנו לפי ציווי. אולם כל אותם הימים הרגשנו אצלו שלא בנוח, לא עלה בידינו לשבור אף אבר אחד בו, אף נימה אחת בדיבורו לא נשתנתה על ידינו, אף חיוך אחד לא הועב, אף טרוניא אחת לא הצלחנו להוציא מפיו, אף רגע אחד של תורה לא נתבטל על ידינו. הוא קבל אותנו ואת שכרנו.

כך הספידו הייסורים את רבי חייקל זכר צדיק וקדוש לברכה.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' אפריל 22, 2013 4:10 pm

קיבלתי שנפטר בתשכ"ד.

מעניין בן כמה היה.

טוב לי, סביר להניח שאצל משפחתו תוכל להשיג תמונה.

מחולת המחנים

הנאמן תשכ"ד חוברת ל"ט על רבי חייקל מילצקי

מילצקי.pdf: (72.22 KiB) הורד 708 פעמים

מתעניין · הודעהעל ידי **מתעניין** » ג' אפריל 23, 2013 2:41 am

תאריך פטירתו המדוייק - כ"ה שבט תשכ"ד, כמובא בספר עמודי גולה - סמ"ק עם צביון העמודים ח"ב, שהוציא חתנו הג"ר צבי שפירא זצ"ל:

http://www.otzar.org/aspcrops/144536_5_16761339-2342013.asp

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ג' אפריל 23, 2013 3:35 pm

אחד מחשובי חכמי הפורום טרח רבות למעני, ועשה חסד של אמת שהרי איננו מכירים זה את זה, ובצנעתו אף לא חפץ שאזכיר את שמו, ושיגר אלי את תמונת המצבה:

ראויה מצבה זו להיחרט לדורות כספר מוסר מהדהד...

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' אפריל 23, 2013 5:30 pm

יישר כח

הוסיפו לו שם זאב כשחלה?

זאגער ישן · הודעהעל ידי **זאגער ישן** » ג' אפריל 23, 2013 5:38 pm

מצאתי באוצר:

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ו' אפריל 26, 2013 3:43 pm

זה עתה שבתי מבית זקני רבי שמחה שלמה לוין, שבעודו מנסה להסביר לי מעלת 'עז כנמר' הביא את ר' חייקל כדוגמא לזה.

ומעשה שהיה כך היה, שאביו רבי אריה לוין זצ"ל היה מכריז הקרואים לתורה בבתי ברוידא, ופעם אחת קרא להרב קצנלבויגן לתורה, וכעס עליו אותו קנאי באשר הרב הנ"ל היה נמנה על צוות סמינר למורות דבית יעקב, ואין דעת הקנאים נוחה הימנו, הלך וסילק פאר התפילין מראשו של רבי אריה, ה' יכפר. וסיפר זקני הנ"ל שכל הקהל היו שותקים מפחד הקנאי, זולת רבי חייקל זצ"ל שמחה בקול גדול. [ואמר זקני הנ"ל דלמדנו מעלה זו מיעקב אבינו ע"ה שהגיע לחרן וראה הרועים יושבים על הבאר ומייד מחה בהם לא עת האסף המקנה, ולא חשש מה יאמרו לו האחד בא וישפוט שפוט, כי היה עז למחות על עושי עוול וכו', וכך נהג ר' חייקל שלא חת מתגובת הקנאי וכו'].

בשולי הסיפור, לעת ערב הגיעו הרבה מן הקהל לר' אריה להתנצל בפניו ששתקו מחמת חמת הקנאי וכו', ובתוכם הגיע בעל מוסר אחד, שלאחר שהביע צערו לפני ר' אריה, שאל אותו 'יאמר לי מר, על איזה עוון נתגלגל עליך מן השמים עונש זה של בזיון כ"כ גדול', ויאמר ר' אריה 'לא ידעתי', ויאמר לו בעל המוסר 'אומר לך על מה הגיעך זאת, על שהיית הולך אצל ההוא', ובאומרו 'ההוא' נתכוין להראי"ה זצ"ל.
השיב לו רבי אריה 'יאמר לי מר, האם אני התנהגתי כראוי מול אותו קנאי', ויאמר לו 'בודאי, כי שתקת ולא השבת דבר, וקיימת בעצמך הנעלבים ואינם עולבים וכו' כצאת השמש בגבורתו', אמר לו רבי אריה מיניה וביה 'מעלה זאת למדתי מההוא..'. [וכידוע כמה היה הראי"ה גדול במידה זו].

עד כאן שמעתי מזקני שליט"א, אולי יהיה לתועלת.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' אפריל 28, 2013 8:32 am

יישר כח

מה שנכתב בשולי הסיפור, מופיע באופן מעט שונה בספרו של ר' שמחה רז. אבל הקטע הראשון לא מופיע שם וזה מעניין מאד.
רק שצריך להבין, אם אותו קנאי חרה לו שמעלים לתורה מישהו שאינו קנאי, כיצד לא חרה לו שהגבאי הוא ר' אריה לוין שהיה בעיני הקנאים "גרוע" יותר מאנשי אגודה. האם בית הכנסת הזה היה לו שייכות כלשהיא לקנאים?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אפריל 28, 2013 10:32 am

למען הדיוק אותו קנאי ששמו לא נזכר כאן, היה גאון וצדיק שלא נשא פני איש כמפורסם, ומה שנכתב פה שהקהל חשש ממנו, אין הכוונה מנחת זרועו כמו שניתן היה להבין, אלא מחריפותו ומשבט פיו.

נערי האוצר

אברהם כתב:ומעשה שהיה כך היה, שאביו רבי אריה לוין זצ"ל היה מכריז הקרואים לתורה בבתי ברוידא...

יפשפש מר בשמועתו, שהרי רגליים לדבר שהמעשה ארע בבית הכנסת 'בית רחל' אשר בשכונת כנסת הישנה, הסמוכה לבתי ברוידא, שבו קבע ר' אריה מקום לתפילתו, ולא בבתי ברוידא שהיה מעוז הקנאים.

ולענין אותו קנאי ששמו לא נתפרש כאן ואין לי מושג במי מדובר, הלוא מסופר כאן על הרמת יד וסילוק התפילין בזרוע, ולא על חריפות שבלשון.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אפריל 28, 2013 12:08 pm

איש_ספר כתב:למען הדיוק אותו קנאי ששמו לא נזכר כאן, היה גאון וצדיק שלא נשא פני איש כמפורסם, ומה שנכתב פה שהקהל חשש ממנו, אין הכוונה מנחת זרועו כמו שניתן היה להבין, אלא מחריפותו ומשבט פיו.

הנה הסיפור כפי שסיפר ר"ש אדלשטיין על אביו חורגו ר' יוסף דינקלס

: דורות ראה תשעא.jpg (402.59 KiB) נצפה 17074 פעמים

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' אפריל 28, 2013 5:19 pm

איש ספר,
כמה אמינות אתה מייחס לגזיר העיתון שהבאת?

פורים שפיל שבו שופטים את הרב קוק למיתה לא פחות ויורים בו למוות, זה משחק ילדים בפורים ולא צריך לעשות מזה ענין. זו ההבנה של המספר.

הצדיק ר' אריה לוין "אחזוהו לצדיק", הוא לא היה באמת צדיק, רק נחשב כך ע"י כאלו שאין להם את ההשקפה הראויה.

בא להלל את אביו חורגו ויצא מוציא עליו שם רע.

לא מאמין למילה אחת שלו.

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » א' אפריל 28, 2013 8:52 pm

מתפעל כתב:איש ספר,
כמה אמינות אתה מייחס לגזיר העיתון שהבאת?

פורים שפיל שבו שופטים את הרב קוק למיתה לא פחות ויורים בו למוות, זה משחק ילדים בפורים ולא צריך לעשות מזה ענין. זו ההבנה של המספר.

הצדיק ר' אריה לוין "אחזוהו לצדיק", הוא לא היה באמת צדיק, רק נחשב כך ע"י כאלו שאין להם את ההשקפה הראויה.

בא להלל את אביו חורגו ויצא מוציא עליו שם רע.

לא מאמין למילה אחת שלו.

וכמו הציטוט מדברי הגרא"ז באידיש שאפילו הם לא העזו לתרגם את החלק השני של המשפט שאומר כך: "אני מוכרח להודות כי אתם התכוונתם לשם שמים ואילו אני לא התכוונתי לשם שמים."

נו באמת?

וגם זה שעזב את בית הכנסת לאחר ההצגה בפורים זה גם לא היה לשם שמים ???

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אפריל 28, 2013 9:07 pm

אני לא מייחס לזה שום דבר, ומחקתי בתמונה עוד כמה ביטויים שפלים. ס"ה הבאתי גרסה נוספת לאירוע.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' אפריל 28, 2013 10:34 pm

תולה את קטיעת רגלי רבי חייקל בפגיעה ברב דינקליס?
וכביכול נקטעו שתיהן באותו שבוע?
וכי לא היו כמה שנים בין ניתוח לניתוח??

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » א' אפריל 28, 2013 10:43 pm

האמת שזקני אמר לי משהו 'דינקלס' רק שבבורותי לא הבנתי אם זה שם של מישהו או איזה כינוי לזלזול... (לפי הניגון...)

כנראה גם בשביל להעתיק שמועה של איזה סיפור, צריך להכיר את הרקע.

מתפעל כתב:מה שנכתב בשולי הסיפור, מופיע באופן מעט שונה בספרו של ר' שמחה רז.

לגבי דייקנותו של רז יש למשפחה כמה וכמה השגות, אם זה חשוב למישהו אוכל לבקש מזקני הנ"ל שליט"א דוגמאות לעיוות דמותו של רבי אריה [לטענתם].

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' אפריל 28, 2013 11:42 pm

מאיר,
לר' חייקל הורידו רק רגל אחת. רצו להוריד גם את השניה והוא לא הסכים. כך סיפר לי נכדו.
אתה חושב שבסיפור של ר"ש אדלשטיין הכוונה לר' חייקל?
זה הזוי.

וכי ניתן להאמין על ר' חייקל שרצה לפגוע ברב דינקליס פיזית?

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ב' אפריל 29, 2013 12:26 am

יש צוואה שלו. מי יוכל למצוא?
אאל"ט יש סיפור שזוגתו קיבלה על עצמה את קטיעת רגלו השניה.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ב' אפריל 29, 2013 5:23 pm

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:למען הדיוק אותו קנאי ששמו לא נזכר כאן, היה גאון וצדיק שלא נשא פני איש כמפורסם, ומה שנכתב פה שהקהל חשש ממנו, אין הכוונה מנחת זרועו כמו שניתן היה להבין, אלא מחריפותו ומשבט פיו.

הנה הסיפור כפי שסיפר ר"ש אדלשטיין על אביו חורגו ר' יוסף דינקלס
דורות ראה תשעא.jpg

בדיוק היום מצאתי כאן [בערך בעמ' 12] מועתק חלק נוסף מראיון זה
http://www.yab.co.il/data/upload_images ... %D7%95.pdf

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' אפריל 29, 2013 11:17 pm

ב'איש צדיק היה' מובא שפעם בא מישהו לבקש ברכה מר' אריה לוין, והוא הפנה אותו לרב מילצקי, שגם הוא עצמו מתברך אצלו.
הסיפור הופיע במדור 'ענוותנותו', אך נראה לי שהיה ראוי לשבצו ב'מידותיו'.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' אפריל 30, 2013 4:30 pm

עשוי לנחת, וכי לא היה לנו מספיק החלק הראשון?
הרי זה תת רמה.

לומר על הרב קוק שהיה עם הארץ הופך את כל דבריו לבדיחה אומללה.

עוד פאשלה רצינית יש לו ולא שם לב, שבהתחלה מביא בשם הרב דינקלס (והרוצה להאמין, יאמין) שהחזון איש כביכול סיפר לו שלא רצה לכבד את הרב קוק בעמידה ולכן עמד כבר לפני כן כל הזמן. אבל לאחר מכן מביא עדותו של הרב שרגא פייבל שטיינברג ז"ל תלמיד מובהק להחזון איש, ושם נאמר שהחזון איש קם בפניו ועמד כל זמן נאומו.

האג'נדה המטורפת הזו להשחיר את זכרו של הרב קוק חולנית.
ישלח השי"ת רפואה שלימה לכל אלו האומללים בקרוב ממש.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' אפריל 30, 2013 5:07 pm

מתפעל כתב:עשוי לנחת, וכי לא היה לנו מספיק החלק הראשון?
הרי זה תת רמה.

לומר על הרב קוק שהיה עם הארץ הופך את כל דבריו לבדיחה אומללה.

עוד פאשלה רצינית יש לו ולא שם לב, שבהתחלה מביא בשם הרב דינקלס (והרוצה להאמין, יאמין) שהחזון איש כביכול סיפר לו שלא רצה לכבד את הרב קוק בעמידה ולכן עמד כבר לפני כן כל הזמן. אבל לאחר מכן מביא עדותו של הרב שרגא פייבל שטיינברג ז"ל תלמיד מובהק להחזון איש, ושם נאמר שהחזון איש קם בפניו ועמד כל זמן נאומו.

האג'נדה המטורפת הזו להשחיר את זכרו של הרב קוק חולנית.
ישלח השי"ת רפואה שלימה לכל אלו האומללים בקרוב ממש.

לא נקטתי עמדה על מה שמסביב.
רק צינתי ששם יש חלק נוסף מהראיון. אם כי יתכן שיש שם כמה גוזמאות או אי דיוקים, אך ככלל איני רואה לפסול לחלוטין את כל דבריו, בפרט שבעצמי שמעתי דברים דומים ממקורות מוסמכים.
ובכל אופן לא עלי תלונותיך, ודי בזה.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' אפריל 30, 2013 5:53 pm

אדרבה, מה שמעת ומה המה המקורות המוסמכים?

לא אג'נדה עיוורת כנגד הרב קוק טובה בעיני ולא אג'נדה עיוורת בעדו.
האמת תורה דרכה.
אנו כאן חפצים אך ורק באמת. ריכטיג?

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ו' מאי 10, 2013 1:19 am

טוב לי כתב:כבר בקשתי באשכול אחר, ולא נעניתי, ע"כ פתחתי אשכול חדש בענין.

אני זקוק לתמונתו של הגה"צ רבי חייקל מילצקי זצוק"ל ראש ישיבת חיי עולם ומלפנים תלמיד הסבא מסלבודקא זצוק"ל, איש פלאי שסיפורים רבים ומופלאים נכרכו בדמותו ובייסורים הרבים מהם סבל.

אודה לכם על עזרתכם במציאת תמונתו (אם קיימת), או לכל הפחות תמונת מצבתו.

מצאתי תמונתו בספר "שלשלת הזהב" (עמ' תנח)

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' מאי 12, 2013 12:09 pm

יישר כח על התמונה, מה זה שלשלת הזהב? זה על משפחת בריזל?

קראתי בספר היקר: 'ארח דוד' על הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל שהלך פעם להפגנה כנגד חילול שבת, והיו שם שוטרים שמכים ללא אבחנה והגיעו עד הגה"צ ר' דוד זצ"ל וכמעט שנפגע על ידם ואז ראה את הסכנה הגאון ר' חייקל זצ"ל ומיהר והציל אותו מידיהם בגבורה. אני כותב מהזיכרון ואולי לא דייקתי בכל הפרטים וכותב עיקר הסיפור.
וכתוב שם שמאז הפסיק הגה"צ ר' דוד זצ"ל ללכת למחות כי אחז שהשוטרים הללו חשודים על שפיכות דמים ואסור להסתכן בנפשו על מחאה זו.

בשולי הדברים, אני ממליץ בחום על הספר הנ"ל, יש שם דברים יקרים מפז ומפנינים.

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » א' מאי 12, 2013 2:14 pm

מתפעל כתב:יישר כח על התמונה, מה זה שלשלת הזהב? זה על משפחת בריזל?

קראתי בספר היקר: 'ארח דוד' על הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל שהלך פעם להפגנה כנגד חילול שבת, והיו שם שוטרים שמכים ללא אבחנה והגיעו עד הגה"צ ר' דוד זצ"ל וכמעט שנפגע על ידם ואז ראה את הסכנה הגאון ר' חייקל זצ"ל ומיהר והציל אותו מידיהם בגבורה. אני כותב מהזיכרון ואולי לא דייקתי בכל הפרטים וכותב עיקר הסיפור.
וכתוב שם שמאז הפסיק הגה"צ ר' דוד זצ"ל ללכת למחות כי אחז שהשוטרים הללו חשודים על שפיכות דמים ואסור להסתכן בנפשו על מחאה זו.

בשולי הדברים, אני ממליץ בחום על הספר הנ"ל, יש שם דברים יקרים מפז ומפנינים.

ספר שלשלת הזהב מגליציה ועד ירושלים

בתוכו= שושלת אדמו"רי ויעליפאלי

תולדות משפחת בריזל - ליפשיץ

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ג' יוני 11, 2013 3:11 pm

ראשית דבר אקדים ואומר תודה רבה ויישר כח לחיס על התמונה. ואשוב אבקש אם למישהו יש תמונות נוספות של הגה"צ הנ"ל אשמח אם ישתפני באוצרו.

בדרך אקראי מצאתי בענין שדנו בו קודם, והנני מביאו ככתבו וכלשונו:

בשנת תשי"ד כתב הרב פרידמן אל הרבי מכתב בקשה עם ר' חיים חייקל מילצקי, ראש ישיבת "חיי עולם" בירושלים, שבעקבות קללה של צדיק נסתר היה חולה ברגליו והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הרבי ענה לו שיאמר לרב מילצקי שיתחיל ללמוד חת"ת. הרב מילצקי אכן התחיל ללמוד חת"ת ותוך זמן קצר התרפא מהמחלה ונחסכה כריתת הרגל[5].

המדובר הוא בצדיק הנובוהרדוקאי ר' לייב פרידמן בעל "צדקת הצדיק" ו"שאול בחיר ה'".

כמקור לסיפור זה נכתב שם כך:

5. ↑ סופר על ידי הרב פרידמן עצמו. מודפס ספר שמועות וסיפורים מר' רפאל כהן. חלק א' ע' קנ"ב.

המקור לכל הנ"ל מאתר שנקרא חב"דפדיה בערך רבי ארי' לייב פרידמן.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר