פורום אוצר החכמה

רצ"ב מאמר שנכתב ע"י נכדתו הגב' נעמי אופן, והתפרסם בקובץ הנקרא 'ביכורי לנדר'.
בין שאר הדברים המעניינים במאמר, ראוי לתשומת לב מכתבו של הרי"פ לר' כתריאל פישל טכורש - עמ' מט.

האם הכוונה אליו?

את קורותיו של רבי משה פרוש זצ"ל ושל המוסד שהקים באותם ימים, מגולל בנו רבי מנחם זצ"ל בספרו 'שרשרת הדורות בתקופות הסוערות':
"לבו ונפשו של אבי היו נתונים מאז ומתמיד לחינוך, הוא קיבל את השליחות שהוטלה עליו בהתלהבות, נפגש עם רבני העדה הבוכרית, שכאבו גם הם את המצב, וכבר באסרו חג של חג הפסח בו קיבל את ברכתו של הגרי"ח נוסד תלמוד התורה 'בני ציון', בבית הכנסת 'צופיוף', שברחוב שלמה מוסאיוף אשר בשכונת הבוכרים.
קשיים רבים היו מנת חלקם של המייסדים, כבר בימים הראשונים מצאו את עצמם נאבקים מול עסקני החינוך החילוני בעיר, על זכותם לשכן את התלמוד תורה, בבנין ששימש עד מספר שנים קודם לכן את התלמוד תורה של העדה הבוכארית, לאחר שהופסקה התמיכה בו בעקבות המהפכה הבולשביקית שברוסיה. אז, באותם ימים, הוצע להם על ידי חיים ויצמן לסייע בעדם וסרבו לכך.
רבי משה בא לספר לאביו על התפקיד החדש שעטה על עצמו, שאל אותו אביו 'ומה משכורתך?' אמר הבן: שכחתי לשאול.
בין המייסדים היו גם רבי אברהם תלמודי רב העדה הבוכארית, רבי ניסים נחום, רבי עזרא רפול, ורבי ישראל פורת, אשר הביא עמו גם את גיסו הרב איזינשטיין. הם שלחו שמשים להכריז על פתיחת הת"ת, ותיכף החלו להגיע אנשים נשים וילדים. מאבקם נשא פירות, וכבר בשנת הלימודים התר"פ החלו ללמוד בבנין הת"ת הישן. עם תחילת הלימודים ברך רבי משה 'שעקר עבודה זרה מהמקום הזה' ".

אם אכן הכוונה אליו.

הנה תמונתו מויקיפדיה

ראה זה פלא! אסתייע מילתא ועלה זכרו כאן בהתאם ליארצייט שלו, שלפי דברי נכדתו הוא נפטר ע"ש חוה"מ פסח תשל"ד. (באותה שנה היה זה בכ' ניסן, ומה שכתבה שהיה בכ"ה ניסן לא יתכן כמובן.)

אגב, בהיותי בקליוולנד שוחחתי עם זקן הרבנים דשם - הרב ישראל גרומער שליט"א - אודות הרב פורת, ובין השאר נזכר הרב הנ"ל שהרב פורת היה נעים הליכות מאד שלא התערב בשום מחלוקת שהוא, ומשו"ה היה נערץ על כל בני העיר. כפי העולה ממאר הנ"ל ד"ז מאפיין הרב פורת במיוחד. עוד אמר לי שהרב פורת התנהג במתינות וענווה והיה לובש מקטורן קצר ולא קאפוטה רבני. (בזה תבין אימרתו שהביאה נכדתו בעמ' נט ממאמרה "שהקאפוטה שלי קצרה מדי בשבילם".)

עוד נזכר הרב, שבניגוד להוראת הגר"מ פיינשטיין והגר"א הנקין שהורו שה'G' האנגלי נכתב בגיטין ב'דזש', הרב פורת סירב לערוך גט כזה והקפיד שיכתבו רק 'דז'. אמר שבעניני הלכה הוא כופף ראשו כלפי הרבנים הנזכרים ואמנם בשאלת מבטא כזה אין ספק לו שהאמת כדבריו. כמדומני כך נוהגים ע"פ רוב בזמה"ז.

הנה עוד שתי תמונות. מתקופת כהונתו כמד"א ק"ק אוהב צדק בקליוולנד (משנות תרצ"ו-ז).

הגהמ כתב:עוד נזכר הרב, שבניגוד להוראת הגר"מ פיינשטיין והגר"א הנקין שהורו שה'G' האנגלי נכתב בגיטין ב'דזש', הרב פורת סירב לערוך גט כזה והקפיד שיכתבו רק 'דז'. אמר שבעניני הלכה הוא כופף ראשו כלפי הרבנים הנזכרים ואמנם בשאלת מבטא כזה אין ספק לו שהאמת כדבריו. כמדומני כך נוהגים ע"פ רוב בזמה"ז.

איני יודע על הגרמ"פ, אבל גם דעת הגרי"א הענקין היתה בלי ספק שיש לכתוב 'דז', ובעדות לישראל דחה בשתי ידים את מה שחידשו לכתוב 'דזש'.

לא בדקתי רק כתבתי מפי השמועה.

הנה עוד שמועה ששמעתי, פעם הזמינוהו כאורח הכבוד באירוע שערכו לטובת ה'חיידר' החסידי שהיה קיים משך ח' שנה בקליוולנד בשנות החמישים (התייסד ע"פ פקודת האדמו"ר מסאטמאר בביקורו בקליוולנד והאדמו"ר מקאליב היה מנהלו אז) ובנאומו אמר "למה באתי לכאן? לא בניי ולא נכדיי לומדים בזה החיידר, ואני הרי שייך אני למזרחי שהוא רחוק מהשקפת החיידר, אי"ז כ"א שכל אחד חייב להכיר טובה הצפונה לבני עירנו במוסד כזה ולהחזיק אותו במיטב יכולתם."

איש_ספר כתב:רצ"ב מאמר שנכתב ע"י נכדתו הגב' נעמי אופן, והתפרסם בקובץ הנקרא 'ביכורי לנדר'.
בין שאר הדברים המעניינים במאמר, ראוי לתשומת לב מכתבו של הרי"פ לר' כתריאל פישל טכורש - עמ' מט.

רבי ישראל פורת.pdf

תודה רבה איש הספר על המאמר האיכותי, ואכן שמתי לב לדבריו במכתבו הנ"ל, מעניין!

מיללער כתב:

איש_ספר כתב:רצ"ב מאמר שנכתב ע"י נכדתו הגב' נעמי אופן, והתפרסם בקובץ הנקרא 'ביכורי לנדר'.
בין שאר הדברים המעניינים במאמר, ראוי לתשומת לב מכתבו של הרי"פ לר' כתריאל פישל טכורש - עמ' מט.

רבי ישראל פורת.pdf

תודה רבה איש הספר על המאמר האיכותי, ואכן שמתי לב לדבריו במכתבו הנ"ל, מעניין!

היודע מיהו בעלה של המחברת, לא יתפלא על הדגש שניתן למכתב זה במאמרה.

תוך כדי דיבור כתב:

הגהמ כתב:עוד נזכר הרב, שבניגוד להוראת הגר"מ פיינשטיין והגר"א הנקין שהורו שה'G' האנגלי נכתב בגיטין ב'דזש', הרב פורת סירב לערוך גט כזה והקפיד שיכתבו רק 'דז'. אמר שבעניני הלכה הוא כופף ראשו כלפי הרבנים הנזכרים ואמנם בשאלת מבטא כזה אין ספק לו שהאמת כדבריו. כמדומני כך נוהגים ע"פ רוב בזמה"ז.

איני יודע על הגרמ"פ, אבל גם דעת הגרי"א הענקין היתה בלי ספק שיש לכתוב 'דז', ובעדות לישראל דחה בשתי ידים את מה שחידשו לכתוב 'דזש'.

אין כאן ביהמ"ד לדון בענין שמות גיטין, אך כתיבת "דזש" אינה חידוש כל כך, ראיתי כעי"ז צילום כתב יד משנת תר"פ בערך.
ולמדתי שהדבר משתנה לפי המבטא במדינות השונות. לא הרי ביטוי G הכא כהרי Gהתם.

עיין בעדות לישראל להגרי"א הענקין (ובקיצור נמרץ גם בקונטרס שמות גיטין המצורף לס' לב איברא), ויש לו גם מכתב בזה לרב אחד שהשיגו, ושם כו"כ טענות לגוף העניין ונגד המנהג שנתפשט מאז לכתוב 'דזש' (ומה שמשתנה לפי המבטא, מלבד שגם לזה מתייחס במכתבו הרי שעיקר המחלוקת בזה התעוררה באותה ארץ דהיינו ארה"ב). וכמדומה לפי קוצר ידיעתי שלא נכתב שום מענה נכוח על זה, מלבד עצם מה שיש נוהגים כן בדורות האחרונים. (ושנות התר"פ גם הם מקרי חידוש במושגי דורו של הגריא"ה).


(מובן שאין אנו אלא תלמידים הדנים בעלמא, בעניינים אלו שמסורים לבתי הדין וגדולי ההוראה)

הגהמ כתב:לא בדקתי רק כתבתי מפי השמועה.

הנה עוד שמועה ששמעתי, פעם הזמינוהו כאורח הכבוד באירוע שערכו לטובת ה'חיידר' החסידי שהיה קיים משך ח' שנה בקליוולנד בשנות החמישים (התייסד ע"פ פקודת האדמו"ר מסאטמאר בביקורו בקליוולנד והאדמו"ר מקאליב היה מנהלו אז) ובנאומו אמר "למה באתי לכאן? לא בניי ולא נכדיי לומדים בזה החיידר, ואני הרי שייך אני למזרחי שהוא רחוק מהשקפת החיידר, אי"ז כ"א שכל אחד חייב להכיר טובה הצפונה לבני עירנו במוסד כזה ולהחזיק אותו במיטב יכולתם."

מתי נוסדו ונפתחו מוסדות אור התורה ע"י ר' שמואל האפמאן בהוראת הדבר"י מסאטמאר ?

תוך כדי דיבור כתב: (ושנות התר"פ גם הם מקרי חידוש במושגי דורו של הגריא"ה).


(מובן שאין אנו אלא תלמידים הדנים בעלמא, בעניינים אלו שמסורים לבתי הדין וגדולי ההוראה)

איני זוכר על איזו מדינה ממדינת הים ביבשת אמריקה הגדולה ראיתי משנות תר"פ,
אמנם לכאורה ביחס להגירה היהודית לאמריקה, הלא היו מקומות שרק אז החלו להגיע יהודים ומכ"ש רבנים ולא עשו לפני כן גיטין בכלל. א"כ זה התחלה ולא התחדשות אף במושג רבני אותו הדור.

בינתיים מצאתי (ב'הפרדס' תשי"ח) שבאמת נתהפכה השמועה ורבי ישראל פורת סבר שצריך לכתוב 'דזש' ולא 'דז', ואכן בזה השיג על הגריא"ה.

אכן. ייש"כ.

דרך אגב שאלה רצינית, גברת אופן כתבה שבססה מאמרה ע"פ מסמכים הנמצאים בארכיון בית הרב קוק, ובחיפושי מצאתי שכתבי הרב פורת ומסמכים הפרטיים שלו נמצאים בארכיון כאן: http://ead.ohiolink.edu/xtf-ead/view?do ... nd=default
האם מדובר בשני גניזות נפרדות או שהעתק מאלו מונחים בבית הרב קוק?

הרב פורת יושב שני משמאל, התמונה הוא משנת תשכ"ו

הגהמ כתב:דרך אגב שאלה רצינית, גברת אופן כתבה שבססה מאמרה ע"פ מסמכים הנמצאים בארכיון בית הרב קוק, ובחיפושי מצאתי שכתבי הרב פורת ומסמכים הפרטיים שלו נמצאים בארכיון כאן: http://ead.ohiolink.edu/xtf-ead/view?do ... nd=default
האם מדובר בשני גניזות נפרדות או שהעתק מאלו מונחים בבית הרב קוק?

למאן דבעי למידע (אם יש בכלל), בקרתי בארכיון הנ"ל ומצאתי שהוא שונה מהמתואר במאמרה. בחלק ההתכתבויות מדובר בעיקר במכתבים פרטיים שקיבל (מאביו ר' ליב מאחיו ר' נח ומיתר קרובי משפחה) ולא ממה שכ' בעצמו שכנראה הם נצמאים בבית הרב קוק.

לאחרונה הוקדש אתר ברשת לזכרו של הרב פורת כאן: http://www.clevelandjewishhistory.net/people/porath.htm

הגהמ כתב:לאחרונה הוקדש אתר ברשת לזכרו של הרב פורת כאן: http://www.clevelandjewishhistory.net/people/porath.htm

תודה רבה על הקישור, בין הדברים יש שם קישור לתמונה מחודש כסלו שנת תרפ"ז בעיר הבירה וושינגטון ארה"ב, היה זה מוועידת המזרחי הי"ב שהתקיימה שמה, התמונה הוא מקבלת פני הנשיא ארה"ב מר. קלווין קולי'ג, על התמונה רק נרשמה מר. קולי'ג והרב פורת, אולי נוכל לזהות שאר המשתתפים, הרבנים שאני מזהה הם; ר' מאיר ברלין (מימנו של הנשיא), ר' משה זבולון מרגליות (משמאלו) ר' דוב בער לעוונטאהל מפילדלפיה (משמאלו של הרמ"ז) ור' זאב גולד (מימין הרב פורת).

מצאתי מאמרים בJTA בשעתו על הוועידה:
http://www.jta.org/1926/11/10/archive/o ... tion-hears

http://www.jta.org/1926/11/05/archive/m ... washington

http://www.jta.org/1926/11/09/archive/s ... convention

התמונה
http://www.clevelandjewishhistory.net/p ... ington.htm

מצאתי באמתחתי התמונה בקירוב, בה נראים הנשיא עם הגרמ"ז מרגליות

בס"ד

הערך עליו בתוך "האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו" מאת דוד תדהר: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3347
הערך עליו ב"אנציקלופדיה יהודית" שבאתר "דעת - לימודי יהדות ורוח": http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3254

קטעים מזיכרונותיו פורסמו ב"צפונות" י"ג.

בכל הנידון הנ"ל בענין כתיבת "דזש" או "דז", טרם עיינתי במקורות וספרי השו"ת, אך כמדומני שהדיון הוא אודות האות J (בעברית - ג'יי) ולא האות G שנהגית בדיוק כמו ג, כידוע לכל דובר אנגלית.

דוברי אנגלית יודעים שיש גם יש G שמתבטא כמו J (ולדוגמא המלך ג'ורג' = GEORGE)

ורק עליו היה הדיון? הרי שניהם נהגים בשווה! אין זאת אלא שעל שניהם דובר, ומשום כך הנחתי שהדיון נסוב בעיקר סביב ה-J שתמיד נהגה כך.

מצבת הרב והרבנית פורת

מכתבים מהרב פורת:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 1/mode/1up

תוך כדי דיבור כתב:בינתיים מצאתי (ב'הפרדס' תשי"ח) שבאמת נתהפכה השמועה ורבי ישראל פורת סבר שצריך לכתוב 'דזש' ולא 'דז', ואכן בזה השיג על הגריא"ה.

בתוך הרבה מכתבי תורה המאד מעניינים שנדפסו בישורון החדש נמצאו גם תשובות ספורות מהגר"מ פיינשטיין הדנים בנושא דנן. רואים מתוכם שכבר בתש"ח התנהל דיון בינו לבין הגר"י פורת אודות כתיבת 'דזש' במקום 'דז' (והגר"מ כותב שכדעתו "כן הוא גם דעת הגרי"א הנקין שאיזה פעמים דברתי אתו בכגון שמות אלו"). מה שמעוד מאפיין הגר"מ פיינשטיין בזה הוא מה שכותב בתשובה אח"כ "נהנתי שעשה כת"ר כדעתו אחרי שהכריע אף אחר שידע דעתנו כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" הנראה כזאת או הנשמע כמוהו? במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוונתנותו!

וזהו המכתב עליו השיב הגרמ"פ דבריו (מסתמא גם זה הובא בישורון החדש אבל אינו לפני כרגע) :

מרן הגרח''ע לרבי ישראל פורת היתכן אברך ''ירושלמי'' לא יקח כספי 'חלוקה'??

{התפרסם בקובץ רבני -תורני 'אחיעזר' התשכ''ח]

הערה חריפה שנמסרה לר"י פורת בלחישה מהראי"ה (לא מצאתי את הספר באוצר):
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=8

בעזבונו של הרב פורת בקליוולנד נמצאו הרבה מכתבים מר' שמואל אפרים טיקטין, והוא מתואר בהם כגיסו. הר' טיקטין נתפרסם בשל תוכניותו לחבר אינציקלופדיה לרבנים בני דורו. הוא עבד על זה הרבה אבל למעשה לא יצא אל הפועל. החומר הרב (כולל תמונות ומסמכים) שנקבץ על ידו אמור להיות בארכיון ייוו"א. ראה כאן: http://www.jewishgen.org/Rabbinic/databases/tiktin.htm האם מישהו ממנו ביקר לשם פעם ויכול לתאר איזה מין מידע יש שם?

כמדומני שהרב מתעמק שליט"א יכול לסייע על זה.

ראיתי מכתב שהרב פורת מזכיר כמה פעמים את "מר שחר" ידידו. מישהו יודע מי הוא?

הגהמ כתב:בעזבונו של הרב פורת בקליוולנד נמצאו הרבה מכתבים מר' שמואל אפרים טיקטין, והוא מתואר בהם כגיסו. הר' טיקטין נתפרסם בשל תוכניותו לחבר אינציקלופדיה לרבנים בני דורו. הוא עבד על זה הרבה אבל למעשה לא יצא אל הפועל. החומר הרב (כולל תמונות ומסמכים) שנקבץ על ידו אמור להיות בארכיון ייוו"א. ראה כאן: http://www.jewishgen.org/Rabbinic/databases/tiktin.htm האם מישהו ממנו ביקר לשם פעם ויכול לתאר איזה מין מידע יש שם?

ממצבתה של אשת הרב פורת שהעליתי לעיל:

עולה שהיא היתה בתו של ר' יצחק יעקב טיקטין וככה"נ רש"א טיקטין מאמעריקא היה אחיה, מה ידוע על האח "הרה"ג ר' דוד טיקטין זצ"ל" ששמו נחרתה על מציבת אחותו בגאון ועוז?

-

עכשיו אני רואה שר' ישראל פורת אכן נמנה בין חברי "ועד הדפסה" של הספר "אינציקלופדיה לתולדות הרבנים" בעריכת גיסו רש"א טיקטין, הנה העתק המכתב שנשלח לכל הרבנים בכל קצוי תבל לשלוח פרטים ביוגרפיים שיכלל בהספר שאמור היה לצאת לאור.

מאוסף בלוך:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 1/mode/1up

ר' שמואל טיקטין ועוד אחר (שכחתי שמו כרגע) חיברו ספר קטן המכיל חידונים תורניים. ראיתיו פעם אבל שכחתי שם הספר. ככה"נ לא נמצא באוצר ולא בה"ב.

הגהמ כתב:ר' שמואל טיקטין ועוד אחר (שכחתי שמו כרגע) חיברו ספר קטן המכיל חידונים תורניים. ראיתיו פעם אבל שכחתי שם הספר. ככה"נ לא נמצא באוצר ולא בה"ב.

שם הספר: אור הפלאות חיברם רש"א טיקטין ור' נתנאל קויפמאן